פורום אוצר החכמה

מצאתי לאחד מחכמי ספרד הקדמונים, הכותב שהוא קיצר ספר פלוני, והוא מדגיש במפורש, שהוא לא בא להוסיף מאומה על הספר המקורי אלא רק לקצרו ולעשותו יותר נגיש. אולם באמת, לבדיקתי המקצר שינה ואוסיף על הספר המקורי בכמה וכמה עניינים.
האם תופעה כזו מוכרת מתקופת הראשונים?

המקצר של שבלי הלקט הוסיף בו הרבה כמש"כ רש"ב בהקדמת שבה"ל שלו.

(מהאחרונים ידוע כמובן קיצור של"ה)

הקיצור שולחן ערוך, לא הוסיף על השולחן ערוך?

גם ספר יראים הנדפס לפני מהדורת יראים השלם, יש בו פעמים לא מעטות שינויים והוספות מיראה"ש, כמו שמעיר ע"כ בתועפות ראם על אתר, וא"י מה עניינן, אם הם הוספות המקצר או משהו אחר.

אי"ס,
המקרים האלו ידועים לי (תוכל גם להוסיף את ספר תניא, שהוא קיצור-עיבוד של שבה"ל, וכל קיצורים אלו [גם ספר יראים] הם פרי ידיהם של חכמי איטליה),
אך אני מבקש - ואולי לא הדגשתי זאת מספיק - מקרה כזה, שבו המקצר עצמו מודיע מפורשות שהוא קיצר מספר פלוני, בלא לסטות מכוונת המחבר, אך עם כל זאת אנו מוצאים שהוא נוטה (משמעותית) מדעתו.

כמה ספרים יש מתקופת הראשונים שהם במודע קיצור ספרי קודמיהם?

אינני יודע.
ומה אתה רוצה לומר? שמדובר במקרה חריג ביותר. את זה אני יודע, וזו הסיבה שאני מחפש לו חבר.

מה עם קיצור חוה"ל לר' אשר ב"ר שלמיה? כמדומני שיש שם גם הוספות משלו. צריך לבדוק במאמרו של תא שמע על הנ"ל.

איש_ספר כתב:כמה ספרים יש מתקופת הראשונים שהם במודע קיצור ספרי קודמיהם?

יסלח לי חד ברנש שאני ממשיך בהטיית האשכול, אך רק כדי להשלים את העניין:
גם קיצור סמ"ג לר' אברהם ב"ר אפרים נכנס לרשימה (ותא-שמע הקדים לו מאמר כולל על ספרות הקיצורים, וחזר ונדפס בכנסת מחקרים).
גם הסמ"ק הוא באופן "רשמי" קיצור של הסמ"ג (כמדומני שמחה עמנואל הזכיר זאת בקצרה בעיסוקו בפסקי ר' יצחק מקורביל בספר שברי לוחות).
ספר האשכול אמור להיות בעיקרון קיצור של ספר העתים (כמבואר במאמר החשוב של אלבק ובמבואו לספר האשכול), אבל איני יודע עד כמה זה "רשמי".
סימני או"ז (=או"ז קצר/קטן. לגבי ספר זה ראה במבוא של מכון אור עציון, המהדורה הכחולה, בכרך לשבת ועירובין, שציינו שיש מקומות אחדים שהוא סותר לאו"ז או מכריע כשהאו"ז לא הכריע)
סימני הרא"ש (=קיצור פסקי הרא"ש)

אך כמדומני שרובם או כולם לא כתבו את מגמתם בראש החיבור, וממילא אין סיוע בכך לידידנו.

יש גם את פסקי תוס', שכמדומני שפעמים מוסיף על מה שכתבו בתוס'.

ולעצם הענין, כדאי לבדוק אם יש נוסח אחר לאותו הספר המקורי, אולי הפתרון נמצא שם.

לבנון כתב:הקיצור שולחן ערוך, לא הוסיף על השולחן ערוך?

קיצוש"ע הוא בעצם קיצור חיי אדם אלא שלא רצה לקרוא לו כך...

[יש לציין את קיצור שפתי חכמים הידוע...]

יאיר כתב:

לבנון כתב:הקיצור שולחן ערוך, לא הוסיף על השולחן ערוך?

קיצוש"ע הוא בעצם קיצור חיי אדם אלא שלא רצה לקרוא לו כך...

וזאת מנין?

ר"ש גאנצפריד כותב שחיבורו קצשו"ע מושתת על פסיקותיהם של הדה"ח הח"א ושו"ע הגר"ז, ובמחלוקות ביניהם על דעת הרוב, כפי שנהג הב"י עם הרי"ף הרמב"ם והרא"ש.

יש קיצור לספר ח"א הנקרא "קיצור מספר ח"א".

בברכה המשולשת כתב:

יאיר כתב:

לבנון כתב:הקיצור שולחן ערוך, לא הוסיף על השולחן ערוך?

קיצוש"ע הוא בעצם קיצור חיי אדם אלא שלא רצה לקרוא לו כך...

וזאת מנין?

כך שמעתי מפורש מהגר"ע יוסף זצ"ל.

"יפה תואר" הנדפס במדרש הוא קיצור ספר יפה תואר, ויש שם פירושים מחודשים שלא נמצאים במקור הפירוש של יפה תואר שחיבר ר' שמואל יפה אשכנזי

אין כוונתי על הפירוש הנדפס במדרש ווילנא ע"י פלונגיאן. אלא המהדורות הקודמות.