שעה תשיעית ביום התשיעי בחודש התשיעי

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » ג' נובמבר 09, 2010 10:26 pm

שבוע הבא ביום ג', ח' כסלו, בשעה 1:43 - 1:52 יחולו 9 הדקות המסוגלות לשפע ברכות וישועות, כהמקובל בשמו של בעל ברית מנוחה (מגורי האר"י), אודות השעה התשיעית ביום התשיעי בחודש התשיעי.
מהעלון המושקע של קופת העיר למדתי כי סוד הענין הוא בספרה תשע המורה על שפע, ויבואו החכמים ויאלפונו על המנהג, מחוללו, שורשיו ואופי התפשטותו.

דרדקי · הודעהעל ידי **דרדקי** » ג' נובמבר 09, 2010 10:31 pm

לאופי התפשטותו אנחנו זקוקים להסטוריונים של ממש.
סוף כל סוף לסגולה זו ימים רבים, שנתיים.
עד לפני שנתיים רק בלוח עיתים לבינה ודבר בעיתו הוזכר דבר זה, אף אחד לא חשב לעשות משהו.
עד שבא הגאון ממציא התלות הנוראה בין מצוות צדקה ותפילה, ה"ה קופת העיר, ומאז יש סגולות בלי סוף שצריך לדון על אופי התפשטותם...

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ג' נובמבר 09, 2010 10:33 pm

לא היה שנה שעברה משהו כזה?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' נובמבר 09, 2010 10:40 pm

את הספר 'ברית מנוחה' לא חיבר אחד "מגורי האר"י" אלא מקובל ספרדי בן המאה הי"ג, ר' אברהם מרימון ספרד, שהושפע הרבה מר"א אבולעפיה.
בזמנו, בדקתי בפנים הספר, וכפי שהבנתי, המחבר התכוון כלל לענין אחר.

דרדקי · הודעהעל ידי **דרדקי** » ג' נובמבר 09, 2010 10:42 pm

סתם בדרך אגב תראה איך עושים מאיתנו צחוק ואנחנו טמבלים ולא אכפת לנו.
במקור לשעה הזו שלמיטב זכרוני זה הרמב"ן ולא האריז"ל, מוזכר שנה תשיעית ביובל, ואיך שנה שניה לשמיטה נהייתה שנה שניה ליובל, לקופת העיר פתרונים.
ואם כבר עסקינן בהשמצה וכעס על ההתיחסות אלינו כבורים, מוסדות זוויעהל הוציאו עלון ביארצייט לפני כמה ימים, ובו כתבו שהם לא מצליחים להבין את התופעה שבלי שום פרסום פתאום נהפך המקום לתל תלפיות, וכו'.
א. המקום איננו תל תלפיות.
ב. כמות הפרסום שהיתה בשנים האחרונות מוציאה אותי משלוותי, למה הם לא חושבים שיקום מישהו ויצעק 'המלך ערום'? 'שקרנים' מה אתם חושבים שאנו מפגרים?!!!

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' נובמבר 09, 2010 10:43 pm

בדיוק כמו סגולת צ"א הפרוטות בערב שבועות.
היה בענין מאמר ב'קולמוס'.

אורי אגסי

בקשר לקופת העיר, זהו אכן חידוש נפלא. שנה שעברה הסבירו לנו שזה הזדמנות של "פעם ב..." כי עכשיו זה נקרא שנה תשיעית וכו' כי זה שנתיים אחר השמיטה והיות ואין יובל וכו', השנה זה כבר בלי ההסבר הזה. והשנה החידוש הוא שה"שעה" ששנה שעברה הצטמצמה ל-13 דקות (כיון שודאי יש להחמיר לצאת ידי כל השיטות בדין דאורייתא חמור כזה), הצטמצמה הפעם - כמה מתאים - ל-9 דקות. אם אחרת את ה-9 דקות האלו אתה מסתכן בכך שלפי שיטה אחת לא יצאת ידי חובת שעה תשיעית כלל וכלל!

בקשר לזוועהיל, הצדיק הטמון אכן היה צדיק גדול, אבל זו אכן אומנות של ממש מה שהם עשו בעלון שלהם. הם הרי יודעים שגם אנחנו יודעים וזוכרים שהעליה הגדולה והסגולה של הבה"ב נולדה לפני שנתיים שלוש, אז עושים מזה "לכתחילה אריבער", וכותבים כך: "אין לזה מקור, ואף אחד לא מבין את זה וכו' וכו' אבל עם מציאות א"א להתווכח וכו' וכו'". אני נהניתי מהרעיון הגאוני איך להתמודד עם הבעיה הזו.

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » ג' נובמבר 09, 2010 11:25 pm

אל נא, לא יגרר אשכול זה להשמצות על קופות של צדקה, והרי עוון זה עולה בידי - כפותח האשכול. אנא השתדלו להגיב לגופם של דברים, ולהחכימנו מאוצרותיכם.

הנה המקור מס' ברית מנוחה (מהדו' חדשה, מכון רמח"ל) באוצר עמ' 88. שימו לב, שהנולד בשעה זו מובטח לו שיעלה למלכות. רק שיש להקשות כמו שכבר הקשו כאן, הלא שפתי המחבר ברור מללו - מיירי בשנה תשיעית מיובל (מתי היא היתה?), וכיצב ייתכן להשתמש בסגולה זו שנה אחר שנה, אתמהה.

: 9.JPG (535.98 KiB) נצפה 17777 פעמים

כהן הדיוט · הודעהעל ידי **כהן הדיוט** » ד' נובמבר 10, 2010 1:10 am

מה'אותיות מחכימות' שהבאת משמע שכל השנה תשיעית מהיובל היא שנה מובחרת, וכל חודש תשיעי שבכל שנה הוא חודש מובחר וכן על זה הדרך.
א"כ איננו צריכים לידע אימתי שנת היובל משום שהשעה התשיעית היא סגולה לעצמה ונראה לומר שהסגולה היא בכל יום ויום. אלא שכשיש תשיעי בתשיעי זה יותר עת רצון

מעט צרי · הודעהעל ידי **מעט צרי** » ד' נובמבר 10, 2010 5:41 am

אבל היכן כתוב שהוא עת רצון או זמן מסוגל לתפילה, גם בחסד לאברהם המצוטט בפרסומי קופת העיר (מדובר בחסד לאברהם סלונים עמו' טו.) לא מוזכר רק שהוא מסוגל להצלחה. והכוונה לכאורה להצלחה גשמית. אבל מי הפך את זה לעת רצון לקבלת תפילות?

אגב חכם באשי, התוכל להרחיב על ייחסם של גדולי ישראל ובפרט חכמי הקבלה כמו האריז"ל והמהרח"ו לר"א אבולעפיה.

ולי הקטן נראה שמושג הנ"ל לקוחוה מחכמת הנומרולוגיה הפיתגורית, ידוע לי ששמואל בן חפני גאון הכיר חכמה זו והשתמש בו בפירוש מקראות בתורה (עיי' בעלי ברית אברהם להר"א אזולאי פרשת וישלח בביאור בקשר למספרי המתנות ששלח יעקב לעשו). האם יוכל מאן דהוא לאשר השערה זו?

ספר סופר וסיפור

מעט צרי כתב:אבל היכן כתוב שהוא עת רצון או זמן מסוגל לתפילה?

אגב חכם באשי, התוכל להרחיב על ייחסם של גדולי ישראל ובפרט חכמי הקבלה כמו האריז"ל והמהרח"ו לר"א אבולעפיה.

ולי הקטן נראה שמושג הנ"ל לקוחוה מחכמת הנומרולוגיה הפיתגורית, ידוע לי ששמואל בן חפני גאון הכיר חכמה זו והשתמש בו בפירוש מקראות בתורה (עיי' בעלי ברית אברהם להר"א אזולאי פרשת וישלח בביאור בקשר למספרי המתנות ששלח יעקב לעשו). האם יוכל מאן דהוא לאשר השערה זו?

קודם כל לא שמואל אלא רב שמואל. על פירושיו לפי החכמה הפיתגורית כתב מאיר בר אילן מאמר ידוע, ואף אחד לא חושב שאתה לומד בעלי ברית אברם על הסדר. ואם נייחס את דברי ברית מנוחה לחכמה זו אפשר גם לייחס דברים נוספים מחז"ל, ומה נטפלת אליו דוקא.

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ד' נובמבר 10, 2010 8:39 am

דומני ששנת היובל מתחילה בחודש תשרי, ואם כן החודש התשיעי לשנת היובל הוא חודש סיון.
ואם כן הסגולה המופלאה חלה בחודש סיון ולא על חודש כסלו.
האומנם?

מעט צרי · הודעהעל ידי **מעט צרי** » ד' נובמבר 10, 2010 9:01 am

סופר, בהפנייתי לרב שמואל בן חפני רציתי להראות שאין כל פסול באימוץ אלמנטים פיתאגוריים. ואמנם שמא דברים אחרים ניתן לפרש על פי זה. דומני שענין התשיעי בתשיעית שבתשיעית נושא אופי נומרולוגי מובהק ומקורו ממסורת קדומה לאו דווקא תורני, אלא ידיעה שיסודו בחכמת הטבע.

אכן מקור הידיעה ממאיר בר אילן בעל מחבר נומרולוגיה בראשיתית.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' נובמבר 10, 2010 9:43 am

מעט צרי כתב:אגב חכם באשי, התוכל להרחיב על ייחסם של גדולי ישראל ובפרט חכמי הקבלה כמו האריז"ל והמהרח"ו לר"א אבולעפיה.

הדבר סובל אריכות גדולה,
עכ"פ, לידוע לי, בכתבי האריז"ל עצמו אין התייחסות לרא"א, אך מהרח"ו שאב רבות ממנו, בעיקר מספרו חיי העולם הבא. עי' ב'כתבים חדשים' למהרח"ו שיצא לאור ע"י חברת אהבת שלום, במבוא.
ושמא רבינו 'בריושמא', הבקי בכתבי האריז"ל ועריכותיו, יחכמינו בזאת.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' נובמבר 10, 2010 9:55 am

על סגולת ה'תשיעי בתשיעי' מצאתי ברשימותי, שבספר מפעלות אלקים, יהנסבורג [פרוסיה] תריח, דף נג ע"ב, כתב בענין.

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » ד' נובמבר 10, 2010 10:18 am

http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topi ... um_id=1364

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » ד' נובמבר 10, 2010 8:52 pm

כהן הדיוט כתב:מה'אותיות מחכימות' שהבאת משמע שכל השנה תשיעית מהיובל היא שנה מובחרת, וכל חודש תשיעי שבכל שנה הוא חודש מובחר וכן על זה הדרך.
א"כ איננו צריכים לידע אימתי שנת היובל משום שהשעה התשיעית היא סגולה לעצמה ונראה לומר שהסגולה היא בכל יום ויום. אלא שכשיש תשיעי בתשיעי זה יותר עת רצון

אמת ונכון, ברם הסברא נותנת שהיכא דנצטרפו כל הענינים לפונדק אחד - גדולה המעלה. ומפורש יוצא מדבריו שהנולד בשנה ט' בחודש ט' ביום ט' וכו' - מובטח שיעלה למלוכה, הרי שיש דברים אותם ניתן להשיג רק בצירוף כל התשיעיות.

כהן הדיוט · הודעהעל ידי **כהן הדיוט** » ה' נובמבר 11, 2010 1:22 am

ירושלמי כתב:
כהן הדיוט כתב:מה'אותיות מחכימות' שהבאת משמע שכל השנה תשיעית מהיובל היא שנה מובחרת, וכל חודש תשיעי שבכל שנה הוא חודש מובחר וכן על זה הדרך.
א"כ איננו צריכים לידע אימתי שנת היובל משום שהשעה התשיעית היא סגולה לעצמה ונראה לומר שהסגולה היא בכל יום ויום. אלא שכשיש תשיעי בתשיעי זה יותר עת רצון

אמת ונכון, ברם הסברא נותנת שהיכא דנצטרפו כל הענינים לפונדק אחד - גדולה המעלה. ומפורש יוצא מדבריו שהנולד בשנה ט' בחודש ט' ביום ט' וכו' - מובטח שיעלה למלוכה, הרי שיש דברים אותם ניתן להשיג רק בצירוף כל התשיעיות.

ואם אין אנו יכולים לעשות הכל, נוותר גם על מה שאנו כן יכולים.
ובכלל האם בזמן ה'ברית מנוחה' היה ידוע זמן היובל?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' נובמבר 11, 2010 9:44 am

קביעת היובל הוא במחלוקת בין ר' יהודה לרבנן, בסוף סנהדרין, כדומני,
לר' יהודה - שנת החמישים נכללה גם בשנות היובל הבא, ולחכמים - לא.
ולכאורה, כל זמן שלא הוכרעה המחלוקת כיצד בכלל ניתן לדבר על שנה תשיעית ליובל. לפי איזו שיטה בדיוק?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' נובמבר 11, 2010 9:58 am

בריושמא כתב:דומני ששנת היובל מתחילה בחודש תשרי, ואם כן החודש התשיעי לשנת היובל הוא חודש סיון.
ואם כן הסגולה המופלאה חלה בחודש סיון ולא על חודש כסלו.
האומנם?

בנוגע לדבריך, אעתיק מדברי ר"ש זעירא:
סגולת התפלה בחודש התשיעי (סיון!), ביום התשיעי, בשעה התשיעית. פורסמה ב'בקהילה', כז בסיון תשנט, עמ' 23, תחת הכותרת עת רצון נדיר ביותר!!!
לא ידעו מפרסמי המודעה שהחודש התשיעי הוא חודש כסלו! ומקרא מלא (זכריה ז א) עומד וצוח: היה דבר ה' אל זכריה בארבעה לחדש התשיעי בכסלו.

אורי אגסי · הודעהעל ידי **אורי אגסי** » ג' נובמבר 16, 2010 2:05 pm

נו?!

איך היה ?!

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ג' נובמבר 16, 2010 2:33 pm

שבירת שיא: "פעם בתשע שנים" בפעם השניה תוך שנה!!!!!!

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' נובמבר 16, 2010 3:54 pm

אורי אגסי כתב:נו?!
איך היה ?!

לא תאמינו, סיפור אישי ואמיתי!
הזמינו אותי ל'סעודת אמנים' שהייתה באמת עיסקת חבילה: סעודת אמנים + סעודת הודיה + אמירת נשמת + אמירת תהלים ב'תשיעי שבתשיעי'.
לא ידעתי אם יש לצחוק או לבכות.
אכלו סעודה דשינה ובאמצע, בדיוק בתשיעי שבתשיעי, בין הבשר לאורז, אמרו תהלים בבכיה במשך כתשע דקות. מזל שסגולת ה'תשיעי' אינה אלא תשע דקות, כי אז היו עוברים בשאט נפש על 'לא תחסום שור בדישו' כפול מניין אנשים.

בקיצור, היה, וטוב שהיה.
ועוד יותר טוב שזה רק פעם בשנה...

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ג' נובמבר 16, 2010 4:32 pm

http://bhol-forums.co.il/topic.asp?whic ... m_id=19616

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' נובמבר 16, 2010 5:03 pm

שמעתי מאחורי הפרגוד,
שלאור הצלחת הקופות השונות לגייס סכומי כסף גדולים במיוחד, נשקלת האפשרות לקיים את סגולת 'תשיעי שבתשיעי' פעמיים בשנה.

מורה צדק · הודעהעל ידי **מורה צדק** » ג' נובמבר 16, 2010 7:34 pm

רבותי,

די לתמימות.

ישראל הר כסף

היום ספרתי למישהו שפספסתי את התשע דקות אז הוא ענה לי 'נו, לי יש 600 דקות'...

(דרך אגב, את ההתחיבות של הקופה לקבר רחל של 365 יום אפשר לנייד לרשב"י, בתקוה שאין קנסות לנושעים תוך השנה...)

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ג' נובמבר 16, 2010 11:22 pm

החברים פה מרגישים חופשי לצחוק או ללעוג. אולם לרגע שוכחים שבנינו קונים כל לוקש חם וטרי, עד שנהיים אצלם ממש כהלמ"מ...
תלמיד שאלני בכיתה, רבי, מתי הוא הזמן שאפשר להתפלל, על אתר עניתיו בלשון הכתוב ובהדגשה: קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו ב א מ ת !!!

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ג' נובמבר 16, 2010 11:27 pm

אימתי עת רצון בשעה שהציבור מתפללין... [מסכת ברכות]

ישראל הר כסף

כל מה שניסיתי כאן לעשות מזה קצת צחוק הוא רק בכדי להפקיע מזה, כי הפריע לי שכשקמתי משנת צהריים אתמול משהו 'דגדג' לי בפנים באי נוחות, איזה 'נערוו' שכזה, וזה לא מקובל עלי, רק לכן ניסיתי לעשות מזה קצת צחוק. (אחותי אמרה לי שבסמינר עצרו באמצע השיעורים, ונעמדו בתפילה...).

מאידך, לא נשכח שבאותה השעה, ותהיה הסיבה אשר תהיה- עמדו רבבות מבני ישראל, ושפכו את שיחם לפני ה' בכוונה יתירה. זה דבר נפלא, לא מעצם הכנסת 'מושג' חדש לעם שלנו, אבל כן מזה שאפשר פתאום לעצור את הכל- ולהתפלל, וברצינות שכזו. אין כאן שני צדדים למטבע, אלא התפעלות מהתפילה כשלעצמה, ואכפתיות מהכנסת מושגים חדשים לעם.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' נובמבר 17, 2010 9:02 am

ישראל הר כסף כתב:כל מה שניסיתי כאן לעשות מזה קצת צחוק הוא רק בכדי להפקיע מזה, כי הפריע לי שכשקמתי משנת צהריים אתמול משהו 'דגדג' לי בפנים באי נוחות, איזה 'נערוו' שכזה, וזה לא מקובל עלי, רק לכן ניסיתי לעשות מזה קצת צחוק. (אחותי אמרה לי שבסמינר עצרו באמצע השיעורים, ונעמדו בתפילה...).

מאידך, לא נשכח שבאותה השעה, ותהיה הסיבה אשר תהיה- עמדו רבבות מבני ישראל, ושפכו את שיחם לפני ה' בכוונה יתירה. זה דבר נפלא, לא מעצם הכנסת 'מושג' חדש לעם שלנו, אבל כן מזה שאפשר פתאום לעצור את הכל- ולהתפלל, וברצינות שכזו. אין כאן שני צדדים למטבע, אלא התפעלות מהתפילה כשלעצמה, ואכפתיות מהכנסת מושגים חדשים לעם.

יפה..בדומה למה שאמרו שכשיש "צפירה" יש בזה דבר אחד טוב וגדול מאוד..שבאותן 2 הדקות אף אחד לא חוטא, לא מדבר לה"ר וכו'..
(אא"כ נאמר שעוברים על "בחוקותיהם").

אליחי · הודעהעל ידי **אליחי** » א' דצמבר 04, 2011 3:15 pm

ראוי לעורר שבסגולה האחרונה מקופת העיר בעניין השעה התשיעית וכו', יש קרוב לודאי איסור תורה של איסור מעונן, ועי' ר"מ פי"א מה' ע"ז. [וע"ע תשו' הרשב"א ח"א סי' תי"ג, ונראה שאין מקרה דנן נכנס למה שרצה לבאר שם התירו. ובלא"ה כתב שם בסוף התשובה שיש בכל זה חששות דאורייתא].
{וכל זה חוץ מודאי איסור של "כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם" ופי' הר"מ בפיה"מ דהיינו שאינו חס על שכלו...}

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » א' דצמבר 04, 2011 3:37 pm

אין לי תשובה, אך אבקש הבהרה:
למה שעת רצון של מנחה אינה בכלל איסור מעונן?
או למה המכוון תפילתו לבין האשמורות, אינו בו משום מעונן?
אולי בדבר שיש לו מקור, ואינו ניחוש בעלמא, לא נאמר האיסור.

אליחי · הודעהעל ידי **אליחי** » א' דצמבר 04, 2011 3:56 pm

עי' תשו' הרשב"א שם, ובאר דעתך מה בכלל האיסור ומה לא בכלל, והאם בנ"ד הוא בכלל ההיתר [הרשב"א מתייחס למקומות רבים בתלמוד שכיוונו זמנם לשעות, ושוב אדגיש שנראה מדברי הרשב"א שם שמפחד להלקל בזה למעשה]
בענייננו ודאי קרוב לאיסור כיוון שתלו הדבר בגלגל תשיעי, וע"ז כתוב מפורש שע"פ איצטגנינות עובר.

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » א' דצמבר 04, 2011 4:01 pm

ייש"כ,
הנמנעים מלקדש בליל שבת בין שש לשבע, זמן שליטת מאדים, אין בזה משום מעונן?

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » א' דצמבר 04, 2011 4:27 pm

חצקל כתב:
חיים כתב:ייש"כ,
הנמנעים מלקדש בליל שבת בין שש לשבע, זמן שליטת מאדים, אין בזה משום מעונן?

מסתבר שכן

כך כתב הערוך השולחן, דתמוה אצלו מאוד לומר שיש לחוש למזלות וכו', וסיים "וצע"ג, והבוטח בה' חסד יסובבנו" (או"ח סי' רע"א ס"ק י"א). אולם במג"א [ס"ק א] פסק להחמיר כדברי הרמ"ע בשם תיקוני שבת, והביא ראייתו מן הירושלמי, עיי"ש (ומה שציין שם לתשובת מהרי"ל סי' קס"ג - לא מצאתיו).

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » א' דצמבר 04, 2011 4:32 pm

אדג, יישר כח!
אך, הערוך השלחן לא מזכיר שם איסור של מעונן, אלא שישראל אינם תחת שליטת המזלות.

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » א' דצמבר 04, 2011 4:35 pm

אליחי כתב:ראוי לעורר שבסגולה האחרונה מקופת העיר בעניין השעה התשיעית וכו', יש קרוב לודאי איסור תורה של איסור מעונן, ועי' ר"מ פי"א מה' ע"ז. [וע"ע תשו' הרשב"א ח"א סי' תי"ג, ונראה שאין מקרה דנן נכנס למה שרצה לבאר שם התירו. ובלא"ה כתב שם בסוף התשובה שיש בכל זה חששות דאורייתא].
{וכל זה חוץ מודאי איסור של "כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם" ופי' הר"מ בפיה"מ דהיינו שאינו חס על שכלו...}

מצד שני מקיים הציווי מדברי קבלה ד'פתי יאמין לכל דבר'

נאשער · הודעהעל ידי **נאשער** » א' דצמבר 04, 2011 4:36 pm

לא ראיתי את העלון של קופת העיר, אבל מזכרוני מהשנים האחרונות הם מביאים ציטוט על הסגולה מספר אחד, ידוע לך איזה ספר זה?
כי תחילה יש לעיין שם לראות מה ו'איך' כוונתו.

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » א' דצמבר 04, 2011 4:50 pm

בלוח עיתים לבינה מובא בשם ספר דרך ישרה (שער הסגולות דף צד, ב) בשם הרמב"ן.
בלוח דבר בעתו הביא בשם חסל"א סלונים בשם ברית מנוחה. (בספר ברית מנוחה עמ' 88 מעמודי האוצר).

פורום אוצר החכמה

מי מחובר