פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:אגב למישהו יש הסבר לביטוי "תוספות (בדפוס: תשובות) טובים מן הראשונים"?

דוב גרין כתב:גם פרו' סולוביציק ראייתו מזה שלפי דעתו המהר"ם עסק בספרי הרמב"ם ביותר, ולשונו היא שהיתה זאת " ע"פ ציוויו או בהשראתו".
ומה בדבר הקטע מ'ועל הכל'?

דוב גרין כתב:ראיתי פעם מאיזה כותב שבעל ההגהות מסמיך דבריהם של ראשוני אשכנז להרמב"ם אף שלא נתכוונו לדבר אחד ממש, (והוא קישר זאת עם גישתם של בני אשכנז בימי הביניים למילה הכתובה בכלל וכו') אבל איני זוכר איפה. מי יודע ע"ז או מקורות אחרים בנושא, יש"כ.

הגליונות שנוספו בשולי הספרים שונים הם לחלוטין מספרות ההגהות המקובלת בימי הביניים, בד"כ באות הגהות לפרש את החיבור או להשיג עליו, ואילו הגליונות שאנו מדברים בהם תלויים בשולי החיבור בצורה מלאכותית ואין להם למעשה ולא כלום עם החיבור הכתוב ב'פנים'... שיטה זו מיוחדת היא לאשכנז ואין כדוגמתה במרכזי התורה האחרים. ראשיתה של השיטה בסוף המאה השלוש עשרה, בחיבור 'הגהות מיימוניות' של ר' מאיר הכהן... ר' מאיר הכהן שילב בצידו של ספר 'משנה תורה' לרמב"ם אלפי קטעים רלוונטיים מספריהם של בעלי התוספות, כדי שהלומד או הפוסק ידע את מסורת אשכנז וצרפת בצד הכרעת הרמב"ם ויוכל להשוות ביניהם... ונדגיש שוב: כמעט שאין זיקה בין 'הגהות מיימוניות' לספר 'משנה תורה', ובאותה מידה יכול היה ר' מאיר הכהן ליטול את החומר הרב שאסף מספרי הקדמונים ולעצבו כ'הגהות רי"ף' בשולי ספר הרי"ף, או כ'הגהות אבן העזר' בשולי ספרו של ראב"ן. אלא שר' מאיר הכהן ראה את התועלת הגדולה שבלימוד ספר 'משנה תורה' לרמב"ם ואת התפשטותו של הספר בבתי המדרש האשכנזיים והצרפתיים, ובחר בו כבסיס ל'שיטה מקובצת' שלו.

מטרת חבורו היתה "לידע מהיכן הפסק יוצא מן התלמוד ודברי רבותינו בעלי התוספות ושאר גאונים למען ימצא האדם כל חפצו וכל אשר יצטרך". לאמור, שתי מטרות - מקורות לדברי הרמב"ם והוספות עליו.