כלה רבתי פ"ג -
שכך היתה אומנותו של אהרן הצדיק, שמע על שנים שהיו מריבין, הולך אצל האחד, ואומר לו שלום עליך רבי, והוא אומר לו שלום עליך רבי ומרי, מאן יבקש מורי כאן, והוא אומר פלוני חבירך שגרני אליך לפייסך מפני שאמר, אוי שסרחתי על חבירי, מיד אותו האיש היה מהרהר בדעתו, וכי כזה הצדיק בא אלי לפייסני, והיה אומר לו, רבי, אני הוא שסרחתי עליו, הולך אצל האחר אומר לו כן, פגשו שניהם בדרך, זה אומר לזה מחול לי מורי שאני סרחתי, וזה אומר כן לזה; שמע על בעל ואשתו שעשו מריבה, הולך אצל הבעל ואומר לו, בשביל שאני שומע שנתנצית עם אשתך, אם אתה מגרש אותה, ספק תמצא כמותה ספק לא תמצא, ועוד אם אתה מוצא, ומתנצית עמך, תחלת דבר היא אומרת לך, כך עשית לאותה ראשונה. ועל זאת היו כל ישראל אנשים ונשים אוהבין אותו, תדע לך שכן הוא, שכיון שנפטר משה רבינו, מה כתיב ביה, ויבכו בני ישראל את משה, ובאהרן כתיב ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל, אפילו נשים, ולא נשים בלבד, אלא היו מפלשין טיט ועפר בטף ובוכין, לקיים מה שנאמר כל בית ישראל. תאנא שמונים אלף בחורים, קרואים בשם אהרן, יצאו אחרי מטתו, ממאן דהוה בעי לגרשה והדרה ואיעברה
שאלני אחד, א"כ יוצא שהיו אחוזים גבוהים של בעיות בשלום בית, הרי במשפחה אחת לא קראו ל2 ילדים אהרן, וא"כ שמונים אלף משפחות היו בסכנת גירושין לולי רדיפת השלום של אהרן הכהן, ובהשוואה יחסית למספר של ששים ריבוא גברים וכו', מדובר באחוזים גבוהים למדי...
והשבתי, דמסתמא אין הכוונה שקראו להם ממש בשם "אהרן", אלא שהיו קרואים ונזכרים על שמו, וממילא יתכנו כמה "אהרונים" במשפחה אחת.
מה דעתכם?