הודעהעל ידי מורה צדק » ה' אוקטובר 07, 2010 12:07 am
במורה באצבע כתב [הב"ד בקמח סולת דף ק"מ ע"ג ובבית אל דף ל"ט ע"א אות ז'] דלימוד ספר הזה"ק מרומם על כל לימוד בשגם לא ידע מאי קאמר, ואף שיטעה בקריאתו והוא תקון גדול לנשמה, לפי שהגם דכל התורה שמותיו של הקב"ה, מ"מ נתלבשה בכמה סיפורים, ואדם הקורא ומבין הסיפורים נותן דעתו על פשט הפשט. אבל ספר הזהר הן הסודות עצמן בגלוי, והקורא יודע שהם סודות וסתרי תורה, אלא שאינו מובן מקוצר המשיג ועומק המושג, ע"כ.
ואף שכתבו דאין חובה להבין הדברים ויש מעלה בקריאת הזהר אף בלא הבנה, אך פשוט הדבר דראוי שיבין הדברים, וכמש"כ בשער הגלגולים הקדמה לח: גם אטרח להבין מה שאני מבין בספר הזהר בכל מאמר ומאמר בלי ליאות עד שאבין.
ובשכר הלומד ומבין בזה"ק, כתיב [ישעיה ס"ד ג'] "עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה", וכתב בשער הפסוקים שם, אלהים יעשה למחכה לו, עין לא ראתה אלהים זולתך, ואיתא בזה"ק שמות דף יב. כי מי שיושב בנחת, ומחכה ומדייק להבין כל מילה ומילה דאורייתא על תיקונה, יעשה לו אלהים ג"כ נחת רוח אחר, כי יתן לו שכר נפלא, אשר עין צדיקים אחרים לא ראו שכר כמוהו, זולת הקב"ה שהכל גלוי לפניו. וזהו אמרו, עיניך יהיה עין שלא ראתה שום עין אחר, מה שעיניך תראה זולתו ית' כי הוא ידע וצופה הכל, ומי יזכה אל היות לו עין כזה, ואמר כי דבר זה יעשהו האלהים למחכה לו [מועדי ה', ענייני חודש אלול סס"ג].