האם אכן רוב תושבי בני ברק לא סומכים על יבול נכרים?

[היא שיחתי]

איני כ"כ מתמצא
אבל הבנתי שמנהג ירושלים מדורי דורות לסחור ולאכול בלא קדושת שביעית יבול נכרים
ואילו דעת החזו"א שלא לסחור ביבול נכרים ולשמור בהם קדו"ש
(המחלוקת של המבי"ט והב"י)

וראיתי בשם הגריש"א זצ"ל שיש דין חומרי מקום שהלך לשם, והמגיע לבני ברק יחמיר כמנהג המקום

וכעת שאלתי: האם באמת רוב תושבי בני ברק לא אוכלים יבול נכרים בתור עיקרון הלכתי? האם יש כשרויות בבני ברק שמאפשרים יבול נכרים (הרב אפרתי? הרב לנדא?)

ולזכור פרט חשוב: ב'רוב תושבי בני ברק' אין כוונתי לתושבי זכרון מאיר ולומדי כולל חזו"א, אלא כולל: חסידי וויז'ניץ, גור, מצביעי ש"ס ועוד ועוד

----תוקן, תודה---

[היא שיחתי]

והיא שאלה למעשה לתושבי בני ברק שמן הסתם מרובים כאן
האם צריך לעשות שטר שליחות לחנות הירקות

[בין גברא לגברא]

לכאורה בני ברק, כמו רוב ערים הגדולות היום, אינו נידון כעיר אחד אלא כשני בתי דין בעיר אחד, וצריך לדון על כל קהילה בפני עצמו מה מנהג אותו קהילה.

[סכינא חריפא]

כ' הגרמ"מ קארפ בשם מרן הגרי"ש אלישיב שלבני ספרד שפיר דמי לסמוך על הבית יוסף גם בבני ברק וגם לדברי השמועה המחודשת של החזו"א שאסור לקנות ממי שמוכר יבול נכרים משום לפנ"ע שאין לו ע"מ לסמוך.
וכמדו' שרוב הירקנים מבני ספרד.

[איש רגיל]

בחנויות שבהשגחת הרב לנדא מוכרים גם מיבול נכרים, אבל יש רשימה כל יום מה מיבול נכרים, מה חו"ל ומה מאוצר בי"ד.

[ארץ]

איני כ"כ מתמצא
אבל הבנתי שמנהג ירושלים מדורי דורות לאכול יבול נכרים
ואילו דעת החזו"א שלא לאכול יבול נכרים
(המחלוקת של המבי"ט והב"י)

תיקון טעות: דעת החזו"א לנהוג קדושת שביעית ביבול נכרים, אבל ח"ו לא עלה על דעתו לאסרם באכילה.

[בברכה המשולשת]

זכורני שיש תשובה בשבט הלוי על הז'בו ושם הוא גם נוגע בנקודה זו. כמו כן, יש את התשובה העקרונית המפורסמת של האגר"מ בעניין לחלוק על החזו"א בב"ב

[היא שיחתי]

זכורני שיש תשובה בשבט הלוי על הז'בו ושם הוא גם נוגע בנקודה זו. כמו כן, יש את התשובה העקרונית המפורסמת של האגר"מ בעניין לחלוק על החזו"א בב"ב

אפשר שבזמן האגר"מ זה היה רלוונטי
כהיום אין זהות בין פסקי החזו"א לעיר
לדוגמא רוב תושבי העיר משתמשים בחשמל בשבת
וכעת אני מברר מה מנהג רוב תושבי העיר ביבול נכרים בשביעית

ולהעיר שכשם שדעת החזו"א שהמנהג יכול להשתנות (כידוע שכתב שכיום המנהג וכו', וכוונתו למנהג שהתחדש בזמנו)
כך גם היום המנהג אפשר שהוא שונה, וזה באתי לברר

[אדג]

קשה לי להאמין כי מציאותית רוב תושבי בני-ברק (במובנה המשפטי-חוקי והמעשי) מקפידים על חומרא זו. וזה עוד לפני שנדון האם יש טעם לדון אחר העיר בני ברק בנפרד משאר הערים הצמודות לה. מי לידנו יתקע כי הלכתית יש מציאות נפרדת לעיר זו ללא שאר הערים הסובבות אותה? ואם כן, אולי נוכל להפריד כל שכונה, כל רחוב וכל בניין בנפרד?

בקיצור, רק במקומות מבודדים ניתן להצביע על "מנהג המקום", אך לא במקומות המהווים חלק מתוך מטרופולין.

[היא שיחתי]

כתב לי באישי אחד מחו"ב הפורום

להערכתי הלא-מבוססת (כתושב העיר יותר מארבעים שנה, עם כמה הפסקות קצרות) לא היום, ולא בשום זמן בעבר, היה מצב בו רוב שומרי התורה בב"ב נוהגים קדושת שביעית בפירות נכרי. הספרדים ודאי נוהגים כדעת הב"י, ורבים רבים מן האשכנזים שאני מכיר נוהגים בביתם כמנהג ירושלים. אבל קשה מאד לדעת נתונים בדוקים בזה.

אפשר לבדוק בועדות השמיטה כמה צרכנים חתמו על טופסי שליחות ומינוי אוצר בי"ד אצל הירקנים. אתפלא מאד אם מדובר ביותר מ-20% מהאוכלוסיה

[נהנה מהאוצר]

זכורני שיש תשובה בשבט הלוי על הז'בו ושם הוא גם נוגע בנקודה זו. כמו כן, יש את התשובה העקרונית המפורסמת של האגר"מ בעניין לחלוק על החזו"א בב"ב

אפשר שבזמן האגר"מ זה היה רלוונטי
כהיום אין זהות בין פסקי החזו"א לעיר
לדוגמא רוב תושבי העיר משתמשים בחשמל בשבת
וכעת אני מברר מה מנהג רוב תושבי העיר ביבול נכרים בשביעית

ולהעיר שכשם שדעת החזו"א שהמנהג יכול להשתנות (כידוע שכתב שכיום המנהג וכו', וכוונתו למנהג שהתחדש בזמנו)
כך גם היום המנהג אפשר שהוא שונה, וזה באתי לברר

נו באמת, בזמן האגר"מ חלק גדול מבני ברק בכלל לא היה חרדי, היום המצב השתנה ורק לכיוון ההפוך, שהרבה יותר מקום יש לפסקי החזו"א בב"ב
ודאי שכמות המשתמשים בגנרטור היום לגבי זמן האגר"מ עלה במאות אחוזים, אז לא היה כמעט גנרטורים ובודדים השתמשו בלוקסים וכדו'
היום כל שכונה יש לפחות גנרטור אחד

וכמעט כל החסידים בב"ב מקפידים על קדו"ש ביבול נכרים וכך הוראת הרב לנדא כידוע

[היא שיחתי]

זכורני שיש תשובה בשבט הלוי על הז'בו ושם הוא גם נוגע בנקודה זו. כמו כן, יש את התשובה העקרונית המפורסמת של האגר"מ בעניין לחלוק על החזו"א בב"ב

אפשר שבזמן האגר"מ זה היה רלוונטי
כהיום אין זהות בין פסקי החזו"א לעיר
לדוגמא רוב תושבי העיר משתמשים בחשמל בשבת
וכעת אני מברר מה מנהג רוב תושבי העיר ביבול נכרים בשביעית

ולהעיר שכשם שדעת החזו"א שהמנהג יכול להשתנות (כידוע שכתב שכיום המנהג וכו', וכוונתו למנהג שהתחדש בזמנו)
כך גם היום המנהג אפשר שהוא שונה, וזה באתי לברר

נו באמת, בזמן האגר"מ חלק גדול מבני ברק בכלל לא היה חרדי, היום המצב השתנה ורק לכיוון ההפוך, שהרבה יותר מקום יש לפסקי החזו"א בב"ב
ודאי שכמות המשתמשים בגנרטור היום לגבי זמן האגר"מ עלה במאות אחוזים, אז לא היה כמעט גנרטורים ובודדים השתמשו בלוקסים וכדו'
היום כל שכונה יש לפחות גנרטור אחד

וכמעט כל החסידים בב"ב מקפידים על קדו"ש ביבול נכרים וכך הוראת הרב לנדא כידוע

אדרבה, בזמן האגר"מ שהאחרים לא היו חרדים, ממילא הם לא נמנו בקביעת מנהג המקום (וכפי שלא סמכו ביפן על מנהג המקום בקו התאריך) אבל כעת שכולם יראים ושלמים, בוודאי יש לסמוך על מנהג המקום ולהתיר יבול נכרים, וכמנהג ארץ ישראל כולה מקדמת דנא

לא כתבו כאן שהרב לנדא מתיר בחנויות גם יבול נכרים?

[משה גרוס]

ב"ה השנה עקב המצב הביטחוני אין יבול נכרי מהשטחים, רק מחוץ לארץ.

[צופר הנעמתי]

כתב לי באישי אחד מחו"ב הפורום

להערכתי הלא-מבוססת (כתושב העיר יותר מארבעים שנה, עם כמה הפסקות קצרות) לא היום, ולא בשום זמן בעבר, היה מצב בו רוב שומרי התורה בב"ב נוהגים קדושת שביעית בפירות נכרי. הספרדים ודאי נוהגים כדעת הב"י, ורבים רבים מן האשכנזים שאני מכיר נוהגים בביתם כמנהג ירושלים. אבל קשה מאד לדעת נתונים בדוקים בזה.

אפשר לבדוק בועדות השמיטה כמה צרכנים חתמו על טופסי שליחות ומינוי אוצר בי"ד אצל הירקנים. אתפלא מאד אם מדובר ביותר מ-20% מהאוכלוסיה

גם אם מחמירים קדו"ש בפירות נכרים יש מקום רב להקל לקנות גם בלא כתב השליחות, ולסמוך ע"ז שאיסור סחורה שייך רק על המוכר ומסייע אין בזה שיש לו על מי לסמוך.

[היא שיחתי]

ב"ה השנה עקב המצב הביטחוני אין יבול נכרי מהשטחים, רק מחוץ לארץ.

אין בכלל?

[נהנה מהאוצר]

הרב לנדא אוחז שבבני ברק צריך לשמור קדושת שביעית
ולכן הוא מכין כתבי שליחות
מה למעשה עושים הקונים איש בביתו, אין מי שידע

[בברכה המשולשת]

מעשה ששמעתי פעם מת"ח ירושלמי חשוב שליט"א (ייתכן שספרתי אותו פעם באשכול אחר ואיני זוכר): הת"ח הנ"ל העביר פעם שיעור בביכ"נ בפ"ת ואמר שם שהמנהג כהב"י. עללאחר מס' ימים וא קבל מכתב מת"ח חשוב בב"ב שבו נאמר שהוא שמע שהת"ח הנ"ל הורה בפ"ת דלא כהחזו"א, והרי כל היישוב החדש בארץ הוי אתריה דהחזו"א ולכן עליו לחזור בו ולהורות להם כהחזו"א. על כך השיב הת"ח הנ"ל שלא מיבעיא היישוב החדש אלא אפילו ב"ב גופא לא הוי אתריה דהחזו"א וסיים ואמר שהוא מוכן לקחת בננה של יבול נכרי ולדרוך עליה ברחוב חזו"א על מנת להדגיש זאת

[צופר הנעמתי]

אלא אפילו ב"ב גופא לא הוי אתריה דהחזו"א

מותר לשאול למה?

[מה שנכון נכון]

אגב לשון הר"ש וואזנר י,קיד "ארץ ישראל אתרא דמרן החזו"א זי"ע".

[משולש]

האם שיטת החזון איש היא רק חומרא? או שישנם דברים שבהם היא מקלה יותר ממנהג ירושלים?

[אוצר החכמה]

אלא אפילו ב"ב גופא לא הוי אתריה דהחזו"א

מותר לשאול למה?

כי החזון איש לא היה הרב של בני ברק. ובחייו ואף כי אחרי מותו רוב הציבור בבני ברק לא היה מתלמידיו ולא נכפף אליו, עד לפני כמה עשרות שנים רוב הציבור בבני ברק היה בכלל שייך למפד"ל כמו שהראו תוצאות הבחירות לעיריה באותה תקופה.

יש הרבה לדון גם על הטענה שא"י היא אתריה דהב"י וכמדומני שהיה כבר אשכול בנושא זה.

[מחולת המחנים]

האם שיטת החזון איש היא רק חומרא? או שישנם דברים שבהם היא מקלה יותר ממנהג ירושלים?

בפירות נכרים דעת החזו"א היא רק לחומרא, מכיון שגם לדעתו מפרישים תרו"מ לחומרא כדעת הב"י.
אמנם בשמור נטה החזון איש להקל נגד מנהג ירושלים לאסור עפ"י פאת השלחן.

אגב לשון הר"ש וואזנר י,קיד "ארץ ישראל אתרא דמרן החזו"א זי"ע".

חכמי ארץ ישראל כינו תמיד את מרן הבית יוסף בתור מרא דארעא קדישא.

מעשה ששמעתי פעם מת"ח ירושלמי חשוב שליט"א (ייתכן שספרתי אותו פעם באשכול אחר ואיני זוכר): הת"ח הנ"ל העביר פעם שיעור בביכ"נ בפ"ת ואמר שם שהמנהג כהב"י. עללאחר מס' ימים וא קבל מכתב מת"ח חשוב בב"ב שבו נאמר שהוא שמע שהת"ח הנ"ל הורה בפ"ת דלא כהחזו"א, והרי כל היישוב החדש בארץ הוי אתריה דהחזו"א ולכן עליו לחזור בו ולהורות להם כהחזו"א. על כך השיב הת"ח הנ"ל שלא מיבעיא היישוב החדש אלא אפילו ב"ב גופא לא הוי אתריה דהחזו"א וסיים ואמר שהוא מוכן לקחת בננה של יבול נכרי ולדרוך עליה ברחוב חזו"א על מנת להדגיש זאת

ומה עם איסור "בל תשחית"?
ואולי שלצורך כדי להורות הוראה מותר.

ב"ה השנה עקב המצב הביטחוני אין יבול נכרי מהשטחים, רק מחוץ לארץ.

לא נראה לי שזאת שמועה מבוססת, בד"ץ העדה החרדית כתבו גם השנה שהם מתכננים בעז"ה לשווק גם פירות נכרים.

וכמעט כל החסידים בב"ב מקפידים על קדו"ש ביבול נכרים וכך הוראת הרב לנדא כידוע

שמעתי, אינני יודע עד כמה מוסמכת השמועה, שהשנה הודיע הגרמי"ל לנדא שאין בכוונתו לנהוג בקדו"ש בחנויות שתחת השגחתו, וזאת מכיון שהליטאים אינם קונים את ההכשר שלו, והחסידים אינם מקפידים על קדו"ש בפירות נכרים.

---
משו"ת המבי"ט ח"ג סי' מ"ה הבנתי דדעתו שראוי לכתחילה לאכול מיבול שישית [או חו"ל כהיום], ורק בתור עדיפות שניה דן בפירות נכרים ומורה לנהוג בהם קדושת שביעית, מפאת דברי התוס' בסוכה דף ל"ט ע"א על הדינים הרבים שיש בפירות שביעית.

[אוצר החכמה]

ומה עם איסור "בל תשחית"?
ואולי שלצורך כדי להורות הוראה מותר.

עביד איניש דגזים, הוא לא התכוון באמת לדרוך על הבננה.

[לא ידען]

ב"ה השנה עקב המצב הביטחוני אין יבול נכרי מהשטחים, רק מחוץ לארץ.

לא נראה לי שזאת שמועה מבוססת, בד"ץ העדה החרדית כתבו גם השנה שהם מתכננים בעז"ה לשווק גם פירות נכרים.

אולי נכרים מחו"ל.

[לא ידען]

האם יש דבר כזה 'אתריה דמר' לתלמידי החכמים ולחרדים?

הרי בכל מקום ייתכן ויש רוב חילוני שאינו מקבל כלל פסקי הלכה. והנה אנו רואים כי הבית יוסף נקרא בכל מקום 'מרא דארעא' והלא לא היה רב ראשי דארץ הקודש?
והובאו דברי הגר"ש וואזנר על החזו"א. ילמדונו רבותיי, מה גדר מרא דאתרא? תודה.

[בין גברא לגברא]

כמו כן, יש את התשובה העקרונית המפורסמת של האגר"מ בעניין לחלוק על החזו"א בב"ב

התשובה באגר"מ מדבר מחולק על החז"א בשיעור דרך לימוד, לא על הנהגה הלכה למעשה.
כמובן זה לא אומר שהוא היה אוסר לחלק על החז"א להלכה בב"ב או שהוא קבע שב"ב אתרי' של החז"א. לפי רוח דבריו בשאר מקומות ואולי גם בתשובה הנ"ל מסתבר שהוא היה מתיר לחלוק על החז"א להלכה בב"ב, אבל הוא לא נשאל על זה ואין לנו תשובה ממנו על זה.

[המעיין]

לכאורה בנושא זה אם צריך לשמוע לחזון איש מאותה סיבה שצריך לשמוע לב"י א"כ לא צריך לשמוע לחזו"א שהרי הב"י הוא המתיר בעניין זה, ואם לא צריך לשמוע לב"י אע"פ שהיה מרא דארעא דישראל א"כ שוב לא צריך לשמוע לחזו"א אע"פ שהיה מרא דארעא דישראל.

[בין גברא לגברא]

לכאורה בנושא זה אם צריך לשמוע לחזון איש מאותה סיבה שצריך לשמוע לב"י א"כ לא צריך לשמוע לחזו"א שהרי הב"י הוא המתיר בעניין זה, ואם לא צריך לשמוע לב"י אע"פ שהיה מרא דארעא דישראל א"כ שוב לא צריך לשמוע לחזו"א אע"פ שהיה מרא דארעא דישראל.

הב"י נתקבל למרא דאתרא באופן רשמי משא"כ החז"א.

[לא ידען]

מה מגדיר 'רב שמונה באופן רשמי':
רבנות ראשית?
טובי העיר?
גלימה ומצנפת?
מועצת גדולי התורה?
הסכימו רוב בני המדינה או העיר?

[המעיין]

לכאורה בנושא זה אם צריך לשמוע לחזון איש מאותה סיבה שצריך לשמוע לב"י א"כ לא צריך לשמוע לחזו"א שהרי הב"י הוא המתיר בעניין זה, ואם לא צריך לשמוע לב"י אע"פ שהיה מרא דארעא דישראל א"כ שוב לא צריך לשמוע לחזו"א אע"פ שהיה מרא דארעא דישראל.

הב"י נתקבל למרא דאתרא באופן רשמי משא"כ החז"א.

אני לא בקי בצד ההיסטורי אבל אם כדבריך הלא חשבוני מתחזק.

[המעיין]

מה מגדיר 'רב שמונה באופן רשמי':
רבנות ראשית?
טובי העיר?
גלימה ומצנפת?
מועצת גדולי התורה?
הסכימו רוב בני המדינה או העיר?

תגיד אתה מה מגדיר מרא דאתרא, ולמה החזו"א בגדולתו, לפחות לסוברים שהיה כמעט יחיד בדורו, הוא לא מרא דאתרא של כל העולם?

[בברכה המשולשת]

כמדומני שבעניילן פירות נכרים זה לא רק עניין של הב"י אלא עצם המנהג שנהג כלל הדורות

[היא שיחתי]

כמדומני שבעניילן פירות נכרים זה לא רק עניין של הב"י אלא עצם המנהג שנהג כלל הדורות

אכן
פאת השולחן ומנהג ירושלים עד היום

[אוצר החכמה]

ועל פי גדולי ירושלים אשר קטנם עבה ממתנינו.

[סכינא חריפא]

משום מה ענין האיסור של פירות נכרים יש לו נטיה קבועה להוציא את עצמו משדה ההלכה ולהתהפך לנושא של כבוד חכמים, המקילים - כבודו של בית יוסף והחרם. והמחמירים כבודו של החזו"א והשמועה התמוהה שהמתיר אין לו על מי לסמוך.
קונטרסים שלמים יוצאים חדשים לבקרים מה היה המנהג אחר הב"י, האם הב"י חזר בו, על מה בדיוק היה החרם, כמה מגדולי ירושלים החמירו ע"ע בשנים קדמוניות, מה נהג הגרי"ז כחומרא אישית ומה בתור הוראה לכלל, האם לחזו"א היה בעלות על התורה או לא.
בירור ההלכה נהפך לבירור הפוליטיקה ועל דא ודאי קא בכינא.

[המעיין]

זה מאפיין של כל שיטת קונטרסי האג'נדה היוצאים חדשות לבקרים
בנושאי
פאות נכריות, חשמל בשבת, קברים וכדומה.
שעיקר עניינם הוא הלנו אתה אם לצרינו ועליך לעבור למחנה שלנו.

[מחולת המחנים]

זה מאפיין של כל שיטת קונטרסי האג'נדה היוצאים חדשות לבקרים
בנושאי
פאות נכריות, חשמל בשבת, קברים וכדומה.
שעיקר עניינם הוא הלנו אתה אם לצרינו ועליך לעבור למחנה שלנו.

ומה נעמו דבריו הנמלצים של זך הרעיון רבי יוסף ליס זצ"ל (יוסף דעת עמ' רמ"ז):

ובדורנו זה בפרט בעת האחרונה לבש ענין המחלוקת צורה אחרת שונה לגמרי מכל המחלוקות שהיו בישראל, ואולי שרי לומר שטרם היה כבושם הזה בעולם, והיינו מי שחולק עלי אחת דתו ואינו כלום, דוגמא לזה פיאה נכרית או פירות עכו"ם בשמיטה וכיו"ב, כאלו שמכניסים ראשיהם בין הרים גדולים או מחמת חומרא שנהגו במקום זה רוצים להטיל גם על כל העולם, ענין מפלגה הוא ולא אלו ואלו דא"ח.

[צופר הנעמתי]

קונטרסים שלמים יוצאים חדשים לבקרים מה היה המנהג אחר הב"י, האם הב"י חזר בו, על מה בדיוק היה החרם, כמה מגדולי ירושלים החמירו ע"ע בשנים קדמוניות, מה נהג הגרי"ז כחומרא אישית ומה בתור הוראה לכלל

אם הב"י חזר בו או לא זה פוליטיקה? על מה היה החרם של הב"י זה פוליטיקה? מה היה מנהג ירושלים זה פוליטיקה? מה היתה דעת הגרי"ז זה פוליטיקה?
אם ככה אז כל האחרונים עסקו בפוליטיקה. ואולי אצלך גם מה דעת הרמב"ם זה פוליטיקה, ואולי גם מה דעת רב אשי, ואם ככה אז דין פירות נכרי זה אכן שאלה פוליטית.

[לא ידען]

אם הב"י חזר בו או לא זה פוליטיקה? על מה היה החרם של הב"י זה פוליטיקה? מה היה מנהג ירושלים זה פוליטיקה? מה היתה דעת הגרי"ז זה פוליטיקה?
אם ככה אז כל האחרונים עסקו בפוליטיקה. ואולי אצלך...

ה'אולי אצלך'. זו פוליטיקה במיטבה....

מה מגדיר 'רב שמונה באופן רשמי':
רבנות ראשית?
טובי העיר?
גלימה ומצנפת?
מועצת גדולי התורה?
הסכימו רוב בני המדינה או העיר?

תגיד אתה מה מגדיר מרא דאתרא, ולמה החזו"א בגדולתו, לפחות לסוברים שהיה כמעט יחיד בדורו, הוא לא מרא דאתרא של כל העולם?

התכוונתי לשאול מה מגדיר את החזו"א ואת הב"י למרא דאתרא דאר"י? האם, כהמשך להערתי הקודמת, ריבוי הקונטרסים הפוליטיים המפלגתיים. אין קשר לגדלותו בתורה והיותו יחיד סגולה ופאר הדור.
מה מגדיר מרא דאתרא?

[המעיין]

היה נראה לי שאתה צוחק (גלימה ומצנפת) ולכן עניתי לך כך.
אבל נ"ל שהעיקרון פשוט מרא דאתרא הוא מי שקבלוהו הציבור עליהם לרב אם ע"י מינוי רשמי (טט"ה וכדומה) או ע"י (מה שפחות מצוי) שרוב ככל הציבור רואים בו את רב המקום. איני בקי בזה אבל ראה מה שכתבו למעלה שהב"י מונה באופן רשמי, ועל החזו"א כתבו שלא רק שלא מונה אלא שלא היו רוב בני העיר מתלמידיו.
מעבר לכל זה כבר היה כאן דיון פעם האם בכלל שייך אחר מיתתו דין כזה, וכמדומני שהוזכרה הסברא שאינו אלא בזמן שהוא מרא דאתרא. דאל"כ איך נפרנס את כל רבני העיר ודעותיהם השונות במשך השנים.