אהרן קדוש ה' – מקוה בכל יום

[אזוטרי]

כאשר התמניתי לגבאי אצל כ"ק מרן זי"ע שאלתי את מרן זי"ע האם ללכת למקווה מדי יום ביומו. השיב לי מרן: "אז מ'לערנט גמרא זעהט מען אז מ'דארף נישט גיין אין מקווה יעדן טאג" (=כשלומדים גמרא רואים שאין צריכים לטבול במקווה כל יום).
והוסיף "ההקפדה הייתה רק שלא ללכת למקווה כל יום, הגם שאבי ז"ל כן הלך כל יום, "דאס איז געווען א רעבישע זאך".

המבשר תורני ערש"ק עקב תשע"ד לקט עובדות וזיכרונו הרה"ק רשכבה"ג מרן מהר"א מבעלזא זי"ע שנרשמו מפי הגבאי המפורסם החסיד המופלג מוה"ר רבי שלום פויגל ז"ל.

[בין הזמנים]

באור הצפון באחד מן הגליונות היה מאמר על ענין זה.
היו חסידים שקיימו את הקפידא שלא ללכת למקוה כל יום ביום שישי - אז הלכו לאחר חצות לכבוד שבת...

[עשוי לנחת]

(=כשלומדים גמרא רואים שאין צריכים לטבול במקווה כל יום).
והוסיף "ההקפדה הייתה רק שלא ללכת למקווה כל יום...

בפשטות הכוונה לעצם טעם התקנה שלא יהיו מצויין וכו' ודוק.

[תשבי]

הפלא היא על החסידים שמקפידים ללכת כל יום למקווה כאשר אין כל מקור לכך בספרי החסידות.

[בין הזמנים]

הפלא היא על החסידים שמקפידים ללכת כל יום למקווה כאשר אין כל מקור לכך בספרי החסידות.

היה זה אצל הגה''ק מהרי''ד מבעלז שהגיע לעיירה אחת בה התלונן הרב דמתא לפניו שהחסידים בעיר רודפים אותו, כמענה לשאלת הרבי מה טענתם בפיהם, ענה ואמר שהוא מחמת שאינו הולך למקוה כל יום. אמר לו הרבי: ''אם כן הם צודקים'', שאל הרב: וכי מה המקור לכך שצריך ללכת למקוה בכל יום? ענה מרן מהרי''ד ואמר: משה קיבל תורה מסיני, תורה שבכתב ותורה שבע''פ, עם הזמן בצוק העיתים 'עת לעשות לה' הפרו תורתיך' והוצרכו לכתוב את התורה שבע''פ, אך בכ''ז עדיין נשארה תורה אחת בגדר 'בעל פה' והוא תורת המנהגים, ולכן, השואל על מנהג שנהגו בו ישראל 'מה המקור?' הרי הוא אפיקורוס!.

[סכינא חריפא]

כמו הסיפור על איזה רבה שהתפלל לאחר זמן תפילה וכשמחה בו המנגד הוא אמר לו שא' משלשת אלפי ההכות שנשתכחו בימי אבלו של משה זה שלצדיקים מותר להתפלל לאחר הזמן.

[תשבי]

הפלא היא על החסידים שמקפידים ללכת כל יום למקווה כאשר אין כל מקור לכך בספרי החסידות.

היה זה אצל הגה''ק מהרי''ד מבעלז שהגיע לעיירה אחת בה התלונן הרב דמתא לפניו שהחסידים בעיר רודפים אותו, כמענה לשאלת הרבי מה טענתם בפיהם, ענה ואמר שהוא מחמת שאינו הולך למקוה כל יום. אמר לו הרבי: ''אם כן הם צודקים'', שאל הרב: וכי מה המקור לכך שצריך ללכת למקוה בכל יום? ענה מרן מהרי''ד ואמר: משה קיבל תורה מסיני, תורה שבכתב ותורה שבע''פ, עם הזמן בצוק העיתים 'עת לעשות לה' הפרו תורתיך' והוצרכו לכתוב את התורה שבע''פ, אך בכ''ז עדיין נשארה תורה אחת בגדר 'בעל פה' והוא תורת המנהגים, ולכן, השואל על מנהג שנהגו בו ישראל 'מה המקור?' הרי הוא אפיקורוס!.

שים לב שהרה"ק מבעלז אמר שאצל אביו המהרי"ד ז"ל היה זה רעבישע מעשיות, אז לפני שאתה כותב אפיקורס דוק היטב בדבריו של הרה"ק מבעלז.

[בין הזמנים]

הפלא היא על החסידים שמקפידים ללכת כל יום למקווה כאשר אין כל מקור לכך בספרי החסידות.

היה זה אצל הגה''ק מהרי''ד מבעלז שהגיע לעיירה אחת בה התלונן הרב דמתא לפניו שהחסידים בעיר רודפים אותו, כמענה לשאלת הרבי מה טענתם בפיהם, ענה ואמר שהוא מחמת שאינו הולך למקוה כל יום. אמר לו הרבי: ''אם כן הם צודקים'', שאל הרב: וכי מה המקור לכך שצריך ללכת למקוה בכל יום? ענה מרן מהרי''ד ואמר: משה קיבל תורה מסיני, תורה שבכתב ותורה שבע''פ, עם הזמן בצוק העיתים 'עת לעשות לה' הפרו תורתיך' והוצרכו לכתוב את התורה שבע''פ, אך בכ''ז עדיין נשארה תורה אחת בגדר 'בעל פה' והוא תורת המנהגים, ולכן, השואל על מנהג שנהגו בו ישראל 'מה המקור?' הרי הוא אפיקורוס!.

שים לב שהרה"ק מבעלז אמר שאצל אביו המהרי"ד ז"ל היה זה רעבישע מעשיות, אז לפני שאתה כותב אפיקורס דוק היטב בדבריו של הרה"ק מבעלז.

שוב, הרה''ק מהרי''ד מבעלזא אמר שמי ששואל על מנהג ישראל מה המקור לכך הרי הוא אפיקורוס, ברור שמנהג חסידים הוא ללכת למקוה בכל יום, ולכן השאלה שאין לכך מקור בספרי חסידות אינה שאלה, כיון שהמנהג עצמו הוא המקור.
ידועה גם קפידא מסויימת [שהוא גם כן מנהג חסידים] שלא לילך למקוה בכל יום ממש, וכלפי זה אמר מרן מהר''א דכאשר לומדים היטב גמרא רואים שאכן כן [דהיינו שלא ללכת כל יום], ומנהג אביו זי''ע לילך בכל יום היה רעבישע מעשיות. כמובן שכאשר מוצאים מקור למנהג ישראל אי''ז בגדר אפיקורסות כמו כאשר מוצאים מקור בתורה שבכתב לדרשת חז''ל... וממילא יש כאן ב' מנהגי ישראל, ואין לשאול עליהם מה המקור לכך, מחמת דעת מרן מהרי''ד מבעלז בנוגע לענין זה.
תפילה לאחר זמנה אין לה קשר לכאן, כי כאן מדובר על מנהג עדות גדולות מישראל שאינה סתירה לשום הלכה.

[תשבי]

לא היה כזה מנהג ולא כלום, המנהג הקדום אצל החסידים היה להקפיד על טבילת עזרא ועל טבילה בערב שבת קודש, מנהג החסידים של היום היא המצאה של הדור האחרון.

[בין הזמנים]

לא היה כזה מנהג ולא כלום, המנהג הקדום אצל החסידים היה להקפיד על טבילת עזרא ועל טבילה בערב שבת קודש, מנהג החסידים של היום היא המצאה של הדור האחרון.

בן כמה מר?
אני מבין שהנך מעיד מתוך הימצאות בין החסידים במהלך מאתיים וחמישים שנים האחרונות?
האם דורו של מהרי''ד מבעלזא הוא דור האחרון?

[איש גלילי]

לא היה כזה מנהג ולא כלום, המנהג הקדום אצל החסידים היה להקפיד על טבילת עזרא ועל טבילה בערב שבת קודש, מנהג החסידים של היום היא המצאה של הדור האחרון.

הרי"מ מזלאטשוב היה מורה לתלמידיו ללכת למקוה בכל יום, וכן מוהר"ן מברסלב. נכון שיש כמה מקומות שהאדמו"רים האחרונים הנהיגו זאת, אבל ברוב המקומות שלא נהגו כך בדורות עברו לא נוהגים כך גם היום (כמו בגור ובבעלזא. אגב, הישועות משה מויז'ניץ שהנהיג זאת בקהלתו אמר פעם: נכון שזקיה"ק לא הורה ללכת למקוה בכל יום,אולם ברי לי שאם היה בדורנו ונסיונותיו הרבים ודאי היה מורה כן).
מלבד זאת, יש מתלמידי הגר"א שהתלוננו על החסידים - שע"י טבילותיהם הם מבטלים את טבילת עזרא שנעשתה כדי שלא יהיו ת"ח מצויים וכו', ואם טובלים בלא"ה בכל יום לא תהיה סיבה להמנע מכך. ומכאן ראייה שכבר בימיהם נהגו כך לפחות חלק מהחסידים (על טבילת עזרא ועל ערב שבת - גם תלמידי הגר"א היו מקפידים).

[פנינים]

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=344
ואודות המקוה מותר אתה מן.. מופטר את.. וכו' רק אעפ"י שאין כאן ... לא תלך יותר מדאי רק בעת הצורך או לכבוד שבת ותתענג על רוב שלום, ושמח באשת נעורך, וכו'.
הישמח משה במכתבו לבנו יחידו רבי אליעזר ניסן אחר חתונתו.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 45&hilite=

[אמסטרדם]

כאשר התמניתי לגבאי אצל כ"ק מרן זי"ע שאלתי את מרן זי"ע האם ללכת למקווה מדי יום ביומו. השיב לי מרן: "אז מ'לערנט גמרא זעהט מען אז מ'דארף נישט גיין אין מקווה יעדן טאג" (=כשלומדים גמרא רואים שאין צריכים לטבול במקווה כל יום).
והוסיף "ההקפדה הייתה רק שלא ללכת למקווה כל יום, הגם שאבי ז"ל כן הלך כל יום, "דאס איז געווען א רעבישע זאך".

המבשר תורני ערש"ק עקב תשע"ד לקט עובדות וזיכרונו הרה"ק רשכבה"ג מרן מהר"א מבעלזא זי"ע שנרשמו מפי הגבאי המפורסם החסיד המופלג מוה"ר רבי שלום פויגל ז"ל.

זה הובא באור הצפון של חודש זה בין יתר זכרונותיו של הגבאי ר' שלו' ז"ל. מעניין שהמבשר קיבלו רשות מהם.

[הפלא ופלא]

מתוך ספר שבחי הבעש"ט, בתוך תיאור על ביקור תלמיד ר' גרשון מקיטוב אצל הבעש"ט קודם התגלותו:

[הפלא ופלא]

עוד משבחי הבעש"ט

[הפלא ופלא]

יושר דברי אמת

[וולףאנטפלעקונג]

מפי השמועה שאכן התחיל מצד תקנת עזרה (שלזה יש מקום גדול בספרי חסידות*) אך כדי שלא להבליט מתי הולכים התחילו ללכת כל יום. וד"ל.

*עיין לקו"ת דברים מג סע"ב, ועוד

[לומד_בישיבה]

ואני שמעתי מאחד מגדולי האדמורי"ם זי"ע בזה"ל. אצלינו בפולין היו הולכים למקווה מדרכים צדדים והיו מתביישים, בבואי לארץ ישראל ראיתי אנשים יוצאים מן המקווה עם המגבת על הכתף אין להם כל בושה.

[נוטר הכרמים]

אשכול ארוך ועשיר בכל נושא הטבילה במקוה, ובכללו הטבילה לתוספת קדושה viewtopic.php?f=7&t=3341&p=25288&hilit=%D7%AA%D7%A7%D7%A0%D7%AA+%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90#p24895

[בין הזמנים]

המשך הסיפור הנ''ל על מהרי''ד מבעלזא והרב ששאל איה המקור לטבילה כל יום, הוא, שמהרי''ד ענה לו עפ''י הדין דבעיו''כ צריך לטבול במקוה משום תשובה, הרי לנו דתשובה דורשת מקוה, והרי אמרו חז''ל שוב יום אחד לפני מיתתך, דמחמת כן הרי כל יום יש לחשוש שמא הוא יום לפני המיתה, ועל כן יש לטבול כל יום משום תשובה.

[לומד_בישיבה]

הרב בין הזמניים, כל הסיפורים שאתה מספר טובים הם לסיפורי צדיקים, והרי להדיא כותב הישמח משה לבנו רבי אליעזר ניסן שלא יילך למקווה אלא בעת הצורך.
מדברי היושר דברי אמת, עולה להדיא שכל עניין המקווה שתיקן הבעש"ט זי"ע זה רק אם הוא מכווין את השמות כפי שממשיך להביא שם.
אציין, שהבעל התניא כותב לחלוק עם היושר דברי אמת בכוונת המקווה של הבעש"ט זי"ע, כך שאין לנו כל מקור בכתב שיש ללכת ויש בזה תועלת הטבילה כל יום סתם כך, כאשר אין לו כל חשש וד"ל.
גם מוהר"ן מברסלב זי"ע מסתייג מן המקווה, ולדעתו המקווה מועלת רק בטרם ייעשה מעשה, ולדעתו, עדיף אמירת תיקון הכללי וגם הוא מדבר רק על עת הצורך.

[בין הזמנים]

הרב בין הזמניים, כל הסיפורים שאתה מספר טובים הם לסיפורי צדיקים, והרי להדיא כותב הישמח משה לבנו רבי אליעזר ניסן שלא יילך למקווה אלא בעת הצורך.
מדברי היושר דברי אמת, עולה להדיא שכל עניין המקווה שתיקן הבעש"ט זי"ע זה רק אם הוא מכווין את השמות כפי שממשיך להביא שם.
אציין, שהבעל התניא כותב לחלוק עם היושר דברי אמת בכוונת המקווה של הבעש"ט זי"ע, כך שאין לנו כל מקור בכתב שיש ללכת ויש בזה תועלת הטבילה כל יום סתם כך, כאשר אין לו כל חשש וד"ל.
גם מוהר"ן מברסלב זי"ע מסתייג מן המקווה, ולדעתו המקווה מועלת רק בטרם ייעשה מעשה, ולדעתו, עדיף אמירת תיקון הכללי וגם הוא מדבר רק על עת הצורך.

נכון, ולכן באמת תמוה שלא מצאנו לעולם בתלמוד בבלי את הטיעון 'זה טוב לסיפורי צדיקים' אחר 'מעשה רב'. ולא שאני משוה את הנאמנות שיש לסיפורי צדיקים לבין מעשה רב המובא בגמ', אלא שלדידי שאני כן מאמין בסיפור זה, הרי אני יכול להוציא ממנו מקור לטבילה בכל יום.
ידידי, לא התכוונתי חלילה לשכנעך לטבול כל יום, סה"כ רציתי להגיב על האומר שהכל המצאה של הדור האחרון ואין לזה שום מקור, כלפי כך טענתי שאצל החסידים המסורת שבעל פה הוא הוא המקור, ואם כן, אצל חסידים יש מקור לטבילה כל יום, כי חסיד בעלזא ששמע ממי ששמע מהגה"ק מבולגרייא בשהותו באירופא אחר המלחמה בביקורו המפורסם סיפורים אלו, הרי יש לו מקור נאמן לטבילה בכל יום.

[לומד_בישיבה]

ראה היטב ביושר דברי אמת
כי המקוה מטהר את הגוף והנפש, אבל צריך לעשות הכל בכוונה, לא ח"ו מצות אנשים מלומדה, ואזי ח"ו אינו נחשב לכלום, רק צריך להתיישב את עצמו ולכוין דעתו מקודם, ואעתיק לך כוונת המקוה מהבעש"ט ז"ל מה שהעתקתי מסידור הותיק מוה"ר משה נ"י וז"ל שם, קודם יכוין סוד הנזכר במשנה וכו'.
---
אפשר שהיושבים בזמנו בבעלז ידעו לכוין את כל הכוונות, אך ללא הכוונת אין לה כל ערך וכפי שכותב היושר דברי אמת.

[בין הזמנים]

כך כתוב ביושר דברי אמת.
אך אני מתבסס על אדמור''י בעלזא, ומדבריהם לא משמע שום חילוק בדבר זה, [אם כי בודאי מי שבקי בכוונות הרי אשרי לו ואשרי חלקו], ובערב יוה''כ שהמקוה משום תשובה לא מצאנו חילוק בין מי שבקי בכוונות לבין מי שאינו בקי.

[הפלא ופלא]

ברור שבזמננו לא דורשים כוונות כמו בזמן הבעש"ט
ואין לך אלא כהן שבימיך שיאמר מה לעשות וכיצד לנהוג, והם הם המקורות שלנו גם אם לא נמצא בכתובים קדומים.

[בין הזמנים]

בנו של הישמח משה רצה לנהוג במקוה כל יום, מחמת ההמצאה של הדור האחרון, ואביו מנעו מזה, יתכן שמחמת סיבות בריאותיות וכדו' [ידוע שמהרי''ד אסר על מהר''א את הטבילה מחמת מצב בריאותו הרעוע [בבעלזא בימי צעירותו היה מהר''א נוהג יותר בטבילה מבימיו המאוחרים יותר].

[לומד_בישיבה]

כך כתוב ביושר דברי אמת.
אך אני מתבסס על אדמור''י בעלזא, ומדבריהם לא משמע שום חילוק בדבר זה, [אם כי בודאי מי שבקי בכוונות הרי אשרי לו ואשרי חלקו], ובערב יוה''כ שהמקוה משום תשובה לא מצאנו חילוק בין מי שבקי בכוונות לבין מי שאינו בקי.

על המכתב של הישמח משה ידוע שהוא אחד המכתבים הנמסרים לאברכים בסאטמר ועוד כהדרכה לאברכים וכפי שכתב לבנו כן היה מצווה גם רב יוליש ז"ל. ואני ראיתי אותו מודפס מטעם כמה וכמה קהילות בארה"ב.

בנוגע ליושר דברי אמת זהו המקור הכי מוסמך לדעת מה תיקן הבעש"ט זי"ע, ראה בסידור השלם של הבעל התניא כמה טורח האדמו"ר מלובאביטש ז"ל ליישב את הסתירות בכוונת המקווה ובסופו של דבר מסיק שם שהבעל התניא גם כן מודה לכוונות של היושר דברי אמת, עיין שם כל העניין.

איני יודע מה ענית לי, וכי שמעת מאדמו"רי בעלז שהיושבים לא ידעו את הכוונות, כמה שטויות וסיפורי סבתא רצונך שנאמין לך.

[לומד_בישיבה]

וכך מובא בהקדמה לתיקון הכללי.
ואיתא בשיחות הר"ן סימן קס"א בזו הלשון. דע אחי, כי בתחלה אמר הוא, זכרונו לברכה התורה הנ"ל המתחלת "תקון למקרה לילה", ובתחילה בעת שהתחיל לגלותה לא הייתי לפניו אז.
ובהמשך שם, רק מי שיקרה לו, חס ושלום, מחמת הרהורים, מזה נבראים ממש הקליפות חס ושלום.
עוד שם. ומי שיכול לילך למקוה ואחר כך יאמרם, בודאי מה טוב. אך אפילו אם הוא אנוס שאי אפשר לטבול וכו' אעפ"כ אם יאמרם אשרי לו כי הם תיקון גדול מאוד.

[לומד_בישיבה]

אגב, הכוונות של הבעש"ט זי"ע כתוב באופן הפשוט ביותר למי שקצת מבין בקבלה, אז אנא ממך, הרב בין הזמנים, חבל שאתה מטיל דופי "ביושבים" כאילו שלא ידעו פרק בקבלה.

[לומד_בישיבה]

שמעתי מאחד המקובלים המפורסים, שאלו שאינם יודעים לכווין צריכים לכווין שהוא טובל על דעת כוונת הבעש"ט זי"ע המובא בספר יושר דברי אמת דף וזה וזה, אך לא מצאתי לו חבר, ואיני יודע מנין לקח זאת.

[ארזי ביתר]

זקני סיפר לי, שפ"א ראה את כ"ק אדמו"ר בעל 'בית ישראל' זיע"א, ברחובות ירושלים, בהשכמת הבוקר. הבית ישראל, שראה אברך מחסידיו הולך לכיוון המקוה, עקב אחריו. כשראה שאכן, מתקרבים למקוה, רדף אחריו, והוציא מתחת חיקו של האברך את המגבת, נופף בה, ושאלו "וואס איז דאס?"...

[סכינא חריפא]

זקני סיפר לי, שפ"א ראה את כ"ק אדמו"ר בעל 'בית ישראל' זיע"א, ברחובות ירושלים, בהשכמת הבוקר. הבית ישראל, שראה אברך מחסידיו הולך לכיוון המקוה, עקב אחריו. כשראה שאכן, מתקרבים למקוה, רדף אחריו, והוציא מתחת חיקו של האברך את המגבת, נופף בה, ושאלו "וואס איז דאס?"...

נשמע תמוה, אולי היה צריך באמת ללכת?

[ארזי ביתר]

זקני סיפר לי, שפ"א ראה את כ"ק אדמו"ר בעל 'בית ישראל' זיע"א, ברחובות ירושלים, בהשכמת הבוקר. הבית ישראל, שראה אברך מחסידיו הולך לכיוון המקוה, עקב אחריו. כשראה שאכן, מתקרבים למקוה, רדף אחריו, והוציא מתחת חיקו של האברך את המגבת, נופף בה, ושאלו "וואס איז דאס?"...

נשמע תמוה, אולי היה צריך באמת ללכת?

והיא סיבת הגערה. ודי בזה.

[תשבי]

יותר מזה. החסידים שהם טובלים כוננתי לעמך כמובן, לא רק שאינם מכוונים ועושים אותו לשם שמים אלא גם מכוונים להתרחץ וזוהוי מטרתם שהולכים למקווה, כלומר, בעיקר הם מבקשים להתרחץ, ואם יש שם מקווה, מה איכפת להם לטבול, תוכל לעשות בדיקה פשוטה, פתח מקווה בבעלז ללא מקלחות ותווכח לראות שאין לך קליינטים.

[סכינא חריפא]

.

[תשבי]

זקני סיפר לי, שפ"א ראה את כ"ק אדמו"ר בעל 'בית ישראל' זיע"א, ברחובות ירושלים, בהשכמת הבוקר. הבית ישראל, שראה אברך מחסידיו הולך לכיוון המקוה, עקב אחריו. כשראה שאכן, מתקרבים למקוה, רדף אחריו, והוציא מתחת חיקו של האברך את המגבת, נופף בה, ושאלו "וואס איז דאס?"...

נשמע תמוה, אולי היה צריך באמת ללכת?

והיא סיבת הגערה. ודי בזה.

הבית ישראל ז"ל היה אש נגד אלו שהולכים למקווה, ולא טבל במקווה בזופניק במשך כל השנה בלעדי יום הכפורים, אני מקפיד שהבנים שלי לא יילכו למקוה עד גיל שמונה עשרה לערך, כי יש מספיק חולי נפש במקוואות, ודי למבין.
--
אציין שגם בערב יום הכיפורים, נתן רב בערל וואלער ז"ל חדש נפרד למקווה, וזכיתי לראות פעם אחת בערב יום הכיפורים איך הבית ישראל מגיע לטבול.
--
המקווה בזופניק בזמנו שלטו שם חסידי גור, ה"ה רב בערל וואלער ז"ל והרה"ח חנינא שיף, ואחד בשם רוזנטל ובפעם שמעתי שהאחרון יש לו חנות בירושלים בכיכר השבת, ניתן לברר אצלו.

[ארזי ביתר]

תשבי, טעות בידך. אין קשר בין הסיפור שהבאתי לאנקדוטה שציינת.

הסיפור שלי, קשור לתדירות ההצטרכות למקוה, וד"ל.

[תשבי]

תשבי, טעות בידך. אין קשר בין הסיפור שהבאתי לאנקדוטה שציינת.

הסיפור שלי, קשור לתדירות ההצטרכות למקוה, וד"ל.

הרב ארזי לא ירדתי לסוף דעתך, וכי מנין לך שכוונתו היה לשאול את הבחור מהיכן יש לו הרהורים, ומדוע הוא נזקק למקוה, והרי מכאן מעשה רב הוא שלא היו טובלים אלא לצורך.

[תשבי]

קיבלתי באישי את שמו של האדמו"ר שצויין לעיל. עשיתי בירור קצר, ואכן האדמו"ר ההוא זי"ע מעולם לא הלך למקווה, לדעתו הוא אינו מפרסם את שמו, כי האדמו"ר ההוא היה מצווה לכל האברכים שלא יכנסו למקווה, אלא לצורך ממש. כמו כן נאמר לי שהאדמו"ר הנ"ל ביקש שלא יפרסמו את הדבר.

[ח''ל קאליסק]

זקני סיפר לי, שפ"א ראה את כ"ק אדמו"ר בעל 'בית ישראל' זיע"א, ברחובות ירושלים, בהשכמת הבוקר. הבית ישראל, שראה אברך מחסידיו הולך לכיוון המקוה, עקב אחריו. כשראה שאכן, מתקרבים למקוה, רדף אחריו, והוציא מתחת חיקו של האברך את המגבת, נופף בה, ושאלו "וואס איז דאס?"...

נשמע תמוה, אולי היה צריך באמת ללכת?

והיא סיבת הגערה. ודי בזה.

יתכן שגער בו משום שהמגבת נראתה בפרהסיא כמו שכידוע אוסר האדמו''ר מקרלין סטולין על חסידיו ללכת עם מגבת בפומבי