ראה אשר הובא לעיל (ריש פרק י), שלכמה ראשונים ענין החופה, כאשר החתן מביא את הכלה לתוך ביתו. ויש מן הפוסקים שהבינו, ש'מביאה לתוך ביתו' היינו כפשוטו, שהחתן מוליך את הכלה עמו לתוך החופה (למנהג שנהגו רק בחופה) או לחדר הייחוד (למנהגנו שזהו עיקר החופה).
וכפי שהוא שיטת הטו"ז (אה"ע נד, ז) "לדידן שהולך החתן עם הכלה מן החופה שלנו לבית הנישואין". וכן הוא לשון ביאור הגר"א (אה"ע נה, ט) "... אבל העיקר שענין החופה שקונה הוא יציאתה מבית אביה והולכתה עם החתן לביתו לשם נישואין". [ובטו"ז (אה"ע סד, א), מוסיף עוד בתוקף קנין זה, " ... אף על גב דחופה אינה קונה באלמנה, היינו מצד החופה עצמה, אבל יש כאן קנין מצד מסירתה לרשות הבעל, כל שהולך עמה הבעל מן החופה, להוליכה לבית הנישואין באותו הליכה קונה אותה...". ובפרט זה (שיועיל ההולכה היכי דחופה אינו קונה) חולק עליו בחלקת מחוקק (שם סק"ו), ואכמ"ל].
מנהג אשכנז, לגבי 'חופת מאין' (שהיו נוהגין לעשות בבוקר יום החופה בחצר בית הכנסת - והובא כמה פעמים בהערות בפרק הקודם), שהיה החתן מוליך את הכלה בידה למקום החופה. וכפי שהוא לשון המהרי"ל (נישואין, סי' ב) "... וכאשר תבא (הכלה) עד פתח חצר בית הכנסת, הלך הרב והחשובים והיו מוליכין את החתן לקראת הכלה. והחתן תופש אותה בידו ...". וכן הוא במנהגי ורמיזא (לר' יוזפא שמש, ח"ב עמ' כד). ומעין הנהגה זו בדברי הרוקח (סי' שנג) "... וכשהכלה נכנסת לבא בשער הבית אז החתן הולך שם לקראתה ולוקח ידה ונותן אותה אל המשקוף למעלה...".
וכיום שאין נוהגים ב'חופת מאין', ואילו אל החופה דידן, אין החתן מוליך את הכלה, אלא מובאים ע"י שושבינים (כמובא בפרק הקודם), נהגו בהרבה קהילות להעביר את המנהג האמור - שהחתן מוליך את הכלה בידו - בהולכה הנוהגת לחדר הייחוד, שהוא אחד מקניני החופה.
ונציין עוד, שאף מנהג [הספרדים] אנשי ירושלים, לנהוג במנהג זה (ראה שולחן העזר, פ"ח, סעי' ח, סק"ג). ובפרי האדמה (לרבי רפאל מיוחס, ח"ג, הלכ' שבת, פרק ל) מביא בטעמו של דבר, על פי שיטת הטו"ז הנזכר, שאף באופנים שאין חופה מועילה, מועיל ההולכה לביתו, ולדעתו ההולכה היינו דוקא כשמוליכה בידו. ומאידך בספר שער המפקד (מנהגי ירושלים, לרבי רפאל אהרן בן שמעון, אב"ד קהיר. הלכ' קידושין אות יב), חולק עליו, ולדעתו אין בזה משום קנין חופה, מכמה טעמים - עיי"ש. ולדעתו טעם המנהג לאחוז ביד, מקורו במנהג שנאמר אצל האבות, "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו...". עיי"ש רמזים נוספים.
ובשלחן העזר (שם), מביא טעם נוסף, בכדי להרוויח את קושית 'המקנה' (קו"א, סב, א. מובא פת"ש שם), שהקשה על הסוברין שברכות נישואין נאמרו 'עובר לעשייתן' לפני הייחוד, דאם זה עולה על הייחוד הלא הוה ההילוך בין מקום החופה לחדר הייחוד הפסק, כדעת הפוסקים (ראה או"ח ח) דהליכה הוה הפסק (ע"כ תוכן קושית המקנה). ולזה הנהיגו שיאחז החתן את הכלה תיכף ממקום החופה עד למקום הייחוד, שלא יהיה ההילוך הפסק.
ונהגו, כשנכנסת הכלה בבית תחילה, כשמוליכין אותה באבוקות ואור נר בבקר ביום ו', שמגביהה החתן כשניכנסת בבית, על שם דכתיב בדברי הימים (דה"ב כ"ד ג'): "וישא לו יהוידע נשים שתים", זו אחר זו, וכתיב (רות א' ג'): "וישאו להם נשים"; ומציאה ניקנית בהגבהה, וכתיב (משלי י"ח כ"ב) "מצא אשה מצא טוב"; וביום השישי חוזרין התלמידים לעונתן. לכך נישאת האשה ברביעי, שאם תהר האשה ביום ד' או בה' או ביום ו', לא תלד בשבת ולא יחללו שבת על ידה.
חכם באשי כתב:ספר גימטריאות עניינים שונים סימן רפזונהגו, כשנכנסת הכלה בבית תחילה, כשמוליכין אותה באבוקות ואור נר בבקר ביום ו', שמגביהה החתן כשניכנסת בבית, על שם דכתיב בדברי הימים (דה"ב כ"ד ג'): "וישא לו יהוידע נשים שתים", זו אחר זו, וכתיב (רות א' ג'): "וישאו להם נשים"; ומציאה ניקנית בהגבהה, וכתיב (משלי י"ח כ"ב) "מצא אשה מצא טוב"; וביום השישי חוזרין התלמידים לעונתן. לכך נישאת האשה ברביעי, שאם תהר האשה ביום ד' או בה' או ביום ו', לא תלד בשבת ולא יחללו שבת על ידה.
אלא שכיום, רגילים להיות חכמים וצדיקים מרבותינו הראשונים.
עתניאל בן קנז כתב:ציטוט מספר 'בית נאמן בישראל'ראה אשר הובא לעיל (ריש פרק י), שלכמה ראשונים ענין החופה, כאשר החתן מביא את הכלה לתוך ביתו. ויש מן הפוסקים שהבינו, ש'מביאה לתוך ביתו' היינו כפשוטו, שהחתן מוליך את הכלה עמו לתוך החופה (למנהג שנהגו רק בחופה) או לחדר הייחוד (למנהגנו שזהו עיקר החופה).
וכפי שהוא שיטת הטו"ז (אה"ע נד, ז) "לדידן שהולך החתן עם הכלה מן החופה שלנו לבית הנישואין". וכן הוא לשון ביאור הגר"א (אה"ע נה, ט) "... אבל העיקר שענין החופה שקונה הוא יציאתה מבית אביה והולכתה עם החתן לביתו לשם נישואין". [ובטו"ז (אה"ע סד, א), מוסיף עוד בתוקף קנין זה, " ... אף על גב דחופה אינה קונה באלמנה, היינו מצד החופה עצמה, אבל יש כאן קנין מצד מסירתה לרשות הבעל, כל שהולך עמה הבעל מן החופה, להוליכה לבית הנישואין באותו הליכה קונה אותה...". ובפרט זה (שיועיל ההולכה היכי דחופה אינו קונה) חולק עליו בחלקת מחוקק (שם סק"ו), ואכמ"ל].
ישראל אליהו כתב:עתניאל בן קנז כתב:ציטוט מספר 'בית נאמן בישראל'ראה אשר הובא לעיל (ריש פרק י), שלכמה ראשונים ענין החופה, כאשר החתן מביא את הכלה לתוך ביתו. ויש מן הפוסקים שהבינו, ש'מביאה לתוך ביתו' היינו כפשוטו, שהחתן מוליך את הכלה עמו לתוך החופה (למנהג שנהגו רק בחופה) או לחדר הייחוד (למנהגנו שזהו עיקר החופה).
וכפי שהוא שיטת הטו"ז (אה"ע נד, ז) "לדידן שהולך החתן עם הכלה מן החופה שלנו לבית הנישואין". וכן הוא לשון ביאור הגר"א (אה"ע נה, ט) "... אבל העיקר שענין החופה שקונה הוא יציאתה מבית אביה והולכתה עם החתן לביתו לשם נישואין". [ובטו"ז (אה"ע סד, א), מוסיף עוד בתוקף קנין זה, " ... אף על גב דחופה אינה קונה באלמנה, היינו מצד החופה עצמה, אבל יש כאן קנין מצד מסירתה לרשות הבעל, כל שהולך עמה הבעל מן החופה, להוליכה לבית הנישואין באותו הליכה קונה אותה...". ובפרט זה (שיועיל ההולכה היכי דחופה אינו קונה) חולק עליו בחלקת מחוקק (שם סק"ו), ואכמ"ל].
מי הכריח בט"ז ש'מביאה לביתו' הכוונה יד ביד? י"ל בפשיטות שהחתן הולך עם הכלה לבית הנישואין, וגם "מסירתה לרשות הבעל", הכוונה שנכנסת לרשות הבעל, אולם מי אמר שצריך יד ביד?
ישראל אליהו כתב:"באותה הליכה קונה אותה" היינו בהליכתם יחד. אבל מאיפה ההמצאה שלוקחה בידו?
קומי_אורי כתב:ר' תוכן, אתה מתכוין בחופה? או מעבר לזה, כי כמדומה שגם בא"י המנהג בערך כך.
בן_אליעזר כתב:זכורני בשבת תחכמוני בישיבה גדולה, שא' הרבנים דרש בפנינו סקירה כללית מעניני נישואין וכו'. ובין הדברים והמנהגים, הזכיר גם המנהג שהחתן מגבי' כלתו ונושאה (לענין הקנין וכנזכר). והוסיף להעיר, שלכאו' - כפי השערתו גרידא (ולא יותר מזה) - המנהג הנפוץ אצל הגויים (להבדיל), וגם אצל המודרניים ולא-דתיים בתוך עמנו, שהחתן מגביהה ונושאה בזרועיו - לכאו' נשתלשל איכשהו מזה המנהג המוזכר בספרים. ע"כ.
תוכן כתב:בן_אליעזר כתב:זכורני בשבת תחכמוני בישיבה גדולה, שא' הרבנים דרש בפנינו סקירה כללית מעניני נישואין וכו'. ובין הדברים והמנהגים, הזכיר גם המנהג שהחתן מגבי' כלתו ונושאה (לענין הקנין וכנזכר). והוסיף להעיר, שלכאו' - כפי השערתו גרידא (ולא יותר מזה) - המנהג הנפוץ אצל הגויים (להבדיל), וגם אצל המודרניים ולא-דתיים בתוך עמנו, שהחתן מגביהה ונושאה בזרועיו - לכאו' נשתלשל איכשהו מזה המנהג המוזכר בספרים. ע"כ.
מי רוצה לנחש לאיזה מגזר שייך "רב" זה?
זקן ששכח כתב:שוחחתי השבוע עם יהודי חשוב מחסידי גור. הוא סיפר לי שגם אצלם המנהג הוא כן, ובשם ה'בית ישראל' הסביר שהוא על פי הנכתב אצל יצחק אבינו עליו השלום 'ויביאה האהלה שרה אמו'.
.
זקן ששכח כתב:עדותו של הר' בעדני בשם הר' שך תמוהה מאד, וכי אצל בני עדות המזרח אין נוהגים בכך?
זקן ששכח כתב:פרנצויז, יתכן ואצלך כל כהי העור חד הם, אבל למיעוט ידיעתי הרב רצאבי הינו תימני ולא ספרדי.
שם כתב שמנהג יקירי ירושלים שיוצאים בחיבוק ידים.
זקן ששכח כתב:ככל שידיעותי מגיעות נהוג ברוב תפוצות ישראל שלאחר החופה נותן החתן ידו ביד הכלה ומובילה לחדר יחוד [כחלק מקניני האשה שעושה משך ערב זה].
נוכחתי בחופה חבדי"ת ושם אין נוהגים כן, אלא החתן והכלה צועדים זה לצד זו. ואחד הנוכחים השיב לתמיהתי בתמיהה: הלא כל ימי חייהם 'אסור' הוא וטרייף, ועתה מותר?!
אף כי יודע אני שיש בכך 'ענינים' [וא' מהם הזכרתי לעיל], עדיין הדבר 'צורם' למתבונן.
אשמח למקורות והסברים, ותודתי מראש. בשמחות אצל כולם.
ג. כמובן הקושיא עצומה, שלכאורה מנהג זה הוא נגד הדין שאסור לנהוג חיבה באשתו בפרהסיא (רמ"א אה"ע כא, ה), וצ"ל שכל שיש בדבר צורך - אי"ז בכלל חוסר צניעות, כמו שהיו מעמידים שושבינין בשעת בעילת מצוה (כתובות ו: יב. ועוד), ויש עוד דוגמאות כה"ג, ונתעצמו בזה בוויכוח באהל תורה (הנ"ל ובעוד גיליונות) שני ת"ח, אם למנהג הספרדים בדורות האח' שלא לעשות חדר ייחוד, אם יש פגם וחוסר צניעות בדבר, ואולי אף אסור מדינא (ור' http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=34), או שאי"ז רק בגדר שאין חובה לעשות חדר ייחוד, ואולי אף מוציא לעז על הראשונים, אך לא עניין של חוסר צניעות.
סתם איש כתב:שאלת תם. למה אם הוא מחזיק בידה נחשב שהוא מביאה לביתו, דילמא איפכא? אולי היא מביאה אותו? במה מתבטא במעשה זה שהוא מכניסה?. שמעתי שיש כאלה שנוהגים שבכניסה לחדר יחוד הוא נכנס לפניה ואז היא נכנסת ונחשב שהוא מביאה. אבל בלי זה אני לא מבין.
זקן ששכח כתב:סתם איש כתב:שאלת תם. למה אם הוא מחזיק בידה נחשב שהוא מביאה לביתו, דילמא איפכא? אולי היא מביאה אותו? במה מתבטא במעשה זה שהוא מכניסה?. שמעתי שיש כאלה שנוהגים שבכניסה לחדר יחוד הוא נכנס לפניה ואז היא נכנסת ונחשב שהוא מביאה. אבל בלי זה אני לא מבין.
אכן המנהג הוא שהחתן נכנס ראשון. ובר מן דין, נהוג היום שבעל האולם מקנה את חדר הייחוד לחתן.
משולש כתב:זקן ששכח כתב:סתם איש כתב:שאלת תם. למה אם הוא מחזיק בידה נחשב שהוא מביאה לביתו, דילמא איפכא? אולי היא מביאה אותו? במה מתבטא במעשה זה שהוא מכניסה?. שמעתי שיש כאלה שנוהגים שבכניסה לחדר יחוד הוא נכנס לפניה ואז היא נכנסת ונחשב שהוא מביאה. אבל בלי זה אני לא מבין.
כשהוא לוקח אותה בידו זה לא שהם נותנים שניהם יד זה לזה וההבדל ברור.
סתם איש כתב:על זה היתה שאלתי במה נתינת היד מתבטאת שהוא לוקח אותה יותר מההיפך? הרי הם מחזיקים זה בזה. ישנה צורה של החזקה מסויימת שמבטאת שהוא מחזיק בה?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 528 אורחים