ו - ה "וְאָהַבְתָּ אֵת ד' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ"
אמרו חז"ל (ברכות סא:): "ואהבת את ד' אלוקיך - אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו - לכך נאמר בכל נפשך, ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו - לכך נאמר בכל מאודך".
ומבואר בגמרא, כי גם לאחר שלמדנו שצריך למסור נפשו - 'בכל נפשך', מכל מקום לא היינו יודעים שגם צריך למסור את ממונו (למי שחביב עליו), אלמלא הדרשה הנוספת – 'בכל מאודך'.
והנה פסק הרמ"א (יו"ד קנז, ס"א), אם אומרים לו לאדם לעבור על לאו שבתורה בקום ועשה, חייב ליתן את כל ממונו כדי להציל את עצמו שלא לעבור על הלאו.
והנה על דין זה העלה הגדול בדורו רבי שלמה קלוגר זי"ע חידוש עצום, שכל אדם שממונו חביב עליו יותר מגופו (עי' פסחים כה.), לא יהיה מחויב להוציא את כל ממונו כדי שלא לעבור על אחת מכל מצוות התורה (רק על ג' עבירות חמורות), שהרי אם הגמרא אומרת דרשה מפורשת, על אדם שממונו חביב עליו יותר מגופו ממה שנאמר בכל מאודך, הרי שאי אפשר ללמוד את זה מאותו מקום שלומדים מסירות נפש, אלא צריך לימוד מיוחד שאפילו למסור את הממון צריך כדי שלא לעבור ג' עבירות, א"כ בשאר לאוין שאין צריך למסור את נפשו עליהם, ק"ו שמי שהממון חביב עליו יותר מגופו, שהוא אינו צריך למסור ממון כדי לא לעבור על לאו.
(אכן כבר קדמו בחידוש זה, מהר"ם חביב בתוס' יוה"כ שילהי יומא, וע"ע בביאור הגר"א יו"ד קנז, שהביא משו"ת מהרי"ל שא"צ לבזבז כל ממונו על מצות ל"ת, ומקורו ממה שצריך פסוק בכל מאודך ללמד שצריך למסור ממונו על ג' עבירות).
שח רבינו ראש הישיבה הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך שליט"א, ששמע מפי קודשו של מרן גאב"ד טשעבין זצ"ל, שהגה"ק בעל 'אשל אברהם' מבוטשאטש, פגש את הגאון רבי שלמה קלוגר זיע"א, וכשפנה אליו הגרש"ק לומר לו שלו', לא החזיר לו שלו' כנהוג!
וכשתמה הגרש"ק, מה טינה יש לך עלי שלא ראית להחזיר לי שלו', השיב לו הגאון מבוטשאטש שהוא מתרעם עליו מאוד על פסק מחודש זה שהוציא מתחת ידו. ואף אמנם שאין לי להשיב על הראיה שהבאתם, מכל מקום מוכח לי שלא כדבריכם מגמרא ערוכה (כתובות יח:) עדים שאמרו "אנוסין היינו מחמת ממון" - אין נאמנין, שהרי אין אדם משים עצמו רשע, שבגלל אונס ממון עבר בקום ועשה על לאו שיש בו מעשה - 'לא תענה ברעך עד שקר', וקשה, למה העדים משימים עצמם רשעים בזה, הלא אפשר שממונם חביב עליהם יותר מגופם, ולכן הם היו רשאים לעבור בלאו ולהעיד שקר, כדי שלא להפסיד ממון?
ושתק הגרש"ק! (ועי' בא"א מהדו"ת להרב מבוטשאטש סי' תר"נ, שהביא זאת וכתב: והמחבר היה לפני עתה ואמרתי לו דליתא... ואמר המחבר [רש"ק] שידפיס מהר כמאמרי היטב).
מה ידוע עוד בענין?