קדושת לוי - רבי נתן מברסלב

[אלי_ש]

מספרים שר' נתן מנמירוב - תלמידו הנאמן של ר' נחמן מברסלב - כתב חלק מהספר 'קדושת לוי', כששהה אצל ר' לוי יצחק מברדיטשוב.
האמנם? ידוע על איזה חלק מן הספר מדובר?
אשמח אם יפנו אותי למקורות בעניין.
תודה מראש

[איש_ספר]

עד כמה שידוע לי מדובר במסורת ברסבלית בלבד.

[ישבב הסופר]

כן חסידי ברסלב יודעים לציין על תורה מסויים בתורת הרבי מבא"ד שלפי מסורת שלהם זה נכתב ע"י רבי נתן מנעמירוב.

[אאאא_ב]

לא הבנתי מה זאת אומרת נכתב. האם כתבו על דעת עצמו, או שמא הכניס שם מדברי רבו, או אפשר ששמע כן מהברדיטשובער ז"ל.

[ישראליק]

אכן במסורת הברסלבאית יש הרבה מידע על זה, בין השאר:
שבעל הקדושת לוי הי' מכנה אותו: מיין נתן'לע; ושפעם אחת הלך רבי נתן זצ"ל למקוה בזריזות נפלאה, ורלוי"צ אמר לו שבודאי יהי' איש כשר.
ועוד רבות, עיין בספר פעולת הצדיק; באש ובמים.
בכלל נכון לדעת שרבי נתן זצ"ל הי' יכול להיות רבי בזמנו כמו כל הצדיקים שהיו אז אלא שהתבטל בפני רבו הקדוש בביטול גמור.
וח"ו לחשוב ולומר שהי' סתם קטלא קניא, ומה גם שהי' לו חברותא שהיו לומדים בידחד כל התוס' ש"ס על הסדר!
ולא באתי פה להעריך גדלותו כי כבר תמצאנו בהספרים הנ"ל.

[ישראליק]

באמת לא ברור איזה תורות בקדושת לוי כתב, אבל יש מסורה מפוקפקת שהוא כתב הקדושות לחנוכה

[אלי_ש]

תודה לכל המגיבים!
הרב לוי יצחק חריטן שלח לי במייל כדברים האלה:

סיפר לי הרב אהרן (בהגרא"ש) וינד שי' מעורכי 'ביאורי החסידות' שע"י מכון מעשה רוקח ששמע מהרה"ח ר' שלום חיים פרוש ז"ל שהיה מקורבו של הגה"ק האדמו"ר מאוזרוב זי"ע, שרבו הגה"ק הנ"ל א"ל שה'קדושות' (קדושת חנוכה, קדושת פורים) שבסה"ק קדוש"ל נכתבו ע"י ר' נתן מברסלב. אכן סגנון הקדושות שונה משאר הספר, ויש גם חלקים נוספים בעלי סגנון שונה לגמרי. איני יודע האם האוזרובער קיבל כן במסורת או שאמר זאת מסברא.

[אאאא_ב]

אלי. עליך לקחת בחשבון שהקדושת לוי נדפס לראשונה בסלאוויטא בשנת תקנ"ח 1798 כאשר רבי נתן היה בסך הכל בן 18 – כמו כן פגש רבי נתן ברבו רבי נחמן זי"ע רק בשנת 1802 כך שלא יתכן שהוכנסו שם תורה בסגנון ברסלביות או משהו דומה לזה.

[אלי_ש]

אלי. עליך לקחת בחשבון שהקדושת לוי נדפס לראשונה בסלאוויטא בשנת תקנ"ח 1798 כאשר רבי נתן היה בסך הכל בן 18 – כמו כן פגש רבי נתן ברבו רבי נחמן זי"ע רק בשנת 1802 כך שלא יתכן שהוכנסו שם תורה בסגנון ברסלביות או משהו דומה לזה.

קודם כל, גיל 18 בימים האלה הוא גיל מופלג.
שנית, אף אחד לא חושב שהכניס שם תורות משלו או משל ברסלב, מדובר על כך שכתב את תורתו של הרב מברדיטשוב כאחד משומעי לקחו. בסופו של דבר הספר נדפס ע"י ר' לוי יצחק עצמו, וע"כ ודאי שסמך ידו על אופן כתיבת הדברים.

[ישראליק]

מי אומר שהתורות שכתב רבי נתן בקדושת לוי הם ברוח ברסלבאית?
אבל חידוש כבר הי' גם באותו גיל

[אדג]

אדמו"ר הצמח-צדק מליובאוויטש ידוע שכתב חידושיו ותורת זקנו כבר בצעירותו ממש (את "שרש מצוות התפילה", שנדפס בשינויים והוספות אח"כ בס' "דרך מצוותיך", כתב הצ"צ כג' שנים לאחר חתונתו, בן י"ז שנה).

[איש_ספר]

סיפר לי ידיד שפגש היום בר' נתן ב"ר אברהם אנשין, והלה אמר לו: כל ימי גדלתי בין זקני החסידים ולא שמעתי סיפור כזה, לאחרונה ישנה מגמה הרואה בבדיית סיפורים ככלי ראוי להאדיר את ברסלב, וסיפור זה יוצא מאותה אסכולה, אחד היה רלוי"צ בנדר שכל דבריו סולת נקיה וכו' וכו'. פלוני מפברק ביודעין, ורעהו זכרונו אינו עמו ואין לסמוך על דבריו.

[אאאא_ב]

גם ללא ר' נתן אנשין ידידי, שהוא אכן מקור מוסמך כאחיין של רבי יעקב מאיר שכטר שליט"א - אני פיקפקתי בסיפור מלכתחילה, ובפרט אחר שמאן דהוא אומרו בשם הרחש"פ ז"ל - האחרון אינו תלמידו של האוזורובער ז"ל. ולא היה שייך בשעתו לעקוב אחר המהירות והגאונות של האוזורוב'ער. ויש לי עוד המון סיפורים מרחש"פ ז"ל כמו שהבבא סאלי ז"ל סיפר לו שפגש את הבעש"ט והמגיד זי"ע והיודעים יבינו למה כוונתי. ולעת עתה די בזה.

[אאאא_ב]

ולתועלת העניין.
אם יש למאן דהוא השפעה על משפחתו החשובה של הרה"ח רבי חיים שלום ז"ל. אנא הדפיסו את הפרוטקולים ממועצת גדולי התורה, ולא נזדקק לכל הסיפורים והמגדלים הפורחים באויר.

[שבע]

סיפר לי ידיד שפגש היום בר' נתן ב"ר אברהם אנשין, והלה אמר לו: כל ימי גדלתי בין זקני החסידים ולא שמעתי סיפור כזה, לאחרונה ישנה מגמה הרואה בבדיית סיפורים ככלי ראוי להאדיר את ברסלב, וסיפור זה יוצא מאותה אסכולה, אחד היה רלוי"צ בנדר שכל דבריו סולת נקיה וכו' וכו'. פלוני מפברק ביודעין, ורעהו זכרונו אינו עמו ואין לסמוך על דבריו.

לידיד ולאומר הידד, שימו לב!

מקורה של שמועה זו בכתב יד שנכתב עוד ב"יום ה’ לסדר בהר, שנת תרמ"ט לפ"ק, פעיה"ק צפת", ונמצא כיום בספרית הקונגרס בוושינגטון, ומס': 83 HEBR; מס' במכון לתצלומי כ"י: F 75883.

עותק נוסף ממכתב זה נמצא באוסף פרטי [מגנזי משפחת אנשין הברסלבאית], ומס' במכון הנ"ל: F 41254.

חלקו פורסם בשנים האחרונות (עם שמועה זו) - בגליון החגיגי שי"ל לקראת ר"ה תש"ע - ע"י מערכת "אוצרות ברסלב". ולמיטב ידיעתי עבר את ביקורת העורך: ר' נתן (ב"ר אברהם) אנשין!


על המסמך חתום "יצחק אייזק ב"ר אשר זעליג גאלדשטיין", המוכר בספרות ברסלב בשם ר' אייזיקל מבוקרשט [אשר שמו מופיע רבות במכתבים משנות תר"ל-תר"מ שנאספו בספר "נתיב צדיק", בני ברק תשל"א]

כל קורא במסמך זה יווכח כי המחבר היה אדם מופלג בתורה, חריף ובקי בספרי מוהר"ן, ובעל-ידע רב בתולדותיה של חסידות ברסלב.

בדף ג, א - הוא מספר בתולדותיו ובשבחו של רבי נתן מברסלב, ובין הדברים הוא כותב כך:
"גם אצל הרה"צ ר' לוי יצחק מבארדיטשוב היה חשוב מאד, כמובא מעט מזה בספר חיי מוהר"ן ("מעלת המתקרבים אליו" סי' מג [במנוקד: סי' שלג]). גם בספר "קדושת לוי" מהרב הנ"ל יש שם העתקות מהר"ר נתן הנ"ל, שהיה מעתיק אצלו מאמריו הקדושים".

מכת"י זה העתיק ר' נתן צבי קניג, בספרו "נוה צדיקים" (ב"ב תשכ"ט, עמ' לא), בכותבו: "בהמשך הזמן נכללו רישומיו בספר הקדוש "קדושת לוי" – כן מצאתי בכת"י מאחד מתלמידי מוהרנ"ת זצ"ל".

ומשם לספר "שבחו של צדיק" (י-ם תשס"ג, עמ' קיג) עם הוספת דברים (ע"פ השמועה): "בעת ההיא [בטרם התקרב לרבינו ז"ל] אף כתב מוהרנ"ת את תורותיו [של הרה"ק מבארדיטשוב], ולאחר מכן הובאו רשימות אלו בגוף הספר הקדוש "קדושת לוי" – בחלק ה"קדושות"].

שמועה זו האחרונה, המציינת בפרוטרוט את ה"קדושות" - מקורה כפי הנראה ברח"ש פרוש - שמסורות רבות ואוהדות היו באמתחתו!

ולמזכיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר

[שבע]

אני מצ"ב סריקה מהמסמך של ר' אייזיקל מבוקרשט

ובו הפרט הנידון

עם עוד פרטים מרתקים על תולדותיו של רבי נתן מברסלב.

ולתועלת הקוראים אעתיקם הנה (עם הערותיו של ר' נתן אנשין החתומות: נ.א.):

"ובסוף שנת תקס"ב נכנס הר"ן [=הרב ר' נחמן] לברסלב, ושם נתקרב אליו תלמידו הר"ר נתן שהי' חתן הגאון הצדיק הר"ר דוד צבי [= אויערבך] שהי' אב"ד במאהליב ובקרעמניץ ובשאריגראד והסביבות.

והר"ר נתן היה גאון גדול בלימוד התורה, גם בקי בשארי חכמות (כמובא בחיי מוהר"ן "מעלת המתקרבים אליו" סי' מ"ט [=במנוקד: סי' שלח]).

וחביריו בני גילו בימי חורפו הי' – הגאון ר' ראובן מאדעסי (=מאודיסה. נ.א.), והגאון ר' ישעיהו מיאסי (=ברומניה).

ועיין בספר "ימי מוהרנ"ת" (=סי' א) איך מקודם אחז בדעת הלומדים החולקים על החסידים, ואח"כ נטה דעתו עם החסידים.

וחותנו הר"ר דוד צבי כשהי' צריך לנסוע לעיר אחרת - הי' ממנה במקומו למופלא שבבי"ד (=בכיר הדיינים. נ.א.) לחתנו הר"ר נתן הנ"ל. והרב ר' דוד צבי רצה שישאר ר' נתן במקומו להנהיג הרבנות אחר הסתלקותו, אך הר"ר נתן הנ"ל בחר בחסידות ומאס ברבנות, כמובא מזה בימי מוהרנ"ת (= סי' ח, כ, כג) ובחיי מוהר"ן (= סי' תמד).

ופעם אחד התווכח עמו הגאון ר' ראובן מאדעסי הנ"ל, מדוע אינו משים כל מגמתו רק בלימוד הנגלה, כי הי' נצמח מזה טובות גדולות להעולם, בפרט בענין היתר עגונות וכו'.
ורבו מאד הסיפורים ממעלת לימודו ובחירתו הטובה מילדותו.

גם אצל הרה"צ ר' לוי יצחק מבארדיטשוב הי' חשוב מאד, כמובא מעט מזה בספר חיי מוהר"ן ("מעלת המתקרבים אליו" סי' מ"ג [=במנוקד: סי' שלג]). גם בספר קדושת לוי מהרב הנ"ל, יש שם העתקות מהר"ר נתן הנ"ל, שהי' מעתיק אצלו מאמריו הקדושים.

ושם בברסלב נתקרב[ו] אצל הר"ן עוד תלמידים, אנשים גדולים ויקרים, ושם נסדרו ונתחברו רוב ספריו, היינו ספר..."

ר' אייזיק מבוקרשט - תרמט.jpg (686.05 KiB) נצפה 12346 פעמים

[אאאא_ב]

אם קבלה היא נקבל.
עשה חיפוש בקדושות ותמצא כמו - רעוא דרעוין. הכלל הוא על פי מה שאמר אדמו"ר מוה' דוב בער - בחיפוש קצר תמצא שרוב רובו של ההוספות בקדושת לוי כתבו כפי הנראה עוד בהיות המגיד זי"ע בחיים, כך שלא יתכן שרבי נתן כתבו.
ואכן פעמים שהוא מזכיר את המגיד וכותב עליו זללה"ה וטרם בדקתי את הדברים לעומק, אך אני כותב ממה שהסתכלתי מקופיא.

[אאאא_ב]

חלילה אם מישהו יעלה על הדעת שזלזלתי ברב חיים שלום ז"ל, הוא אחד האנשים שאני מעריץ ותמיד הייתי מעריצו. - הוא היה מתיישב בליל ששי והיה מוציא תוך שעה כחמש שם מאמרים לכמה וכמה עיתונים. בעל כשרון אדיר.
אך כבר בזמנו, אמרתי לו כמה פעמים שאיני מאמין לו, ובנוגע לאוזורוב'ער ז"ל הוא עצמו אמר שאי אפשר כלל לעקוב אחריו ולא ניתן להבינו מרוב גאונות שלו.
על נתן קוטלר אני באמת מתפלא כי כל דבר הוא מחפש להפריך וישבנו שעות באולם הספרייה - מוזר מאוד שאימץ כתב יד כזה, מה גם שרבי יעקב מאיר הוא דודו, וכנ"ל.
ולעצם העניין עשיתי חיפוש על כמה מהדורות של הקדושות לוי.
והגעתי למסקנא חד משמעי שרוב רובו נכתב עוד בהיות המגיד בחיים, וכל אימת שהוא מזכירו לאחר פטירתו הוא מקפיד לכתוב נ"ע או זלל"ה כמו בכל הספרים החסידיים.

[איש_ספר]

סיפר לי ידיד שפגש היום בר' נתן ב"ר אברהם אנשין, והלה אמר לו: כל ימי גדלתי בין זקני החסידים ולא שמעתי סיפור כזה, לאחרונה ישנה מגמה הרואה בבדיית סיפורים ככלי ראוי להאדיר את ברסלב, וסיפור זה יוצא מאותה אסכולה, אחד היה רלוי"צ בנדר שכל דבריו סולת נקיה וכו' וכו'. פלוני מפברק ביודעין, ורעהו זכרונו אינו עמו ואין לסמוך על דבריו.

לידיד ולאומר הידד, שימו לב!

מקורה של שמועה זו בכתב יד שנכתב עוד ב"יום ה’ לסדר בהר, שנת תרמ"ט לפ"ק, פעיה"ק צפת", ונמצא כיום בספרית הקונגרס בוושינגטון, ומס': 83 HEBR; מס' במכון לתצלומי כ"י: F 75883.

עותק נוסף ממכתב זה נמצא באוסף פרטי [מגנזי משפחת אנשין הברסלבאית], ומס' במכון הנ"ל: F 41254.

חלקו פורסם בשנים האחרונות (עם שמועה זו) - בגליון החגיגי שי"ל לקראת ר"ה תש"ע - ע"י מערכת "אוצרות ברסלב". ולמיטב ידיעתי עבר את ביקורת העורך: ר' נתן (ב"ר אברהם) אנשין!


על המסמך חתום "יצחק אייזק ב"ר אשר זעליג גאלדשטיין", המוכר בספרות ברסלב בשם ר' אייזיקל מבוקרשט [אשר שמו מופיע רבות במכתבים משנות תר"ל-תר"מ שנאספו בספר "נתיב צדיק", בני ברק תשל"א]

כל קורא במסמך זה יווכח כי המחבר היה אדם מופלג בתורה, חריף ובקי בספרי מוהר"ן, ובעל-ידע רב בתולדותיה של חסידות ברסלב.

בדף ג, א - הוא מספר בתולדותיו ובשבחו של רבי נתן מברסלב, ובין הדברים הוא כותב כך:
"גם אצל הרה"צ ר' לוי יצחק מבארדיטשוב היה חשוב מאד, כמובא מעט מזה בספר חיי מוהר"ן ("מעלת המתקרבים אליו" סי' מג [במנוקד: סי' שלג]). גם בספר "קדושת לוי" מהרב הנ"ל יש שם העתקות מהר"ר נתן הנ"ל, שהיה מעתיק אצלו מאמריו הקדושים".

מכת"י זה העתיק ר' נתן צבי קניג, בספרו "נוה צדיקים" (ב"ב תשכ"ט, עמ' לא), בכותבו: "בהמשך הזמן נכללו רישומיו בספר הקדוש "קדושת לוי" – כן מצאתי בכת"י מאחד מתלמידי מוהרנ"ת זצ"ל".

ומשם לספר "שבחו של צדיק" (י-ם תשס"ג, עמ' קיג) עם הוספת דברים (ע"פ השמועה): "בעת ההיא [בטרם התקרב לרבינו ז"ל] אף כתב מוהרנ"ת את תורותיו [של הרה"ק מבארדיטשוב], ולאחר מכן הובאו רשימות אלו בגוף הספר הקדוש "קדושת לוי" – בחלק ה"קדושות"].

שמועה זו האחרונה, המציינת בפרוטרוט את ה"קדושות" - מקורה כפי הנראה ברח"ש פרוש - שמסורות רבות ואוהדות היו באמתחתו!

ולמזכיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר

יש"כ גדול.

[אאאא_ב]

משם לספר "שבחו של צדיק" (י-ם תשס"ג, עמ' קיג) עם הוספת דברים (ע"פ השמועה): "בעת ההיא [בטרם התקרב לרבינו ז"ל] אף כתב מוהרנ"ת את תורותיו [של הרה"ק מבארדיטשוב], ולאחר מכן הובאו רשימות אלו בגוף הספר הקדוש "קדושת לוי" – בחלק ה"קדושות"].

שמועה זו האחרונה, המציינת בפרוטרוט את ה"קדושות" - מקורה כפי הנראה ברח"ש פרוש - שמסורות רבות ואוהדות היו באמתחתו!

ולמזכיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר

אפשר שכוונתו לחלק מן ה"קדושות" שהרי להדיא שחלק מהם נכתבו ונאמרו בעוד היה המגיד זי"ע בחיים ראה בקובץ המצורף. – (ראה גם מספר 4 כמו שכתבתי לעיל בשם מורי)

[שש משזר]

עוד יש לציין, שע"פ מסורת הברסלבית היה ר' נתן 'מחפש' את מקומו בחצרות האדמורי"ם, ולא סיגל לעצמו כלום כי היו שותים לחיים וכו', והוא היה מחפש ה'פנימיות' וכו'.
כך שמאוד לא מסתבר לומר שבהיותו בן י"ח כבר היה תלמיד ותיק להקדושת לוי עד כדי כך שכתב תורותיו ורבו אף השתמש בכתבי תלמידו זה, ולעומת זה נאמר שלא מצא את נקודת האמת עד שהגיע לר' נחמן, ודו"ק.

[איש_ספר]

http://www.otzar.org/aspcrops/179061_27 ... 992014.asp

[אמסטרדם]

זה אומר שבקדושת לוי יש מד' ר' נחמן?

[שש משזר]

זה יותר אומר, שהברסלבאים הולכים 'על כל הקופה'...
גירסאות סותרות? ניחא, העיקר - היינו ובחשנו בכל הקדירות.
[עיעו' ערך 'הסכמות לספר ליקוטי מוהר"ן', ועוד].

[כאמינאדע]

אני מצ"ב סריקה מהמסמך של ר' אייזיקל מבוקרשט

ובו הפרט הנידון

עם עוד פרטים מרתקים על תולדותיו של רבי נתן מברסלב.

ולתועלת הקוראים אעתיקם הנה (עם הערותיו של ר' נתן אנשין החתומות: נ.א.):

"ובסוף שנת תקס"ב נכנס הר"ן [=הרב ר' נחמן] לברסלב, ושם נתקרב אליו תלמידו הר"ר נתן שהי' חתן הגאון הצדיק הר"ר דוד צבי [= אויערבך] שהי' אב"ד במאהליב ובקרעמניץ ובשאריגראד והסביבות.

והר"ר נתן היה גאון גדול בלימוד התורה, גם בקי בשארי חכמות (כמובא בחיי מוהר"ן "מעלת המתקרבים אליו" סי' מ"ט [=במנוקד: סי' שלח]).

וחביריו בני גילו בימי חורפו הי' – הגאון ר' ראובן מאדעסי (=מאודיסה. נ.א.), והגאון ר' ישעיהו מיאסי (=ברומניה).

ועיין בספר "ימי מוהרנ"ת" (=סי' א) איך מקודם אחז בדעת הלומדים החולקים על החסידים, ואח"כ נטה דעתו עם החסידים.

וחותנו הר"ר דוד צבי כשהי' צריך לנסוע לעיר אחרת - הי' ממנה במקומו למופלא שבבי"ד (=בכיר הדיינים. נ.א.) לחתנו הר"ר נתן הנ"ל. והרב ר' דוד צבי רצה שישאר ר' נתן במקומו להנהיג הרבנות אחר הסתלקותו, אך הר"ר נתן הנ"ל בחר בחסידות ומאס ברבנות, כמובא מזה בימי מוהרנ"ת (= סי' ח, כ, כג) ובחיי מוהר"ן (= סי' תמד).

ופעם אחד התווכח עמו הגאון ר' ראובן מאדעסי הנ"ל, מדוע אינו משים כל מגמתו רק בלימוד הנגלה, כי הי' נצמח מזה טובות גדולות להעולם, בפרט בענין היתר עגונות וכו'.
ורבו מאד הסיפורים ממעלת לימודו ובחירתו הטובה מילדותו.

גם אצל הרה"צ ר' לוי יצחק מבארדיטשוב הי' חשוב מאד, כמובא מעט מזה בספר חיי מוהר"ן ("מעלת המתקרבים אליו" סי' מ"ג [=במנוקד: סי' שלג]). גם בספר קדושת לוי מהרב הנ"ל, יש שם העתקות מהר"ר נתן הנ"ל, שהי' מעתיק אצלו מאמריו הקדושים.

ושם בברסלב נתקרב[ו] אצל הר"ן עוד תלמידים, אנשים גדולים ויקרים, ושם נסדרו ונתחברו רוב ספריו, היינו ספר..."

ר' אייזיק מבוקרשט - תרמט.jpg

ההערות שחתום עליהן נ.א. אינן של נתן אנשין. ביררתי זאת מולו.

[שבע]

מצ"ב המסמך
מתוקן סופית ע"י העורך ר' נתן אנשין
שנשלח אליי להגהה אחרונה טרם שנשלח להדפסה
בגליון "אוצרות" ר"ה תש"ע
המצ"ב

סגנון הערותיו מוכר ליודעיו
ואין טעם להתווכח על כך

יערב עליו שיחו
ואני בתומי אלך

[תא חזי]

זה יותר אומר, שהברסלבאים הולכים 'על כל הקופה'...
גירסאות סותרות? ניחא, העיקר - היינו ובחשנו בכל הקדירות.
[עיעו' ערך 'הסכמות לספר ליקוטי מוהר"ן', ועוד].

לא הבנתי, אתה רוצה לטעון שההסכמות לליקוטי מוהר"ן מזוייפות?
ואם הברסלבערס רוצים לבחוש בכל הקדירות... מה אני אגיד לך... הם לא הצליחו בזה כ"כ
(אגב, המגמה כיום בברסלב (כנראה בגלל שכבר שככה רוב ההתנגדות, ובגלל עוד סיבות וד"ל) היא להתנער מכל בדל שייכות לשום חסידות או תנועה אחרת, לרבות תורת הבעש"ט ואפילו הס מלהזכיר שחסידי ברסלב למדו עוד משהו חוץ משולחן ערוך וגמרא, כ"ש וק"ו קבלה ח"ו ח"ו ח"ו, וקוראים ללומדי קבלה בעלי 'פנטזיות דקדושה')

(למשל יש כאלה שגורסים שהר"ן מטשעהרין חיבר שני ספרים לא-קטנים (דרך חסידים ולשון חסידים), שליקט מרוב ספרי החסידות שהיו בימיו - וכל זה בשביל 'להראות למתנגדים שגם חסידי ברסלב לומדים תורת הבע"ש' - דהיינו יהודי ת"ח ישב וליקט 700 עמודים ספרי חסידות מלה במלה כדי להשקיט 'התנגדות' - וראה זה פלא, זה לא עזר (שלא לדבר על כך שספרים אלו נדפסו כמדומני בשנים תרל"ד-תרל"ו, כ40 שנה אחרי שעיקר הרדיפה (לכה"פ מצד חסידי סאווראן) הסתיימה (הרבי מסאווראן נפטר תקצ"ח, רבי נתן נפטר תר"ה)). איזו סברא מופרכת. מצד שני יש כאלה סוברים (שמעתי זאת פעם מהגרימ"מ שליט"א בשם הרב גדליה קעניג) שהוא כתב את הספרים האלה כדי שלא תשתכח תורת הבעש"ט אצל חסידי ברסלב. אני לדידי סבור פשוט שראה בדברים האלו מעלה, וייתכן שבכלל לא נחית לחבר את זה למתנגדים או לחסידי ברסלב, רק ראה בזה מעלה מצד עצמו ללקט תורות תלמידי הבע"ש להפיצם ברבים בצורת 'עניינים'. וזאת לפני הוצאת בעל שם טוב על התורה)


(לגופו של ספר 'שבחו של צדיק' יש לערער לא מעט, ואכמ"ל)


אגב, וכדי שלא לעורר אשכולות עתיקים מרבצם, רק שני דברים על האמור באשכול אחר בעניין ההתנגדות לברסלב וההסכמות לליקוטי מוהר"ן:
* ההתנגדות בדורו של מוהר"ן (על ידי הסבא משפולי, הרה"ק ר"ב ממעז'בוז', ועוד רבים) נסובה בעיקרה כלפי היותו של מוהר"ן 'בעל חזיונות' וחלומות, דבר שלא היה נפוץ (לכאורה) אף בזמן תלמידי הבעש"ט הראשונים, ואף מהבעש"ט השתמרו רק מעט חזיונות. מאידך הפרקטיקה הזאת היתה נפוצה דווקא בדור שקדם לבעש"ט, דור ה'נסתרים' (כפי שמכונה בחב"ד) שרבו בו ספיחי השבתאות רח"ל, וייתכן ואולי שחששו לזה (ישנה חוקרת שמצאה למשל שני מעשיות ממוהר"ן (מעשה מאינדיק, ועוד מעשה שפרח מזכרוני) שיש להם מקור - לא בהכרח מקור ראשוני, ייתכן והרשע י"פ הכירם כמעשיות עממיות - גם בחיבור המיוחס לרשע הטמא י.פ. שר"י ימש"ו). וכיון שדברים אלו עוברים בעיקר מפה לאוזן - עיקר ההתנגדות היתה באזורו הסמוך של מוהר"ן, ופחות ברוסיה הלבנה (וכמו שנמצא שנפגשו בעה"ת ומוהר"ן) ובפולין (מההסכמות בלקו"מ). זו סיבה אחת. (איני מתייחס לסיבות ה'נבואיות' המובאות בכתבי ברסלב, המשוות למחלוקות אלה צביון של דטרמיניזם והכרח המציאות וכו').

סיבה אפשרית שניה: בסוף ימיו של מוהר"ן, אחרי שמעמדו התבסס יותר בעיר ברסלב ובאומן, הוא הרבה מאוד לדבר נגד 'מפורסמים של שקר', בעלמא - הן החסידים והן המתנגדים לברסלב מפרשים אמירות אלה כמכוונות לכל צדיקי ואדמו"רי דורו בחדא מחתא, וממילא יוצא כי חסידי ברסלב (בעיקר כאלה שאין להם מנהיג ומורה חי (אינו זהה לרבי) שממתן אותם קצת) הולכים בהתנגדות לכל רב אחר, לא מיבעיא שאינם מקבלים מרותו, אלא גם אוחזים ממנו כ'מפורסם של שקר' עד שיוכח אחרת (וכנראה לא יוכח...). ומאידך המתנגדים נפגעים עד עמקי נשמתם (ובצדק גמור) מחמת ההכללה הגורפת (כפי הבנתם) לגבי מפורסמים של שקר.
אני לכשעצמי, אחר עיון בתולדות אותו דור ואיזור, הן מהזווית החסידית, והן מהזווית המתנגדית, ואף קצת מהזווית המשכילית, וממעשים שהיו (יעויין בנאחז בסבך ישנו מאמר רלוונטי על כך) - כוונת מוהר"ן לגבי מפורסמים של שקר הייתה מאוד מאוד ספציפית, על אדמו"רים שהנהיגו את חסידיהם בברוטאליות כדי להוציא לעצמם טובות הנאה, 'מעמדות', ושאר תשלומים - כמס שחיטה וכו' וכו'. הנהגה זו הייתה קיימת לכאורה (לפי 'מקורות זרים', כמתנגדים/חסידים שנפגעו וכתבו אגרות/משכילים/השלטונות) אצל כמה מהצדיקים בעיירות הסמוכות לאומן/ברסלב, ומוהר"ן דיבר על מה שראה (וכידוע שלהרבה 'תורות' בליקוטי מוהר"ן יש סעיפים מקבילים בשיחות/חיי מוהר"ן, או במקומות אחרים, שמהם מתבאר למה ועל מה דיבר מוהר"ן באותה 'תורה'), והיה כמעט אולי בגדר כינוי לשושלת מסויימת ואכמ"ל. לא ייפלא שמהם אח"כ היו כאלה שממש התעללו בחסידי ברסלב באומן, וירדו עמהם לחייהם.

* ההתנגדות בדורו של הרה"ק רבי נתן - התאפיינה בעליית מדרגה בקיצוניות (ויש לכך אף עדויות מעיתונות אותו דור, והדור שלאחריו). לגבי סיבותיה - כבר נדונו באשכול המקושר. ורק אוסיף כאן את מה שלמדתי ממקורות שונים:
א. בשונה משאר תלמידי מוהר"ן, שלאחר פטירתו נקטו באחת משתי דרכים (לפי התיאורים הסיפוריים כמובן, אין לנו חומר אחר לפחות לע"ע) - או עבודת ה' מאומצת, או חריגה, שמנעה מחסידים בכלל יכולת להתקרב ללמוד מהם (למשל כמו רבי שמואל אייזיק, או רבי יודל מדאשיב). או שהתערבו בחסידויות אחרות, או שנהגו באדמורו"ת (כמו חתניו של מוהר"ן, וחסידים אחרים), או שעלו לארץ ישראל (ר' שמעון, המשמש של מוהר"ן), רבי נתן לעומת זאת נקט בדרך יותר ממוצעת, שעירבה גם פעילות של לימוד עם בחורים ואברכים צעירים בעיקר, כאלה שאינם בעלי משפחות, ונוחים יותר להשפעה (וכן גם הטראומה של חטאות נעורים יותר טריה אצלם, וה'תיקון' הוא נושא רלוונטי), וגם 'הפצה' של תורותיו של מוהר"ן באמצעות דפוס. אני לא חושב שההתנגדות לדרכו של מוהר"ן התעצמה בגלל איזו 'שיטה' מיוחדת של רבי נתן בתורת מוהר"ן, או פרשנות מחודשת, אלא פשוט בגלל שהוא היחיד שהמשיך ללמד את תורותיו של מוהר"ן כדרך חיים.
ב. במאסף 'ציון' שנת תשס"ד כמדומני, ישנו מאמר מאת פרופ' צבי מרק, הגולל סיפור מרתק (עם מקורות ופרשנות) על כך שאמנם בחייו של מוהר"ן, מוהר"ן הכיר את הרבי מסאווראן, ואף שיבחו, ולאחר פטירת מוהר"ן הוצעה לפני בתו (אדל?) שנתאלמנה, הצעת שידוך עם הרבי מסאווראן (שנתאלמן בסמוך) שהיה אז כבר אדמו"ר חשוב ומוכר. רבי נתן יצא חוצץ נגד שידוך זה, מתוך חשש שהאדמו"ר מסאווראן ינכס לעצמו (בהיותו בעלה של בת מוהר"ן, וחתנו למעשה) את הנהגת חסידות ברסלב, ויתמיר אותה לענף משושלת סאווראן, וברסלב תאבד את הייחודיות שלה (שאין עוררין שהייתה קיימת עוד טרם ר' נתן ופרשנותו). ומני אז גברה התנגדותו של הרבי מסאווראן ומלחמתו ברבי נתן מברסלב וחסידיו עשרת מונים.
יש שיאמרו שהיה זה מאבק על מנהיגותה של ברסלב, ויש שיאמרו שהיה זה מאבק על צביונה ועצם קיומה של חסידות ברסלב כחסידות מבודלת.

[ר_חיים_הקטן]

באמת לא ברור איזה תורות בקדושת לוי כתב, אבל יש מסורה מפוקפקת שהוא כתב הקדושות לחנוכה

מן הראוי לציין שיש הרבה הקבלות לבין מה שכתוב בקדושת לוי ב"קדושות חנוכה" לבין מה שכתוב בפנים בספר בעניני חנוכה (בין פ' מקץ לפ' ויגש).

[ישראליק]

שערי אורה שהי' שייך למוהרנ"ת

עותק הרב הקדוש רבי נתן מברסלב - עם שורות בכתב קדשו
ספר קבלה שער אורה, זאלקאווא תצ"ט. העותק האישי של הרב הקדוש המפורסם ציס"ע רבי נתן מברסלב וחותנו הקדוש רבי דוד הירש 'הגדול' עם כיתוב בדף הפורזאץ בעצם יד קדשו.

ספר הקבלה היסודי שער אורה למקובל רבי יוסף ג'יקטיליה, עם פירוש מאת רבי מתתיה דאלקרט. זאלקווי, בדפוס שהיה מקודם באמשטרדם, שנת תצ"ט.

על גבי דף הפורזאץ, רישום בעלות בכתב יד, המייחסו באופן מפורש אל הרב הקדוש רבי נתן מברסלב 'זה הספר שייך לה"ה התורני והרבני המופלא והמופלג בתורה וביראה ובחסידות כמוהר"ר נתן מבארדיטשוב'. זהו כיתוב מתקופת מגוריו בעיר תהילה בארדיטשוב, בה הסתופף לאור קדושת סניגורן של ישראל הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, ומיוחס כי כתב חלקים נרחבים בספרו 'קדושת לוי'.

מתחת לרישום, מופיע רישום בעלות לחותנו הקדוש של הרה"ק רבי נתן מברסלב, הוא הרה"ק רבי דוד צבי הירש אויערבאך מקרמניץ, רבה של שאריגראד המכונה 'דער גרויסער רבי דוד הירש' ; שייך ... להרבני מוהר"ר דוד הירש משארגיראד.

באורח חריג ונדיר, כותב הרה"ק רבי נתן מברסלב בעצמו על גבי דף הפורזאץ, ומעתיק שטר חוב למעות של צדקה וכה כותב בעצם כתב יד קדשו: המשמעות שטר חוב זה להחתום מעבר לדף סך שמנה מאות רענדליך הלענדיר וזמן פרעון לא יאוחר מר"ח אלול דשנת תקע"ד לפ"ק.

רישום זה נכתב שנים אחדות אחר עזיבתו את העיר בארדיטשוב בשנת תקס"ב.

[שבע]

בדיה!

רבי נתן לא גר מעולם בברדיטשוב
אף מלה אחת איננה בכתב ידו

חותנו הגדול גם לא חתום כאן
אלא מאן דהו בשם ר' צבי הירש

תעשיית השקר פורחת

והמקרא צווח
שארית ישראל לא יעשו עולה
ולא ידברו כזב

[ישעיהו לוריא]

אתה מציג מצג שווא וכוזב.

רבי צבי הירש משארגיראד (מקווה שמאיית נכון) זה יכול להיות רק חותנו של רבי נתן. אלא אם כן יש בדיוק, באותן שנים בדיוק, שני יוסף בן שמעון שגרים בדיוק בעיר אחת קטנה.

הוא גר בברדיטשוב בוודאי ובוודאי. ולא רק ממקורות ברסלביים.
כפי שהובא באשכול זה.

אין כאן שום בדיה בהודעה שציטטת. ולא משנה אם הדגשת בשחור.

לא הדגשתי בשחור, מקווה שיסולח לי.

[שבע]

כשנמירוב מוחלפת בברדיטשוב
והצחוק והרמייה צועדים אל הבנק

צבי הירש הופך לדוד הירש
יוסי סתם נהיה לבן שמעון

קורים לי עובדיהו
תוכיח שאיני נביא

בד_יוק

[מחולת המחנים]

שאלתי פעם את בנו של הדיין הג"ר אברהם דרברמדיקר שליט"א (בא"ב להרה"ק מבארדיטשוב), אודות השמועה שהרה"ק רבי נתן מברסלב כתב את הקדושות בקדושת לוי.
הוא אמר לי שהוא שמע על כך, אך אצלם לא ידוע הדבר.

[לייבעדיג יענקל]

ומה כן ידוע להם? הם יודעים מי היו שאר הכותבים של הקדושת לוי?

[ישראליק]

קראתי בספר אשר בנחל חלק נ"ז, מכתב י"א רל"ז שהי' בין אנשי שלומינו עובד ה' גדול בשם ר' חיים סטולער ז"ל ולא הי' לו בנים זמן רב, למעשה הפצירה אשתו אצל מוהרנ"ת שיבטיח לה בנים, ואכן מוהרנ"ת הבטיח לה בנים עם איזה תנאי ושתקראו את הבן "לוי יצחק" על שם הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע

[צופה_ומביט]

שאלתי פעם את בנו של הדיין הג"ר אברהם דרברמדיקר שליט"א (בא"ב להרה"ק מבארדיטשוב), אודות השמועה שהרה"ק רבי נתן מברסלב כתב את הקדושות בקדושת לוי.
הוא אמר לי שהוא שמע על כך, אך אצלם לא ידוע הדבר.

גם אני מכיר נכדים של הרל"י שלא שמעו על כך מעולם במשפחתם.

[ר_חיים_הקטן]

גם אני מכיר נכדים של הרל"י שלא שמעו על כך מעולם במשפחתם.

ואני שמעתי שהגר"ח שמואלביץ נהג ללמוד קצת ליקוטי מוהר"ן לפני כל שיחת מוסר. וגם אני שמעתי שברלנד למד בחברותא עם הסטייפלר. מי מפיץ שמועות כאלו?

[ישראליק]

ואני שמעתי שהגר"ח שמואלביץ נהג ללמוד קצת ליקוטי מוהר"ן לפני כל שיחת מוסר. וגם אני שמעתי שברלנד למד בחברותא עם הסטייפלר. מי מפיץ שמועות כאלו?

בין כך ובין כך - לא מעלה ולא מוריד