פורום אוצר החכמה

לפני מספר שנים אמר לי מו"ץ פלוני שמקובל אצלם שטבילת ער"ש ניתן לטבול אפילו מבוקר יום שישי, לאחר שקראו כל הפרשה שמו"ת.
האם ידוע למישהו מקור לזה? ואם אחד קרא קצת קצת כל השבוע, ובער"ש הוא רק מסיים את הפרשה, האם מהני?

יש שמלכתחילה לא הקפידו על טבילה דוקא אחר חצות אלא היו טובלים בערש"ק בבוקר לפני חצות, בלי קשר לשמו"ת

המקור לכך שהטבילה צריכה להיות אחר שמו"ת דוקא הוא האר"י, ראה כה"ח רס,ד.
האר"י היה קורא שמו"ת מיד אחר שחרית, ראה שם רפה,ג.
בפע"ח שבת פ"ג איתא מ'החברים' ששמו"ת וטבילה צ"ל ביום ו' אחר חצות. אך לפחות לענין שמו"ת מעיד הרח"ו אחרת וכנ"ל.

אינני יודע אם מהני לזה קריאת שמו"ת במשך השבוע, אך מי שלא מקפיד על קריאת שמו"ת ביום ו' דוקא כדעת האר"י, למה שיקפיד על דבריו שהטבילה צ"ל אחר שמו"ת.

המ"ב תקפ"א,כו מביא מהח"א לענין טבילת ער"ה שלא יקדים לטבול קודם שעה ששית. בסי' תעא,כב כ' המ"ב שאחר חצות ילך לבית המרחץ ויטבול לכבוד הרגל.
[וע"ע שו"ע תרו,ג לענין טבילת עיה"כ שיכול לטבול מתי שירצה. ויש לחלק].

גם אני שמעתי מת"ח מקובל (ספרדי) כדברי הרב מוישה

הוא אמר שמי שרוצה לטבול קודם חצות יכול לעשות זאת אם הוא גומר שמו"ת - אם אני זוכר נכון הוא אמר שזה קשור לקליפת נוגה אבל אין לי הבנה כלל בזה

מוישה כתב:לפני מספר שנים אמר לי מו"ץ פלוני שמקובל אצלם שטבילת ער"ש ניתן לטבול אפילו מבוקר יום שישי, לאחר שקראו כל הפרשה שמו"ת.
האם ידוע למישהו מקור לזה? ואם אחד קרא קצת קצת כל השבוע, ובער"ש הוא רק מסיים את הפרשה, האם מהני?

'שבת כהלכה' לרב אבשלום מונייצר:

"כתבו המקובלים בשם רבינו האר"י אחר קריאת הפרשה, היה טובל בערב שבת . והיה אומר כי אחר שקרא הפרשה של שבת, כבר יש יכולת לקבל תוספות שבת אמנם קודם קריאת הפרשה, לא היה טובל, עיין בספר פע"ח שער השבת פרק ג. כף החיים סימן רס ס"ק ז אורל"צ ח"ב עמוד שיב".

זכור לי כי הארי היה הולך לטבול מתחילת שעה חמישית.
היכן יש מקור לחצות בטבילת ער"ש?

מקור:
בשער הכוונות (דס"ב ע"א) נאמר: והיה אומר מורי ז"ל כי כיון שכבר קרא הפרשה כבר יש באדם כח לקבל תוספת קדושת השבת, ולכן לא היה טובל קודם שיקרא הפרשה זולתי דרך מקרה. ואף גם מקרה זה (שלא קרא הפרשה) לא היה טובל רק אחר שהתחיל שעה ה' מיום ו' כמו שביארנו לעיל על ה' יתירה ד"יום הששי". והיה אומר מורי ז"ל כי תוספת שבת היה ניכר ומתגלה במצח האדם תיכף אחר הטבילה הנזכרת אבל עיקר הגילוי לא היה רק אחר חצי היום וכו' ואפשר שכל מה שיהיה קרוב לליל שבת יתגלה יותר תוספת שבת.

מסקנות:
1. כשקרא שמו"ת - כבר רשאי לטבול, וכבר נעשה כלי קיבול הראוי לאותה תוספת דקדושת השבת.
2. אם עדיין לא קרא - ניתן לטבול אך לא לפני שעה חמישית מהיום (שעה קודם חצות יום).
3. בחצות היום תיגלה עיקר תוספת השבת במצח הטובל.

ועיין עוד לגרב"צ מוצפי שליט"א בספר "שיבת ציון" ח"א (עמ' צב'-צד'), שהביא עוד מקורות בנושא זה.

שאלוני כתב:2. אם עדיין לא קרא - ניתן לטבול אך לא לפני שעה חמישית מהיום (שעה קודם חצות יום).

שהתחיל שעה ה', היינו שעתיים קודם חצות, הלא כן?!

פלגינן כתב:

שאלוני כתב:2. אם עדיין לא קרא - ניתן לטבול אך לא לפני שעה חמישית מהיום (שעה קודם חצות יום).

שהתחיל שעה ה', היינו שעתיים קודם חצות, הלא כן?!

אמת ויציב

הגרב"צ מוצפי מעורר להקדים את המקוה משעה חמישית לאחר השמו"ת ולכתחילה, כי עדיפה הקולא הזו מזמני הלחץ והצניעות בשעות מאוחרות.

ואני הקטן מוסיף שאין זו קולא כלל וכלל לענ"ד. מה שהיה טוב לאר"י הק' דרך מקרה, הוא לכתחילה עבורנו אזובי קיר

שאלוני כתב:

פלגינן כתב:

שאלוני כתב:2. אם עדיין לא קרא - ניתן לטבול אך לא לפני שעה חמישית מהיום (שעה קודם חצות יום).

שהתחיל שעה ה', היינו שעתיים קודם חצות, הלא כן?!

אמת ויציב

שאלוני כתב:מקור:
ועיין עוד לגרב"צ מוצפי שליט"א בספר "שיבת ציון" ח"א (עמ' צב'-צד'), שהביא עוד מקורות בנושא זה.

ושם כתב: וזמנה בערב שבת הוא שעה קודם חצות היום והלאה.

יישר כח לכולם.
נמצא כי אחר שקרא שמו"ת, ניתן לטבול. [ולענ"ד אין ספק שהקורא בפריסה במשך ימי השבוע שיש לו על מי לסמוך, בוודאי "יש בו כח לקבל תוספת קדושת השבת" ואם כן העיקר שכבר סיים שמו"ת].
אם לא קרא שמו"ת, פשטות שעה"כ שיכול תחילת שעה ה' היינו שעתיים קודם חצות, ויש בזה שמועות של שעה קודם חצות, ולא ברור כ"כ.
- - -
דברי הרב מוצפי שמוטב להקדים מלבוא בזמני לחץ וכו' גדולים הם בעיני. מלבד החלק הדתי שבעניין, זה גם עניין של תחושות ורגישויות אישיות. יש אנשים שנהנים מה'מקווה-נייעס' ויש אנשים יותר עדינים/צנועים/אסטניסים שעבורם זהו סבל גדול [וביודעי ומכירי..].

שו"ר בפע"ח שער השבת פ"ג (שציינו כאן כמה) שכתב:

ומנהג מורי זלה"ה.. קודם קריאת הפרשה, לא היה טובל, אך במקרה היה טובל קודם, וגם זה לא היה אלא אחר ד' שעות היום ו', ולא קודם.

א"כ מפורש ממש שהכוונה לשעתיים קודם חצות. וצ"ע.

לגבי ערב פסח [ומסתם כל יו"ט] משמע בפוסקים אחר חצות.
ומצאתי בשו"ת קנה בושם, ח"ד או"ח סי' כט, שכותב שאין בזה שום חילוק בין שבת ליו"ט ולדעת האר"י אפשר כבר משעה חמישית [והיינו תחילתה], עי' שם שהאריך.
אמנם בלוח דינים ומנהגים של אהב"ש בער"ה הביאו מר"י הלל שרק לגבי שבת נאמר כן אך בערב יו"ט או ימים נוראים רק אחר חצות.

האם לגבי ערב יום כפור יש דעה המקלה כבר מהבוקר או לכה"פ מתחילת חמישית?

פלגינן כתב:האם לגבי ערב יום כפור יש דעה המקלה כבר מהבוקר או לכה"פ מתחילת חמישית?

כתב הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א בספרו קדוש בציון עמוד קלט

ואמר לי מו"ר זלה"ה שהוא הדין לכל ערב יום טוב וכן היום הקדוש הזה הוא יום הכפורים שמתנוצצת הארתם שעה קודם חצות וכן היה נוהג בעצמו כי היה זריז ונשכר וטובל שעה קודם חצות היום בדיוק. וכן ראיתי לגדולי המקובלים בירושלים שהיו נוהגים כן בשופי הלא הם הרב יששכר אבו עזיז, הרב אליהו מערבי, הרב יעקב מונסה, הרב שלמה משיח, וראש רבני בית אל הוא רבנו עובדיה הדאיה ז"ל מחבר שו"ת ישכיל עבדי

כעת התפרסם בירחון האוצר, לא, מאמר מקיף של הרב חיים אשר ברמן - 'זמן התפילה במקוה בערב שבת'.
אם הבנתי נכון, אין צד כזה שצריך לומר שמו"ת, או עכ"פ לסיים, דווקא ביום שישי בבוקר, ואם קרא שמו"ת וסיימם במשך השבוע, יכול כבר לטבול בהשכמת יום שישי. האמנם?