עליה לרגל בעגלה / רכבת / רכב

[הירשזון]

מישהו מכיר דיון על עליה לרגל בעגלה, ברכבת או ברכב? שמעתי שר"י ליפשיץ עוסק בכך בתפארת ישראל למסכת יומא, אך לא מצאתי שם מאומה.
אשמח להיוודע מן היודע.

[חכם באשי]

עי' חגיגה ג ע"א: "דרש רבא: מאי דכתיב 'מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב'? כמה נאין רגליהן של ישראל בשעה שעולין לרגל".
ומכאן הוכיחו, שעדיף היה לעלות לרגל ברגליים ממש.
עי' הגהות מהרצ"ח לחגיגה שם, ועי' גם מגדים חדשים לחגיגה שם (אני כותב מהזכרון, ואקווה שלא טעיתי).

[הירשזון]

תודה

[מתעמק]

אדרבה מחגיגה שם וכן להלן דף ד: לענין מפנקי משמע שענין עליה "ברגל" היא דווקא מירושלים להר הבית, ובזה לא רק "ענין" אלא חיובא איכא. אבל עליה ב"רגל" לירושלים לא משמע שם כלום.
ואולי יש להביא ראיה שעכ"פ בעת הבאת ביכורים הלכו ברגל אף בירושלים עצמה, שהרי בקידושין לג. הביאו מביכורים פרק ג' משנה ג' לענין קימה והידור ומשמע דלמסקנא קימה זו ג"כ משום הידור כבת"ח אלא שיש מעלה יתירה שלא תהא מכשילן לעת"ל, וא"כ למה לא הביאו מזה ראיה בעמוד ב' לענין רכוב כמהלך, ומוכח דפשיטא להו שבמביאי בכורים היו מהלכין דווקא. אך אין ראיה גמורה, כי אפשר מפני כבוד הביכורים נהגו כן, אבל לא בשאר עליות לרגל (ועיין במשנה ראשונה בביכורים שם בד"ה ועטרו, שיש לצדד בדבריו לכאן ולכאן).

[יצג]

בית הבחירה למאירי מסכת חגיגה דף ב עמוד א

"החגר והחולה והזקן כל אלו פטורין מפני שאין יכולין לעלות ברגליהם, מאחר שתפש הכתוב לשון רגלים, ואף על פי שמשמעותו בענין אחר, למדים אנו הימנו ענין הליכה ברגל, וכל אלו אינם יכולים לילך ברגליהם. ואמר אח"כ דרך כלל מי שאינו יכול לעלות ברגליו ופי' בגמ' לרבות המעונגים ביותר שלא הורגלו בדריסת הרגל שלא חייבה תורה לעלות על ידי רכיבה וגדולי הרבנים פי' שאין יכולים לילך בלא מנעל וראיה לדבריהם מה שהביאו עליה בגמ' מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי שהרי אין נכנסים להר הבית במנעל ומ"מ הקשו עליו כשיגיע להר הבית יכרוך סודר על רגליו ויבא אלא שהעקר כדעת ראשון ואף על פי שבתלמוד המערב שבמסכת פסחים פ"ד ה"ז במה שאמר ר' יוסי אף הרצענים מפני שעולי רגלים מתקנים מנעליהם בחול המועד אמרו לדעת רבנן ישראל עשירים הם ובבהמה היו עולים מ"מ לא אמרה תורה שהיכול לעלות ברגליו לא ירכב בבהמה אלא שמי שאינו יכול לעלות ברגליו יהא פטור

[חכם באשי]

מתעמק, חבל שהתעמקת ולא עיינת במגדים חדשים שציינתי אליו (הרי זה מצוי באוצר!!!),
ולטובת העצלנים אני מצרפו בזה:

מגדים חדשים 1.png (121.96 KiB) נצפה 3999 פעמים

מגדים חדשים 2.png (123.42 KiB) נצפה 3999 פעמים

מגדים חדשים 3.png (124.32 KiB) נצפה 3993 פעמים

[חכם באשי]

המשך דברי מגדים חדשים (לא ניתן לצרף יותר מ-3 קבצים):

מגדים חדשים 4.png (119.86 KiB) נצפה 3987 פעמים

[איש_ספר]

[כמדומה שלא ראיתי מר"מ אלו בדברים רד"י וויס]
שנו בירושלמי (פסחים פ"ד ה"ז): ורבנן אמרי עשירים היו ובבהמות היו עולין, ע"כ. ובהגהות טוב ירושלים להגאון אדר"ת על הירו' שם, כ' דמדברי ירו' זה מוכח דלא כמו שאומרים בשם מדרש שצריך לעלות ברגלים דוקא. אבל בהגהות עמודי ירושלים שם (להגאון המחבר עמודי אש) שכתב דיש לומר דהיינו שהיו רוכבים עד ירושלים ומירושלים להר הבית היו עולים ברגל.

[יצג]

כפי שתראה, האדר"ת כיון למאירי שלמעלה

[חכם באשי]

מעניין, שבחיבור קראי מלפני כחמש מאות שנה, נתבע העולה לרגל לירושלים (שלאחר החורבן) לרדת מסוסו כשרואה את ירושלים ולהמשיך את דרכו ברגליו בלבד. עי' י' ינון-פנטון, מדריך לעולה רגל לירושלים, שלם, ח, עמ' 447.

[זקן ששכח]

מעניין, שבחיבור קראי מלפני כחמש מאות שנה, נתבע העולה לרגל לירושלים (שלאחר החורבן) לרדת מסוסו כשרואה את ירושלים ולהמשיך את דרכו ברגליו בלבד. עי' י' ינון-פנטון, מדריך לעולה רגל לירושלים, שלם, ח, עמ' 447.

פשוט מאד. אם כתוב בתורה שעל היהודי לעלות, כיצד יפרש זאת הקראי?! ברור שיאמר שיעלה ברגליו.

[חנוכה שמח]

מעניין, שבחיבור קראי מלפני כחמש מאות שנה, נתבע העולה לרגל לירושלים (שלאחר החורבן) לרדת מסוסו כשרואה את ירושלים ולהמשיך את דרכו ברגליו בלבד. עי' י' ינון-פנטון, מדריך לעולה רגל לירושלים, שלם, ח, עמ' 447.

פשוט מאד. אם כתוב בתורה שעל היהודי לעלות, כיצד יפרש זאת הקראי?! ברור שיאמר שיעלה ברגליו.

ציטוט משו"ת תורה לשמה סימן מ' (מובא במגדים חדשים המועתק למעלה):

הגם שבודאי הרחוקים הרבה ביותר היו רוכבים עכ"ז נראה כאשר סמוך לירושלים היו הולכין ברגליהם.

[זקן ששכח]

מעניין, שבחיבור קראי מלפני כחמש מאות שנה, נתבע העולה לרגל לירושלים (שלאחר החורבן) לרדת מסוסו כשרואה את ירושלים ולהמשיך את דרכו ברגליו בלבד. עי' י' ינון-פנטון, מדריך לעולה רגל לירושלים, שלם, ח, עמ' 447.

פשוט מאד. אם כתוב בתורה שעל היהודי לעלות, כיצד יפרש זאת הקראי?! ברור שיאמר שיעלה ברגליו.

ציטוט משו"ת תורה לשמה סימן מ' (מובא במגדים חדשים המועתק למעלה):

הגם שבודאי הרחוקים הרבה ביותר היו רוכבים עכ"ז נראה כאשר סמוך לירושלים היו הולכין ברגליהם.

הדבר פשוט מאד, יש יהודי שעושה זאת משום חביבות מצוה ויש אידיוט שעושה כן משום שסובר שזהו פשוטו של מקרא.
וכי לאו בכי האי גוונא דרשו המקרא 'צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם'?!