פורום אוצר החכמה

ידוע שחלק מהפילוסופים הקיצוניים זלזלו בקיום מצוות מעשיות, וחכמי ישראל, בעיקר בספרד (אך גם בפורבאנס), התבטאו נגדם בלשון חריפה.
דרושים לי התבטאויות כאלו, אבל רק כאלו שנאמר בהם במפורש שאותם פילוסופים מזלזלים במצוות.
יש בידי כמה וכמה קטעים כאלו (מר' יוסף יעבץ, מר' יצחק דמן עכו, מר' אברהם סבע ועוד ועוד), ואודה על כל הפנייה, כולל למאמרים שעסקו בנושא.
יישר כוחכם.

הסמ"ג בענין הנחת תפילין??

תודה לך.
אך האם שם מדובר בפילוסופים?
תבין, גם מעמד החצרנים בספרד זלזל במצוות באופן קיצוני בלא שהם התפלספו.

ואני לתומי חשבתי שהם זלזלו במצוות תפילין כי פירשו אותו בפירוש האלגורי שהזכיר רשב"ם.

הזלזול בתפילין פשה בעיקר בין הפילוסופים, אך גם בין סתם קלי דעת שרווחו במעמד החצרנים.
אני זקוק לקטעים המתבטאים מפורשות בנוגע לפילוסופים.

כמדומה שראיתי איזה מאמר בעניין בקובץ מאה שערים לזכר קלמן מירסקי כמודמה. אני מקווה שאין זכרוני מטעני.

בטח ידועים לך דברי הרשב"א המפורסמים בענין זה...

השואל מרבו כתב:כמדומה שראיתי איזה מאמר בעניין בקובץ מאה שערים לזכר קלמן מירסקי כמודמה. אני מקווה שאין זכרוני מטעני.

קובץ מאה שערים הוא לזכרו של האדמו"ר הפרופ' רבי יצחק טברסקי

תשו' רב האי הידועה: ואשר יתעסק בדברים ההם יסיר מעליו עראת השם ויפסד באותן הענינים, כי יסלק מעליו כל דברי תורה לגמרי ומזאת ההסרה יארע לבני האדם שישתבש דעתם עד שלא יחושו לעזיבת התפילה ולשאר המצות.

וכן בשבילי אמונה נתיב ח. דברים חריפים על ענין זה ממש: ראיתי תועי רוח, שחשבו עשיית המצות שאביי ורבא נושאין ונותנין בהן, דבר קטן, שלא עלה ביד המתעסק בהן רק שכר עשייתן, שאין בעשייתן רק שקיים מצות השם יתברך כו', עד... ומזה יצא להם ביטול העשייה בכלל המצות, כתפלה ותפילין, ואיסור והיתר, ואין נותנין דעתן, רק בחכמת הפילוסופיא, וחושבין שזהו מעשה מרכבה, וזה באמת אבדון ומות, והמאמינים כן נבדלים מקהל ישראל וכו',

הובאו כולם בדרך חיים למהרמד"ל מהדו' אהב"ש עמ' סח ואילך. (ומשם בשל"ה) עי"ש ותרו"ץ.

תודה לכולם ובמיוחד לאי"ס,
התוכל, אי"ס, להשלים את המצווה ולהעלות לכאן את העמודים הרלוונטיים מ'דרך חיים'?
תודה רבה.

הנה כל דבריו בגנות הפילוסופיה.



ויש כידוע עוד דברים ארוכים במהדו"ק שנשמטו, ובמהדו' אהב"ש באו בסוף הספר, אלא שלפו"ר אין שם על ההתרשלות במצוות.

יישר כוחך.
תזכה למצוות!

כדאי לבדוק גם בספר הבתים, (אינני זוכר אם בספר מצוה או בספר אמונה), זכור לי שמאריך בנושא.

אני כבר מחכה בכליון עיניים למאמר שלך בנושא. איפה זה הולך להתפרסם? (ויישר כח שאתה ממשיך בעבודה של רבינו חכם באשי זכרונו לברכה...) זהו בהחלט נושא יסודי ביותר הנוגע לענייני אמונות ודעות וכו'.

אולי ראוי לציין את דברי הרמב"ן באגרת הידועה על הרמב"ם, שכתב עליו שלא ביטל שום דין ותקנה וכו'. והיינו שהרבה מאלו שהתעסקו בפלוסופיה בטלו דינים וכו', לכן הוצרך הרמב"ן להדגיש - לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא!

דברי רה"ג מופיעים באהל מועד שער ראשית חכמה הארוך דרך ו נתיב א, ע"ש עוד בזה. ע"ע שו"ת רשב"א ח"א סי' תיד-תיח, ובארוכה בספר מנחת קנאות לר' אבא מארי מלוניל.

איש_ספר כתב:וכן בשבילי אמונה נתיב ח. דברים חריפים על ענין זה ממש: ראיתי תועי רוח, שחשבו עשיית המצות שאביי ורבא נושאין ונותנין בהן, דבר קטן, שלא עלה ביד המתעסק בהן רק שכר עשייתן, שאין בעשייתן רק שקיים מצות השם יתברך כו', עד... ומזה יצא להם ביטול העשייה בכלל המצות, כתפלה ותפילין, ואיסור והיתר, ואין נותנין דעתן, רק בחכמת הפילוסופיא, וחושבין שזהו מעשה מרכבה, וזה באמת אבדון ומות, והמאמינים כן נבדלים מקהל ישראל וכו',

ועכשיו מצאתי, לפליאתי, שהכל מובא, בסתם, בדרשותיו של ר' יהושע אבן שועיב, תלמידו של הרשב"א:

ולכאורה ר"מ אלדבי שאב מר"י אבן שועיב, האם ידוע מקטעים אחרים השתמשות ר"מ אלדבי בדרשות אבן שועיב?

חד ברנש כתב:

איש_ספר כתב:וכן בשבילי אמונה נתיב ח. דברים חריפים על ענין זה ממש: ראיתי תועי רוח, שחשבו עשיית המצות שאביי ורבא נושאין ונותנין בהן, דבר קטן, שלא עלה ביד המתעסק בהן רק שכר עשייתן, שאין בעשייתן רק שקיים מצות השם יתברך כו', עד... ומזה יצא להם ביטול העשייה בכלל המצות, כתפלה ותפילין, ואיסור והיתר, ואין נותנין דעתן, רק בחכמת הפילוסופיא, וחושבין שזהו מעשה מרכבה, וזה באמת אבדון ומות, והמאמינים כן נבדלים מקהל ישראל וכו',

ועכשיו מצאתי, לפליאתי, שהכל מובא, בסתם, בדרשותיו של ר' יהושע אבן שועיב, תלמידו של הרשב"א:

אבן שועיב 123.jpg

ולכאורה ר"מ אלדבי שאב מר"י אבן שועיב, האם ידוע מקטעים אחרים השתמשות ר"מ אלדבי בדרשות אבן שועיב?

מהקטע שהבאת לא נראה שמתייחס לזלזול בעשיית המצוות אלא לטענה שאין ענין פנימי בעשיית המצוה. רק בקטע שצטט אי"ס מוסיף שמזה יצא להם ביטול העשייה וכו'.

ר"מ אלדבי העתיק בעיבוד את דברי ר' יהושע א"ש. צא וראה שהוא תפס אף את לשונותיו הייחודיים (כמו: "וזה באמת אבדון ומות").
ומכאן שאלה עד כמה דברי ר"מ אלדבי משקפים את המצב במקומו ובזמנו.

עכשיו אני רואה שהמקור הראשון לכל הם דברי הרשב"א בפירושו לאגדות, סוכה כח ע"א (הובא בפירוש לעין יעקב), וצריך עוד לעמוד על השינויים וכו'.
לע"ע עי' בספרו של י' כ"ץ, הלכה וקבלה, עמ' 75-74

חד ברנש כתב:ומכאן שאלה עד כמה דברי ר"מ אלדבי משקפים את המצב במקומו ובזמנו.

הם משקפים, ע"ש באריכות. [ובלא"ה אין כמעט הבדל ביניהם בזמן ובמקום].
יש עוד קצת הקבלות בין ר"י אבן שועיב לשבילי אמונה שם, וידוע שהרבה מחיבורו בנוי ע"ד קודמיו, וכאשר הדגיש ופירש בהקדמתו.

ר' חיים ן' מוסה בעל ספר מגן ורומח
וכבר שמעתי בימי חרפי דרשן אחד דורש האחדות בדרך החקירה, בדרך הפילוסופים, והיה אומר פעמים רבות: "ואם אינו אחד – יתחייב כך וכך", עד שקם בעל הבית אחד, מהחרדים אל דבר ה', ואמר: "גזלו כל אשר לי בגזירת אישבילייא, והכוני ופצעוני עד השאירוני המכים מת לפי דעתם, וכל זה סבלתי על אמונת: 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד', ועתה אתה בא על קבלת אבותינו מפי חקירת הפילוסוף, ותאמר אם אינו אחד יהיה כך וכך", ואמר בעל הבית: "יותר אני מאמין לקבלת אבותינו, ואיני רוצה לשמוע זאת הדרשה", ויצא מבית הכנסת ורוב הקהל עמו... גם ראיתי אחד מהדרשנים והוא מפורסם כחכם מחכמי המלכות, שדרש כל פרשת 'קדושים תהיו' על דרך צורה, עד שאמר בתוך דרשתו: 'את שבתותי תשמרו' הדברים הבטלים אשר לי... רחמנא ליצלן. והיו לי דברים עמו וגיניתי כל מאמריו, ובפרט מאמר זה...

ספר חזות קשה לר"י עראמה יוצא כנגד תופעה כזו

הריני מצרף מס' מאירת עינים, יעוי' בדבריו ובהע' המהדיר.
(וכבר צויין לעיל שיש בזה דברים מר"י דמן עכו).

יש גם באברבנאל בחומש בראשית (א"י כעת מקום מדוייק) בו הוא כותב תשובה "למתפלספים החוקרים", עי"ש.

אדמו"רי בעלזא ז"ל (מהר"י ומהרי"ד) דיברו הרבה מזה בדברי תורתם. נדפסו בהבינה והברכה ולקט אמרי קודש ועוד.

קטע ממאמרו של י"מ ת"ש על ספר המשכיל של רש"ש מטרוייש תלמיד מהר"ם מרוטנבורג

יבנה כתב:דברי רה"ג מופיעים באהל מועד שער ראשית חכמה הארוך דרך ו נתיב א, ע"ש עוד בזה.

תודה על הידיעה החשובה.

אמ' ריש לקיש אין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן ואין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש, וכל עיר שאין בה מלמדי תינוקות מחריבין אותה ואמרי לה מחרימין אותה, בזה המאמר באו ללמדנו עד היכן מגיע זכות תלמוד תורה, והטעם לכל זה בשביל שאין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד ותלמוד הוא שמביא [את] האדם לידי מעשה, ואמרו רבותי' ויתר הב"ה על ע"ז ועל גלוי עריות ושפיכות דמים ולא ויתר על תלמוד תורה ואמרו כשם ששכר תלמוד תורה גדול מכל המצות כך עונש בטול תורה גדול מכל העבירות, ואמרו כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה (במדבר טו, לא) זהו שאיפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, ובפרק כל המנחות באות אמרי ליה רבנן לר' פרודא ר' עזרא בר בריה דר' אבטילס דהוא עשירי לר' אלעזר בן עזריה דהוא עשירי לעזרא קאי אבבא אמ' להו מאי כולי האי אם בר אוריאן הוא יאי בר אבהן ובר אוריאן יאי ויאי בר אבהן ולאו בר אוריאן אישא תיכליה, ואמרו בסיפרי ארור אשר לא יקים (דברים כז, כו) אדם שלמד ושנה ולמד לאחרים וקיים את התורה ויש בידו כח להחזיק ידי העוסקים בתורה ובמצות ולא החזיק (ו)הרי זה בכלל לא יקים, ואמ' החכם ע"ה עץ חיים היא למחזיקים בה (משלי ג, יח), והשב בתשובה שלימה ישים כל עמלו בתורה כי משני פנים מגינה התורה על האדם מן הייסורין, האחד כי אמרו ותלמוד תורה כנגד כולן, והשני כי ישים עמלו בתורה ותדד שנתו מעיניו עליה במקום יסוריין כמו שאמרו כל הגופין לעמל יולדו אשרי מי שהיגיעה שלו בתורה ועוד אמרו למה נקרא שמה תושייה שמתשת כחו של אדם, ונהגו אבות העולם למנוע מן ההגיון התלמידים המתחילים כמו שמצינו בתשובת רבינו האי גאון ז"ל ששלח אל הרב הנגיד וזה ממה שכתו' אליו, תקון הגוף ומישור הנהגת האדם הוא עסק המשנה והתלמוד ואשר טוב לישראל כי למוד התורה יועיל לעצמו ולחכמים שכמותו ויועיל לעמי הארץ כי ימשכם לדרכי המצות והתורה ואשר יסיר לבו מזה ויתעסק בדברים ההם יסיר מעליו תורת שמים ויפסד באותם הענינים כי יסלק מעליו כל דבר תורה לגמרי ומזאת ההסרה יארע לבני אדם שישבש דעתם עד שלא יחושו לעזיבת התפלה, אבל אשר ימציאו עצמם לתורה וליראת שמים יצא להם מזה כי ינהיגו כל ההמון לאחרית טובה בלי פקפוק ולא ישימו שום ספק בהקב"ה ואם תראה שאותם בני אדם המתעסקים באותם דברים יאמרו לך כי היא דרך סלולה ובזה ישיגו ליד[י]עת הבורא ית' לא תאבה להם, ודע באמת כי יכזבו אליך ולא תמצא יראת חטא וזריזות וענוה וטהרה וקדושה אלא באותם המתעסקים במשנה ובתלמוד אלו דברי הגאון אביהם של ישראל, ובתשובה לרבי' שב"א ראיתי הלחץ אשר המחזיקים בספרי היונים לוחצים ונלחצים כנגד התורה וחכמיה ומי מהם ימלט זולת(ו)[י] מי שממלא כריסו מקדשי רבינא ורב אשי כמו הרב שאמר על עצמו שלא לקח שאר החכמות רק לרקחות ולטבחות ולאופות ומעידין ספריו על דבריו, ואם יש בספרי היונים קצת דברים מועילים לנו יש ללמוד ולירוא ממה שאמרו על בן סירא שעם היות בספרו קצת דברים נאים עד שהביאום בגמרא בשביל שיש בו דברים בטלים אסרו להגות בו כל שכן באלו (שוגמרין) [שגורמין] לסור מאחרי [ה'] וכי תאמר שלא יטעו אחריהם ולא יאמינו אותם לפי שחברו אותם חכמי האומות רואה אני שאם יחוק אדם להם חקקי און בספר ויקראו אותם באזניהם בשם ארסטו וחבריו שלא יהרהרו עוד אחריו, וכל פתי אשר שוקד על לשונו דבריהם ולבו רק מהם יקרא חכם וזה הגורם הגדול לחוק שוא ודבר כזב בספריהם למרות עיני התורה השלימה כי לא תשיגם על זה מלחמה על כן מקצתם לא הניחו מקרא שלא הפכוהו ויאמרו ממשל משלים הוא, ועקרו כל הגבולות לפרש שנים עשר בני יעקב שנים עשר מזלות, ועמלק יצר הרע, ולוט השכל ואשתו החומר והיא שנ' עליה שהיתה נציב מלח, ודעת אלו האנשים מהשם ומעבודתו נגרע וחוזרים לסורם רק תפח רוחם וצורם לבלות שאולה, וצא וראה הגדול שנתגדל באותם חכמות מה הוא בתפילין ובתפלה ובשאר מצות, ועל יתר הדברים מה אתן קול כי יולד בארץ ספר ששמוהו כחותם על זרועם ובו צלמות ולא סדרים ובכל סדר וסדר יתנוהו עטרה לראש, והוא שורש פורה לענה ורוש, אחרי זאת אומר הירוצון בסלע סוסים ובבקרים אחרוש אם כיון להשחית בחציו נחריש עד בא אשר לו המשפט ובעל הכרם יכלה את קוציו וישמח אברהם ביוצאי חלציו, וזהו המכוון בזאת התשובה אם תשיב לחכם שבמונפשלייר, ראה גם ראה איך הרחיקהו שקידת ספרי היונים, ועל המתרחק מאותן החכמות אמ' דוד ע"ה אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד (תהלים א, א) וגו' כי באמת מהם יצא רשע, אבל מי שכל חפצו בתורת השם ית' ויהגה בה יומם ולילה הוא קיום העולם וגם בשבילו נברא כמו שאמרו על שלשה דברים העולם עומד על התורה וכו' ומפני שישראל מקבלי התורה והעבודה אמרו עליהם רבותי' שמחשבתן קדמה לכל ושהכל נברא בשבילם, וזהו שכתו' בתורה שקדמה לעולם אלפים שנה צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל, והביאו משל על זה למלך שהיה נשוי למטרונה ולא היו לו ממנה בן פעם אחת היה מהלך בשוק וראה שם מילנין וכלי זהב אמ' טלו מילנין אלו וכלים אלו לבני היו הכל אומרי' בן אין לו והוא אומ' טלו אלו מילנין לבני, ואמרו המלך איסטרוגולוס גדול הוא אילולי שצפה שהוא עתיד להעמיד ממנה בנים לא היה אומ' כן, כך אילולי שצפה הקדוש ברוך הוא [ש]לאחר עשרים וששה דורות עתידין ישראל לקבל התורה לא היה כותב צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל.

ראיתי היום משהו בענין דומה, בןדוד של הענין המדובר כאן.

ר"ח חגיגה טז. כתב:מתני' כל המסתכל בד' דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם. פי' טוב ממנו הנפל שלא בא לעולם כי אין לאדם להתעסק אלא [במה] שנצטוה להכיר קונו בעשיית חוקיו ומשפטיו כי עשיית משפט וצדקה הם ידיעתו של הקדוש ברוך הוא כדכתיב בעשיית צדקה ומשפט הלא הוא הדעת אותי נאום ה' ולעשות מצותיו ותורותיו אבל להסתכל לידע מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור לא. כי לא נתנה רשות לאדם להתעסק אלא בדבר שהוא מן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים ולא בדברים אחרים.