הריב"ש הוציא את תשובותיו בג' חלקים כל אחד כולל כק"ע תשובות בערך. והמדפיס הראשון (וונציה שו-שז) סידר את חלק ג' בראשונה, ואחריו את חלק ב', ואחריו חלק ג', וגם כללם בסדר אחד של תקי"ח תשובות. ונמצאת שמתשובה א' עד קפ"ו שבנדפס הוא חלק ג', ומקפ"ז עד שנ"ט הוא חלק ב' (קע"ג תשובות), ומשם עד סוף הספר שהוא תשובה תקי"ח הוא חלק א' (קנ"ט תשובות).
והרב יעקב בירב כשגלה מספרד נשתהה בצפון אפריקה ובא לידו שם כת"י תשובות הריב"ש בג' חלקים הנ"ל, והביאו עמו לצפת ומשם בא ליד מרן הב"י. (כ"ז ראיתי בספר על הריב"ש שאינו תח"י כעת ויתכון ששגיתי באיזה פרטים)
והנה הרב ב"י כשהביא את תשובות הריב"ש בחלק או"ח (שהוציא בשנת ש"י) וגם בחלק יו"ד ( שנת שי"א) עד הלכות נדרים אינו מזכיר שום ציון להתשובה. ומהל' נדרים עד הל' קידושין בחלק אה"ע (שי"ג) הזכיר את הסימן ע"פ הכת"י. ומשם עד סוף חלק אה"ע ובכל חלק חו"מ (שי"ט) הזכיר את התשובה ע"פ הנדפס.
ונראה שמתחלה לא היה לא כת"י מסודר, ואחר שבא לצפת (כשהיה עוסק בהל' נדרים?) והיה משתמש בכת"י הר"י בירב כתב על פיו הסימנים. וכשהיה חוזר על חלק אה"ע וחו"מ להוציאם לאור שינה הסימנים מכת"י לספר שנדפס.
היוצא מן הכלל הוא או"ח סימן ל"ו שציין שם תשובה ע"פ הנדפס. סימן זו איירי בהלכות קשות של כתיבת אותיות סת"ם ויתכן שעליו עבר לבדו אחר שכבר היכן שאר חלק או"ח לדפוס.
ומה שעוד מעניין הוא שגם בבדק הבית ביו"ד (סימן רכ"ח) ציין התשובות על פי הכת"י. וצ"ע
זה מה שמצאתי בסקירה קלה כעת, ועם יודע חכמי הפורם עוד בהענין נא להודיע.