פורום אוצר החכמה

מצאתי ברבינו ירוחם תו"א נ"ג ח"ה:

וכתב רבינו מאיר, ואם שהו הקהל, כגון שבת וי"ה בתפילת מוסף עד שהגיע זמן המנחה מתפלל מוסף תחילה דאין זה בכלל היו לפניו שתי תפילות

ושוב בני"ב חי"ט:

תפילת המוסף, אם שהו כ"כ בשבת או בי"ה בבית הכנסת שהגיע זמן תפילת מנחה, מתפלל תפילת מוסף קודם, שאין זה בכלל "היו לפניו ב' תפילות אחת של מוסף וא' של מנחה מתפלל מנחה ואח"כ של מוסף", וכן הדין לאכול סעודת הבוקר כך כתבו ר"פ והר"ם

רבינו מאיר והר"ם לכאורה ה"ה מהר"ם מרוטנבורג, ואיך יתכן הדבר?

שהרי דעת מהר"ם מבוארת בכמה מקומות שלעולם מנחה קודם למוסף, כמבואר בגמ"י פ"ג מתפילה ובעל הכל אות כד ובמנהגי מהרי"ל ה' יו"כ.
ולא זו אלא שמהרי"ל סיפר על מהר"ם שהיה מתפלל ביחידות ! אם היה רואה שיגיעו למוסף בזמן מנחה! וכך היה גם מנהגו של תלמידו הרא"ש כמבואר בטור סי' רפ"ו וסי' תר"כ.

קשה להניח שרבינו ירוחם הנמשך תמיד אחרי הרא"ש לא יידע מכל זה?


האם יתכן שר' מאיר הוא חכם אחר?

בדקת ברי"ו מהד' חזן ח"א מה הנוסח והאם העיר על כך?
ומה בדבר תפ"ו (תשובות פסקים ומנהגים) למהר"ם מהד' כהנא?
(עקרונית, ר' מאיר יכול להיות גם הרמ"ה, אך מצד הנושא הנידון וגם מהסמיכות לר"פ, וכן מכך שמוזכר רק כר' מאיר ולא כר' מאיר הלוי, נראה שאכן הכוונה כאן למהר"ם מרוטנבורג)

מהדו' חזן לא בדקתי עדין
כהנא העתיק הכל כמדומה מבלי להעיר שיש כאן סתירה, אאל"ט.


תודה רבה

לפעמים גם מזכיר רבינו ירוחם את הר"מ נרבוני

עיינתי עתה במהדורה החדשה ולא מצאתי שם תרופה.

תפנה את שאלתך לד"ר יהודא גלינסקי שעסק רבות בספר 'רבינו ירוחם'.

שאלתי את ד"ר גלינסקי, והוא השיבני:

אם לא מהר"מ יש עוד שתי אפשריות - הרמ"ה אבולעפיה או ר' מאיר מנרבון ששהה זמן מסויים בטולדו. אני מניח שזה הראשון המופיע הרבה תחת "ר' מאיר הלוי" אבל לפעמים נשמט "הלוי".

איני שולל את דבריו של גלינסקי על הרמ"ה, אך ליבי לא נוטה לשם. זו סברת הלב ואין הדברים מוכרחים. לא מסתבר שרי"ו יזכיר את הרמ"ה אחרי ר"פ. ובנוסף לכך, משהו בנושא הדיון ובסגנון הדברים מתאים מאוד למה שמצוי בביהמ"ד של מהר"ם ולא מתאים למה שמצוי בביהמ"ד של הרמ"ה. אבל זו רק תחושה שאני אפילו לא יודע להגיד על מה היא נשענת.

האם בדקת ספר המאורות לר' מאיר המעילי?

תוכן כתב:האם בדקת ספר המאורות לר' מאיר המעילי?

הוא ר' מאיר מנרבונה שהזכירו קודם.

אמנם בעל המאורות (ברכות מהד' בלוי עמ' צא) כותב שקודם מתפלל מנחה, ואח"כ מביא את הרמב"ם שזה דווקא ביחיד, אבל בציבור יתפללו כסדר ומסיים "וכן עמא דבר". על כל פנים, אינו בלשון ובסגנון שמביא רי"ו.

מה שנכון נכון כתב:

תוכן כתב:האם בדקת ספר המאורות לר' מאיר המעילי?

הוא ר' מאיר מנרבונה שהזכירו קודם.

בנוסף לר' מאיר המעילי היו לפחות עוד שלשה חכמים בשם ר' מאיר שמוצאם מעיר נרבונה. בספר יוחסין (מהדורת פיליפאווסקי, לונדון ‏‏1857) סוף מאמר רביעי, מזכיר את הגאון ר' מאיר בר יוסף בנרבונא, ושם מאמר ה' שנת ה"א כ"ד מוזכר ר' מאיר הכהן ‏מנרבונא שבא מברצלונא. בספר קורא הדורות (מהדורת אהבת שלום, תשס"ח, עמוד מ"ה) מביא לר' מאיר בן ר' יעקב ‏מנרבונה בדורו של הרמב"ם.

תוכן כתב:

מה שנכון נכון כתב:

תוכן כתב:האם בדקת ספר המאורות לר' מאיר המעילי?

הוא ר' מאיר מנרבונה שהזכירו קודם.

בנוסף לר' מאיר המעילי היו לפחות עוד שלשה חכמים בשם ר' מאיר שמוצאם מעיר נרבונה. בספר יוחסין (מהדורת פיליפאווסקי, לונדון ‏‏1857) סוף מאמר רביעי, מזכיר את הגאון ר' מאיר בר יוסף בנרבונא, ושם מאמר ה' שנת ה"א כ"ד מוזכר ר' מאיר הכהן ‏מנרבונא שבא מברצלונא. בספר קורא הדורות (מהדורת אהבת שלום, תשס"ח, עמוד מ"ה) מביא לר' מאיר בן ר' יעקב ‏מנרבונה בדורו של הרמב"ם.

היו הרבה חכמים בשם מאיר גם בארצות אחרות...
כתבתי שר' מאיר שצויין מקודם בדברי הכותבים לעיל באשכול הכונה לר' מאיר המעילי. הוא המובא בפוסקים, והוא המכונה בד"כ בסתמא ר' מאיר מנרבונה. ואי"צ לנבור בספר יוחסין בכדי לחפש אוקימתא למה התכוונו.

בקשר לדברי החכמים 'תוכן' ו'מה שנכון': האם ר' מאיר ב"ר שמעון שהתנגד לספר הבהיר הוא ר"מ המעילי?

עיניו כיונים כתב:בקשר לדברי החכמים 'תוכן' ו'מה שנכון': האם ר' מאיר ב"ר שמעון שהתנגד לספר הבהיר הוא ר"מ המעילי?

כן. בקטע ששייך לחיבורו מלחמת מצוה.

הרב משנ"ן, תודה רבה. מדבריך אני מבין שקטע זה מצוטט מכ"י ועדיין לא נדפס החיבור בשלמותו, האומנם כן?

הקטע הנ"ל נדפס אצל ג"ש במחקרי קבלה, ואצל י דן בתולדות תורת הסוד ח"ז.

נדפס גם, ובשלמותו, בעבודת הד"ר של הרשקוביץ, מלחמת מצווה, עמ' 244-243.
(עבודת הד"ר היא באנגלית, אך הטקסט הוא בעברית)

חכם באשי, ייש"כ!

לשון הרבינו ירוחם הנ"ל:

טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה ב' כלומר הראשונה אותה תפלה שהגיע זמנה והשנייה ההיא שעברה כדאמרינן היו לפניו שתי תפלות כגון מוסף ומנחה מתפלל מנחה ואח"כ של מוסף וכתב רבינו מאיר...

א. דבריו עולים בקנה אחד עם דברי הרא"ה שהובאו באשכול אחר, שאם התפלל של מוסף תחילה לא יצא. אמנם צ"ע למה שבק ש"ס ערוך (ברכות כ"ו ע"ב) מבדיל בראשונה ולא בשני'.
ב. ה'כגון' הוא גירסא או הוספה שלו, לפי דבריו שניתן ללמוד לתפילות אחרות?.

בהלכות מקואות כתב רבינו ירוחם (נתיב כו חלק ה) בשם רוב הפוסקים הרמב"ן בשם רבינו חננאל 'והרמ"ה', שאין לטבול בנהרות כל השנה מלבד בתשרי. רבו הרא"ש מביא שיטה זו בשם רבו רבינו מאיר, האם זה כוונתה רבינו ירוחם [או שקורא לרבינו מאיר לעיתים הרמ"ה או שזה טעות בסופר]. לא מצאתי עוד מי שמביא בשם הרמ"ה פסק זה.
ואגב הטור מביא כן גם בשם ר"י, גם בקיצור פסקי הרא"ש (מקואות סי' י) וגם בטור (סי' רא ס"ב), אף שלא מצאתי בשום מקום כולל ברא"ש איזכור לדעת ר"י בענין.
אשמח לשמוע חוות חו"ר אתרא הדין

עט סופר כתב:בהלכות מקואות כתב רבינו ירוחם (נתיב כו חלק ה) בשם רוב הפוסקים הרמב"ן בשם רבינו חננאל 'והרמ"ה', שאין לטבול בנהרות כל השנה מלבד בתשרי. רבו הרא"ש מביא שיטה זו בשם רבו רבינו מאיר, האם זה כוונתה רבינו ירוחם [או שקורא לרבינו מאיר לעיתים הרמ"ה או שזה טעות בסופר]. לא מצאתי עוד מי שמביא בשם הרמ"ה פסק זה.
ואגב הטור מביא כן גם בשם ר"י, גם בקיצור פסקי הרא"ש (מקואות סי' י) וגם בטור (סי' רא ס"ב), אף שלא מצאתי בשום מקום כולל ברא"ש איזכור לדעת ר"י בענין.
אשמח לשמוע חוות חו"ר אתרא הדין

מתוך מה שרשום אצלי בס"ד על סוגיא אחרת:
ד"ר שמחה עמנואל העיר לי בשיחה בע"פ כי הכינוי רמ"ה עבור המהר"ם אינו נדיר בכתבי היד של ספר זה ,כפי שכבר ציין Septimus, Transition, p. 127 ) .

בברכה המשולשת כתב:

עט סופר כתב:בהלכות מקואות כתב רבינו ירוחם (נתיב כו חלק ה) בשם רוב הפוסקים הרמב"ן בשם רבינו חננאל 'והרמ"ה', שאין לטבול בנהרות כל השנה מלבד בתשרי. רבו הרא"ש מביא שיטה זו בשם רבו רבינו מאיר, האם זה כוונתה רבינו ירוחם [או שקורא לרבינו מאיר לעיתים הרמ"ה או שזה טעות בסופר]. לא מצאתי עוד מי שמביא בשם הרמ"ה פסק זה.
ואגב הטור מביא כן גם בשם ר"י, גם בקיצור פסקי הרא"ש (מקואות סי' י) וגם בטור (סי' רא ס"ב), אף שלא מצאתי בשום מקום כולל ברא"ש איזכור לדעת ר"י בענין.
אשמח לשמוע חוות חו"ר אתרא הדין

מתוך מה שרשום אצלי בס"ד על סוגיא אחרת:
ד"ר שמחה עמנואל העיר לי בשיחה בע"פ כי הכינוי רמ"ה עבור המהר"ם אינו נדיר בכתבי היד של ספר זה ,כפי שכבר ציין Septimus, Transition, p. 127 ) .

כבר לפני שנים רבות בירר פרופ' תא-שמע (ונדפס מאז ב'כנסת מחקרים', מסתמא במאמרו על הרמ"ה) את מה שבספר רבנו ירוחם, פעמים רבות הכינוי "רמ"ה" מכוון למהר"ם.

הזכרתי למעלה שמנהגו של מהר"ם הוזכר גם בעל הכל, והעירני הר"ש עמנואל, שכבר הוכיח עפשטיין, שהר"ם הנזכר בעל הכל אינו מהר"ם אלא הר"מ מאיברא. וטל"ח.

דוב גרין כתב:לשון הרבינו ירוחם הנ"ל:

טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה ב' כלומר הראשונה אותה תפלה שהגיע זמנה והשנייה ההיא שעברה כדאמרינן היו לפניו שתי תפלות כגון מוסף ומנחה מתפלל מנחה ואח"כ של מוסף וכתב רבינו מאיר...

א. דבריו עולים בקנה אחד עם דברי הרא"ה שהובאו באשכול אחר, שאם התפלל של מוסף תחילה לא יצא. אמנם צ"ע למה שבק ש"ס ערוך (ברכות כ"ו ע"ב) מבדיל בראשונה ולא בשני'.
ב. ה'כגון' הוא גירסא או הוספה שלו, לפי דבריו שניתן ללמוד לתפילות אחרות?.

מציאה חשובה מאד! יש"כ גדול. (על השאלות אין לי פתרון לע"ע, אבל נראה כדבריך שאחז שאם הקדים מוסף למנחה לא יצא יד"ח וכדין התשלומין).

בזכות האוצר מצאתי דבר יפה.

בשו"ע או"ח סי' שכג ס"ח, מותר להדיח בשבת כוס יין ששתה ממנה גוי (אע"פ שבלא ההדחה אסורה הכוס בשתיה). ואינו חשוב תיקון.
ומקור הדין הוא מב"י שם שהביא כן מרי"ו תו"א ני"ב ח"ח שהביא כן מתשו' הרא"ש. כמצוין בבאה"ג על אתר.

כבר העירו כמה מחברי זמננו שבתשו' הרא"ש ליתא, (ובשו"ע של מכון ירושלים ג"כ עמדו בהערה זו וציינו לתשו' הרא"ש שיש בה איזה רמז של רמז)

ובאמת זו ט"ס שנפלה ברי"ו וצ"ל שם הר"ש. והוא הר"ש משאנץ, תשו' ר"ש משאנץ נדפסה בשלימותה בתשו' ופסקים לר"י הזקן (מהד' בלוי) סי' קח והדין הובא משמו בס' הנייר הל' שבת עמ' כט ועץ חיים ח"א עמ' שה כמו שציין הכל הרמ"י בלוי שם.

אגב תשו' הר"ש משאנץ שם פותחת: שאילת בני שידו.
כנראה ט"ס. מי יוכל לשערה?

יש ביד מישהו לבדוק האם תוקן במהדורת חזן?

איש_ספר כתב:יש ביד מישהו לבדוק האם תוקן במהדורת חזן?

ח"א עמ' תא "כתב הרא"ש בתשובה (כלל יט סימן ו)..."

ראיות ברורות שרמ"ה הנזכר בספר רבינו ירוחם הוא מהר"ם מרוטנבורג הביא הגריח"ס שליט"א בס' מנוחת שלום ח"ה סי' נה, ע"ש דברים נכוחים.

וכאן מופיע "רבינו מאיר" שחי בתקופה קדומה יותר:


(נתיב כא ח"ו)

יוצא פוניבז' כתב:וכאן מופיע "רבינו מאיר" שחי בתקופה קדומה יותר:

רבינו ירוחם.JPG

(נתיב כא ח"ו)

כעת ראיתי שגם במהדורת חזן נדפס "רבינו" למרות שהוא שיבוש ברור.

יתכן שהר"מ נרבוני הוא רבי משה מנרבונה כך נראה ברבינו ירוחם מישרים כג,ח.