פורום אוצר החכמה

נהר שלום כתב:(המספרים הם מספר המלים שלא פענחתי)
בית מדרש חדר א בתי נפש אחרי
ב"ש וע"י הנ"ל, א"ו דקרבתם לפני ד' ר"ל המיתה הי' שהי' מתקרבים אל ד' יותר מן הראוי וזנו עינהם מן השכינה וזהו אחרי מות כנ"ל דהמיתה הי' מופלג מן הזמן שכבר נגזר מקודם כנ"ל, ועוד וימותו – ר"ל שהי' כעין מיתה דהיינו רק נשמתם נשרף וגופן קיימת ואי דנענשו מחמת שאמרו מתי ימותו שני זקינים כו' א"כ הי' לשרוף גם הגוף דהא עיקר טעמו דשריפה היא נשמתן נשרפת וגופן קיימת היינו לקיים ואהבת לרעיך כמוך ברור לו מיתה יפה, ובהם ל"ש זה כיון שלא קיימו ואהבת לרעיך כמ"ש הע"י הנ"ל וגם ה"ל לענשו מדה כנגד מדה לשרוף גם גופם דכל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורחת ממנו וכבודו זה גופו כנ"ל בע"י א"ו עיקר המיתה היתה משום דזנו עיניהם מן השכינה ומש"ה כיון דאתה לא רצית ליזון מן השכינה וקיימת וירא ד' מהביט זכה לתמונת ד' יביט כנ"ל וזהו אומרו ויאמר ד' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכ"ע אל הקודש וגו' אחיך בבל יבא ואתה אינו בבל יבוא כנ"ל במ"י וכנ"ל במ"ר נדב ואביהו זנו עיניה' מן השכינה מיתו משא"כ משה לא זן עינו נהנה וזכה לתמונת ד' יביט אבל לאפוקי ממ"ד שם במ"ר שמשה חטא ב"ה שהסתיר פניו דהא חזינן הכא דעיקר מיתה של נדב ואביהו הי' בשביל זה וק"ל.
ובזה מבואר נמי המדרש דדריש אחרי מות שני ב"א ר"ש פתח הכל כאשר לכל מקרה א' לצדיק ולרשע כו' ד"א מקרה אחד אלו בני אהרן דכתיב בי' בשלו' ובמישור - לרשע זה עדת קרח דכתיב בהן סורו נא וגו' אלו נכנס להקריב במחלוקות ויצאו שרופי' ואלו נכנסו להקריב שלא במחלוקת ויצאו שרופים עכ"ל. ויש לדקדק מאי הי' קשה לי' בהנהו פסוקים אחרי מות שני ב"א וגו' דהביא דרש הלזה (דמאי שהביא כמה דרשות מקוד' על האי קרא זהו דרכו של מדרש כיון שרוצה לדרוש מה דשייך להאי סדר מהך קרא הביא כל דרשות על קרא זה ועיין ביפ"ת הכא מזה ובשאר מקומות) אמנם לדברינו הנ"ל ניחא דהי' קשה לי' כל קושי' הנ"ל בפסוקי' הללו וצ"ל כנ"ל דקב"ה אמר למשה כי יש לו זכות במה שהסתיר פניו כי נדב ואביהו מיתו מחמת זה שלא הסתירו פניהם כנ"ל באריכות ומש"ה מסיים נמי וימותו להורות כעין מיתה הי' שנשמה נשרפת והגוף קיים וממילא לאו מחמת זה נשרפו שאמרו מתי ימותו שני זקינים כו' כנ"ל באריכות וזה שכ' המדרש הנ"ל אחרי מות שני ב”א וקשה כל הנ"ל לזה מסיים הה"ד מקרה א' לצדיק ולרשע דב"א ועדת קרח שניהם נשרפו וזהו מקרה אחד וקשה הא נדב ואביהו הי' נשרף נשמה וגוף והאיך קאמר מקרה אחד דעדת קרח לא כן הי' (ועיין בע"י .... הקשה בסוגי' הנ"ל על מדרש זה ע"ש) א"ו צ"ל דגם ב"א לא נשרפו רק הנשמה כנ"ל דלא חטאו ואמרו מתי ימותו שני זקינים כו' כנ"ל רק מחמת

זיבענבערגין כתב:

נהר שלום כתב:(המספרים הם מספר המלים שלא פענחתי)
בית מדרש חדר א בתי נפש אחרי
ב"ש וע"י הנ"ל, א"ו דקרבתם לפני ד', ר"ל המיתה הי' שהי' מתקרבים אל ד' יותר מן הראוי וזנו עינהם מן השכינה וזהו אחרי מות כנ"ל דהמיתה הי' מופלג מן הזמן שכבר נגזר מקודם כנ"ל, ועוד וימותו – ר"ל שהי' כעין מיתה דהיינו רק נשמתם נשרף וגופן קיימת ואי דנענשו מחמת שאמרו מתי ימותו שני זקינים כו' א"כ הי' לשרוף גם הגוף דהא עיקר טעמו דשריפה היא נשמתן נשרפת וגופן קיימת היינו לקיים ואהבת לרעיך כמוך ברור לו מיתה יפה, ובהם ל"ש זה כיון שלא קיימו ואהבת לריעך כמ"ש הע"י הנ"ל וגם ה"ל לענשו מדה כנגד מדה לשרוף גם גופם דכל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורחת ממנו וכבודו זה גופו כנ"ל בע"י א"ו עיקר המיתה היתה משום דזנו עיניהם מן השכינה, ומש"ה כיון דאתה לא רצית ליזון מן השכינה וקיימת וירא ד' מהביט זכה לתמונת ד' יביט כנ"ל וזהו אומרו ויאמר ד' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכ"ע אל הקודש וגו' אחיך בבל יבוא ואתה אינו בבל יבוא כנ"ל במ"י וכנ"ל במ"ר נדב ואביהו זנו עיניה' מן השכינה מיתו משא"כ משה לא זן עיניו נהנה וזכה לתמונת ד' יביט אבל לאפוקי ממ"ד שם במ"ר שמשה חטא במה שהסתיר פניו דהא חזינן הכא דעיקר מיתה של נדב ואביהו הי' בשביל זה וק"ל.
ובזה מבואר נמי המדרש דדריש אחרי מות שני ב"א ר"ש פתח הכל כאשר לכל מקרה א' לצדיק ולרשע כו' ד"א מקרה אחד אלו בני אהרן דכתיב בי' בשלו' ובמישור - לרשע זה עדת קרח דכתיב בהון סורו נא וגו' אלו נכנס להקריב במחלוקות ויצאו שרופי' ואלו נכנסו להקריב שלא במחלוקת ויצאו שרופים עכ"ל. ויש לדקדק מאי הי' קשה לי' בהנהו פסוקים אחרי מות שני ב"א וגו' דהביא דרש הלזה (דמאי שהביא כמה דרשות מקוד' על האי קרא זהו דרכו של מדרש כיון שרוצה לדרוש מה דשייך להאי סדר מהך קרא הביא כל דרשות על קרא זה ועיין ביפ"ת הכא מזה ובשאר מקומות) אמנם לדברינו הנ"ל ניחא דהי' קשה לי' כל קושי' הנ"ל בפסוקי' הללו וצ"ל כנ"ל דקב"ה אמר למשה כי יש לו זכות במה שהסתיר פניו כי נדב ואביהו מיתו מחמת זה שלא הסתירו פניהם כנ"ל באריכות ומש"ה מסיים נמי וימותו להורות כעין מיתה הי' שנשמה נשרפת והגוף קיים וממילא לאו מחמת זה נשרפו שאמרו מתי ימותו שני זקינים כו' כנ"ל באריכות וזה שכ' המדרש הנ"ל אחרי מות שני ב”א וקשה כל הנ"ל לזה מסיים הה"ד מקרה א' לצדיק ולרשע דב"א ועדת קרח שניהם נשרפו וזהו מקרה אחד וקשה הא נדב ואביהו הי' נשרף נשמה וגוף והאיך קאמר מקרה אחד דעדת קרח לא כן הי' (ועיין בע"י .... שהקשה בסוגי' הנ"ל על מדרש זה ע"ש) א"ו צ"ל דגם ב"א לא נשרפו רק הנשמה כנ"ל דלא חטאו ואמרו מתי ימותו שני זקינים כו' כנ"ל רק מחמת