בתשובות הרמ"א סוף סי' ל"ח נדפסה התשובה הבאה כחלק מסדרה של תשובות העוסקות בביאור קטעים בספר המרדכי שנשלחו לתלמידו ר' הירש עלזישער שור וזה נוסחה:
ו. שאלה ששית על הא דאיתא במרדכי פ"ק דב"מ שהביא דברי הסמ"ג שכתב שאם יצא מב"ד ואומר פרעתי נאמן לפיכך אם חזר התובע כו' עד והיינו כדברי הראבי"ה שפירש לעיל כו', ופירשתי לכם דהיינו ראבי"ה שמעבר לדף סוף ע"ד דף קל"ב, שכתב שנאמן בשבועה אף נגד פסק דין. ושאלת אדרבא הסמ"ג פליג אראבי"ה דלדברי הסמ"ג אינו נאמן רק בלא פסק דין אבל עם פסק דין אינו נאמן, דאי נאמן אמאי אין כותבין לו הודאתו, אלא ודאי אינו נאמן נגד פסק דין. וראבי"ה דס"ל דנאמן צריך לפרש הא דאין כותבין ונותנין לו היינו האדרכתא כפירוש רש"י ז"ל וכתבת דנ"ל להגיה שלא כדברי ראבי"ה עכ"ל.
הנה אומר אף כי נראה שקושייתך קושיא מ"מ אין להגיה הספרים, שהרי בחושן המשפט סימן ל"ט כתב הטור ג"כ כלשון המרדכי בעצמו. וקושייתך שהקשית הקשה שם בעל בית יוסף, וא"כ אף אם נאמר שהקושיא היא אמיתית מ"מ לא נאמר שטעות נפל בכל הספרים בדבר אחד, גם כי אי אפשר לתקן בטור במלת לא ע"ש. ובתירוץ הקושיא נ"ל לומר, דס"ל למרדכי והטור הא דאין כותבין ונותנין לאו משום דאינו נאמן אחר כך לומר פרוע, אלא משום דזילותא הוא לבי דינא לכתוב דבר שלא כהוגן בדבר דנאמן לומר שכבר פרעו.
ובזה שלותך יסגא חכשק /אולי צ"ל כחשק/ אוהבך משה איסרלש מקראקא
אבל בכת"י זה דף קטז א-ב מצאתי נוסח אחר של התשובה (המוסגר בסוגר מסולסל נוסף בגליון):
"מצאתי תשוב' וזו נוסח' ששאלת על הא דאית' במרדכי והיינו כדברי ראבי"ה שפי' לעיל ופירשתי לכ"ת דהיינו ראבי"ה שכתב שנאמן בשבועה אף כשהפסק דין בידו ושאלת אדרב' הסמ"ג פליג אר[א]בי"ה דלדברי הסמ"ג ע"כ אין נאמן לומר פרוע נגד הפסק דין דאי נאמן אמאי אין כותבין {ונותנין לו הודאתו וראבי"ה דס"ל דנאמן צ"ל [ול]פרש הא דאמרינן בגמ' אין כותבין ונותנין דהיינו אדרכת' כדפרש"י ז"ל וכתבת' דנ"ל [לה]גיה והיינו שלא כדברי ראבי"ה עכ"ל} (עכ"ל).
הנה אף כי נרא' שהקשית לשאול בזו מ"מ אין להגיה ולהטעו' הספרי' דהרי כלשון המרדכי בעצמו כת' החשן משפט סי' ל"ט וקושייתך שהקשית הקשה ג"כ הב"י בחיבורו ולכן א"א להטעו' ב' חיבורים ביחד אלא אנו צריכין לומר דס"ל הא דאין כותבין ונותנין לאו מטעמא דלא יהא נאמן אח"כ נגד הפסק דין רק מאחר דנאמן לומ' פרוע חיישינן שמא פרעו כבר וא"כ אין לב"ד לכתוב דבר שהוא כבר פרוע דהוי כתיב' שלא כהוגן ומחזי כזילותא לבי דינא זה הנ"ל בשאלת'.
ובזו שלות' יסגא כחשק אוהבך בלב ונפש משה בן לא"א מורי הקצין כמר ישראל שלי["]ט הנקרא משה איסרלש מקראקא"
מה פשר ההבדלים? האם הנוסח השני הוא טיוטה? ואם כן, למה החתימה הרבה יותר ארוכה דווקא בטיוטה?