פורום אוצר החכמה

בספר מנהגים קדום, כת"י, כתוב כך:

וביום הושענא רבא, שהוא ז' של ערבה, מקיפין ז' פעמים, לפי שבאותו יום כבשו עיר יריחו והקיפוה ז' פעמים

דברים אלו מרפסין איגרא, לכאורה, שהרי ישראל חצו את הירדן לארץ ישראל בעשירי לחודש ניסן (עי' יהושע ד יט), עשו את הפסח "בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב, בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ" (שם ה י), וסמוך לאחר מכן יצאו למלחמה על יריחו, כפי שמשתמע מפשטי המקראות, וכן גם פירשו חז"ל, שהמלחמה על יריחו החלה בעשרים ושנים לחודש ניסן: "אחר הפסח, בעשרים ושנים בניסן, 'וְסַבֹּתֶם [את העיר... הַקֵּיף את העיר פעם אחת, כה תעשה ששת ימים'] (סדר עולם, פרק יא).
האם באמת טעה אותו מחבר בדבר פשוט כזה או שיש לי כאן איזו חוסר הבנה?

איני יודע האם במקרא ובחז"ל, מלבד סדר עולם, ברור שהמלחמה החלה דווקא בכ"ב ניסן. אבל אם זה לא כ"כ ברור (או לפחות היה יכול להיות לא ברור בעיני המחבר הנידון), אולי הוא לא מתכוון שזה ממש באותו יום, אלא מקיש ט"ו לט"ו, ובאותה מידה גם הוא הקיש את הושענא רבה לניסן ולפי זה הסביר (מדעתו?) שאז הקיפו גם את יריחו. אבל יש לשים לב שלפי דבריו יוצא שבסוף חג הפסח הקיפו 7 פעמים, זאת אומרת שהמלחמה החלה בתחילתו.

אולי יש להגיה: לפי שבאותו יום שכבשו עיר יריחו הקיפוה ז"פ. (ר"ל ביום האחרון).

הרב משנ"נ,
הצעה יפה.

הרב עדיאל,
לא הבנתי את דבריך. אינך רואה שום קושי מפשטות המקראות? נראה לך הגיוני, שהם יחצו את הירדן בחודש ניסן ואז הם ימתינו ששה חודשים כדי לכבוש את יריחו?

חד ברנש כתב:הרב עדיאל,
לא הבנתי את דבריך. אינך רואה שום קושי מפשטות המקראות? נראה לך הגיוני, שהם יחצו את הירדן בחודש ניסן ואז הם ימתינו ששה חודשים כדי לכבוש את יריחו?

התכוונתי שגם הוא התכוון שהם כבשו בניסן, אלא ש"אותו היום" לאו דווקא ממש, אלא עפ"י ההסתכלות של "מקיש ט"ו לט"ו", שבעצם משווה במובנים מסוימים בין החודש. וכיוון שזה כנגד זה, אפשר לעשות זכר להקפות עם ההושענות בהקפת המזבח (ומדוע לא בניסן עצמו? שאלה יפה).

עכ"פ, אין ספק שההצעה של משנ"נ יפה יותר (על אף שהיא דורשת לתקן את המשפט בשני מקומות).

חד ברנש כתב:בספר מנהגים קדום, כת"י, כתוב כך:

וביום הושענא רבא, שהוא ז' של ערבה, מקיפין ז' פעמים, לפי שבאותו יום כבשו עיר יריחו והקיפוה ז' פעמים

דברים אלו מרפסין איגרא, לכאורה, שהרי ישראל חצו את הירדן לארץ ישראל בעשירי לחודש ניסן (עי' יהושע ד יט), עשו את הפסח "בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב, בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ" (שם ה י), וסמוך לאחר מכן יצאו למלחמה על יריחו, כפי שמשתמע מפשטי המקראות, וכן גם פירשו חז"ל, שהמלחמה על יריחו החלה בעשרים ושנים לחודש ניסן: "אחר הפסח, בעשרים ושנים בניסן, 'וְסַבֹּתֶם [את העיר... הַקֵּיף את העיר פעם אחת, כה תעשה ששת ימים'] (סדר עולם, פרק יא).
האם באמת טעה אותו מחבר בדבר פשוט כזה או שיש לי כאן איזו חוסר הבנה?

כמובן שגם בתשב"ץ וגם בירושלמי שהוא המקור לקשר בין הושענא רבה ליריחו לא מוזכר הענין שזה היה באותו יום.

מהרם,
ידוע לי הדבר.
(ואגב, זו לא התנשאות ליטול לעצמך שם נכבד זה?)

איך זה יכול להיות באותו היום?
והרי הספירה של שבעת הימים התחילה רק באיסרו חג (או ביום ראשון שלאחריו)..

עדיאל ברויאר כתב:אבל יש לשים לב שלפי דבריו יוצא שבסוף חג הפסח הקיפו 7 פעמים, זאת אומרת שהמלחמה החלה בתחילתו.

וזה כמובן לא יתכן לכאורה, שהרי בט"ו ניסן עסקו באכילת הפסח. וא"כ גם אם התחילו במלחמה מיד בט"ז ניסן (שאכן לדעת הראב"ע חל אז ביום א' בשבת) הוי יום השביעי בכ"ב ניסן ולא כ"א.

אולי 'אותו היום' ר"ל 'יום ז'

בבחינת הושענא רבה, הגאולה האחרונה מתחברת לראשונה, ראה רלב"ג לבראשית על המדרש שבו ביום שנוח נטע את הכרם שתה יין