פורום אוצר החכמה

איתא בויקיפדיה (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7% ... 7%99%D7%9F), וז"ל:

הכרך השמיני של "אגרות משה" יצא לאור לאחר פטירתו, על ידי חתנו, הרב משה דוד טנדלר, וחתנו של הרב טנדלר, הרב שבתי רפפורט. יש שטענו כי כרך זה כולל דברים שהרב לא רצה להדפיס והיו בגדר הוראת שעה. כמו כן יש הטוענים לזיוף בכתביו במטרה להקל יותר ממה שהוא הקל. לדוגמה: הרב יעקב לייוואוויץ, תלמידו ואחיינו, שרבים מן המכתבים בספר מופנים אליו, טוען כי מעולם לא קיבל אותם. לפי דבריו ייתכנו שתי אפשרויות, או זיוף, או שהרב פיינשטיין חזר בו ממה שכתב ולכן לא שלח את המכתבים.

אשמח לפירוט והשתלשלות הפרשיה, בכפוף לתנאים אותם מציב הח"ח לכגון דא.

הערה נוספת על החלק השמיני כתב ר"י לביא בספרו שבט מיהודה

מפליא כיצד 'פרוייקט השו"ת' הפך לצד בשיקולים של עריכת ספר!

השמת אל לבך, באשי, כמה פעמים הלה מסביר כיצד צריך לשים הערות בסימנים ומספרים וכיצד הוא מקטין את כתב הפונט ומכניסו בסוגריימים שונים, הלא על כגון דא נאמר טול קורה וכו'

במחילה, מדרשא,
לא הבנתי מדוע קצפת עלי קצף
רק ציינתי עובדה מעניינת. ולא התכוונתי 'לעקוץ', וגם לא 'עקצתי' אף אחד.

לסיום, לא אדע איזה קורה אני אמור ליטול מבין עיני.

ח"ו, הוא התכוון על הספר המצולם בהודעה שלפניך.

נחמתני, נחמתני, אברך יקר.

תודתי לאברך שגל החרפה מעלי, לשווא חשדתני באשי, ועליו נאמר אב בחכמה, אף אם הינו רך בשנים..

סלח נא לי רבינו מדרשא.

ראשית, כדאי להפנות למקור של ממש (אם יש כזה), חוץ מוויקיפדיה, שבו כתוב את מה שנכתב שם לגבי הרב יעקב ליבאוויץ.

שנית, הטענה שצאצאיו ותלמידיו של פוסק גדול בישראל ישרבבו פסקים מזויפים על שמו, היא כה חמורה (ולא רק מצד דיני לשוה"ר על האנשים, רבנים מכובדים החיים עמנו היום), עד שראוי שלא להשמיעה אלא אם יש לה ראיות כבדות משקל, ולא סברות כרס בעלמא.

שלישית, כדאי לגשת שוב ולקרוא את ההקדמות לאיגרות משה כרך ח'. שם מתואר היטב אופן הכנת הספר והמקורות ששימשו לו.

רביעית, ואולי יותר מכל, אני מזכיר שבראש הכרך מופיעה הקדמת שני בניו של הגרמ"פ, שסמכו את ידיהם על הספר! מי שירצה איפוא לטעון שהיו כאן מעשי זיוף, נגד כל בניו ונכדיו של הגרמ"פ, עליו הראיה, ושמועות וטענות בעלמא אינן ראיה (שאפשר להצביע להיפך, הרי כל השנים היו שהתרעמו על פסקים מקילים של הגרמ"פ, כמו שהתרעמו על המהרש"ם בשעתו, והנה, בספר שיצא לאחר פטירתו, נמצאה דרך פשוטה מאד לבטלם - לטעון שלא יצאו מתחת ידי מחברם...)

נ.ב. לפחות בפרוייקט השו"ת 16 ואילך, האותיות הקטנות באגרות משה (אכן תוספת שהיה מוטב לוותר עליה לחלוטין!) מופיעות בכתב קטן יותר. כמו כן, מספר התשובות לרב ליבאוויץ (לא אחיינו אלא בן-אחיינו) הוא ארבע בלבד; ובהן יש גם דברים שאין שום ייחודיות ואינטרס מיוחד בפרסומם.

באמת נראה שעדיף לא להזכיר שמות בנושאים כאלה!

אני שב ומבקש: יואיל אולי מישהו בטובו לפרוש את הטענות וההשגות, על מי ובשל מה נטענו, ומה תגובת המדפיסים.

האם יש דברים מבוססים בזה, מעבר לשמועות, כפי שאתה סבור?

ועיין בדיון שכאן: http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2363943.

ולהוסיף עוד, שהשמועה בויקיפדיה גם מפוקפקת מתוכה. כי כל המעיין בארבעת המכתבים (כאמור, ולא "רבים מן המכתבים") המופנים אליו בכרך הנ"ל של אגרות משה, יראה שמדובר בתשובות לשאלות. ואם כן, מה פשר? בין לאפשרות הראשונה שתיתכן "לפי דבריו" ובין לאפשרות השניה, יש לברר - לפי גרסה אנונימית זו - איזה מכתבים הוא כן קיבל בתשובה לשאלותיו, ומה נכתב בהם, ואם לא קיבל כלל תשובות לשאלותיו - מדוע?

ושמא לא כ"כ קשה לברר, שהרי היום כמדומני שהרב ליבאוויץ הוא ראש ישיבה בירושלים, ובוודאי סמוך ונראה למישהו כאן (רצוי מישהו שאינו אנונימי...).

תוך כדי דיבור כתב:האם יש דברים מבוססים בזה, מעבר לשמועות, כפי שאתה סבור?

ועיין בדיון שכאן: http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2363943.

(לשמחתי - ) אין לי גישה לפורום הנ"ל כמו לכל הפלטפורמה המשוקצת הזו.

מור, במחילה, אם בא כבודו להעיר אודות עצם כיום האינטרענט צודקים דבריו. ברם עם הערתו על פלטפורמה כלשהי, אזי אומר טקמ"עמ וד"לד,‏ מה שונה פלטפורמת הייד פארק מפלטפורמת ויקיפדיה?‏ הלא זו ורעותה‏ טריפות ומשוקצות?‏ וכל זה אחר בקשת המחילה שלא אהיה בבחינת מעורר.

מבי מדרשא כתב:‏ מה שונה פלטפורמת הייד פארק מפלטפורמת ויקיפדיה?‏ הלא זו ורעותה‏ טריפות ומשוקצות?‏

כי על כגון דא נאמר "הזהרו מן הצבועין", משא"כ בויקיפדיה.

מבי מדרשא כתב:מור, במחילה, אם בא כבודו להעיר אודות עצם כיום האינטרענט צודקים דבריו. ברם עם הערתו על פלטפורמה כלשהי, אזי אומר טקמ"עמ וד"לד,‏ מה שונה פלטפורמת הייד פארק מפלטפורמת ויקיפדיה?‏ הלא זו ורעותה‏ טריפות ומשוקצות?‏ וכל זה אחר בקשת המחילה שלא אהיה בבחינת מעורר.

פלא על פליאתו. אינך מבחין בין תועבות הייד פארק וכל דעימיה (לשה"ר, ליצנות, ביזוי ת"ח, הלבנת פנים, הכאה בסתר, ועוד ועוד רעות וחולות) לבין ויקיפדיה שכל ענינו אינצקלופדיה וירטאולית?
יתירה מזו אוסיף, (ובכך אענה על התמיהה המתבקשת אודות עצם הגלישה ברשת), הנני מחובר ועומד לספק 'אתרוג' ממשפחת 'רימון' החוסם בעדי ב"ה כל תועבות ומדוחים, והגדילו לעשות, ובמסגרת זו הם חוסמים אף ערכים בויקיפדיה גופא העלולים להכיל תכנים לא ראויים. אגלה את אזנך, כי במסגרת עבודתי :( הנני נזקק לשירותים מסויימים ברשת ולכך התחברתי דרך אתרוג, ופעמים שאני נזקק לתמונות בויקפידיה - גם בערכים הכשרים למהדרין - ואף את זה אתרוג לא מאפשר, ואני נצרך לבקש טובות מכאלו המחוברים. ;)

חורגים מכוונת הפורום הזה
כשיהיה ספר העוסק בהלכות אינטרנט תכתבו את הנושאים האלו

טוב

ראו עתה:
http://jewishbooksandall.blogspot.com/2 ... st_27.html

באחד מחלקי ציץ אליעזר, נראה לי בענין מכשיר הנשמה, מעיר בעל הציץ אליעזר על אמיתות התשובות, ונ"ל אם אני לא טועה שטענתו הוא אפילו על ח"ז.
אפשר למצוא דברי בעל ציץ אליעזר במפתח לאותו כרך שמדבר על ענין זה. (לא מצאתי כעת).
מאידך שמעתי מבן אחד מהתלמידים הגדולים של בעל אג"מ, שהוא בדק את כל התשובות, והיה לו העתקים של כל התשובות, והיה רק שתי שינוים שמצא בכל הכרך, אחד שהוסיפי תואר הרב שנכתב אליו התשובה, והשני שמחקו התואר.

כוונתך כנראה לחלק כ' סי נ"ו. ואולם שם, מלבד שלא כתב דברי עצמו אלא העתיק מכתבו של רב אחד (הרב דוד פלדמן בעל משיבת נפש), "לרווחא דמילתא", הרי שהתשובה שבה מפקפקים שם לא נדפסה תחילה באגרו"מ אלא פורסמה בספר הזיכרון לרבי יחזקאל אברמסקי (מהדורת מכון ירושלים). ואם אמנם נאספה אח"כ לאיגרות משה, ובכן ספר הזיכרון הנ"ל נדפס בתשל"ח, כמעט עשור לפני פטירת הגרמ"פ! ותמה תמה אקרא איך יעלה על הדעת שבאותה שעה תפורסם תשובה מזוייפת על שם הגרמ"פ (ואותו רב הנ"ל שהיה משוכנע בזה, לא פירט מה טעמו בעצם), בעניין חמור שכזה, ולא יישמע ממנו שום דבר בזה עד יום מותו. ואדרבא השווה מה שהביא הציץ אליעזר בעצמו באותו חלק סי' כ"ח, תשובה שכתב הגרמ"פ באותה שנה (תשל"ח) להפיץ שמועות כאילו חזר בו להיתר ממה שכתב בשעתו לאסור השתלת איברים. וממה נפשך.


ובעצם העניין כבר אמורים דברי למעלה באשכול זה, שאחר שבני הגרמ"פ בעצמם סמכו שתי ידיהם על הספר, מה צריך ללכת סחור סחור, לתלמיד זה או אחר שיביע דעתו בעניין, כיהודה ועוד לקרא.

תוך כדי דיבור כתב:כוונתך כנראה לחלק כ' סי נ"ו

????
נראה דצ"ל: חלק ח.

ציץ אליעזר, לא איגרות משה. דברי מוסבים ע"ד עקיבא. ומה שכתבתי "להפיץ שמועות", צ"ל "להזים" כמובן (וגם התשובה סי' כ"ח הנ"ל היא בחלק שאח"כ, כ"א). וכיוון ששניתי אוסיף עוד לגבי דברי הרב הנ"ל שפקפק בתשובה, שכתב את מכתבו לציץ אליעזר רק בתשנ"א, שבע שנים אחרי פטירת הגרמ"פ וכפליים מזה אחרי פרסום התשובה הנ"ל, ובמכתבו כותב ש"זה שנים רבות" הוא מפקפק בתשובה - א"כ למה לא ניסה לברר עם הגרמ"פ בעודו בחיים חיותו. או עם צאצאיו ובפרט הרב טנדלר שאמור להחזיק בכת"י תשובה ארוכה זו [שבאגרו"מ חו"מ ח"ב סי' ס"ט].

תוך כדי דיבור כתב:כוונתך כנראה לחלק כ' סי נ"ו. ואולם שם, מלבד שלא כתב דברי עצמו אלא העתיק מכתבו של רב אחד (הרב דוד פלדמן בעל משיבת נפש)...

כמדומני שנפלה שגגה לפני השליט...

הרב דוד פלדמן לא כתב ספר משיבת נפש. אביו רב יעקב משה פעלדמאן היה בעל ספר משיבת נפש.

חלילה לא לפני השליט הציץ אליעזר זצ"ל נפלה טעות, אלא אני הזעיר ובטל אגב שטפיה לא דקתי, שהרב פלדמן הנ"ל חתם שמו "הרב דוד מיכאל בהרב יעקב משה זצ"ל פלדמן בעמח"ס משיבת נפש", וטעיתי לייחס הספר לו במקום לאביו.

מתוך תשובה מאת הרב שמואל ברוך גנוט מח"ס משנת תפילין ועוד - ביתר, (תשובה זו מופץ בדוא"ל ברשימה שנקראת "הלכה").

"ואחד מגדולי המשיבים בארה"ב כתב בזה (במכתב פרטי, בו ביקש שלא לפרסם שמו), כך: מה שכתב על תשובת אגרות משה או"ח חלק ה' בדין יין מחלל שבת עושה יין נסך והעיר עליו- דע לך כפי שנמסר לי וידוע לי שהרבה תשובות לא היו לעיני מורי ורבי הרה"ג ר' משה פיינשטיין זצ"ל וידים זרים שלטו בו. וממילא אני לא בא לתרץ מה שאתה שואל. כי הוא לא ראה הדברים כך נמסר. והתשובה שם אף בכת"י שיש לי הוא ממנו התשובה חוץ שאלו שהוציאו ספרו הוסיפו דברים ולא ידוע מדוע הוסיפו. וא"כ אין לדון בזה כלל, וממילא מה שהעיר על שאר התשובות ג"כ יפה העיר ואין לי מה לכתוב בזה . ואני לא שמעתי אישית מהפסקים של ח"ה, וג"כ ח"ז שיצא לאור לפני שנים גם כן יש שם ספק בהרבה תשובות. סוף כל דבר זה גורם לתלמידים צער, וזרים מהמשפחה השיגו הכת"י ועשו מה שרצו, ואין מה לעשות בזה כלום, והאמת מובן וידוע למי שמבין ובפרט לתלמידיו".

מעט צרי כתב:מתוך תשובה מאת הרב שמואל ברוך גנוט מח"ס משנת תפילין ועוד - ביתר, (תשובה זו מופץ בדוא"ל ברשימה שנקראת "הלכה").
...וזרים מהמשפחה השיגו הכת"י ועשו מה שרצו...

כלפי מה הם זרים?

כך זה הולך היום, אם מישהו מוציא ספר או פסק שלא מוצאת חן בעיני, או שהוא מין ואפיקורוס, או שהוא זייף, וכו'. במקום להתעמת ולהתווכח עם תוכן הענין, הכי קל לבטל את הכל עם הטיעונים האלו.

מעט צרי כתב:מתוך תשובה מאת הרב שמואל ברוך גנוט מח"ס משנת תפילין ועוד - ביתר, (תשובה זו מופץ בדוא"ל ברשימה שנקראת "הלכה").

"ואחד מגדולי המשיבים בארה"ב כתב בזה (במכתב פרטי, בו ביקש שלא לפרסם שמו), כך: מה שכתב על תשובת אגרות משה או"ח חלק ה' בדין יין מחלל שבת עושה יין נסך והעיר עליו- דע לך כפי שנמסר לי וידוע לי שהרבה תשובות לא היו לעיני מורי ורבי הרה"ג ר' משה פיינשטיין זצ"ל וידים זרים שלטו בו. וממילא אני לא בא לתרץ מה שאתה שואל. כי הוא לא ראה הדברים כך נמסר. והתשובה שם אף בכת"י שיש לי הוא ממנו התשובה חוץ שאלו שהוציאו ספרו הוסיפו דברים ולא ידוע מדוע הוסיפו. וא"כ אין לדון בזה כלל, וממילא מה שהעיר על שאר התשובות ג"כ יפה העיר ואין לי מה לכתוב בזה. ואני לא שמעתי אישית מהפסקים של ח"ה, וג"כ ח"ז שיצא לאור לפני שנים גם כן יש שם ספק בהרבה תשובות. סוף כל דבר זה גורם לתלמידים צער, וזרים מהמשפחה השיגו הכת"י ועשו מה שרצו, ואין מה לעשות בזה כלום, והאמת מובן וידוע למי שמבין ובפרט לתלמידיו".

עכשיו מתקרבים קצת הדברים ליציאה מגדר "שטיבל'אך שמועסן". מביני דבר יכולים לדעת מעצמם מיהו הרה"ג שכתב את הדברים הללו, ויש משמעות לידיעה שהוא נוטה לקבל את הפקפוקים על חלק זה של האגרות - אבל גם אין זה מרכך עדיין את הקושיות הנגדיות.
ראשית יש לתמוה או להצטער למה רצה להישאר בעילום שם, הלא אדרבה לשיטתו צריך להכריז זאת בקול גדול בכל מקום, כי ידוע שמורי הוראה סומכים למעשה על פסקי האיגרות משה, ועילום שם אינו מועיל לקבלת הדברים. אלא שגם אצלו כנראה העניין אינו מבורר לגמרי, ואולי זה גם מקור הגמגום בדברים שכאן (בין מה שנמסר למה שיודע ומה שאמרו ומה שמוסיף וכו').
שנית יש להסביר לקוראים את מה שכתב "והתשובה שם אף בכת"י שיש לי הוא ממנו התשובה חוץ שאלו שהוציאו ספרו הוסיפו דברים ולא ידוע מדוע הוסיפו, וא"כ אין לדון בזה כלל". רצונו לומר, שבחלק זה של האגרו"מ נדפסה גם תשובה אחת אליו, והוא מעיד שהנוסח שנדפס זהה לנוסח התשובה המקורית שיש אצלו בכת"י, אלא שכידוע העורכים הוסיפו תוספות שונות בכתב קטן בין המשפטים, וממילא אין לדון במשמע מהתוספות הללו (ולזה כנראה מכוונים דבריו "וממילא מה שהעיר על שאר התשובות ג"כ יפה העיר ואין לי מה לכתוב בזה". ומי ששם נקודה אחרי המילה "הוסיפו", רצה לשוות את הרושם שהאמור אחריה מכוון לכל תוכן התשובות).

אם כן: הרבה מהתשובות שסודרו לדפוס לא עמדו לאחר מכן לפני עיני האגרו"מ (כי הרי רוב הכרך סודר רק אחרי פטירתו, וכבר הפניתי לעיין בהקדמה). ויש בכרך זה גם פסקים מחודשים שהרה"ג הכותב לא שמע עליהם ("ואני לא שמעתי אישית" וכו'), וכן הוא חוזר על הספקות לגבי כמה דברים בחלק ז' (וכבר תמהתי על זה הפלא ופלא שרוצים אפוא לומר שאין לסמוך על מעשי האגרו"מ בעשר השנים האחרונות לחייו) - והמשמעותי יותר הוא כמובן דבריו על "ידים זרים שלטו בו", ו"זרים מהמשפחה השיגו הכת"י ועשו מה שרצו".
והנה זהותן של כל הנפשות הפועלות, ידועות היטב, ויש כאן תופעה מוכרת של קרובים או מקורבים שהם עצמם זוכים לאימון ולקירוב מצד הגדול אבל תלמידיו האחרים אינם נותנים בהם אמון כזה. אלא שכבר תמהתי גם על זה: מילא חתנו, שיש חוגים שהוא אינו מקובל אצלם כלל ועל כן נוח להם להטיל בו רפש, וכהאי גוונא חתן חתנו, שאמנם נכבד הוא וגם נינו של האבני נזר וכו' אבל משתייך לרוע מזלו לחוג הלא נכון. אבל הלא אנו רואים ששני בניו ממשיכיו של האגרות משה, סמכו בעצמם את שתי ידיהם על החלק הזה! וממילא כל הפקפוקים על "זרים מהמשפחה", גם לשיטת הנוטים לשומעם, הריהם קלושים מאד כל שיבואו הבנים ויאמצו אותם, וימשכו סמיכתם בחזרה באותו אופן שבה נתנוה. ומי כמוהם בנאמנות לאביהם זצ"ל, יותר מכל תלמיד זה או אחר.
נותרו אפוא בינתיים רק שתי טענות: א', מה שהעורכים לא עשו בשום-שכל ושיבצו את לשונם וביאוריהם באותיות קטנות בין דברי האגרו"מ, ובאמת זהו דבר הראוי לביקורת (ואמנם כבר החלו לחקות זאת במשפחות גדולים אחרים, כהגרשז"א בספר שלחן שלמה). ב', שאפשר שהרבה מהפסקים והתשובות שהדפיסו שם, נכתבו שלא על מנת לפרסמם; וזו כמובן טענה שיכולה להיות נכונה בהרבה מקרים, אבל אי אפשר לדחות בגינה באופן קטגורי כרך שלם, ובפרט שכפי שכבר הוזכר כאן בקצרה, בכך כרך של האגרו"מ יש פסקים מחודשים ומקוריים ואף שנחלקו עליהם, ולאורך חייו היו הרבה שניסו לבטל דבריו (מענה לאגרות, והספר הגנוז של בלוך על הפריה מלאכותית, ועוד, והדבר דומה למה שהיה בשעתו עם המהרש"ם), ומעתה מה קל להתמודד עם פסקים מחודשים נוספים בטענה ש"ידים זרות שלטו בהם..." (ואגב אזכיר שוב שעל המדברים בעניין זה יש לעיין תחילה בתיאור העריכה בהקדמת כרכי ז'-ח').

זרח כתב:כך זה הולך היום, אם מישהו מוציא ספר או פסק שלא מוצאת חן בעיני, או שהוא מין ואפיקורוס, או שהוא זייף, וכו'. במקום להתעמת ולהתווכח עם תוכן הענין, הכי קל לבטל את הכל עם הטיעונים האלו.

אין זה "מנהג" מחודש של היום, כבר מצאנו כזאת בקדמוני הקדמונים, כמו "לאו מר בר רב אשי חתים עליה", ואפילו בעל אגרו"מ נהג כך כלפי אחד מספרי הראשונים. ואכ"מ.
בענין טענת הזיוף הרווחת כדי לדחות דברים "שלא מסתדרים", האריך רי"ש שפיגל בספרו 'עמודים', א.

חכם באשי כתב:
אין זה "מנהג" מחודש של היום, כבר מצאנו כזאת בקדמוני הקדמונים, כמו "לאו מר בר רב אשי חתים עליה", ואפילו בעל אגרו"מ נהג כך כלפי אחד מספרי הראשונים. ואכ"מ.

בדיוק היום העברתי שיעור על כך, וציינתי שר' משה פיינשטיין אמר על העניין הנ"ל ש"זה תלמיד טועה".
כשנשאלתי בהמשך, מה אעשה עם דברי האג"מ הנ"ל, השבתי: "זה לא הוא, זה תלמיד טועה"...

כבר קדמך בתשובה זו על האגרו"מ, ר' מנשה קליין (הקטן), במאמרו-תשובתו שנתפרסמה בספר הזכרון לר' משה ליפשיץ (נראה לי שהוא נכנס עכשיו לאוצר). עיי"ש

אשרי שכיוונתי.

בנושא ה'תלמיד טועה' שבדברי הגרמ"פ, כ"כ על כך בעבר הרב יהושע מונדשיין בקובץ בית אהרן וישראל קובץ קכא והשיבו הרב בצלאל דבליצקי קובץ קכג, פולמוס מרתק.

מי שיכול, שיעלה לשמחת הכלל.

מן הגורן ומן היקב כתב:בנושא ה'תלמיד טועה' שבדברי הגרמ"פ, כ"כ על כך בעבר הרב יהושע מונדשיין בקובץ בית אהרן וישראל קובץ קכא והשיבו הרב בצלאל דבליצקי קובץ קכג, פולמוס מרתק. מי שיכול, שיעלה לשמחת הכלל.

אך ככה"נ נכשל שם ר"ב דבליצקי בהביאו מדברי כותב אחד שהאשים את מו"ל ספר ריה"ח עה"ת בעריכה שגויה. וכפי שהתנצל ע"כ בגליון הבא. אם כי עדין הדבר כולו פלא ואכמ"ל.
תגובה נוספת לדבריו של ר"י מונדשיין, הגיב הרב חנוך טוביאס בספר אור עמרם, תחת הכותרת, ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה

עיינתי בדבריו של הרב טוביאס.

בסו"ד הוא כותב:

הערת אגב באותו מאמר בציטוט שהביא הכותב מתשובת האגרות משה נשתרבבו מילים שאינם מופיעות במקור חצי שורה נוספה שם כנראה מאיזה תלמיד טועה.

הסתקרנתי לראות מה מדובר, עיינתי במאמרו של ר"י מונדשיין בבבית אהרן וישראל ובציטוטים שהביא מאג"מ, ושוב עיינתי באג"מ, ולא מצאתי כל שינוי!
אפשר תלמיד טועה כתב את מה שכתב בסוף מאמרו של הרב טוביאס?

[אין לכל זה קשר עם גוף מאמרו של הרב מונדשיין, שגם לענ"ד לא היה לו מקום בסגנונו הוא, משום כבודו של מרן הגרמ"פ]

משמרת הטהרה סי' קצ"ה אות כ"ח (עמ' של"ט)
[ולפלא גדול על אגרות משה בכרך הנדמ"ח שהביאו שם תשו' משמו להתיר בזה בבית, ולא הזכיר כלל הנהגת האיסור שכתבו הפוסקים והבה"ל, ובודאי לא יצאו הדברים הללו כידוע].