עמוד 1 מתוך 1
ביאור לשון בספר ראב"ן
פורסם: ה' מאי 13, 2010 10:04 am
על ידי איש_ספר
בספר ראב"ן בחלק השו"ת שבסוף הספר: ולא הוכרעו הרבים [הדברים?] כי תריין גורייתא אריא נצחו.
יש המכיר ניב זה? ואיך שיעור קריאתו, כי תריין גורייתא, אריא נצחו? או כי תריין גורייתא אריא נצחו?
ומה משמעות 'נצחו'? מתנצחים או נצחו את האריה?
האם יש משמעות נוספת למילא גורייתא חוץ מכלבה (עירובין פו, א) אולי גורים? אולי 'גורייתא אריא' גורי אריות?
תודה לכל מענה
Re: ביאור לשון בספר ראב"ן
פורסם: ה' מאי 13, 2010 10:07 pm
על ידי אליהוא
לכאורה לפי הענין המשמעות בדברי הראב"ן שלא הוכרעו [כלומר נוצחו] הרבים החולקים כי שני כלבות ניצחו אריה, אם כי כמובן יש לתמוה מי הם שתי הגורייתא ומיהו האריה, כי מאידך נראה שהרבים הם החולקים.
ואגב ברש"י שבת ס"ז מפרש רש"י גורייתא -לביאה, אך לא נראה לי שזה משנה את הפשט כאן.
אולי תפנה להרב דוד דבילצקי שעורך כעת את הראב"ן מחדש, [והו"ל כרך א'] אולי יש לו פשט בזה.
Re: ביאור לשון בספר ראב"ן
פורסם: ה' מאי 13, 2010 10:55 pm
על ידי סמבוסק
מצטרף לאליהוא
Re: ביאור לשון בספר ראב"ן
פורסם: ה' מאי 13, 2010 11:01 pm
על ידי סמבוסק
אולי תתישב דעתכם בזה?
Re: ביאור לשון בספר ראב"ן
פורסם: ה' מאי 13, 2010 11:15 pm
על ידי סמבוסק
לפי זה גם הציטוט מהראב"ן אינו נכון, וצ"ל ביתרין ולא כי תרין
Re: ביאור לשון בספר ראב"ן
פורסם: ו' מאי 14, 2010 12:01 am
על ידי איש_ספר
תודה לכולם ועל צבאם לסמבוסק מאיר עיני חכמים שהראה מקורו.
אבל מש"כ בסוף בתריין אינו נכון וצ"ל כי תריין וכ"ה בדפוס פראג.
ועתה א"צ כמובן להגיה הדברים במקום הרבים.
ואגב רש"י בסנהדרין מפרש שהוא בתמיה וא"צ לומר שנטה ראב"ן מפירש"י אלא שהשתמש בפתגם זה לפי ענינו.
דוגמא לדבר נמצא באותו סימן שכתב ראב"ן אחר שמנה דעות רבותיו כתב: 'ורבותא למי חשבינהו' וצ"ל 'למחשבנהו'. ולקח לשון חז"ל וכי רבותא למחשב גברא והטהו למשמעותו ההפוכה. ולשון זה במשמעות מחודשת זו נמצא גם בדברי ר"ת בספה"י ועוד.
Re: ביאור לשון בספר ראב"ן
פורסם: ו' מאי 14, 2010 9:06 am
על ידי img770
מעיון בגופא דעובדא - נראה לפרש אחרת קצת מכפי שרצה להבין אליהוא, ולפי זה יעלו הדברים בטוב.
דהנה, גוף השאלה היא בשלשה שותפין, שתובעין השניים את האחד אודות חצר הייתה להם בשותפות, והכריע הראב"ן לטובת האחד, שכן בידו החזקה וגם נתן דמים.
וא"כ נראה שכוונת הראב"ן לומר, שלא הכריעו השניים - שכח טענתן חלש יותר, את האחד - שבריא כוחו. ולא כמו שבד"כ - ששני גורייתא מכריעים את האריה.
היינו שכך כוונת הראב"ן:
"ולא הוכרעו הרבים, [היינו שלא הכריעו הרבים לטובתם, כמו ש] בתרין גורייתא אריא נצחו [שכך קורה בד"כ]".
הלא כן?
Re: ביאור לשון בספר ראב"ן
פורסם: ו' מאי 14, 2010 11:45 am
על ידי סמבוסק
img770 כתב:מעיון בגופא דעובדא - נראה לפרש אחרת קצת מכפי שרצה להבין אליהוא, ולפי זה יעלו הדברים בטוב.
דהנה, גוף השאלה היא בשלשה שותפין, שתובעין השניים את האחד אודות חצר הייתה להם בשותפות, והכריע הראב"ן לטובת האחד, שכן בידו החזקה וגם נתן דמים.
וא"כ נראה שכוונת הראב"ן לומר, שלא הכריעו השניים - שכח טענתן חלש יותר, את האחד - שבריא כוחו. ולא כמו שבד"כ - ששני גורייתא מכריעים את האריה.
היינו שכך כוונת הראב"ן:
"ולא הוכרעו הרבים, [היינו שלא הכריעו הרבים לטובתם, כמו ש] בתרין גורייתא אריא נצחו [שכך קורה בד"כ]".
הלא כן?
אם אתה מפרש לא הוכרעו, דהיינו לא הכריעו. [ואולי יש להגיה "לא הכריעו"] א"כ לא צריך יותר לדחוק הלשון, אלא הפירוש הוא כמו שפירש רש"י בסנהדרין שם, דתרין גוריין אריא נצחו, בתמיה. דהיינו כיון שכוח הארי כל כך גדול, וכי שני כלבים יוכלו לנצחו.
Re: ביאור לשון בספר ראב"ן
פורסם: ו' מאי 14, 2010 6:31 pm
על ידי img770
מקבל.
Re: ביאור לשון בספר ראב"ן
פורסם: ו' מאי 21, 2010 7:06 am
על ידי המעיין
בשבת סז א גורייתא פרש"י לביאה נקבה