לרגלי המאורעות בעולם של ירידת גשמים לקללה ח"ו, 'אך תראי אותי תקחי מוסר', אציגה עיון אחד במשמעות לשון עריפה.
לכאורה מצינו שתי משמעויות שונות למלה זו. א) הריגה דרך שבירת הצואר דהיינו העורף, בדברים כא,ד: וערפו שם את העגלה בנחל, וראה רש"י הושע י,ב וסנהדרין נב,ב. ב) ב) לשון הטפה, בדברים לב,ב: יערף כמטר לקחי. ובאמת בתרגום אונקלוס מצינו חילוק, שגבי הריגה תרגם: וינקפון. וגבי הטפה תרגם: יבסם.
אולם ראה בגמ' תענית ז,א: רבא רמי כתיב יערף כמטר לקחי וכתיב תזל כטל אמרתי, אלא אם ת"ח הגון הוא כטל ואם לאו עורפהו כמטר. תניא, היה רבי בנאה אומר, כל העוסק בתורה לשמה תורתו נעשית לו סם חיים...וכל העוסק בה שלא לשמה נעשית לו סם המות שנאמר יערף כמטר לקחי, ואין עריפה אלא הריגה שנאמר וערפו שם את העגלה. הרי מבואר שגם במשמעות עריפת המטר ישנו ענין הריגה, וכן עולה מתרגום יוב"ע שתרגם גם כאן: ינקוף.
ולכאורה עולה מדברי הגמ', דעריפה היא דוקא בחוזק וכעריפת מטר ולא בטל בנחת, אבל ראה להלן שם לג,כח: אף שמיו יערפו טל, וצ"ע.