פלגינן כתב:בהתייחס לנקודה קטנה בלבד. בפרק כ"ו נכתב שאין ביסוס תורני לכך שחלק האשה בג"ע בהתאם לבעל וכו'.
אמנם נתקלתי לאחרונה במעשה על ר"י הזקן מבעלי התוספות וממנו נלמד ידיעה מאוד מעניינת, שכמובן אין לקבלה כשחור לבן, ואין ספק שאשה לא אשמה אם בעלה יותר או פחות, אבל בוודאי עצם הרעיון אינו "חסר ביסוס תורני".
"שמעתי מפי מגידי אמת כי רבי' יצחק בעל התוספות היה שוקד כל הלילה ועוסק בתורה, והיתה אשתו יושבת כנגדו וטווה בצמר, וכאשר היה צריך לספר או לקונטריס היה מעמידה והולכת ומביאה אליו כל רצונו, כן היה מטרידה כל הלילה. אמרה לו: אחר כל זה הטורח שאני טורחת עמך מה אני לעולם הבא. אמ' לה: ככל אשר אנחנו עושים בעולם הזה יחד, כן נעשה יחדו לעולם הבא".
(ש' עמנואל, שברי לוחות: ספרים אבודים של בעלי התוספות, ירושלים תשס"ז, עמ' 208, הערה 93, עפ"י כת"י מוסקבה 926 ד' 173ב-174א)
אתה צודק שההגדרה "חסר ביסוס תורני" חדה מדי.
אבל לגופו של ענין, כוונתי לומר שלא יתכן להסתמך בדבר כה יסודי על בדל מעשה מפי השמועה. גם המקור שהבאת לענ"ד אינו בגדר מקור לסוגיה כזו. כדאיתא בב"ב פרק יש ונחלין "אין למדין הלכה מפי מעשה", כי אי אפשר לדעת על מה בדיוק היתה הכוונה. בפרט כאן שזה נגד הסברא הפשוטה ונגד מה שמצינו בכל מקום כלשון המס"י "וזה פשוט אצל כל בעל דעת כי לא יתחלקו המדרגות בעולם האמת אלא לפי המעשים", ע"ש את הלשון המדויק.
מה גם שהמושג " לשבת ביחד" הוא מושג של עוה"ז פיזי ולא של עולם עליון, שם לא תופס דברים כאלו. כך שבכל מקרה נהיה חייבים לומר שדברים אלה נאמרו על דרך המליצה.
