התבטאות מורכבת של רבינו הגרי"ס על דרך חב"ד

[איש_ספר]

ר' אהרן יחיאל קראל מוויטבסק (היודע פרטים נוספים לזהותו, יתכבד לרשום) הביא בשנת תרס"ט לדפוס קונטרס מחידושי תורתו: יד אהרן.
מטבע הדברים (קונטרס קטן שנדפס כנראה בכמות מעטה) הינו נדיר ואינו מצוי באוצר ובשאר המאגרים.
לפי הסכמת הגרי"א, נראה שהדפסת הקונטרס נועדה לעורר לב נדיבים לתמוך בו ולעמוד לישעו.
יתכן שהדברים מפורשים בהקדמת המחבר, אבל אין לי אלא צילום ההסכמות.

ועתה לענין עצמו:
בהסכמת הגרי"ס (שהמחבר מגדירו כמורו!) הוא כותב כך:

יד אהרן.jpg (544.67 KiB) נצפה 6874 פעמים

ולמען השם להחזיק דרכו בעבודת ה' כדרכו, ואף כי דרכו נמשך מהחב"ד, אע"פ כן ישרה היא, כי דרך אמת לכת"ר.

לפי מיעוט הבנתי פירוש הדברים כך: אע"פ שדרכו היא דרך חב"ד (הסתייגות), עכ"ז לדידו ולתכונתו, דרך אמת היא.
ועדין אינו מבואר כה"צ.
-----
יש בכתובים (החבדיי"ם) שיחה בין הגרי"ס לרש"ב אודות אריכות התפילה אצל חב"ד, שהגרי"ס תמה ע"ז ומענה הרש"ב.

[תוכן]

רי"ס נותן הסכמה על ספר שנכתב כנראה בסגנון יותר "ליטאי". ועל זה הוא מזהירו שעל אף שהספר נכתב בסגנון ליטאי, מ"מ הוא מזהירו שלא לסטות מדרכו בעבודת ה'. ואף על פי שדרכו הוא חב"ד והרי רי"ס עצמו אינו תופס בדרך זה ומן הסתם שיש עליו גם ביקורת כמו שכל תנועה ביהדות היתה לה ביקורת על אלו ששונים ממנה, מ"מ בשביל המחבר דרך חב"ד היא הדרך הנכונה.

[ישבב הסופר]

במאמר של הגרא"א קפלן שנמצא ב'בעקבות היראה' הוא דן אודות הקשר בין אדמורי חב"ד והגרי"ס.

[עשוי לנחת]

יישר כח

יש בכתובים (החבדיי"ם) שיחה בין הגרי"ס לרש"ב אודות אריכות התפילה אצל חב"ד, שהגרי"ס תמה ע"ז ומענה הרש"ב.

מי יעלה לנו?

[החזן]

יישר כח

יש בכתובים (החבדיי"ם) שיחה בין הגרי"ס לרש"ב אודות אריכות התפילה אצל חב"ד, שהגרי"ס תמה ע"ז ומענה הרש"ב.

מי יעלה לנו?

לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה.

[עשוי לנחת]

יישר כח

יש בכתובים (החבדיי"ם) שיחה בין הגרי"ס לרש"ב אודות אריכות התפילה אצל חב"ד, שהגרי"ס תמה ע"ז ומענה הרש"ב.

מי יעלה לנו?

לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה.

יישר כח גדול. עזרת לי מאוד.
[נו, ואולי בכל זאת - אם זה כ"כ קל - תמצא ותעלה לנו...?]

[כהן]

ר' אהרן יחיאל קראל מוויטבסק (היודע פרטים נוספים לזהותו, יתכבד לרשום) הביא בשנת תרס"ט לדפוס קונטרס מחידושי תורתו: יד אהרן.
מטבע הדברים (קונטרס קטן שנדפס כנראה בכמות מעטה) הינו נדיר ואינו מצוי באוצר ובשאר המאגרים.
לפי הסכמת הגרי"א, נראה שהדפסת הקונטרס נועדה לעורר לב נדיבים לתמוך בו ולעמוד לישעו.
יתכן שהדברים מפורשים בהקדמת המחבר, אבל אין לי אלא צילום ההסכמות.

ועתה לענין עצמו:
בהסכמת הגרי"ס (שהמחבר מגדירו כמורו!) הוא כותב כך:

יד אהרן.jpg

ולמען השם להחזיק דרכו בעבודת ה' כדרכו, ואף כי דרכו נמשך מהחב"ד, אע"פ כן ישרה היא, כי דרך אמת לכת"ר.

לפי מיעוט הבנתי פירוש הדברים כך: אע"פ שדרכו היא דרך חב"ד (הסתייגות), עכ"ז לדידו ולתכונתו, דרך אמת היא.
ועדין אינו מבואר כה"צ.

לדידו ולתכונתו? לא מוזכר. לכאו' הכונה שכידוע חלק מהביקורת על החסידים [עכ"פ בדורות האחרונים] היא שהם מדומיינים והולכים בגדולות במקום קיום המצות כהלכתן וע"ז כתב הגרי"ס דהוא עכ"פ דרך עבודתו באמת

[מקורות]

מתוך ספר נשיאי חב"ד ובני דורם - ערך "כ"ק אדמו"ר רבינו שמואל נ"ע:

[מקורות]

מאגרות קודש מוהריי"ץ

[מרחביה]

מתוך ספר נשיאי חב"ד ובני דורם - ערך "כ"ק אדמו"ר רבינו שמואל נ"ע:

כמדומה שכל דבריו מקורם במאמר ב'בעקבות היראה' שצויין למעלה.

[חובב_ספרים]

מתוך ספר נשיאי חב"ד ובני דורם - ערך "כ"ק אדמו"ר רבינו שמואל נ"ע:

המובא בספר נשיאי חב"ד ובני דורם יש בו שינוים מהנמצא במקור המשנים הרושם באופן חב"די מובהק לטובת חב"ד, כמובן.
מובא מגדולים אין אונזער צייט שרי"ס נסע עם הרבי כשענה לו על חשש גאוה. אין לי ספר המקור לבדוק אבל כפי המובא בספר במחיצתם של גדולי הדור, שהוא תרגום ללה"ק של גאא"צ, רק לפי נוסח החסידים נסע רי"ס עם הרבי, [ולגרסתם לא טען רי"ס שחושש מגאוה]. לפי הנוסח שחשש מגאוה לא הובא שנסע עם הרבי, ויש גרסא שגם הרבי חדל מלנסוע בכרכבה.
גם המעשה עם גילוי ראש הובא שם, ובספר בספר נשיאי חב"ד ובני דורם השמיטו נוסח מתנגדים שרבי ישראל העיר על כך אינני יכול להרשות הדבר לעצמי שאם אקנה פאה נכרית לא יהיה לי בשביל האכסניה.

[ספרא]

לפי הסכמת הגרי"א, נראה שהדפסת הקונטרס נועדה לעורר לב נדיבים לתמוך בו ולעמוד לישעו.


פירוש הדברים כך: אע"פ שדרכו היא דרך חב"ד (הסתייגות), עכ"ז לדידו ולתכונתו, דרך אמת היא.
ועדין אינו מבואר כה"צ.

כפי הנראה, היה ר' אהרן יחיאל קראל מוויטבסק רב באיזה מקום, או ענין אחר לו, שהחזיקוהו אנשי קהילתו וכדו'.
ויהי היום, ויאמרו עליו כי כיון שנמשך לדרך חב"ד צריך להפסיק התמיכה בו.
וע"ז כתב ר' ישראל מה שכתב.

ואם כך הדברים, קשה להוציא מהם שום השקפה על דעתו של ר' ישראל על חב"ד.

[הגהמ]

לפי הסכמת הגרי"א, נראה שהדפסת הקונטרס נועדה לעורר לב נדיבים לתמוך בו ולעמוד לישעו.


פירוש הדברים כך: אע"פ שדרכו היא דרך חב"ד (הסתייגות), עכ"ז לדידו ולתכונתו, דרך אמת היא.
ועדין אינו מבואר כה"צ.

כפי הנראה, היה ר' אהרן יחיאל קראל מוויטבסק רב באיזה מקום, או ענין אחר לו, שהחזיקוהו אנשי קהילתו וכדו'.
ויהי היום, ויאמרו עליו כי כיון שנמשך לדרך חב"ד צריך להפסיק התמיכה בו.
וע"ז כתב ר' ישראל מה שכתב.

ואם כך הדברים, קשה להוציא מהם שום השקפה על דעתו של ר' ישראל על חב"ד.

אם כדבריך נראה שפענוח הנכון לר"ת למה"ש הוא 'למען השלום' ולא 'למען ה'' כפיענוח הראי"ס. ובכל זאת לו יהא כדבריך נראה שעדיין יש להסיק המסקנא המבוקשת מכך שלא שלל הגר"י הביקורת מכל וכל ואמר שאין להאשים מישהו בכלל השתייכותו לחב"ד וכדו'.

[י. אברהם]

נוסח אחר בהסכמת הגרי"ס...

ואף כי דרכו נמשך מהחבר

קדוש ישראל.jpg (69.79 KiB) נצפה 6281 פעמים

רשימת ההסכמות לס' יד אהרן:

ר' ישראל בהרז"ו [זאב וולף] (ליפקין מסאלאנט);
ר' מאיר מיכאל, סאט;
ר' אלעזר משה הלוי איש הורוויץ, פינסק;
ר' יוסף דובער הלוי [סולובייציק. בריסק];
ר' משה אריה הלוי, יאנווע פלך קאוונע;
ר' [שלמה זלמן שמחה] טרויב, קידן;
ר' יצחק אלחנן [ספקטור] קאוונא, כד כסליו תרל"ט;
ר' נפתלי צבי יהודא ברלין;
ר' יהושע הלוי איש הורוויץ, שקלאב;
ר' יעקב רבקין, ווילנא, ו אייר תרמ"ה;
ר' משה בן ריא"ז [ר' יהושע אייזיק שפירא], ריגא, טז אדר תרמ"ו;
ר' ראובן [ב"ר אברהם] הלוי [לוין], דענעבורג, ערב ראש חודש אייר תרמ"ו;
ר' ירוחם יהודא ליב [פרלמן], מינסק;
ר' יוסף, וועקשנה;
ר' חיים אברהם שפירא, סמרגאן. וחתום עמו: ר' אברהם [יצחק ב"ר אהרן] משכיל לאיתן;
ר' משה ליב ב"ר שמואל, מינסק, יג אייר תרמ"ה. וחתום עמו: ר' יהודא ליב כהן, פרידרכשטאט;
ר' שמואל [שניאורסון] (מלובאוויטץ);
ר' מרדכי בן הרב"ש [ר' ברוך שלום] שניערסאן, וויטעבסק;
ר' משול [!] הכהן, באריסעוו;
ר' משה שמואל בהגאון מוהר"א [ר' אריה] ליב שפירא, באברוסק, טו אדר-א תרס"ח;
ר' אבא ליב שאפירא, וויטעבסק;
ר' יהודא ליב חייקין "בפקודת אדמו"ר [ר' שמריה נח שניאורסון] שליט"א", באבראסק, טז אדר תרס"ח;
ר' יהודא ליב צירלסאן ור' יהושע בא"א ר"י מיאסנאגראדסקי, פרילוק, כד אדר-א תרס"ח;
ר' מנחם מענדיל חן, ניעזין, טו אדר-ב תרס"ח;
ר' אריה ליב האפט, קאנטאפ, כא אדר-ב תרס"ח;
ר' רפאל מרדכי ווארשאנסקא, האמל.

[זקן ששכח]

נוסח אחר בהסכמת הגרי"ס...

ואף כי דרכו נמשך מהחבר

קדוש ישראל.jpg

דהיינו?

[י. אברהם]

נוסח אחר בהסכמת הגרי"ס...

ואף כי דרכו נמשך מהחבר

קדוש ישראל.jpg

דהיינו?

על פניו, היינו צנזורה.

[י. אברהם]

בקונטרס יד אהרן נדפסו גם חידו"ת מהג"ר משה ב"ר שלמה זלמן חפץ אבד"ק טשאוס:

בישורון כתב ר"ד קמינצקי על הנ"ל:

חפץ.jpg (50.51 KiB) נצפה 6167 פעמים

[דרו בר פפא]

רשימת ההסכמות לס' יד אהרן:
..............
ר' חיים אברהם שפירא, סמרגאן. וחתום עמו: ר' אברהם [יצחק ב"ר אהרן] משכיל לאיתן;

הג"ר אברהם יצחק משכיל לאיתן היה רב בעיר חיסלאוויץ (חאסלאוויץ, חסלוביץ). בעיר זו היתה קהילה נכבדה של חסידי חב"ד והם העריכו מאד את הרב ה"מתנגד" של עירם. ומלבד זה, אחד מבניו של רב זה, ר' אליעזר משכיל לאיתן (תלמיד ישיבת ולוז'ין בצעירותו), התחתן עם אשה בשם פערלא גוראריה !!

.

[דרו בר פפא]

ר' אהרן יחיאל קראל מוויטבסק (היודע פרטים נוספים לזהותו, יתכבד לרשום) הביא בשנת תרס"ט לדפוס קונטרס מחידושי תורתו: יד אהרן.

יש בהיברו בוקס ספר ממנו הנקרא "תורת אהרן" ושם כתב בנו את סדר היחס של אביו המחבר. דפוס פיעטרקוב תרפ"ח.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=8
.

[מה שנכון נכון]

ר' אהרן יחיאל קראל מוויטבסק (היודע פרטים נוספים לזהותו, יתכבד לרשום) הביא בשנת תרס"ט לדפוס קונטרס מחידושי תורתו: יד אהרן.

יש בהיברו בוקס ספר ממנו הנקרא "תורת אהרן" ושם כתב בנו את סדר היחס של אביו המחבר. דפוס פיעטרקוב תרפ"ח.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=8
.

זה מחבר אחר. (בעל יד אהרן שם אביו מרדכי).

[דרו בר פפא]

זה מחבר אחר. (בעל יד אהרן שם אביו מרדכי).

מה מקור הידיעה?

.

[מה שנכון נכון]

http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... base=MBI01

[דרו בר פפא]

http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000165103&local_base=MBI01

תודה.
אולי היו קרובים זה לזה. הבן מספר על אביו המחבר בהקדמה לתורת אהרן הנ"ל, שהוא שהה אצל השפת אמת בפולין.

[ברשילא]

'כתבי הסבא מקלם ותלמידיו' תלמידיו ח"ב, עמ' תשעה - דברי רבי גרשון מיאדניק בשם רבי נפתלי אמסטרדם:

אמר הגרי"ס ז"ל - אם אומר כי שיטת פלוני היא העיקרית הלא ענין לימוד התורה רפה בידם מעט. ואם אומר ששיטת פלוני היא העיקר, הלא גם אצלם חסר במעט. לזאת הכריע לקחת החבל בשתי ראשים לימוד התורה ולימוד המוסר.

"שיטת פלוני" קמא, הכוונה כמובן לחסידות.