חובב_ספרים כתב:שמעתי מבן תורה בארה"ב כמעט בן שמונים שבצעירותו קידשו בכל בתי כנסת שהוא הכיר. לדעתו זה הפסיק בהשפעת הישיבות.
באותו ענין, לאחרונה התעוררתי לזה שאנחנו ממשיכים לומר במי שברך אחר קריאת התורה - ומי שנותנים נר למאור ויין לקדוש ולהבדלה, הגם שזה לא שייך היום שאין אנו מקדשים או מבדילים בבית הכנסת. בפשוטו הטעם הוא שאין בידינו לשנות נוסח המי שברך שתקנו הקדמונים, אבל תמוה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא. הרי עיקר התקנה לקדש ולהבדיל בטלנו ורק נוסח המי שברך המבוסס על זה שמקדישים ומבדילים אסור לנו לגעת בו.
גבול ים כתב:הנושא של קידוש בבית הכנסת כבר נידון בפוסקים שלפנינו, שינוי נוסח והתאמתו להווה הוא דבר מסוכן שאחריתו מי ישורנו, גם הרפורמה בגרמני' התחילה עם נוסח מתוקן. לכן אנו רואים אותו דוקא כיציבא.
איש_ספר כתב:בבהכנ"ס של הגרש"ד שליט"א אכן הש"ץ (תמיד הוא עצמו) מדלג על "יין לקידוש".
חובב_ספרים כתב:גבול ים כתב:הנושא של קידוש בבית הכנסת כבר נידון בפוסקים שלפנינו, שינוי נוסח והתאמתו להווה הוא דבר מסוכן שאחריתו מי ישורנו, גם הרפורמה בגרמני' התחילה עם נוסח מתוקן. לכן אנו רואים אותו דוקא כיציבא.
אתה מחזק תמיהתי במקום ליישבו. אם הפוסקים הזהירו על שינויי נוחסאות והתאמתו להווה כש"כ שהזהירו משינוי מנהגים וביטול תקנת הקדמונים שהוא חמור בהרבה מנוסח מי שבירך. זה צ"ע איך התירו לבטל התקנה, ואמת שהפוסקים דנו בזה ואפשר ליישבו שנעשה ע"פ גדולים, אבל תמיהתי למה יש לנו כח לבטל תקנת הקדמונים שהוזכר בגמרא ואין בזה סכנה של רפורמה וכו' ואין לנו כח לשנות נוסח המי שברך?
איש_ספר כתב:להבדלה אומר כמובן. אף שאין מבדילים במקומו, אבל מה אכפ"ל לברך מי שירצה להבדיל.
חובב_ספרים כתב:גבול ים כתב:הנושא של קידוש בבית הכנסת כבר נידון בפוסקים שלפנינו, שינוי נוסח והתאמתו להווה הוא דבר מסוכן שאחריתו מי ישורנו, גם הרפורמה בגרמני' התחילה עם נוסח מתוקן. לכן אנו רואים אותו דוקא כיציבא.
אתה מחזק תמיהתי במקום ליישבו. אם הפוסקים הזהירו על שינויי נוחסאות והתאמתו להווה כש"כ שהזהירו משינוי מנהגים וביטול תקנת הקדמונים שהוא חמור בהרבה מנוסח מי שבירך. זה צ"ע איך התירו לבטל התקנה, ואמת שהפוסקים דנו בזה ואפשר ליישבו שנעשה ע"פ גדולים, אבל תמיהתי למה יש לנו כח לבטל תקנת הקדמונים שהוזכר בגמרא ואין בזה סכנה של רפורמה וכו' ואין לנו כח לשנות נוסח המי שברך?
משולש כתב:בהחלט גם אני מסכים לדברי הרב גבול ים שכל עוד שיש עדיין בתי כנסיות שמקדשים אז אין בעיה להזכיר אותם במי שבירך.
איש_ספר כתב:משולש כתב:בהחלט גם אני מסכים לדברי הרב גבול ים שכל עוד שיש עדיין בתי כנסיות שמקדשים אז אין בעיה להזכיר אותם במי שבירך.
כידוע הגריש"א זצ"ל הורה גם ליוצאי גרמניה שלא לקדש בבית הכנסת.
איש_ספר כתב:משולש כתב:בהחלט גם אני מסכים לדברי הרב גבול ים שכל עוד שיש עדיין בתי כנסיות שמקדשים אז אין בעיה להזכיר אותם במי שבירך.
חשוב מאד. אעדכן אותו..
משולש כתב:יוצאי אשכנז בבני ברק שאלו את החזו"א אם לקדש בבית הכנסת והורה להם לקדש. ועד היום מקדשים בליל שבת בבית הכנסת "אהבת חסד" (רח' דסלר) ואולי גם בקהל עדת ישורון המקביל (ברח' הגר"א) ע"פ הוראת החזו"א הנ"ל. (חבל שלא שאלו אותו על מנהגים אחרים...) וסיפר לי הרב יצחק אדלר זצ"ל רב בית הכנסת שלאחרונה אחרי שאחרוני המייסדים נפטרו באו לגר"ח קנייבסקי לשאול שוב האם להמשיך בזה כשאף אחד שם כבר לא שייך למנהג אשכנז הישן. אז הוא אמר להם לא לבטל המנהג.
בהחלט גם אני מסכים לדברי הרב גבול ים שכל עוד שיש עדיין בתי כנסיות שמקדשים אז אין בעיה להזכיר אותם במי שבירך. (אצלנו אנשים משתדלים מאוד לקנות הזכות של יין לקידוש בגלל רבבות ה"מי שבירך" שהם מקבלים כל שבת מכל מקהלות האשכנזים בעולם). וחוץ מזה אפשר לומר שיין לקידוש יכלול גם קידושא רבא שזה מצוי מאוד גם בימינו.
כתוב במשנ"ב רסט "ובמדינתינו נוהגים לקדש" השאלה האם זה לשונו של המשנ"ב או שהוא רק העתיק מפוסקים שלפניו (עכ"פ לא ציין שהמנהג הזה בטל בזמנו בליטא).
באיזור אליהו טוען שבפשטות גם דעת הגר"א לקדש בבית הכנסת.
איש_ספר כתב:הרב אלישיב הורה רק בירושלים או שהשאלה ששאלו אותו היתה על ירושלים? ואם הורה אחרת לבני ברק האם היה זה מחמת שלא לסתור הוראת החזו"א או משהו אחר?
וכמובן החזו"א לשיטתו שלא התחשב כלל במה שקרוי מנהג אר"י (ועמש"כ מרן בשו"ע כי אין מקדשין באר"י, אמר שזה לספרדים), ואילו הגריש"א אחז שיש תוקף למנהג אר"י. כידוע.
ומי הם כל הפוסקים שחלקו על הרב אלישיב והרב פראנק? זה שהגרח"ק חתן של הרב אלישיב זה רלוונטי?
משולש כתב:הרב אלישיב הורה שבב"ב ימשיכו במנהגם לקדש ע"פ הוראת החזו"א, ורק בירושלים לא יקדשו.
החולקים על הגרי"ש למשל הגר"ש וואזנר, הגר"ע יוסף, הגרח"פ שיינברג, (החזו"א והגרח"ק שהזכרתי קודם) .
גבול ים כתב:משולש כתב:הרב אלישיב הורה שבב"ב ימשיכו במנהגם לקדש ע"פ הוראת החזו"א, ורק בירושלים לא יקדשו.
החולקים על הגרי"ש למשל הגר"ש וואזנר, הגר"ע יוסף, הגרח"פ שיינברג, (החזו"א והגרח"ק שהזכרתי קודם) .
בדברי הרב"ש המבורגר אבי מנהג אשכנז המובהק בא"י בדורנו שנד' בירושתנו ד עמ' קצז נראה שיש כאן מחלוקת בין החזו"א לריש"א וכל שואל הלך כפי הוראת רבותיו כאשר יראה המעיין
חובב_ספרים כתב:באותו ענין, לאחרונה התעוררתי לזה שאנחנו ממשיכים לומר במי שברך אחר קריאת התורה - ומי שנותנים נר למאור ויין לקדוש ולהבדלה, הגם שזה לא שייך היום שאין אנו מקדשים או מבדילים בבית הכנסת. בפשוטו הטעם הוא שאין בידינו לשנות נוסח המי שברך שתקנו הקדמונים, אבל תמוה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא. הרי עיקר התקנה לקדש ולהבדיל בטלנו ורק נוסח המי שברך המבוסס על זה שמקדישים ומבדילים אסור לנו לגעת בו.
משולש כתב:גבול ים כתב:משולש כתב:הרב אלישיב הורה שבב"ב ימשיכו במנהגם לקדש ע"פ הוראת החזו"א, ורק בירושלים לא יקדשו.
החולקים על הגרי"ש למשל הגר"ש וואזנר, הגר"ע יוסף, הגרח"פ שיינברג, (החזו"א והגרח"ק שהזכרתי קודם) .
בדברי הרב"ש המבורגר אבי מנהג אשכנז המובהק בא"י בדורנו שנד' בירושתנו ד עמ' קצז נראה שיש כאן מחלוקת בין החזו"א לריש"א וכל שואל הלך כפי הוראת רבותיו כאשר יראה המעיין
ככל הידוע לי, הגרי"ש רצה לאסור באופן כללי, וכשאמרו לו שבב"ב מקדשים ע"פ החזו"א, אז הסכים שימשיכו על פי הוראתו ושלפחות בירושלים לא יקדשו.
ובאופן כללי קשה לי שהגרי"ש סותר את דבריו כאן: http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=38
וצ"ע
איש_ספר כתב:לפני איזה זמן התפרסם ראיון עם גבאי בית הכנסת אשכנז שבירושלים אולי ברמות, ושם הם תיארו את ההנחיות שקבלו מהגריש"א, ולפיהם, מנהגים שאין להם השלכה דינית ממש, כגון פיוטים ונגינות וסדרי תפילה, אותם לשמור, אבל מנהגים שהם שנוים במחלוקת הלכתית של ממש, וכדוגמא הביאו את קידוש בבית הכנסת בליל שבת, יש ללכת אחר מנהג ארץ ישראל/ ירושלים וכו'. כך שאין כאן סתירה.
גם לגבי מרוקו יש להניח שהגריש"א התכוון לסדרי תפילה כגון למשה ציוות במקום תכנת שבת או ברוך שאמר ארוך במקום של פ"ז תיבות, אבל אם היה נשאל למשל על מנהגם לומר ב"ה וב"ש גם בברכות שיוצאים בהם יד"ח, לא בטוח שהיה מקדש את המנהג...
לייבעדיג יענקל כתב:לגבי מנהג החסידים: ניתן לשער שהקידוש לאחר ערבית נתבטל משעה שהתחילו הצדיקים לערוך את שוה"ט בפני התלמידים והחסידים, וכיון שקידשו בעת הטיש והיו האורחים יוצאים אז יד"ח שוב לא היה צורך לקדש מיד אחר התפילה.
משולש כתב:איש_ספר כתב:לפני איזה זמן התפרסם ראיון עם גבאי בית הכנסת אשכנז שבירושלים אולי ברמות, ושם הם תיארו את ההנחיות שקבלו מהגריש"א, ולפיהם, מנהגים שאין להם השלכה דינית ממש, כגון פיוטים ונגינות וסדרי תפילה, אותם לשמור, אבל מנהגים שהם שנוים במחלוקת הלכתית של ממש, וכדוגמא הביאו את קידוש בבית הכנסת בליל שבת, יש ללכת אחר מנהג ארץ ישראל/ ירושלים וכו'. כך שאין כאן סתירה.
גם לגבי מרוקו יש להניח שהגריש"א התכוון לסדרי תפילה כגון למשה ציוות במקום תכנת שבת או ברוך שאמר ארוך במקום של פ"ז תיבות, אבל אם היה נשאל למשל על מנהגם לומר ב"ה וב"ש גם בברכות שיוצאים בהם יד"ח, לא בטוח שהיה מקדש את המנהג...
שאלתי את אחד ממייסדי ביה"כ ואמר לי ש"כלל" זה תקף בעיקר על מנהגים מאוד בעייתיים כמו תפילין בח"ה וברכת יראו עינינו. אבל ברוב המנהגים האחרים הוא התיר להם לעשות כמנהגם גם לקולא וגם במקום שיש השלכה דינית. למשל ברכת כהנים בלילה בנעילה, אמירת אקדמות באמצע קריאת התורה, בגדי חול בשבת חזון, וכדומה.
בקשר למנהגי מרוקו לא ברור מה היתה הוראת הגרי"ש, אבל גם למרוקאים יש מנהגים שונים ממה שמכונה "מנהג א"י" למשל אמירת ברכת "יראו עינינו" ועוד הרבה כמבואר למעיין שם בספר הנ"ל.
חובב_ספרים כתב:שמעתי מבן תורה בארה"ב כמעט בן שמונים שבצעירותו קידשו בכל בתי כנסת שהוא הכיר. לדעתו זה הפסיק בהשפעת הישיבות.
באותו ענין, לאחרונה התעוררתי לזה שאנחנו ממשיכים לומר במי שברך אחר קריאת התורה - ומי שנותנים נר למאור ויין לקדוש ולהבדלה, הגם שזה לא שייך היום שאין אנו מקדשים או מבדילים בבית הכנסת. בפשוטו הטעם הוא שאין בידינו לשנות נוסח המי שברך שתקנו הקדמונים, אבל תמוה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא. הרי עיקר התקנה לקדש ולהבדיל בטלנו ורק נוסח המי שברך המבוסס על זה שמקדישים ומבדילים אסור לנו לגעת בו.
יבנה כתב:הרי התייחס לכל חלקי ארץ ישראל, וסבר שמנהג אשכנז בטלה ואין לחזור ולחדשה מחמת שלאבותיהם היה מנהג.
ומחלק בין שינויים בהלכה שצריך למחות, ובין שינויים אחרים שאף שאין לנהוג כן אין למחות ביד הנוהגים כן.
ופירש שכל דבריו הם באופן שהמנהג כבר שקעה ואנשי הקהילה הצטרפו והתבטלו לקהילות אחרות ולאחר זמן רב באים לחדש המנהג שהתבטל. אבל קהילות שלמות שבאים לארץ ולא הפסיקו מנהגם, זכותם להמשיך לקיים מנהגם.
החזו"א ורח"ק שהובאו בגדולי הדורות על משמר מנהג אשכנז דברו בקהילה שלא הפסיקו מנהגם, ובזה אף ר' אלישיב יודה.
בדיעבד כתב:משולש כתב:איש_ספר כתב:לפני איזה זמן התפרסם ראיון עם גבאי בית הכנסת אשכנז שבירושלים אולי ברמות, ושם הם תיארו את ההנחיות שקבלו מהגריש"א, ולפיהם, מנהגים שאין להם השלכה דינית ממש, כגון פיוטים ונגינות וסדרי תפילה, אותם לשמור, אבל מנהגים שהם שנוים במחלוקת הלכתית של ממש, וכדוגמא הביאו את קידוש בבית הכנסת בליל שבת, יש ללכת אחר מנהג ארץ ישראל/ ירושלים וכו'. כך שאין כאן סתירה.
גם לגבי מרוקו יש להניח שהגריש"א התכוון לסדרי תפילה כגון למשה ציוות במקום תכנת שבת או ברוך שאמר ארוך במקום של פ"ז תיבות, אבל אם היה נשאל למשל על מנהגם לומר ב"ה וב"ש גם בברכות שיוצאים בהם יד"ח, לא בטוח שהיה מקדש את המנהג...
שאלתי את אחד ממייסדי ביה"כ ואמר לי ש"כלל" זה תקף בעיקר על מנהגים מאוד בעייתיים כמו תפילין בח"ה וברכת יראו עינינו. אבל ברוב המנהגים האחרים הוא התיר להם לעשות כמנהגם גם לקולא וגם במקום שיש השלכה דינית. למשל ברכת כהנים בלילה בנעילה, אמירת אקדמות באמצע קריאת התורה, בגדי חול בשבת חזון, וכדומה.
בקשר למנהגי מרוקו לא ברור מה היתה הוראת הגרי"ש, אבל גם למרוקאים יש מנהגים שונים ממה שמכונה "מנהג א"י" למשל אמירת ברכת "יראו עינינו" ועוד הרבה כמבואר למעיין שם בספר הנ"ל.
תפילין בחולו של מועד זה מנהג "מאוד בעייתי"? למה?
עתניאל בן קנז כתב:לייבעדיג יענקל כתב:לגבי מנהג החסידים: ניתן לשער שהקידוש לאחר ערבית נתבטל משעה שהתחילו הצדיקים לערוך את שוה"ט בפני התלמידים והחסידים, וכיון שקידשו בעת הטיש והיו האורחים יוצאים אז יד"ח שוב לא היה צורך לקדש מיד אחר התפילה.
לא יודע בדיוק, אבל לא נראה לי כלל.
בערים בהם היה מנהג לקדש, החסידים לא הפסיקו את המנהג. [ברוב המקרים האדמו"ר החסידי לא היה רב העיר, ולא התפלל בבית כנסת העירוני אלא ב'שטיבל' שלו, וב'שטיבלך' מעיקרא לא נהגו לקדש - שלא נהגו אלא בבית הכנסת]. ומאידך בערים בהם היה האדמו"ר רב העיר, והתפלל בבית כנסת העירוני הגדול, למשל בעיר בעלזא, אכן נהגו לקדש בבית הכנסת עד השואה.
שבטיישראל כתב:חובב_ספרים כתב:שמעתי מבן תורה בארה"ב כמעט בן שמונים שבצעירותו קידשו בכל בתי כנסת שהוא הכיר. לדעתו זה הפסיק בהשפעת הישיבות.
באותו ענין, לאחרונה התעוררתי לזה שאנחנו ממשיכים לומר במי שברך אחר קריאת התורה - ומי שנותנים נר למאור ויין לקדוש ולהבדלה, הגם שזה לא שייך היום שאין אנו מקדשים או מבדילים בבית הכנסת. בפשוטו הטעם הוא שאין בידינו לשנות נוסח המי שברך שתקנו הקדמונים, אבל תמוה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא. הרי עיקר התקנה לקדש ולהבדיל בטלנו ורק נוסח המי שברך המבוסס על זה שמקדישים ומבדילים אסור לנו לגעת בו.
אין לזה שום קשר ל"השפעת הישיבות" [או "הפשעת" הישיבות ..].
המנהג כבר הופסק בהרבה מקומות וברוב מקהלות החסידים עוד לפני המלחמה.
בענין ב"מי שבירך" שפיר עדיין ניתן לאומרו יען שעדיין מקדשים בביהמ"ד בצפרא דשבתא כשעורכים קידוש בביהמ"ד
משולש כתב:בדיעבד כתב:תפילין בחולו של מועד זה מנהג "מאוד בעייתי"? למה?
גם אני לא יודע בדיוק למה.
אבל במציאות זה אחד מהמנהגים שמאוד מאוד מקפידים עליהם בארץ. ולא נראה לי שיש מציאות שיראו מישהו מניח תפילין בחוה"מ ולא יגערו בו או לפחות יעירו לו. משא"כ בשאר מנהגים. ושמא בגלל אזהרת מיתה של הזוהר.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 93 אורחים