פורום אוצר החכמה

כל זמן שזה לא בארץ לא תהיה מזה 'פרשיה'

מדובר בא' שהתחתנה עם ת'. איזי דעובדא הכי הוה. אחרי שהתחתנה א' גילתה שבעלה סובל מבעיות כל שהם. היא המשיכה לחיות איתו ונולדה להם בת. אחרי שכבר כלו כל הקיצים, ברחה עם בתה. אחרי יותר משש שנים של דיונים, הצעות, תנאים, ויכוחים, הפגנות, השמצות, תביעות, פתיחת בלוגים וכיוצא, אחד הגיטין המכוערים ביותר בשנים האחרונות, היא עדיין לא קיבלה גט. המתיר הוא ר' נטע גרינבלט ת"ח גדול מארה"ב, זקן ובר אוריין, ובעל אחריות גדול, וההיתר הוא על סמך שמדובר במקח טעות שת' סובל מבעיות פסיכיאטריות וכמו שאובחן אצל פסיכיאטר. מה שיש לדון פה הוא בשנים, א', מתי אפשר לומר שבעיה נפשית היא מקח טעות, הרי בזה נפתח פתח שכל אשה שלא מסתדרת עם בעלה תביא מכתב מפסיכיאטר שבעלה סובל מאחד מהג' מאות מחלות שב DSM, והופה, יש כאן מקח טעות. ב', אם המשיכה לדור עמו, הרי מוכח שלא היה כאן מקח טעות, ואפילו אם נאמר שהיה כאן מקח טעות, הרי סוף סוף יש אנן סהדי שסברה וקיבלה מדין אין אדם עושה בעלתו ב"ז, ומדין אנן סהדי צריך להיות כאן קידושין.

מי יכול להעלות התשובה של הת"ח המתיר, אני לא מאמין שאלו הם העובדות.

http://daattorah.blogspot.co.il/2015/11 ... -psak.html

כאן הוא תשובת ר' שמואל לנדסמן נגד פסק דינו של הר' נטע גרינבלט. על פניו טענות ר' לנדסמן הן חמורות ביותר.

לא הצלחתי לקרוא,
אך לפני הדיון בזה נא לזכור שר' נטע גרינבלאט הוא מזקני הת"ח החשובים ביותר בארה"ב.

גימפעל כתב:לא הצלחתי לקרוא,
אך לפני הדיון בזה נא לזכור שר' נטע גרינבלאט הוא מזקני הת"ח החשובים ביותר בארה"ב.

גם הר' לנדסמן כותב כך, אבל על פניו, היתר זה הוא תמוה ביותר.

תוכן כתב:http://daattorah.blogspot.co.il/2015/11/tamar-epstein-rav-leib-landesmans-psak.html

כאן הוא תשובת ר' שמואל לנדסמן נגד פסק דינו של הר' נטע גרינבלט. על פניו טענות ר' לנדסמן הן חמורות ביותר.

מצורף

אני לא יודע אם זה דומה לנדון דנן אבל בתשובות שערי ציון 4:3, הרב ציון בוארון כותב (והגרע"י הסכים על ידו) "ובמום דשגעון (מה שנקרא היום חולי נפש) במצב כמו הנדון שבפנינו נראה דהוי וודאי מקח טעות, משום דאיכא חזקה מסברא אלימתא שאין לך אדם שיתפייס בזה להיות כל חייו וחיי ילדיו בסבל ובחשש סכנה, יום יום ושעה שעה.

ואין לומר שמאחר שישבה עמו כשבע שנים וילדה שני ילדים, הרי ראתה את המום ומחלה. הא ליתא. לפי שבדברים כאלה, אין אדם עומד על מהות המחלה באופן ברור עד זמן זמנים טובא, משום שפעמים מתוך אהבתה אליו תולה ענין קצפו ורגזו במתח ומצב עצבני חולף, ומייחלת ומקוה שהמצב ישתפר. ובפרט באדם שנוטל כדורים באופן קבוע, שאז יש מצבים שהוא רגוע ושקט. ובפרט כפי מה שאמרה האשה עצמה שכל פעם לאחר התפרצות כאשר היה נרגע היה בא ומבקש סליחה בתחינה."

לפי המתואר בתשובת הרב לנדסמן הבעל לא מוגדר כשוטה או משוגע כלל. הרבה אנשים יש להם מה שמוגדר כמחלת נפש שנקראים נורמליים אצל שאר אנשים. כל אדם יש לו מעלות וחסרונות ויש אנשים שהם קצת קיצוניים בבעיות שלהם אבל זה עדיין בכלל נורמלי.
בכלל אינו מובן איך אפשר לומר שאחר שאשה הסכימה להיות עמו מאיזה טעם שהיא אחר שידעה מצבו שזה מקרי מקח טעות.

לכאורה דברי הרב שעכטער (שהביא הרב גימפעל) כבר אינם אקוטאליים, כי הוא מדבר רק על כפיה לגרש, ועכשיו הנושא הנדון הוא קידושי טעות. חוץ מזה, לפי דברי האוסרים הבעל היה מוכן לקבל כל מה שיפסקו הבית דין, בין בנוגע לגט ובין בנוגע לסדרי הביקורים אצל הבת (שכנראה זה היה סלע המחלוקת ביניהם), אלא שהיא זו שעזבה את הדיונים בבית דין ועברה לדון בערכאות.

כצפוי, גם כאן הופך הפוסק המדובר (מזקני בעלי ההוראה בארה"ב, מפורסם עשרות בשנים כמומחה לגיטין) תכף ומייד ל"הרב" בפי יריביו. זה כבר לא מדרון חלקלק, אלא צניחה חפשית.
(משום מה ראש הישיבה המעורב בזה לא זכה לזה, לעת עתה עכ"פ)

זכורני שיש מאמר מקיף של הרב איתם הנקין הי"ד בעניין שלילת טענת מקח טעות

מכתבו של ר' פלדמן ששלח לרבנים לצאת נגד ההיתר http://daattorah.blogspot.co.il/2015/11 ... ainst.html
מכתבי ר' גשטטנר בענין http://daattorah.blogspot.co.il/2015/10 ... demns.html
האתר הנ"ל כתב הרבה בענין. להאמור שם ר' גרינבלאט שהפקיע את הקידושין הראשונים ואף סידר קידושין להאשה הנשואה, סמך על העובדות שנמסרו לו על ידי משפחת קמנצקי בלי בירור יסודי של העובדות בעצמו, מאחר שהם גדולים. אך מאחר שאינם פוסקים הוצרכו שפוסק יתיר את הדבר. הבעיה הוא שהעובדות שמסרו אינם מסתדרים עם העובדות כפי שב"ד של בולטימור שדנו בענין סבורים, או כפי טענות ומכתבי האשה בבית דין ובבית המשפט ששיבחה את בעלה בהרבה דברים, רק שכתבה נגדו שהוא לא מספיק חברותי.
עוד יותר בעייתי בענין שר' גרינבלט לא מוכן להודות בגלוי שהוא הרב המתיר, וכן משפחת קמנצקי לא מוכנים להודות בגלוי שהם קשורים לענין. ונראה כאילו אשת איש מתחתנת בלי שום היתר מרב. מקובל בכאילו מצבים שיבוא רב מכובד ויכתוב תשובה בעינן וכפי שכתב ר' משה ויקח אחריות על מה שפוסק.

מי זה משפחת קמנצקי? היחיד בשם הזה שאני מכיר שמוגדר כגדול הוא הג"ר שמואל קמנצקי והוא מוכר כפוסק בעצמו.

ברזילי כתב:כצפוי, גם כאן הופך הפוסק המדובר (מזקני בעלי ההוראה בארה"ב, מפורסם עשרות בשנים כמומחה לגיטין) תכף ומייד ל"הרב" בפי יריביו. זה כבר לא מדרון חלקלק, אלא צניחה חפשית.
(משום מה ראש הישיבה המעורב בזה לא זכה לזה, לעת עתה עכ"פ)

כצפוי, יש אנשים שבמקום לדון על העובדות נטפלים לענינים שוליים, וכמובן כבוד המתיר תמיד בראש ענינם.

אכן, ההר"ג ר' שמואל קמנצקי, ראש ישיבת פלדלפיה וחבר ותיק במועצת שם ("אחד מגדולי ראשי הישיבות באמריקה", כפי שכינה אותו הגר"מ שטרנבוך במכתבו).

חובב_ספרים כתב:מי זה משפחת קמנצקי? היחיד בשם הזה שאני מכיר שמוגדר כגדול הוא הג"ר שמואל קמנצקי והוא מוכר כפוסק בעצמו.

בנו של ר' שמואל ר' שלום קמנצקי הוא ר"מ בישיבת אביו והיה מעורב בענין יותר מאביו [אביו בשנות התשעים שלו]. הוא עדיין לא גדול, אך סמיכת ר' גרינבלט היה עליו ועל אביו.
לפי הידוע ר' שמואל מעולם אינו פוסק מעבר למה שרגילים ראשי ישיבות לפסוק, שזה דברים שנכתבו במשנה ברורה וכדומה, ובודאי שלא ישב מעולם בב"ד של גיטין. וכ"ש במקרה של הפקעת קידושין, שאף דייני גיטין יהססו להתיר, ורק יחידים בדור יתעסקו בכך.
לימוד פסיקה הוא מקצוע אחר מלומר שיעורים בישיבות בנשים נזיקין, ונדרשת לימוד רציני של כמה שנים של מקצועות אלו ושימוש חכמים. כיום רוב ככל ראשי הישיבות אין להם הבנה בהלכה מעבר להכתוב במשנה ברורה במקרה הטוב.

אני שמעתי על תשובות מרש"ק הרבה יותר מסובכות מעיון במש"ב.
יותר מעניין לדעת אם הוא או בנו באמת עומדים מאחורי הפסק, ונמוקיו של המתיר. לפי המובא בתשובת הרב לנדסמן והרב פלדמן לקרותו בדיחה עדין מדאי. אבל צריך לשמוע צד השני, בפרט שכפי הנראה גם האוסרים מודים שהמתיר אינו עם הארץ או קל.

למה שכתוב באתר הם ערכו תשובה בענין ושלחו אותו לפוסקים שונים שיאשרו אותו. כמה פוסקים שקבלו את תשובתם סרבו לחתום, עד שהגיעו לר' גרינבלט.

יבנה אני מלמד זכות עליך שאתה מדבר מאי ידיעה. הגר"ש קמינצקי נחשב פוסק רציני לכל דבר, והוא מעורב בנושאים שונים ומגוונים שאלות של גירות קידושין גיטין וכו' וכו', ובכלל אינו מסוג ראשי הישיבות שאתה מתאר
בדרך הלימוד הוא הלכתי מאוד ולא ישיביש. והוא בעל דעה נחשבת בעולם ההלכה בארה"ב. ולא רק במשנה ברורה. זלזולך אינה במקומה.

לגבי הגר"ש קמינצקי ומעורבותו כאן, שמעתי מאחד שמעורב בנושא שיש מכתב הכחשה ממנו, שעתיד לצאת בתקופה הקרובה. הוא לא התיר את האשה. הג"ר נטע גרינבלאט התירה. שמועות אומרות שבנו הג"ר שלום היה מעורב בפעולות למען התרת האשה מכבלי העיגון, ועליו סמך הג"ר נטע, אבל איני יודע בזה דבר ברור.
עכ"פ, לגבי מכתב הגר"מ שטרנבוך, יש כמה וכמה תמיהות גדולות על מכתבו. קודם כל, הגר"מ שטרנבוך כותב שהתפרסם פסק של הרב המתיר והראש ישיבה, והוא ראה את התשובה להתיר. ומשהו לא מתאים כאן.... הבעיה היא שהג"ר שמואל קמינצקי מעולם לא כתב מילה בעד התרת האשה, ולהפך יש מכתב בו הוא מכחיש את מעורבותו בזה, וכנ"ל. ועוד אחרת, הג"ר נטע גרינבלאט לא הוציא עדיין שום מכתב או תשובה !! (דברי הרב איידינסון בבלוג שלו שהכוונה לתשובה שנכתבה ע"י כמה רבנים שרצו לעזור לה, והסתובבה אצל רבנים שסירבו לחתום, עד שהתיר הגר"נ גרינבלאט, ותשובה זו הגיעה להגר"מ שטרנבוך, הם לימוד זכות סבירה לפשר מה שהוא מזכיר במכתבו, אבל זה עדיין נראה כבלתי מדויק.)
בסוף הדבר יש לדעת שהעניין מאוד מאוד טעון, כיון שמצד אחד יש את ה'אקטיוויסטים' של העגונות "אורה" שמוכנים למכור את השו"ע בעד הפרויקט שלהם, ומנגד יש את האלה ששומרים על זכות הבעל לעגן עד כלות הנפש (גשטטנר וסיעתו) ותמיד תמיד תומכים בבעל אף כשברור שהוא רשע מרושע. וכל הסיפור הוא כדור בין שני הצדדים הנ"ל.

חשוב לציין שגם האחים אידינסון שייכים לאסכולת גשטטנר וחבר מריעיו.

אכן.
אבהיר שלא באתי להגן בעד ההיתר שכדברי הגרשי"ל לנדסמן הוא תמוה וצע"ג, אבל יש לשמור על תרבות הדיון ולהיות נאמנים לנתונים.

זה ברור ופשוט שעורכי דינו והטוענים של צד הבעל המעגן הם שפנו לרב שטרנבוך והוציאו ממנו מכתב, השאלה רק מה סיפרו לו.

אם כן, אנו מצווים ועומדים לחכות עד שנראה את פסקי הגדולים והמתירים ואת דברי בי"ד של בולטימור.

מה שלא היה, לפני שנות דור, היתר מסוג זה היו מוציאים גדולי הרבנים לרשות הרבים, בתנאי מפורש שרק אם יסכימו לו עוד ג' מגדולי הרבנים. והנה כאן, מפקיעים קידושין מאשת איש, על בסיס היתר שהוא לא ברור ולא מפרסמים. תמה תמה יקרא! מה יש להסתיר פה. אם ההיתר הוא כל כך ברור, הרי שיפרסמו דבריהם, ואם ההיתר אינו ברור, אז איך אפשר להתיר אשת איש בכגון דא.

ואם נוסיף על כל הנ"ל, כל מה שהתפרסם ברשות הרבים על גט זה, בשיתוף פעולה מלאה של האשה, הרי שהיא עצמה גרמה לזה שכיום אנו יודעים שאין בסיס כלל להיתר זה. כי הרי משך שנים רבים היא לא טענה שהבעל לא שפוי, אלא טענה שהיא רוצה גט ללא שום תנאי. ואם הבעל באמת היה שוטה, הרי שהיתה מפרסמת פרט זה, יחד עם כל שאר הלכלוך שהיא לכלכה עליו.

תוכן כתב:מה שלא היה, לפני שנות דור, היתר מסוג זה היו מוציאים גדולי הרבנים לרשות הרבים, בתנאי מפורש שרק אם יסכימו לו עוד ג' מגדולי הרבנים. והנה כאן, מפקיעים קידושין מאשת איש, על בסיס היתר שהוא לא ברור ולא מפרסמים. תמה תמה יקרא! מה יש להסתיר פה. אם ההיתר הוא כל כך ברור, הרי שיפרסמו דבריהם, ואם ההיתר אינו ברור, אז איך אפשר להתיר אשת איש בכגון דא.

זו אכן טענה של ממש (אם כי ייתכן שעוד יפורסם הפסק בעתיד). מצד שני, הרב שטרנבוך כותב "וראיתי התשובה להתיר", וצע"ג. דרך אגב, הדרישה לשקיפות מצד המתירים אינה עולם בקנה אחד עם הדרך שייסד הרב שטרנבוך מפי הגרי"ז בסוף מכתבו, אבל הוא באמת לא התרעם על שלא פרסמו אלא אמר שהגיע לידו היתרם.

לעת עתה, הדיון בפרטים העובדתיים הוא בעייתי באשר הוא נסמך על דברי צד הבעל והתומכים בו.

ישבב הסופר כתב:... ומנגד יש את האלה ששומרים על זכות הבעל לעגן עד כלות הנפש (גשטטנר וסיעתו) ותמיד תמיד תומכים בבעל אף כשברור שהוא רשע מרושע.

על פי ההלכה, זכות הבעל לעגן גם אם הוא רשע גמור.

ברזילי כתב:לעת עתה, הדיון בפרטים העובדתיים הוא בעייתי באשר הוא נסמך על דברי צד הבעל והתומכים בו.

רוב הפוסקים החשובים שכתבו בנושא, למשל הר' לנדסמן והר' פלדמן, אינם נמצאים ב"צד הבעל" (לעומת ארגון אורה ומשפחת קמנצקי שנמצאים במפורש ל"צד האשה", אורה כדי לעקור הלכה מישראל, ומשפחת קמנצקי, באמת לשם שמים, כדי לעזור לאשה שמסכנה את עצמה). לפוסקים אלו אין להם שום קשר עם הבעל, והם דנים פה אך ורק מצד ההלכה ללא הזדקקות רגשית לשום צד.

תוכן כתב:

ישבב הסופר כתב:... ומנגד יש את האלה ששומרים על זכות הבעל לעגן עד כלות הנפש (גשטטנר וסיעתו) ותמיד תמיד תומכים בבעל אף כשברור שהוא רשע מרושע.

על פי ההלכה, זכות הבעל לעגן גם אם הוא רשע גמור.

על-פי ההלכה אין לבעל שום "זכויות", וגם לאשה אין "זכויות".
אכן, יש לבעל אפשרות לעגן אותה עד שתלבין ראשה, אך ודאי שהוא יתן על כך את הדין בבית דין של מעלה, ולכאורה בית הדין כאביהם של ישראל מצווים ועודים לנסות להציל ותו מעונש זה (כל עוד זה בגדרי ההלכה) וכעין מנהג בתי דין להורות שמצווה לגרש כאשר ברור שלא מיתדר להו

יש להעיר כאן בנוסף, שלא מדובר כאן בעגונה במובן הרגיל של המילה, כי הרי הבעל אמר שהוא מוכן לתת גט בתנאי שהיא תחזור לגור לידו, כדי שיוכל לראות את הילדה שלו בצורה סדירה. האשה התעקשה לא לחזור חזרה, והיא בעצם עיגנה את עצמה.

תוכן כתב:

ברזילי כתב:לעת עתה, הדיון בפרטים העובדתיים הוא בעייתי באשר הוא נסמך על דברי צד הבעל והתומכים בו.

רוב הפוסקים החשובים שכתבו בנושא, למשל הר' לנדסמן והר' פלדמן, אינם נמצאים ב"צד הבעל" (לעומת ארגון אורה ומשפחת קמנצקי שנמצאים במפורש ל"צד האשה", אורה כדי לעקור הלכה מישראל, ומשפחת קמנצקי, באמת לשם שמים, כדי לעזור לאשה שמסכנה את עצמה). לפוסקים אלו אין להם שום קשר עם הבעל, והם דנים פה אך ורק מצד ההלכה ללא הזדקקות רגשית לשום צד.

מבלי להכנס לפרטים, ייחוס אג'נדה ונימוקים חיצוניים לצד אחד בלבד איננו רציני, גם אם במקרה אתה מסכים עם הצד הזה. מעניין יהיה לשמוע מר' דוד פיינשטיין למשל.
כפי שכבר נאמר כאן כמה פעמים הפסק עדיין לא פורסם, ולכן אין לי שום דעה בענין עצמו (מלבד ביקורת על תרבות הדיון כנ"ל).

תוכן כתב:יש להעיר כאן בנוסף, שלא מדובר כאן בעגונה במובן הרגיל של המילה, כי הרי הבעל אמר שהוא מוכן לתת גט בתנאי שהיא תחזור לגור לידו, כדי שיוכל לראות את הילדה שלו בצורה סדירה. האשה התעקשה לא לחזור חזרה, והיא בעצם עיגנה את עצמה.

הרבנים שחתמו על הסירוב נגדו כנראה אינם מסכימים איתך.

.

ישבב הסופר כתב:יבנה אני מלמד זכות עליך שאתה מדבר מאי ידיעה. הגר"ש קמינצקי נחשב פוסק רציני לכל דבר, והוא מעורב בנושאים שונים ומגוונים שאלות של גירות קידושין גיטין וכו' וכו', ובכלל אינו מסוג ראשי הישיבות שאתה מתאר
בדרך הלימוד הוא הלכתי מאוד ולא ישיביש. והוא בעל דעה נחשבת בעולם ההלכה בארה"ב. ולא רק במשנה ברורה. זלזולך אינה במקומה.

לגבי הגר"ש קמינצקי ומעורבותו כאן, שמעתי מאחד שמעורב בנושא שיש מכתב הכחשה ממנו, שעתיד לצאת בתקופה הקרובה. הוא לא התיר את האשה. הג"ר נטע גרינבלאט התירה. שמועות אומרות שבנו הג"ר שלום היה מעורב בפעולות למען התרת האשה מכבלי העיגון, ועליו סמך הג"ר נטע, אבל איני יודע בזה דבר ברור.
עכ"פ, לגבי מכתב הגר"מ שטרנבוך, יש כמה וכמה תמיהות גדולות על מכתבו. קודם כל, הגר"מ שטרנבוך כותב שהתפרסם פסק של הרב המתיר והראש ישיבה, והוא ראה את התשובה להתיר. ומשהו לא מתאים כאן.... הבעיה היא שהג"ר שמואל קמינצקי מעולם לא כתב מילה בעד התרת האשה, ולהפך יש מכתב בו הוא מכחיש את מעורבותו בזה, וכנ"ל. ועוד אחרת, הג"ר נטע גרינבלאט לא הוציא עדיין שום מכתב או תשובה !! (דברי הרב איידינסון בבלוג שלו שהכוונה לתשובה שנכתבה ע"י כמה רבנים שרצו לעזור לה, והסתובבה אצל רבנים שסירבו לחתום, עד שהתיר הגר"נ גרינבלאט, ותשובה זו הגיעה להגר"מ שטרנבוך, הם לימוד זכות סבירה לפשר מה שהוא מזכיר במכתבו, אבל זה עדיין נראה כבלתי מדויק.)
בסוף הדבר יש לדעת שהעניין מאוד מאוד טעון, כיון שמצד אחד יש את ה'אקטיוויסטים' של העגונות "אורה" שמוכנים למכור את השו"ע בעד הפרויקט שלהם, ומנגד יש את האלה ששומרים על זכות הבעל לעגן עד כלות הנפש (גשטטנר וסיעתו) ותמיד תמיד תומכים בבעל אף כשברור שהוא רשע מרושע. וכל הסיפור הוא כדור בין שני הצדדים הנ"ל.

שמעתי מבן משפחתו של הגר"מ שהוא ראה את תשובת בנו של הגר"ש קמינצקי וכתוב שם במפורש שאביו מסכים להיתר אם ר' נטע אכן יתיר.
הנ"ל גם ראה את תשובתו של ר' נטע,
את ב' התשובות הנ"ל ראה הנ"ל בכת"י

לגבי תשובת הבן ר' שלום, זה בעצם מה שאיידנסון אמר, וזה אכן מיישב את מה שכתב הגרמ"ש אבל בדוחק, כי זה עדיין לא תשובה מאחד מגדולי ראשי הישיבות אלא תשובה מבנו שהוא ר"מ בישיבתו, שהוא כותב שאביו מסכים. (וכבר הכחיש אביו בכתב שלא הסכים, כנראה הוא הסכים שהבן ילך לחפש רב שיתיר על סמך זה ותל"מ).
לגבי התשובה של הרב נטע שראה בנו של הגרמ"ש בכת"י, האמת היא שזה מאוד מאוד מעניין, כי למשל הגר"א פלדמן שהוא ראש המדברים בענין, נלאה מאוד לקבל תשובה כזו ועוד לא קיבלה. נראה לך שהגרמ"ש קיבל את זה לפניהם, והם עוד לא יודעים על כך? משהו כאן תמוה ביותר.

לפעמים לא מפרסמים את ההיתר בכוונה שלא ילמדו ממקרה זה למקרים אחרים ושידונו כל מקרה לגופו של עניין.

גימפעל כתב:לפעמים לא מפרסמים את ההיתר בכוונה שלא ילמדו ממקרה זה למקרים אחרים ושידונו כל מקרה לגופו של עניין.

בנידו"ד יש טעם פשוט הרבה יותר שלא לפרסם ברה"ר - שמות המעורבים ידועים ופרטי ההיתר תלויים במידע רפואי ואישי רגיש.

ברזילי כתב:

גימפעל כתב:לפעמים לא מפרסמים את ההיתר בכוונה שלא ילמדו ממקרה זה למקרים אחרים ושידונו כל מקרה לגופו של עניין.

בנידו"ד יש טעם פשוט הרבה יותר שלא לפרסם ברה"ר - שמות המעורבים ידועים ופרטי ההיתר תלויים במידע רפואי ואישי רגיש.

כתבתי זאת בתגובה לדברי הרב 'תוכן' כאן: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=24608&view=unread#p247534

אם אני מבין נכון, הוא התרעם על שהמתיר לא הביא את נימוקיו בפני גדולים אחרים להתיעצות, כמקובל במקרים חמורים כאלה. זו אכן טענה, אבל בינתיים מתברר (?) שלפחות חלק מן המתנגדים ראו לפניהם פסק מפורט, כך שבהחלט ייתכן שנכתב בירור הדברים והועבר לביקורת עמיתים. שאלה אחרת היא מדוע לא נתפרסם הפסק המתיר בפומבי, וע"ז כתבתי לעיל שברוח דברי הרב שטרנבוך בסוף מכתבו אולי יש להמנע מלפרסם ההיתר, ויותר נראה שמטעמי צנעת הפרט של הצדדים אין מקום לפרסום בנידו"ד.