מאיר סובל כתב:אמנם בעיקר הנושא האם בי"ד רבני הוא דן כדין תורה או שדן לפי החוק וממילא דינו כערכאות של גויים, יש להוסיף מה שדומני לא נמצא בספר הזה: לאחרונה בהנחיית והכוונת הארכי-משפטן הדיין בדימוס, הגאון ר' שלמה דייכובסקי מנהל זמני של בתי הדין הרבניים, בתי הדין מחלקים את הרכוש בין הבעל והאשה חצי-חצי, לא רק במה שהיה עד היום, אלא בכל עושר שהרוויח הבעל בעבודותיו הפרטיות, או בתואריו והכשרתו המקצועית, וכו', הכל הולך חצי לאשה מדין "איזון משאבים".
אוי לנו שאין שום רב יר"ש אמיתי, שימחה בהם.
הופכים את בתי הדין לפקידות משפטית של ביצוע החוק, והם מרוקנים מהשו"ע.
בעבר לפני עשרות שנים כשהחלו לדון ירושת הבת נגד התורה, עוד נשמעו מחאות. היום כבר כלום.
הקיק כתב:בס"ד. בלי להיכנס כלל לכל הנושא הספציפי של רמות הכפייה המותרות על הבעל כדי שיסכים לתת גט לאשתו, שנחלקו בזה כידוע גדולי ישראל ודייני ישראל כבר דורות רבים, ובלי להביע דעה על רמת יראת השמים של רב זה או אחר, אני מבקש רק לציין שבקונטרס הזה יש גם פרק שלם על הפסלות והעיוות וההעברה על דת שיש בבית דין לערעורים ולדיונים בו. כנראה שיש המעוניינים לשכוח ולהשכיח שלא רק בבתי הדין הרבניים ישבו ויושבים ת"ח מופלגים מכל הגוונים שאינם מזהים את עצמם כנראה כדיינים פסולים וכו', אלא גם בבית הדין הגדול, בית הדין לערעורים, שהוקם בלחץ שלטונות המנדט וכו' וכו', ישבו כמה יהודים רציניים כמו הגריש"א זצ"ל ואחרים; לא שמעתי ולא ראיתי בכל ההספדים והכתבות שנתפרסמו לאחר פטירתו שהגריש"א ביקש לעשות תשובה על השנים הרבות בהן היה דיין בבית הדין הרבני הגדול לערעורים. ידועה גם ההערכה המופלגת של הגריש"א זצ"ל לרב הרצוג זצ"ל, ולשונות הביזיון לרב הרצוג בקונטרס הזה מאוד לא ראויות. לכן הייתי נזהר מלקבל באופן אוטומטי כל מה שכתוב בקונטרס הזה גם בנושאים אחרים, לא הייתי נחפז לומר שהגר"ש עמאר שליט"א וק"ו הרב עובדיה זצ"ל הם עמי הארץ או גרוע מזה וכד', ולמרות החתימות המרשימות של השרים המסכימים תמיד הרי קיימת השאלה מה ראו ועל מה הסכימו.
ביקשתי רק להפנות את תשומת הלב לנקודה הזו, אבל ממש אין לי רצון להתחיל פולמוס בנושא... הק' יואל
אוצר החכמה כתב:אולי תבאר בקצרה את טעמו?
בן החבורה כתב:מענין לענין באותו ענין, נסתפקתי לא מזמן האם אדם דתי שותומ"צ שהוא שופט בבית משפט מחוזי כשר לעדות.
איש רגיל כתב:בן החבורה כתב:מענין לענין באותו ענין, נסתפקתי לא מזמן האם אדם דתי שותומ"צ שהוא שופט בבית משפט מחוזי כשר לעדות.
?
מאיר סובל כתב:שנית לגבי מש"כ כ"ת לגבי חוק איזון משאבים שזה לפי שטר התנאים, זה לכאורה מתנגש עם שטר הכתובה [ולהדיא ראיתי בפסק דין של בית הדין בנתניה שאשה שקיבלה חצי מרכוש בעלה, לא יכולה לרכב אתרי רכשי ולקבל גם מה שכתוב לה בכתובה בנוסף], אם כן יש פה עקירת כתובה של חז"ל ע"י הסכמה מכללא ומסתמא של החוק לפי "רוח האמור בשטר תנאים".
ושטר כתובה המפורש, והעדים החתומים בו כדת וכדין - חספא??
א. לגבי זוגות שנישאו לפני חוק יחסי ממון בין בני זוג, שאז יש רק את חזקת השיתוף- הוא מסתמך על שטר התנאים על מנהג העולם.
ב. לגבי זוגות שנישאו אחרי זה- מדין תוקף החוק שעל-דעת כן נישאו.
כך זכור לי- בעז"ה אשתדל לעיין אם יש לי דרך להעלות את הדברים לכאן במלואם.
מחולת המחנים כתב:איש רגיל כתב:בן החבורה כתב:מענין לענין באותו ענין, נסתפקתי לא מזמן האם אדם דתי שותומ"צ שהוא שופט בבית משפט מחוזי כשר לעדות.
?
היה גם היה, ד"ר יצחק קיסטר ז"ל, שופט בבית המשפט העליון, יותר מאדם דתי, היה מקורבם של גדולי ישראל.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7% ... 7%98%D7%A8
הקים משפחה לתפארת, בנו הוא הגאון רבי עקיבא קיסטר שליט"א מראשי ישיבת יד אהרן.
יעקב כהן כתב:ספר משפטי ישראל
איסור הליכה לבתי משפט ול... בתי דינים הרבניים הפועלים לפי חוקי המדינה...
https://drive.google.com/file/d/0B4JHu_ ... sp=sharing
ספר מעניין שמדבר על כמה ליקויים שבבתי הדין הרבניים, שלצערנו כולנו יודעים שיש אמת בדבריו השאלה זה עניין של פרופורציות, נשמח לתגובות ענייניות לדבריו.
עושה חדשות כתב:על בית הדין לערעורים, ועל הגרי"ש אלישיב,
שמעתי שבאמת הגרי"ש לא היה מבטל שום פס"ד של ב"ד אחר, אא"כ היה סובר שזה טעות בדבר משנה.
ולכן הרבה פדרי"ם שהוא חתום בהם, אינם משקפים כלל את שיקול דעתו.
כמובן, אין זה מוכרח שכך סבר גם הגרי"ש אלישיב, אבל אפשר לשער שאולי כך היתה גם דעת רבו.יש לפסוק כרדב"ז שבזמנינו בי דינא בתר בי דינא דייקי... זהו הבסיס לסמכותו ולפעולתו של בית הדין הגדול לעירעורים".
תמיד היה לנו ב"ד של ערעורים בכל ערי תורקיה, וזה דבר ידוע ומפורסם לכל חכם אשר ישב על כס ההוראה כי אחר הפס"ד של הב"ד הראשון - יש לו זכות הבע"ד לערער על הפס"ד, בהגישו בכתב את ערעורו לראש הרבנים שבעירו, וראש הרבנים היה שולח את הפס"ד יחד עם הערעור לעיר הבירה קושטא רבתי, ושמה היה ב"ד גדול שמעיין בדין, והיה לו הכח לסתור הדין ולדונו מחדש, או לקיים הפס"ד וכו'. וכן היינו נוהגים גם בירושלים ת"ו ובהרבה מקומות מקדמת דנא, ואין שום אדם ושום ב"ד פקפק בדבר הזה, ואם ראשונים כמלאכים נהגו ככה, אנו כבני אדם מדוע לא נלך בעקבותיהם.
וזה חידוש מה שמשמיע לנו הראש"ל הנ"ז, כי גם בפעיה"ק ירושלים היו כבר נוהגים ככה מקדמת דנא, שהיו יכולים לערער לפני ב"ד גדול על פס"ד שהיה מוציא בי"ד קמא, ולא שמענו ולא קראנו על ככה במקו"א, אך לא שמענו ולא ראינו - אינו ראיה, וחזקה שבודאי הראש"ל הנ"ל - לא בדה ח"ו דברים מלבו ולהעיד על ככה.
תודה על ההפניה, אבל אני לא מחפש מקורות שמצדיקים הקמת בי"ד לעירעורים (יש רבים כאלה, למשל דברי הרב משה פרקוביץ: https://www.psakim.org/Psakim/File/1997) אלא מחפש מקור לטענה שהיה בעבר בי"ד כזה בירושלים. אם תרצה, אני לא מחפש מקור הלכתי אלא היסטוריכמעיין המתגבר כתב:בשו"ת יביע אומר כתב על זה באריכות.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 124 אורחים