זה לשון הגאון רבי יוסף חיים ז"ל בעל בן איש חי בספרו שו"ת תורה לשמה סימן קמ: שאלה מצינו בירושלמי עבודה זרה פ"א דקרו ליה לאסרו חג בריה דמועדא, ופירשו לנו הראשונים שהוא ר"ל בן המועד וכנזכר בבית יוסף או"ח סימן תצ"ד, ולא ידענו טעם לזה למה נקרא בן למועד. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה: הנה ודאי ראוי לקראו בן המועד מפני כי קדושתו נולדה ונמשכה מקדושת המועד וכמש"ה אסרו חג בעבותים כלומר עשו איסור וקשר לחג שלא תסתלק קדושת החג לגמרי, אמנם נתקשר בקדושת החג כדי שתשאר לנו קצת הארה מן החג ביום זה של מוצאי החג על כן שפיר נקרא בן המועד כי ממנו נולדה ונמשכה קדושתו של יום זה, ואם אל סודו תדרשו כאשר מפורש יוצא בכונות המקובלים מפי רבינו הגדול האר"י זצ"ל אז תבין כי יאה ויאה תואר בן המועד על אסרו חג בסוד ברא כרעיה דאבוהי.
ולפי דרכי אזהיר אתכם במה ששמעתי שבעיר שלכם אינם נזהרים בכבוד אסרו חג של שבועות, ודבר זה הוא פלא גדול עליכם מה מצאתם טעם לזלזל בו ח"ו, ואדרבה הוא הגדול ביותר, ואם התגרים וכל בעלי חנויות ובעלי מלאכות יוצאים זה לחנותו וזה למלאכתו ולובשים בגדי חול ואוכלים כשאר ימות החול - במה נעשה איסור וקשר לחג שלא תסתלק קדושתו מאתנו וישאר לנו קצת הארה מן החג והלא בתפילה לא יש הפרש, ובמה יהיה הקשר אם לא ינהוג בו האדם כמו חול המועד ללבוש בגדי שבת ולמנוע עצמו מן מקח וממכר וממלאכה שאינה דבר האבד הלא מצינו ביום הכיפורים שאמרו רז"ל מאחר שאין בו אכילה ושתיה כבדהו בכסות נקיה גם הצריכו שיהיה השלחן ערוך ומטה מוצעת כמו שבת ע"ש, וכן בזה צריך לעשות היכר כדי שבזה ההיכר שאנחנו עושים לכבודו גורמים להתקשר בקדושת החג וישאר עלינו קצת הארה מן החג ביום זה, ולכן הנזהר בזה תבא עליו ברכת טוב".
וזה רבות בשנים התעוררתי שיש בדבריו שני חידושים גדולים:
1. באסרו חג יש ללבוש בגדי שבת ולא בגדי חול.
2. אסרו חג אסור בעשיית מלאכה כחול המועד.
ולכאורה מדברי רש"י בסוכה מ"ה רע"ב שכתב שיש לעשות איסורו חג במאכל ובמשתה, מתבאר דאינו סובר כשני החידושים הנ"ל.
והאם מצינו חברים לחידושי הבן איש חי הללו.
מה שכתב תוכחה לאנשי אותה העיר שהיו עושים מלאכה באסרו חג דחג השבועות - כשתעיין בספרו רב פעלים ח"ב (קונטרס סוד ישרים סימן א) תווכח שהכוונה לעירו בגדד, ומכאן ראיה חותכת ונוספת שמחבר ספר תורה לשמה הוא הגרי"ח בעל בן איש חי. [כן שמעתי בזמנו ממו"ר הגרי"ח סופר שליט"א].
שו"ר בספר תורה לשמה מהדורת אהבת שלום בהערות שם (הע' 11) שהביאו דברי הגאון החסיד קבי אליהו מני ז"ל רבה של העיר חברון ת"ו בספר זכרונות אליהו מע' י' אות ו'): יום אסרו חג, שמעתי מפי הזקנים שפה עיר הקדש חברון ת"ו נהגו שלא לעשות בו מלאכה, ואם לפעמים ימצא אדם שפתח חנות, הרב המו"ץ היה מכריחו לנעול החנות, ועל פי עדותם גם אני הכרחתי לקצת בני אדם שפתחו ביום הנ"ל לסגור, וכן אסרתי המלאכה על הנשים עכ"ל. הרי שמצינו חבר לגרי"ח בפרט הזה דאסור מלאכה באסרו חג ושכך נהגו בחברון, וצ"ב שהגאון רבי אליהו מני אסר גם לנשים לעשות מלאכה.
וגבי ענין ללבוש בגדי שבת באיסורו חג כתבו שם (הערה 8) לעיין בספר דרכי חיים ושלום סימן תקכד ושו"ת תשובות והנהגות ח"ב סימן שכא ע"ש.
ויש לעיין בשו"ת דברי יציב או"ח סימן ריח ע"ש.