פסקיו של הרב ישראל יעקב פישר זצ"ל

[עפר תחת רגליכם]

מישהו יודע היכן פסקיו של הרב ישראל פישר זצ"ל מרוכזים? מהם חידושי ההכלה הבולטים שלו?

[נשר]

חיבר שו"ת אבן ישראל.
יש משנ"ב עם פסקיו שנקרא משנ"ב עם אבן ישראל.

[לעומקו של דבר]

יש גם 'הליכות אבן ישראל' משולב הליכות והלכות למועדים, בסגנון הליכות שלמה מתורת הגרשז"א

[LEV]

viewtopic.php?f=4&t=19531

[ברים]

אחד ההיתרים הבולטים שנלחם עליו כארי היה פתיחת פקקי הברגה של מתכת מבקבוקים.
זכורני כד הוינא טליא והגרי''י היה בא לביתנו כל אימת שנערך ''שלום זכר'' במשפחה''.
תמיד תמיד הוא היה האורח הראשון! והיינו ממהרים בסעודה כי ''עוד רגע הרב מגיע''.
כשהגיע היה נוטל לידיו בקבוק ופותחו, ואח''כ היה מבקש להביא לפניו את הארגז עם בקבוקי השתיה ופותח את כולם.

[גימפעל]

אחד ההיתרים הבולטים שנלחם עליו כארי היה פתיחת פקקי הברגה של מתכת מבקבוקים.
זכורני כד הוינא טליא והגרי''י היה בא לביתנו כל אימת שנערך ''שלום זכר'' במשפחה''.
תמיד תמיד הוא היה האורח הראשון! והיינו ממהרים בסעודה כי ''עוד רגע הרב מגיע''.
כשהגיע היה נוטל לידיו בקבוק ופותחו, ואח''כ היה מבקש להביא לפניו את הארגז עם בקבוקי השתיה ופותח את כולם.

ולבסוף הדר ביה.

[אוצר החכמה]

זה חידוש בשבילי. איפה חזר בו?

[לעומקו של דבר]

אולי כתבתי פעם.
פעם שאלו לו על האם כוס ח"פ נחשב כלי לעניין נט"י וכו'. (שהמנחת יצחק - קודמו בראבדו"ת - היה אבוהון דהמחמירים בזה)
ואישתפך חמימיה ואמר הלא חתיכת פלסטיק קטנה על הבקבוק למעלה נחשבת לכם לכלי, ואילו כלי המתוקן לשתיה באופן מושלם אינו כלי?...

[גימפעל]

זה חידוש בשבילי. איפה חזר בו?

חזר בו מהנוהג הנ"ל.

[לעומקו של דבר]

זה חידוש בשבילי. איפה חזר בו?

חזר בו מהנוהג הנ"ל.

כלומר אבל לא מהפסק.

[בן ירושלים]

נזכרתי בסיפור ששמעתי מבעל דבר. בזמנו נשות ירושלים החרדיות היו הולכות לבריכה בקרית יובל שהקצתה שעות נפרדות לנשים. הגיעו עסקנים לבד"ץ וצעקו שיש בבריכה חוסר צניעות כי היא לא אטומה לחלוטין ויש שטחים בתוכה שקצת חשופים לאנשים מבחוץ בזוית מסוימת . הבד"ץ הוציא איסור להשתמש בבריכה ובין החותמים היה הגרי"י.
ובכן, אחד ממשפחתו הגיע אליו ושאלתו בפיו: אשתי זקוקה לבריכה מטעמי בריאות ואין אלטרנטיבה אחרת, האם מותר לה ללכת לשם? הרב פישר כדרכו ענה : איך אני יכול לומר לך שמותר והרי חתמתי שאסור, אבל מה באמת האיסור? אלא אל תשאל אותי ותעשה כהבנתך.

זה משקף הרבה שהוא עצמו זלזל בהרבה דברים שחתם עליהם בגלל חברותו בבד"ץ, ומאידך היו שטענו על עצם הענין למה חתמת אם זה באמת לא ראוי לחתימה.

יותר מזה. כשיצא האיסור להשתמש בשחיטה של בעלז כי זה "שחוטי חוץ", ניגש אל הגרי"י אחד מבני המשפחה המורחבת ושאל אותו אם מותר לאכול מהשחיטה של בעלז. הוא השיב בחיוב. שאל האברך: הרי הרב חתם לאיסור? השיב הגרי"י : חתמתי שלא לקנות , לא חתמתי שאסור לאכול.

[לעומקו של דבר]

בסדרה הזאת יש גם ששאלו אותו שקנו בטעות עוף של בעלז ובישלו אותו, הוא אמר את הסיר להגעיל והעוף כשר...
יש משהו גם שראו אותו טובל במקווה של בעלז. לא זוכר.

[חוקר ודורש]

פעם היה דיון על חברת פפסי קולה, מאחר והיה איזה אירוע
או פרסומת לא כראוי, או משהוא כזה אינני זוכר,והיו שצידדו להחרים את פפסי
והוא אמר א"כ מה נשתה? [מאחר וזה היה לפני שהיה הכשר על קוקה קולה ו rc]
ענו לו : קולה של סופר דרינק, חזר ואמר זה לא שתיה ראויה..[מפי השמועה]

[לעומקו של דבר]

והקלאסי הוא שאמר שהבחירות אסורים משום חרם דרבינו גרשון (שטמר, מראשי העדה החרדית).
אם כי כמדומני שיש ממנו נאומים מנומקים, בפרט על כניסה לקואליציה.

[ברים]

והקלאסי הוא שאמר שהבחירות אסורים משום חרם דרבינו גרשון (שטמר, מראשי העדה החרדית).
אם כי כמדומני שיש ממנו נאומים מנומקים, בפרט על כניסה לקואליציה.

מי יכול להוסיף בזה.
ידוע שלא הסכימו לכתחילה לקבלו לעד''ח כי לא היה קנאי מספיק בדעותיו. ובאמת היה נראה כי אין שייך אליו כל עניין הקנאות. מאידך בסוף ימיו היה דורש בעצרת נגד הבחירות.

[בן ירושלים]

היה תמיד נגד הבחירות לכנסת, אבל לא ראה בזה מהות הכל. הרבה דברים נוספים וחומרות יתירות בענין זה לא היו לרוחו.
קוריוז: אחותו (שהיתה "גברא רבה" בעצמה )הלכה אליו פעם לעשות צעקות למה לא נותן לפחות להצביע לעיריה . היה ויכוח ארוך ביניהם, וכל אחד בדעתו. שנים אחרי כן האשימה אותו והבד"ץ בכל הקלקלות שהיו בירושלים.

[בן ירושלים]

ידוע הסיפור שלקראת בחירתו של הרב זולטי לרבנות ירושלים , הבד"ץ ארגן עצרת מחאה גדולה נגד הכתרת רב לעיר. הגרי"י סבר שזה טוב שהרבנות תבחר רב בקנה מידה של הרב זולטי. כמובן הוא נאלץ מתוקף תפקידו להגיע לעצרת, וביקש לדבר אחרון. אחרי כל הנאומים המתישים הוא נעמד ואמר שכל מה שהיה לומר כבר נאמר ע"י קודמיו, וכולם יודעים את גודל האיסור וממילא אין לו מה להוסיף, ומי ששומע לנו ישמע ומי שלא שומע בלאו הכי לא ישמע ובשביל מה לדבר? והתישב.
הנהלת העדה רתחה מכעס. באותו שבוע הביאו את הרב הורביץ משטרסבורג לכהן כחבר הבד"ץ בבחינת "שוט" מעל ראשו שתמיד יהיה אפשר לקדם אחרים ולמנוע מהרב פישר להיות ראב"ד. הרגשתי, שמאז הוא יישר יותר קו לפחות כלפי חוץ

[יוסף אזולאי]

זה חידוש בשבילי. איפה חזר בו?

חזר בו מהנוהג הנ"ל.

כלומר אבל לא מהפסק.

ראיתי בימים האחרונים לחייו איך שפתח בעצמו בקבוק בשבת כשמישהו החמיר.

[שומר-הגחלת]

סיפר לי מאן דהו - אברך כולל בוגר ישיבה ליטאית - שהיה נוהג לשאול אותו בדרך כלל שאלות בענינים שונים, לפני הבחירות שאל אותו לדעתו האם הוא צריך לבחור? ענה לו: תעשה מה שראשי הישיבה שלך אומרים...

[לעומקו של דבר]

סיפר לי מאן דהו - אברך כולל בוגר ישיבה ליטאית - שהיה נוהג לשאול אותו בדרך כלל שאלות בענינים שונים, לפני הבחירות שאל אותו לדעתו האם הוא צריך לבחור? ענה לו: תעשה מה שראשי הישיבה שלך אומרים...

זה כבר משהו אחר.
סיפר זאת גם המגיד ר' מנשה רייזמן שבדומה אמר לו זקנו להבל"ח הגרי"י רייזמן.

[לעומקו של דבר]

אחותו (שהיתה "גברא רבה" בעצמה )

הנשואה ל?

[לעומקו של דבר]

כל הסיפור עם השטרסבורגער רב (חמיו של יבל"ח האדמו"ר רמ"מ מויז'ניץ) יכול להיות מצוץ מאיזו אצבע, לא כן?
יש לך מקור מדוייק?

[לולי דמיסתפינא]

המגיד ר' מנשה רייזמן הוא לא נכד של הגאון הצדיק רבי ישראל יצחק רייזמן מעולם.

[בן ירושלים]

אי אפשר לדבר על הגרי"י מבלי להזכיר את הרבנית. היא היתה עונה לטלפונים ופוסקת בעצמה על סמך מה שידעה ממנו. הרב סמך עליה שכבר יודעת לענות בדברים שחוזרים על עצמם. על מצבתה ציוה לחקוק משהו בסגנון "השיבה לשואליה לאלפים". פעם חברי שאל אותו משהו והזכיר שהרבנית אמרה כך וכך. הגרי"י הזדעק שלא יתכן שאמרה כך וכנראה השואל טועה.

פעם כשהייתי שם בבית ראיתי שמישהו התקשר, היא תוך כדי תפירה במכונה הרימה הטלפון, אמרה לו רק רגע, המשיכה לתפור קצת, הרימה שוב את השפופרת וענתה : הרב אמר שמותר

[בן ירושלים]

כל הסיפור עם השטרסבורגער רב (חמיו של יבל"ח האדמו"ר רמ"מ מויז'ניץ) יכול להיות מצוץ מאיזו אצבע, לא כן?
יש לך מקור מדוייק?

אני הרי לא ישבתי בהנהלת העדה. המקור הוא המשפחה המורחבת של הרב פישר שדברו על כך בודאות.

[לעומקו של דבר]

המגיד ר' מנשה רייזמן הוא לא נכד של הגאון הצדיק רבי ישראל יצחק רייזמן מעולם.

אז טעיתי. הוא דיבר משהו לפני הבחירות האחרונות.

[בן ירושלים]

אחותו (שהיתה "גברא רבה" בעצמה )

הנשואה ל?

הרבנית יודלביץ אשת ר' אברהם יצחק (בנו של ר' שמואל אהרן). כשנפטרה הגרי"י היה כבר חולה ורתוק למכשיר חמצן. הוא הגיע להלויה והספידה בכמה משפטים, וציין שכל התורה של האחים נזקפת לזכותה ( כי כשהתייתמו ולא היה פת לחם בבית, היא הפסיקה לימודיה והלכה ללמד בבית יעקב הישן כדי להביא פרנסה הביתה ושהאחים ימשיכו ללמוד. היא היתה אז בת 15-16!)

[בן ירושלים]

ידוע שהרב פישר היה יורה את התשובות על המקום. בדרך כלל על כל דבר נשאל כבר קודם פעמים רבות. סיפר לי ידיד שפעם הפתיע את הרב פישר בשאלה שלא חשב עליה קודם: האם כשיש כתם על הגרב וצריך לשער בכגריס מחשבים לפי גרב מכווצת או מתוחה. הוא אמר לי שהגרי"י חשב כמה שניות וענה ( לבושתי לא זוכר את העיקר. מה ענה) אך היה ניכר שזו הפעם הראשונה שנשאל על כך.

[פרנקל תאומים]

אומרים שהיה מעשן הרבה וטען בתקיפות שאין עם זה שום בית מיחוש לאיסור עפ"י ההלכה.

לגבי בחירות, האם צאצאיו מצביעים? בשעתו היו אומרים(וכמדומה גם על יבל"ח הגר"מ שטרנבוך אמרו כן)שהיה מאפשר לאחרים להצביע עם התעודת זהות שלו ו/או של רעייתו...

אומנם זה שייך לאשכול על יבל"ח הג"ר שלמה, אבל בשעתו אמר לי חבר שלמד בחברותא עם ר' שלמה ושוחח עימו על כגון דא, שבאמת השקפת עולמו של ר' שלמה בענייני 'מדינה' היא בערך כשל אחיו ר' ישראל יעקב, אלא שר' ישראל יעקב עצמו איננו באמת איש 'העדה החרדית' בעניינים אלו(ובכלל), ורק כבול למה שהמשרה שלו מחייבת אותו...
האם הדברים האלו נכונים(מה שנוגע לר' ישראל יעקב)?

אגב, הידעתם שר' ישראל יעקב נקרא על שמו של הקדוש ד"ר די האן ז"ל?

[נשר]

התיר לעשן ביו"ט.

[בן ירושלים]

התיר לעשן ביו"ט.

ובזה אחיו ר' שלמה חלק בכל תוקף וטען שאין זה שוה לכל נפש. לפעמים כששאלוהו על הלכות מסוימות אמר לשואל אם אתה מעשן ביו"ט (ומתגלח במכונת גילוח) אז ודאי שמותר לך שהרי על איסורים מפורשים אינך מקפיד

[לעומקו של דבר]

התיר לעשן ביו"ט.

ובזה אחיו ר' שלמה חלק בכל תוקף וטען שאין זה שוה לכל נפש. לפעמים כששאלוהו על הלכות מסוימות אמר לשואל אם אתה מעשן ביו"ט (ומתגלח במכונת גילוח) אז ודאי שמותר לך שהרי על איסורים מפורשים אינך מקפיד

מפני שהוא חוטא ירוויח?..

[מעט דבש]

בענין מעוברות ביוה"כ
viewtopic.php?p=297994#p297994

[נשר]

מעניין מי הם הנחשבים לתלמידיו בעניני מראות ובכלל.

[שלמה בן חיים]

מעניין מי הם הנחשבים לתלמידיו בעניני מראות ובכלל.

כפי מה ששמעתי לא רצה ללמד שיטתו בענין מראות כי סבר שאי אפשר להעביר זאת מחמת דקות העניינים.

[נשר]

אחד אני מכיר.

[שבטיישראל]

והקלאסי הוא שאמר שהבחירות אסורים משום חרם דרבינו גרשון (שטמר, מראשי העדה החרדית).
אם כי כמדומני שיש ממנו נאומים מנומקים, בפרט על כניסה לקואליציה.

אישית שמעתי ממנו בבחירות שהתקיימו כחודשיים לפני פטירתו (חורף תשס"ג) איך שדיבר בלהט דברים חוצבים להבות כנגד ההשתתפות בבחירות כולל נימוקים (הוא כבר היה חלש מאוד אז ומחובר לחמצן ודיבר ממש בבשארית כוחותיו)

[שבטיישראל]

ידוע הסיפור שלקראת בחירתו של הרב זולטי לרבנות ירושלים , הבד"ץ ארגן עצרת מחאה גדולה נגד הכתרת רב לעיר. הגרי"י סבר שזה טוב שהרבנות תבחר רב בקנה מידה של הרב זולטי. כמובן הוא נאלץ מתוקף תפקידו להגיע לעצרת, וביקש לדבר אחרון. אחרי כל הנאומים המתישים הוא נעמד ואמר שכל מה שהיה לומר כבר נאמר ע"י קודמיו, וכולם יודעים את גודל האיסור וממילא אין לו מה להוסיף, ומי ששומע לנו ישמע ומי שלא שומע בלאו הכי לא ישמע ובשביל מה לדבר? והתישב.
הנהלת העדה רתחה מכעס. באותו שבוע הביאו את הרב הורביץ משטרסבורג לכהן כחבר הבד"ץ בבחינת "שוט" מעל ראשו שתמיד יהיה אפשר לקדם אחרים ולמנוע מהרב פישר להיות ראב"ד. הרגשתי, שמאז הוא יישר יותר קו לפחות כלפי חוץ

איני יכול להכחיש בוודאות אך פרטי הסיפור משום מה אינם נראים כנכונים בעליל.

מה שכן, כידוע כשמינו את הגרי"י לחבר בד"ץ היו אז הרבה טענות מצד ה"פרומער" נגד המינוי, וכצד נגדי ובדכי "לרסן" את הגרי"י שנחשב ל"קל" מדי, מינו אז גם מצד של "הפרומער" את הגר"ב רבינוביץ זצ"ל כחבר הביד"ץ.

[גימפעל]

אחד אני מכיר.

מי ?

[נשר]

הרב גברא מבית וגן.
לא שמעתי ממנו, אבל ככה מפורסם.