דרכן של הגהות מיימוניות

[דוב גרין]

ראיתי פעם מאיזה כותב שבעל ההגהות מסמיך דבריהם של ראשוני אשכנז להרמב"ם אף שלא נתכוונו לדבר אחד ממש, (והוא קישר זאת עם גישתם של בני אשכנז בימי הביניים למילה הכתובה בכלל וכו') אבל איני זוכר איפה. מי יודע ע"ז או מקורות אחרים בנושא, יש"כ.

[מה שנכון נכון]

ככלל על הגהות מימוניות ראה בישורון יג ובמצויין שם.

[איש_ספר]

המאמר בישורון המתאר כת"י פלוני של הגמ"י, שמתוך עיון בו יצא הכותב לחדש חידושים מפליגים, ולהפוך את היוצרות, נכתב עבור סוחר שהחזיק בכתב היד, וביקש להרבות במחירו, וככזה יש להתייחס אליו, וד"ל.

---
במאמרו של הר"ד דבליצקי בצפונות א הובאו כמה מקורות לשאלת הרב גרין, ראו שם דוגמא מובהקת של לשון "אבל", שאינה שייכת לרמב"ם כלל, ובמקורות השונים שבהערה שם

הגמי.png (213.34 KiB) נצפה 5180 פעמים

[איש_ספר]

היום נתקלתי בתופעה כזו, שרק אודות לאמור כאן מעלה, ידעתי שלא להכשל בציטוט דברים שגויים.

כתב הרמב"ם פ"ג מתפילה הי"א: היו לפניו שתי תפלות של מנחה ושל מוספין מתפלל של מנחה ואחר כך מתפלל של מוספין. ויש מי שמורה שאין עושין בציבור כן כדי שלא יטעו:

על הויש מי שמורה. יש הגמ"י:

כן מצאתי בשם הר"י אמנם מורי רבינו נזהר ומזהיר שלא להאריך בתפלת יוצר ביוה"כ עד שעת המנחה ונשאתי ונתתי לפניו כאשר מצאתי בשם ר"י ולא הודה לי שוב מצאתי בתוספות טובים מן הראשונים כדברי מורי רבינו ע"כ.

כביכול כתוב כאן, שגם הר"י אמר שבציבור אין מקדימין מנחה למוסף. אבל בכל הראשונים הובא בשם ר"י דברים אחרים לגמרי (שלא אמרו שצריך להקדים מנחה למוסף אלא כשצריך להתפלל עתה מנחה כגון נכנס לסעודה וכו') .

כנראה שהכן מצאתי בשם ר"י. נלקח מאיזה חיבור אחר. ששם הובאו דברי ר"י כמש"כ. וע"ז מתייחס הגמ"י.


אגב למישהו יש הסבר לביטוי "תוספות (בדפוס: תשובות) טובים מן הראשונים"?

[עדיאל ברויאר]

אגב למישהו יש הסבר לביטוי "תוספות (בדפוס: תשובות) טובים מן הראשונים"?

על פניו - בתחילה הוא מדייק משהו אחד מדברי ר"י עפ"י התוספות ה"ראשונים" שהיו לפניו, ולבסוף מצא תוספות טובים יותר. אולי הכוונה קדומים יותר (אם מדובר בקובץ תוס' אחר) או מדויקים יותר (בנוסח של אותו קובץ).

נ.ב. תודה על עיקר דבריך, הם עשויים לשמשני בעניין אחר שאני עוסק בו. אגב, כמדומני שבעל האשכול התכוון לשאול האם בעל הגמ"י מבאר את דברי הרמב"ם עפ"י שיטת חכמי אשכנז אף כשהדברים אינם נכנסים בדבריו.

[דוב גרין]

מעניין שבדיוק דוגמא זו עוררני לפתוח האשכול, היה זה כשכתבתי תגובה זו http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8235&start=680#p222714
לעצם הענין, מההמשך "ונשאתי ונתתי לפניו כאשר מצאתי בשם ר"י" משמע שההתחלה הוא גם ניסוח שלו. ובלאה"כ הסברת הרד"ד שכוונתו רק להביא את דברי רבותינו אינו מיישב מקרה זו, שהרי לו יהא שהמלים 'כן מצאתי' הם העתק מס' אחר סו"ס לא העתיק את גוף דברי הר"י, ושוב צ"ל כדברי אותו חוקר.

[השש בדברי תורה]

באוסף כתבים של פרופסר חיים סולוביציק שיצא לאחרונה באנגלית, הוא מסביר שהגהות מיימוני נעשו ע"פ הצעתו של מהר"ם מרוטנברג. הרעיון היה לעשות משהו דומה להגהות הרמ"א על השו"ע. אילו הצליח היו משתמשים בספר "משנה תורה" כמו שאנו משתמשים עם השו"ע, והאשכנזים היו יכולים לשאוב פסקי אשכנז מתוך הגהות מיימוני. במאמרו של הפרופסר, הוא מסביר שמטבעו של הספר "משנה תורה" זה לא היה אמור להצליח כשולחן ערוך לפסוק ממנו הלכה, וממילא לא הצליח הרעיון של "הגהות מיימוני". הוא שולל הסברא שהופעתו של הטור גרם להשכיח אותו, בגלל שלפי טענתו לא נתקבל הטור כ"כ בראשית דרכו. הוא מאשים בזה את טבע הספר של משנה תורה שאינו מסוגל להיות שולחן ערוך, עיין שם מילתא בטעמא.

[איש_ספר]

יש ראיות לכל ההשערות הללו? שמהר"ם ציווה עליו וכו' ?

כלל עוד שאין לנו עדות לכך, הדברים עצמם משונים, החלק שבו הגמ"י "מתקן" את דברי הרמב"ם הוא לא כ"כ גדול, חלקים גדולים הם ציונים, מקורות וכו'. ומה פשר העתקת התשובות הארוכות?

אפשר גם לבדוק דבר זה בקל, טול לידך את תשובות ופסקים של מהר"ם של כהנא, ובדוק האם הנהגות מהר"ם השונות מדברי הרמב"ם צוינו ע"י הגמ"י בכל מקום בהם דעת הרמב"ם שונה...

בקיצור בלי ראיות קשה לומר דברים כאלה.

[דוב גרין]

גם בס' 'על הכל' עמ' 35 (מצויין אצל כהנא) מביא בשם ר"י שיש לקצר דלא כר"י שלפנינו.
עוד שם מפורש שרבינו חיים כהן נהג בפועל להקדים מנחה, (ראה הודעתי הנ"ל), אבל אין הכרע אם רק בדיעבד או גם לכתחילה.
מה יש להסיק מקטע זו?

[איש_ספר]

בכה"ע הגרן של ש"א הורודצקי התפרסם מאמר מעניין על הגמ"י.
כתה"ע נסרק בעבר ע"י אוצר החכמה, אבל לא נכנס למאגר משום שיש בו תכנים בעייתים.

רצ"ב המאמר הנזכר מתוך הגרן ז'.

הגמי.pdf

(3.17 MiB) הורד 486 פעמים

[דוב גרין]

גם פרו' סולוביציק ראייתו מזה שלפי דעתו המהר"ם עסק בספרי הרמב"ם ביותר, ולשונו היא שהיתה זאת " ע"פ ציוויו או בהשראתו".
ומה בדבר הקטע מ'ועל הכל'?

[השש בדברי תורה]

גם פרו' סולוביציק ראייתו מזה שלפי דעתו המהר"ם עסק בספרי הרמב"ם ביותר, ולשונו היא שהיתה זאת " ע"פ ציוויו או בהשראתו".
ומה בדבר הקטע מ'ועל הכל'?

דוב גרין צודק, פרופסר סולוביציק כותב (עמוד 385):
in this spirit instructed or inspired his student
מבקש סליחה שקראתי מהר ודלגתי על הלשון "או בהשראתו".

[יעקובי]

ראיתי פעם מאיזה כותב שבעל ההגהות מסמיך דבריהם של ראשוני אשכנז להרמב"ם אף שלא נתכוונו לדבר אחד ממש, (והוא קישר זאת עם גישתם של בני אשכנז בימי הביניים למילה הכתובה בכלל וכו') אבל איני זוכר איפה. מי יודע ע"ז או מקורות אחרים בנושא, יש"כ.

שמחה עמנואל, שברי לוחות, עמ' 10:

הגליונות שנוספו בשולי הספרים שונים הם לחלוטין מספרות ההגהות המקובלת בימי הביניים, בד"כ באות הגהות לפרש את החיבור או להשיג עליו, ואילו הגליונות שאנו מדברים בהם תלויים בשולי החיבור בצורה מלאכותית ואין להם למעשה ולא כלום עם החיבור הכתוב ב'פנים'... שיטה זו מיוחדת היא לאשכנז ואין כדוגמתה במרכזי התורה האחרים. ראשיתה של השיטה בסוף המאה השלוש עשרה, בחיבור 'הגהות מיימוניות' של ר' מאיר הכהן... ר' מאיר הכהן שילב בצידו של ספר 'משנה תורה' לרמב"ם אלפי קטעים רלוונטיים מספריהם של בעלי התוספות, כדי שהלומד או הפוסק ידע את מסורת אשכנז וצרפת בצד הכרעת הרמב"ם ויוכל להשוות ביניהם... ונדגיש שוב: כמעט שאין זיקה בין 'הגהות מיימוניות' לספר 'משנה תורה', ובאותה מידה יכול היה ר' מאיר הכהן ליטול את החומר הרב שאסף מספרי הקדמונים ולעצבו כ'הגהות רי"ף' בשולי ספר הרי"ף, או כ'הגהות אבן העזר' בשולי ספרו של ראב"ן. אלא שר' מאיר הכהן ראה את התועלת הגדולה שבלימוד ספר 'משנה תורה' לרמב"ם ואת התפשטותו של הספר בבתי המדרש האשכנזיים והצרפתיים, ובחר בו כבסיס ל'שיטה מקובצת' שלו.

[נתן הירש]

הר"ד דבליצקי כותב בפתיחה למאמרו:

מטרת חבורו היתה "לידע מהיכן הפסק יוצא מן התלמוד ודברי רבותינו בעלי התוספות ושאר גאונים למען ימצא האדם כל חפצו וכל אשר יצטרך". לאמור, שתי מטרות - מקורות לדברי הרמב"ם והוספות עליו.

את הציטוט הנ"ל, שנראה כאילו נלקח מתוך מעין מבוא להגה"מ, הר"ד דבליצקי משייך לפתיחה להגה"מ הל' ברכות, כת"י ברלין טיבינגן מס' 7.
כמדומני כי מדובר בכת"י זה, שאמנם מס' המדף שלו 12, אך מספרו 7 בקטלוג שטיינשניידר.
אלא שאינני מוצא בתחילת הלכות ברכות שם את הציטוט המובא.
אשמח לעזרתכם.
מצ"ב תמונה לעמוד הראשון של הל' ברכות מתוך כת"י הנ"ל.

[לבי במערב]

הדגשתי בצהוב את המשפט הרלוונטי:

תצלום כ''י.JPG (47.65 KiB) נצפה 1508 פעמים

[נתן הירש]

תודה רבה!
(ממש מביך, קראתי רק את המילים הראשונות והנחתי שזו ההקדמה הרגילה של הרמב"ם...)