פורום אוצר החכמה

ברמב"ם מהד' רש"פ, בהל' ברכות פ"ו ה"ג, בשנו"ס שם, ציינו לעיין בראמ"ה על חולין מש"כ על הגי' ברמב"ם שם.
וצ"ע איה ספר זה.

מכון אופק מתעתדים להדפיס רובו מכת"י, והדפיסו כבר שתי פסקאות בכתב עת שאיני זוכרו כרגע

במחשבה שנייה, מן הסתם כוונתם לרא"ם הורוויץ על חולין. תבדוק.

עדיאל ברויאר כתב:במחשבה שנייה, מן הסתם כוונתם לרא"ם הורוויץ על חולין. תבדוק.

תפוס לשון ראשון.

לא הבנתי מלשונך האם זה אומר שכבר מצאת או רק שאינו שם. למקרה שלא מצאת, הנה מצאתיו, עמ' 11 בקובץ המצורף (עמ' קנה, ט, בתדפיס השני - שנה יח גליון ב [קי]).

ראה כאן עוד בדברי הג"ר אפרים רוטשילד שכתב את ההערות למכון אופק.

עדיאל ברויאר כתב:קבצים מצורפים
פירוש ר' אברהם מן ההר לחולין קד-קו - מתוך קובץ בית אהרן וישראל - קח, תשס''ג,קי,תשס''ד.pdf

אכן המצויין בשנו"ס מופיע בקטע המצורף. יש"כ.

דבר מענין ראיתי שם, בביאור הגמ' בחולין קה, ב.
אי' בגמ': רב חסדא ורבה בר רב הונא הוו קאזלי בארבא, אמרה להו ההיא מטרוניתא: אותבן בהדייכו! לא אותבוה, אמרה מלתא - אסרתה לארבא, אמרו אינהו מילתא - שריוה, אמרה להו: מאי איעביד לכו, דלא מקנח לכו בחספא, ולא קטיל לכו כינה אמנייכו, ולא אכיל לכו ירקא מכישא דאסר גינאה.
ופירש"י אמרי אינהו מילתא - אף הן היו בקיאין בדבר ועושין להציל עצמם מיד המכשול.
ולא מבו' מה ההיתר לכשף, ולא נראה דאיירי התם בסכנה ופיקו"נ.
ותוכנת בר אילן הביאה לפני את הקטע הבא מתוך דף על הדף במס' שבת פא:
בספר בעל שם טוב עה"ת (פר' משפטים אות ה') איתא בשם הבעש"ט זי"ע שט"ס בגמ' וז"ל: אמרו אינהו מל"ת. והוא ר"ת: מכשפה לא תחיה ע"כ. וכותב שם שבדקו ומצאו בש"ס ישן נושן שכתוב באמת מלת בלא אל"ף ובלא יו"ד. [ובמראה מקום שם ציינו שכן כתב בעל "מצרף העבודה" ששמע מהרב בעל שערי תשובה, ומקור הדברים הם בספר סיפורים נוראים להר"ר יעקב קאדאניר מעיר וואלקאמיר במדינת רייסין בעהמח"ס מצרף העבודה וויכוחא רבא. והוא מביא שם בדף ז' ע"ב ששמע דבר זה מהגאון ר' חיים מרדכי מרגליות בעל שערי תשובה על או"ח, ובעל שע"ת הוא שחיפש ומצא את הש"ס ישן נושן עם הגי' הישנה, וגם בספר מנחת משיב נפש על מס' שבת שם העתיק מאמר זה מכתבי ר"י קאדאניר הנ"ל].ובספר דברים נחמדים למרן המהרצ"א מדינוב זי"ע בחי' לחולין ק"ה ע"ב (דאיתא שם בגמ' ג"כ עובדא זו כבמס' שבת) הביא פי' זה משם הרב המגיד מקאזניץ זי"ע. ובספר עיר חנוך (אלעסק) ד' של"ה, הביא בשם חמיו השר שלום מבעלזא שאמר בשם המגיד מקאזניץ פי' זה באופן אחר קצת והוא לפי הגירסא שלפנינו דאיתא: מילתא, והוא ר"ת: מ'כשפה ל'א ת'חיה ה'', עכ"ד. והוא פלא שלא נמצא כתוב בתורה, ובפ' משפטים (כב, יז) כתוב רק מכשפה לא תחי'. וצ"ע. וראיתי במאמר מרבי יעקב לייפר שיחי' שכתב על המעשה הנ"ל: יש אולי לשער שכוונת הספר [היינו דברי הרב ר' חיים מרדכי הנ"ל] היא לדפוס וונציה שהוא מהקדומים ביותר והוא מדוייק למדי, אך יש איזו בעיה, הסיפור הזה מופיע במסכת שבת וכן במסכת חולין (קה ב) במסכת שבת כתוב בדיוק הפוך, אצל המטרוניתא כתוב מילת' ואצל האמוראים כתוב מילתא. אך במסכת חולין אכן כתוב אצל המטרוניתא מילתא ובדידהו כתוב מילת'. דבר יותר מעניין נמצא בכ"י מינכן למסכת חולין, הנוסח שם הוא: אמרה מידי אסרתה לארבא, אמרו אינהו מילת' שריוה. ושינוי זה בין מידי של המטרוניתא לבין מילת' של האמוראים הוא כבר רגליים לדבר לפירוש הבעש"ט. [רק צריך ליישב את היו"ד הכתובה אחרי המ"ם שאיננה צריכה להיות שם אם זה ראשי תיבות של 'מכשפה לא תחיה'. ואולי נתלה זאת בטעות המעתיק. ואין זו קושיא גדולה כל כך כי גם דפוס ונציה וגם כתב היד הזה לא נמלטו משגיאות רבות ואף באותה שורה ממש]. ע"כ. בגמ': אמרו אינהו מילתא שריוהא וכו'. ופרש"י: ע"י שם טהרה. ע"כ. אבל בפרש"י חולין (קה ב) כתב: "אמרי אינהו מילתא, אף הן היו בקיאין בדבר ועושין להציל עצמם מיד המכשול. ואיכא דאמרי שאמרו שם, ולא מוכחא מילתא". נראה דלרש"י יותר מסתבר לומר שהיה כשפים. וכתב הגאון רבי עובדי' יוסף שליט"א: ואין לתמוה איך הותר להם להשתמש בכישוף, דאשכחן נמי בירושלמי (פ"ז דסנהדרין הי"ג), גבי ר' אליעזר ור' יהושע דעלו למסחי, חתמון חד מינאה, אמר מה דאמר ותפשיתון כיפה של מרחץ, א"ל ר"א לר"י חמי מה את עביד. מדנפק ההוא מינאה, א"ר יהושע מה דאמר, ותפש יתיה תרעא וכל מאן דעליל הוה חביט ליה, אמר לון שרון מה דעבדתון, אמרי ליה שרי את ואנן שריין ושרון אלין לאלין. ומוכח שהכל בכשפים. וע"ש עוד בזה ע"כ. ובשפת אמת כתב לדקדק מדוע אמרו אינהו מילתא ע"י שם טהרה וכפרש"י וכנ"ל, ולא השתמש בדברי כשפים וז"ל: לכאורה משמע מדבריו דדברי כשפים אסור לעשות אף להציל עצמו. ואפשר הכא שאני כיון דהיו יכולין להציל עצמם ע"י שיתנו רשות להכניס אותה לספינה כדמשמע דמשו"ה אסרתה לארבא. ואם היו מכניסין אותה היתה מבטלת הכשפים. וי"ל עוד כוונת רש"י דלכאורה קשה מה אמרה מאי איעביד לכו כו' הלא הועיל' בכשפי' [לאסור הספינה. והא דאמרו אינהו מילתא ושריוה אינו דבר חידוש] דגם במקום שמועילים ודאי ע"י כשפים אחרים יכולין לבטל אותם. לכן פי' שהתירו הספינה ע"י שם טהרה, ובמקום שהכשפים מועילים אפשר דאין שם מועיל לבטל אותם דאמרי' בגמ' בסנהדרין (ס"ז ב) למה נקרא שמן כשפים שמכחישין פמליא של מעלה, אך זה דוחק, דמסתמא ודאי יש שמות הקדושה שמועילין לכל דבר ועי' ברש"י חולין ק"ה ע"ב [שפי' כן שהיו בקיאים בדבר הכישוף ועשו להציל עצמן והביא בשם איכא דאמרי שהי' ע"י שם] ע"כ. הנה שג"כ הביא מדברי רש"י בחולין הנ"ל שלפי דבריו כנראה הפי' שהוא ג"כ השתמש בכשפים וכמובא לעיל בדברי הגר"ע יוסף שליט"א מהירושלמי ודו"ק.
אמנם כעת למדנו דעת ראמ"ה בביאור הסוג', ז"ל:

עוד פרסום חלקי מהפירוש מאת מכון אופק (נשלח ע"י מכון אוהב ספרים לפני איזה זמן). בקרוב אמור לראות אור החלק הראשון של הפירוש (בקרוב לא במושגים הרגילים של מכון אופק, אבל לא יודע עד כמה קרוב ממש).

בהגהות וציונים של עוז והדר מביאים שפי' תוס' ר"י הזקן כתב רבי אברהם מן ההר ובטעות יחסו אותו לר"י

מביט ומבין כתב:בהגהות וציונים של עוז והדר מביאים שפי' תוס' ר"י הזקן כתב רבי אברהם מן ההר ובטעות יחסו אותו לר"י

על יבמות. וכבר נזכר במקומות רבים.

עדיאל ברויאר כתב:

מביט ומבין כתב:בהגהות וציונים של עוז והדר מביאים שפי' תוס' ר"י הזקן כתב רבי אברהם מן ההר ובטעות יחסו אותו לר"י

על יבמות. וכבר נזכר במקומות רבים.

צ"ל קידושין

עדיאל ברויאר כתב:

מביט ומבין כתב:בהגהות וציונים של עוז והדר מביאים שפי' תוס' ר"י הזקן כתב רבי אברהם מן ההר ובטעות יחסו אותו לר"י

על יבמות. וכבר נזכר במקומות רבים.

אתה מתכון על קידושין.

תודה. התחלף לי בגלל החיבור לחד מקמאי על יבמות שהוא לבעל ההשלמה.
(ככה זה כשעוסקים בעיקר באו"ח...)

עדיאל ברויאר כתב:לא הבנתי מלשונך האם זה אומר שכבר מצאת או רק שאינו שם. למקרה שלא מצאת, הנה מצאתיו, עמ' 11 בקובץ המצורף (עמ' קנה, ט, בתדפיס השני - שנה יח גליון ב [קי]).

תודה על העלאת המאמרים.

משום מה, בסדרת בית אהרן וישראל שבאוצר, נשמט שני מאמרים אלה...

עוד שני מאמרים שפורסמו:

האם זה ספר שעוד עתיד לצאת לאור?

ברנרכרמיאל1 כתב:האם זה ספר שעוד עתיד לצאת לאור?

אם זה בידים של אופק אתה יכול להיות בטוח שאוטוטו זה יוצא לאור.
בינתיים אתה יכול ללכת קצת לנוח, רק אל תשכח להשאיר שעון מעורר לשנת ה'תתפ"ד.

מהר''ם די לונזאנו בשתי ידות חלק אור תורה הביא פרשת לך לך גבי מלת כדרלעמר הביא דברי רבינו אברהם מן ההר בחולין ס''ה.
האם הם נמצאים בכתבי היד לפנינו שם?

מעניין שהדפים בבית ישראל ואהרן שצויין לעיל שבאוצר מחוקים [רק ראש העמוד קיים אבל כל העמוד מחוק].