פורום אוצר החכמה

פלוני עושה עבודה על הנושא הבא: הסכמות שאינן הסכמות, ובכלל זה הוא כולל: מחברים שחזרו בהם מהסכמותיהם; הסכמות שניכר שהמסכים לא עיין משום שיש בהם השגות חריפות על דבריו עצמו, (וראו פה מחלוקת החיד"א והמאמ"ר ועוד כיו"ב.


הצעתי לו שינסה לבדוק גם על הסכמות מתנגדות, כלומר שמחבר מציב בראש ספרו מכתב שבו הכותב מודיע שאינו מסכים להוצאת הספר, ואין דעתו נוחה ממנו.
תתפלאו אבל יש כאלה. ואלו הדוגמאות שעלו בזכרוני עתה.

הדוגמא המובהקת ביותר, היא ספרו של ר' נחום סטפנסקי, עלהו לא יבול, שם נדפס מכתב תקיף של הגרא"ד אויערבך שכותב שלדעתו אין לפרסם את הספר, ואף מבקש מהמחבר שלא להכנס עמו במו"מ אודות ענין זה. (מי שקורא שם את חילופי הדברים של המחבר עם הגרש"ז, שהיה כנראה הלל הזקן של דורנו, מבין היטב את הבקשה).

דוגמא שונה אבל חמורה יותר, היא מהדורה חדשה של ספר נחלת צבי מר' גדליהו פלדר בעל יסודי ישורון. הספר עוסק בכל דיני גירות. הספר הופיע במהדורה חדשה ובראשו הציב בן המחבר (שבנתים גם הוא ז"ל) מכתבי גדולי ישראל, הגריי"ק, הגרשז"א, הגראמ"ש, הגריש"א ועוד. נגד גירות בלי קבלת מצוות, ונגד גיורים תעשייתים. הספר הופייע שוב ע"י... מכון תורני אור עציון בנשיאות הרב דרוקמן ובית הדין המיוחד לגירות שלו. לקח לי זמן לראות שאין כאן טעות. אכן בית הדין האחראי יותר מכל על הטמעת גרי השקר בתוכנו מדפיס את מכתבי הגדולים הנ"ל, המכוונים עליו ועל כיו"ב. וראו גם ויחלום יוסף חלום - מסיפורי ר' יוסף אביאור

דוגמא מתונה יותר היא הסכמתו של הגר"י סרנא לפירוש הרא"ש למסכת שקלים, שם כותב הגר"י, למהדיר ר' ניסן זק"ש ז"ל, שאין דעתו נוחה מכך שבחור בשנות העליה המובחרות שלו שולח ידו בההדרת ספרים שיש בה יותר זיכוי הרבים מאשר תועלת רוחנית אישית. יעו"ש.

מי שיש בידו דוגמאות נוספות כיו"ב, נא יעלה.

ר' ברוך בער ז"ל בהסכמתו לספר רווחא שמעתא של הרב חיים שמואל לופיאן ז"ל

יפה. הספר לצערי אינו באוצר.
הראה לי ידידי החה"ש ר"י הרשקוביץ כי במהדורה הראשונה והבלתי מצויה של הספר, מופיע תצלום כת"י של הגרב"ב ולצידו פענוח של כתב ידו הקשה. ואילו בהוצאה השניה והנפוצה יש רק תמונת כתב היד....
ולמי שלא מכיר בהסכמה מביע רב"ב הסתייגות מהדפסת חידושי רח"ש לצד דברי רב"ב, מחמת קדושת דברי הש"ש!

באחד מספרי השו"ת של ר' ישראל פיינהנדלר הוא מדפיס בתחילתו תשובה מר' אלישיב על פסק שלו, שר' אלישיב פשוט מפרק את דבריו מבלי השאיר אבן על אבן. התפעלתי מהמחבר שהדפיס מכתב כזה בראש ספרו.

ר"י הכהן (בעל בתי כהונה) זצ"ל, בהסכמתו לספר חמדת ימים (איזמיר תצ"א), כותב שמאחר והספר מלא בדברי קבלה, לכן אינו יכול לתת על כך הסכמה, ומשתי סיבות. אחת, מאחר ולא זכה לסוד ה' ליראיו (ענוה?) ואינו ראוי לכך. שניה, מאחר והמחבר בלתי נודע א"כ אין לדעת אם דבריו בזה ברי סמכא. ומ"מ, כתב, הינו בא בהסכמה על דברי המוסר שבו.

"יודע אני כי רחק ממני סוד ה' ליראיו הרחק כמטחוי, קורא אני עלי במופלא ממך אל תדרוש ואין אומרים למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד עד אחד בכתב וכי כתב לה מאי הוי, ואי שמיע להו לרבנן מאן ניהו מר אי אתמחי גברא אתמחי קמיעא ופשרה נהחוה, אך את זה חזיתי דברי ספר החתום רוב בכתב דברים שבקדושה המישרים את הלב על טהרת הקדש הללו מטהרין כמקוה..."

נזכרתי שבספר עיוני הלכה, של הרב רבינוביץ (בנתיים הפך לאדמו"ר, ברכות) ישנה הסכמה מר' יוסף ליברמן, שכותב בתוכה, שדעתו אינה נוחה ממאמרים הלכתיים המיועדים להליץ על מנהגי אדמורי"ם שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה ומזכיר את בירורו שם על מנהג איזה אדמו"ר לבית רוז'ין שהיה מתפלל בחדרו כשבבית הכנסת רק תשעה אנשים, שלדעתו הבירור לא עלה יפה, ומוטב היה להשאיר הדברים בלי להכניסם בכור ההלכה. אני כותב מזכרון מלפני שנים רבות.

יש את הסכמת הפמ"ג למשלי אסף של סטנוב.
ויש מעשה ידוע שנשתכח ממני פרטיו, על אותו רב שכתב פסוק או מימרא בעל משמעות כפולה בהסכמתו כדי שהמתבונן יוכל להקיש על הספר.

אם מדובר גם על רבני זמננו ממש, אזי ר"י כדורי זצ"ל בהסכמתו לספר 'תמים תהיה' לרי"מ הלל שליט"א, כותב בפירוש שאינו מסכים עמו בכמה ענינים, ומאריך לבאר ע"פ דרכו.

לאחרונה יצא ספר של סיכומי הלכה על שולחן ערוך שהרב עמאר שליט"א כותב בהסכמה שאינו מסכים בדרך כלל על ספרי סיכומים...

הגה"ק ר"ש מזעליחוב במכתב שבראש ספרו של הבה"ח ר' שאול בוימל (או בוימאן. אם איני טועה שם הספר הוא מפתחות לחכמת הקבלה/האמת) משבח את המחבר, אך מסתייג באופן כללי מהדפסת ספרים.

מתוך הסכמת הגרח"ע לספר 'מאורי אש' של הגרשז"א (שכידוע כתבו בגיל 19!):

"...רק שלדעתי לא היה כדאי לבוא בפולמוס של סופרים בענין זה, ולעורר ספקות. אולם..."

תוכן כתב:באחד מספרי השו"ת של ר' ישראל פיינהנדלר הוא מדפיס בתחילתו תשובה מר' אלישיב על פסק שלו, שר' אלישיב פשוט מפרק את דבריו מבלי השאיר אבן על אבן. התפעלתי מהמחבר שהדפיס מכתב כזה בראש ספרו.

כנ"ל בסוף פסקי תשובות שבת (מהדו"ק), מהרב ידלר כמדומני.

ספר "מנחה חדשה" לר' נפתלי חיים הורוויץ. בהסכמת הדברי חיים מצאנז "ולדעתי שתמתין בהדפסה כי צעיר אתה לימים" אבל הוא כן הדפיסו

יש גם הסכמות בהן מרומזת ביקורת מסויימת על הספר, בבחינת המבין יבין.
יעויין למשל בהסכמת מרן הגרא"א כהנא שפירא לספר טל חיים לגר"ש טל

בברכה המשולשת כתב:יש גם הסכמות בהן מרומזת ביקורת מסויימת על הספר, בבחינת המבין יבין.
יעויין למשל בהסכמת מרן הגרא"א כהנא שפירא לספר טל חיים לגר"ש טל

וכן קצת בהסכמתו לשבת הארץ מהדורת מכון התורה והארץ (שבאמת אופן הסידור שלו מוזר ובלתי שימושי עד מאד, עכ"פ לדידי)

הברכות כתב:מתוך הסכמת הגרח"ע לספר 'מאורי אש' של הגרשז"א (שכידוע כתבו בגיל 19!):
"...רק שלדעתי לא היה כדאי לבוא בפולמוס של סופרים בענין זה, ולעורר ספקות. אולם..."

כעין זה במכתב הגרד"פ מקרלין בקונטרס 'אור לישרים', ועוד יותר מזה במכתב הג"ר אליקום שלמה שפירא שם (ראו הערות העורכים על אתר...).

בספר המעניין פאר עץ חיים, כותב האדר"ת בהסכמתו: "ואף שנמצא בדבריו שהוא חולק על דברי רבותינו הראשונים וגם האחרונים, אשר כל בית ישראל נשען עליהם ולאורם ילכו, והמעיין הישר ימצא דרך האמת, בכ"ז כל דילדא אמי' כוותי' תלד, וכל יגיעו ועמלו הי לש"ש וראוים דבריו להעלותם על שולחן מלכי רבנן..."

על הספר שהיה בספרית תפא"צ, היתה הגהה של ת"ח אחד שליט"א, מבאי המקום, שאין לסמוך עליו...
מי יודע פרטים על המחבר?

יתר10 כתב:ספר "מנחה חדשה" לר' נפתלי חיים הורוויץ. בהסכמת הדברי חיים מצאנז "ולדעתי שתמתין בהדפסה כי צעיר אתה לימים" אבל הוא כן הדפיסו

את ההגדה הוא הדפיס בשנת תרכ"ז והוא כותב שם שאת ההסכמה הדברי חיים לא כתב על זה, ואת ספרו על גפ"ת הוא הדפיס בשנת תר"ם

ספר "עיון בלומדות" מאת הרב יצחק אדלר, מביע הגאון רבי מיכל פיינשטיין זצ"ל בהסכמתו ביקורת על השימוש בביטויים זרים בשדה התלמוד.

בספר פרי אליעזר שי"ל לאחרונה המברר כביכול שהקשר המרובע הוא הקשר הלל"מ, מביא בהסכמותיו גם כאלו שאומרים שהם נוהגים בקשר ד' אמנם יפה עשה שמברר מנהגי ישראל, הוי אומר ההסכמות הן על בירור מנהגים, ולא על הספר שנברא לשם כך...וכהנה רבות.

סכינא חריפא כתב:ר' ברוך בער ז"ל בהסכמתו לספר רווחא שמעתא של הרב חיים שמואל לופיאן ז"ל

הגרב"ב הסכים להספר והתנגד רק להדפסתו באות דף של הש"ש.
שמעתי מאחיון של רחש"ל ששמע ממנו שזה נדפס כך למרות דברי רב"ב משום שבשעה שקבל ההסכמה רוב הספר כבר נדפס. גניזת הגליונות הנדפסות והדפסה מחדש היה עולה לו הון רב, ועל כן הוא סמך על גדולים אחרים שהסכימו להדפסתו כך.

ראה הסכמת הגרח"ע על ס' חיי עולם נטע שבו מתנגד חלוטין להדפסת כמה סימנים בספר הדנים בענין גירות בלי מילה ומצוה מחברו להשמיטן. המחבר לא עשה כמבוקשו אבל התנצל מתחת לדף שכפי פקודת הגרח"ע אין לסמוך עליהן. ע"ש.

הסכמת האדמו"ר מצאנז שליט"א, לספר 'נזר ישראל' של הר' קלוגר...

במנחת חן להרב נח אייזיק אהלבוים, יש הסכמה מהגר"מ פיינשטיין בו הוא מעיר להרב הכותב שבדר"כ נהוג לא לפרסם ספר בימי צעירותו.
עיין כאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145196&&page=5

משהו שכתבתי פעם בפורום אחר, ושייך לכאן

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616

ישבב הסופר כתב:במנחת חן להרב נח אייזיק אהלבוים, יש הסכמה מהגר"מ פיינשטיין בו הוא מעיר להרב הכותב שבדר"כ נהוג לא לפרסם ספר בימי צעירותו.
עיין כאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145196&&page=5

מאידך ראה הסכמת הגרי"ש נתנזאהן מלבוב לספרו של הגאון מקיטוב מאיר עיני חכמים שמצא טעם לשבח בנתינת הסכמה למחבר כה צעיר.

יש איזה ספר (אולי "עלהו לא יבול'?) מעשה רב מהגרש"ז אויערבך זצ"ל.
מובא שם מכתב מבנו כמדומני ר' אברהם דוב, המסביר מדוע אין כדאי להדפיס הספר.
ולמטה בגליון השגת המחבר המסביר את סברתו לחלוק על רא"ד...

בספר 'תורת היולדת' מובא מכתבו של הגר"מ שטרנבוך שמתנגד להדפסת הספר ולצידו הבהרה מאת המחברים.

נוה הלבנון כתב:יש איזה ספר (אולי "עלהו לא יבול'?) מעשה רב מהגרש"ז אויערבך זצ"ל.
מובא שם מכתב מבנו כמדומני ר' אברהם דוב, המסביר מדוע אין כדאי להדפיס הספר.
ולמטה בגליון השגת המחבר המסביר את סברתו לחלוק על רא"ד...

בדוגמא זו כיוונת לדברי פותח האשכול, עיין עליו.

יעויין עוד בהסכמתו של מרן האגר"מ לספר מעפר קומי של הקדוש ר' צבי גלאט הי"ד שכולו סובב לחלוק (בכבוד רב) על תשובה אחת באגר"מ

בברכה המשולשת כתב:יעויין עוד בהסכמתו של מרן האגר"מ לספר מעפר קומי של הקדוש ר' צבי גלאט הי"ד שכולו סובב לחלוק (בכבוד רב) על תשובה אחת באגר"מ

יש עוד הסכמה כעין זו מהגאון בעל אגר"מ, על ספר תיקון עירובין, אלא שהתנגדותו לתוכן הספר אינה מפורשת כל כך, כמדומה.

אוסיף לציין ליביע אומר ח"ב שבהסכמת הרב ניסים כתוב שהוא מסתייג מכמה וכמה מהקולות שבו.

=

בנוגע לס' פאר עץ חיים, יצא לי ממש לאחרונה ללמוד תשובה שלו ומאד נהנתי, יש למאן דהו פרטים על המחבר?

[quote="איש_ספר"]פלוני עושה עבודה

מי כתה ואיפה?

הסכמת מרן החתם סופר זצ"ל להש"ס המתורגם של פינס וחזרתו ממנו

בסיגוט/סאטמאר ידוע שהייטב לב גדר בעדו שלא ליתן הסכמות אחרי שהסכים לאחד מספרי חתן אחיו הרב פאהריללע שלבסף גירש את אשתו ודרכיו לא היו לרוחו של הייטב לב
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 63#p548363

ראה בהסכמות הגרז"ר בענגיס והגרא"ז מלצר לס' מעדני ארץ להגרש"ז אויערבאך.
http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... t=&pgnum=6

מגיה כתב:יש את הסכמת הפמ"ג למשלי אסף של סטנוב.
ויש מעשה ידוע שנשתכח ממני פרטיו, על אותו רב שכתב פסוק או מימרא בעל משמעות כפולה בהסכמתו כדי שהמתבונן יוכל להקיש על הספר.

כמדומני שכמעשה הרצוף פה, יש שכתבו על אחד שנתן הסכמה וכדלעיל, ואגב הכא יש כאן סיפור נוסף לפרשת השבוע באותו ענין.

בענין המעשה על מתניכם חגורים שהובא לעיל, קיבלתי מא' מהחברים גירסאות שונות עם מי הי' הסיפור.

הסכמה של הרב שמחה קוק ודומני רבנים נוספים על הספר קדושים תהיו לר' שמואל כ"ץ כוללת הסתייגות מכמה הכרעות מקילות לטעמו של הרב קוק שליט"א.
מחבר הספר פרי אליעזר ,שהוזכר לעיל, הוציא גם ספר על לחמניות מתוקות ומסכנתו לברך עליהם מזונות. בספר מובא מו"מ בין המחבר לגרמ"ש קליין שליט"א בעניין בקשת המחבר לתת לספר הסכמה. מעניין לקרוא

ספר די אידישע פרוי מהג"ר אשר אנשיל קרויז אב"ד ראצעפרט
הסכמה מהגה"ק מפאפא זצ"ל,

וז"ל: אך מה שהוספת להביא גם דברי הרופאים ומכתבי עתים המשבחים ומפארים מעלת ענין טהרת משפחה גם מצד שמירת הבריאות וכיו"ב,
על זה יש לי פקפוק, דמה לתבן את הבר לערב קודש בחול, מי שאינו מזדעדזע מחומר איסור כרת ר"ל - לא יועילו לו גם דברי הרופאים וכותבי עיתים וכו'.
עיי"ש עוד.

ספר היובל לגר"ש שקאפ זצוק"ל.

הגרח"ע זצוק"ל כתב: גם עניין היובל שלא נהגו בו רבנן קשישאי, אולם וכו'


http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... =&pgnum=11

איש_ספר כתב:פלוני עושה עבודה על הנושא הבא: הסכמות שאינן הסכמות, ובכלל זה הוא כולל: מחברים שחזרו בהם מהסכמותיהם;

האם ראה את זה:
שו"ת ערוגת הבשם יור"ד סי' קלג:
מכתב נע"י הגיעני על נכון,
ומה שהרעיש ויצא לקראת נשק מול המחבר ספר שערי טוהר ועצי העולה,
בדקתי אחריו וראיתי כל מה שכתב בזה מעכ"ת נ"י, אמת וצדק.
והן אמת את חטאי אני מזכיר היום, שנתתי לו הסכמה בטרם בדקתי אחריו עד מקום שידי מגעת,
ועשיתי זאת מגודל רחמנות על עניו ועמלו,
גם סמכתי על הגדולים שקדמוני בהסכמותיהם,
אבל כעת מודה אני שאין מן הנכון להסכים על ספר חדש של קיצורי דינים עד שיבדקו אחריו בחורין ובסדקין.
וכעת לא אחשה ולא אשקוט לכתוב להמחבר הנ"ל שיפרסם בעתונים שראה בעצמו וגם חבריו הראו לו שבכמה מקומות דבריו אינם עולים כהלכה, ולא יסמכו עליו בהלכה למעשה.
עכ"ל.

ולהעיר, שהסכמת הערוגת הבשם לא היתה על ספר שערי טוהר - שערי דעת שבו מופיע הפסק שהוא מערער עליו,
אלא הסכמתו היתה על ספר אחר מאותו המחבר, ספר עצי העולה,
ואף על פי כן התחרט על הסכמתו.