פורום אוצר החכמה

מה המקור לאמרה זו?

בחיפושי העליתי שהמקור הראשון בו מובא מאמר זה, הוא בספר "חמדת ימים" (שבועות פ"ג ד"ה לפיכך, נדפס לראשונה בשנת תצ"א), שכתב: "והאיש המשכיל ישקיף וירא להתנהל לאיטו בלימודו, וכל שכן בדברים שעומדים ברומו של עולם, ובשמרם עקב רב, כי על כן יאמר משל הקדמונים הקב"ה מונה עתים אבל אינו מונה דפים".

ובספר "נוה שלום" לר' שלום הכהן שולאל (נדפס ליוורנו תקס"ד) כתב על דברי השו"ע (או"ח סי' א) טוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה, ז"ל: "...כמ"ש רז"ל הקב"ה מונה עתים ואינו מונה דפים".

ור"א פאפו ב"פלא יועץ" (אות ל, קושטנדינה תקפ"ד), וב"חסד לאלפים" (סי' א) כתב: "וידוע שאין הקב"ה מונה דפים אלא שעות".

האם ידוע לאי מי מקורות קדומים לאלו?

viewtopic.php?f=7&t=162&p=111204#p691
ראה שם ובהודעות שלאחמ"כ

עשוי לנחת כתב:http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=162&p=111204#p691
ראה שם ובהודעות שלאחמ"כ

דקתי בדבריי כשביקשתי מקורות קדומים לחמדת ימים, ולא נתחדש שם מאומה.

כנראה שגם בדורנו יש 'צדיקים נסתרים' החפצים בעלום שמם.. וכך קיבלתי באישי:

לשון זו בדיוק כמו שביקשת אינני יודע,
אך הרעיון מופיע בספר מקור חיים לר' חיים הכהן מארם צובא, אמשטרדם תט"ו, סימן א' אות ד': "וכבר נת' אצלי ממשחז"ל ששואלים לאדם קבעת עתים לתורה, ואין שואלים ממנו כמה תורה היה למד...".
וצוטט באליה רבה ובשאר הפוסקים שם.

מעניין האם מכאן שאב בעל ה"חמדת ימים" את דבריו, שכידוע ליקט ואסף מספרים וסופרים, כפי שעמד על כך ישעיה תשבי במאמרו "לחקר המקורות של ס' חמדת ימים".

ועוד זאת קיבלתי:

לענ"ד לא נראה שמכאן מקור ישיר ל'חמדת ימים', עד כמה שידוע לי אין דרכו של החמ"י לעבד לשונות עד כדי כך.

ובאמת, שלא כ"כ חשוב לי מה מקורו של החמד"י, בוער לי יותר לדעת: 1) האם הרעיון עצמו מוסכם עוד מלפניו, 2) מהו באמת המקור הראשון שבו מופיע המשפט.

בנוגע לרעיון עצמו, לכאו' הוא מתבסס על דברי חז"ל (שבת לא) שאדם נשאל בבוא יומו "קבעת עתים לתורה". אבל יש לדון ממקום אחר, וזה משאחז"ל "היכי דמי בעל תשובה, אם היה רגיל לשנות דף אחד ילמד שני דפין וכו'. - והרי שיש חשיבות בדפים.

ומשו"כ מעניין אותי מי הכריע בין אמרי חז"ל אלו. (וכמובן שאפש' לדייק עוד מחז"ל במק"א, אלא שבאלו המאמרים זה בולט וניכר לעין שיש חילוק).

השבוע הייתי באוטובוס והתווכחו שם כמה אברכים חסידיים עם יהודי מבני ליטא, והלה אמר שהחזו"א באמונה ובטחון ייסד שהדבר החשוב ביותר הוא רק להיות ת"ח (כמובן שיש בו יר"ש ומידות) אבל שאר הדברים אין להם חשיבות אמיתית כמבואר בכמה מקומות בתלמוד, והם אמרו לו הרי כתוב בגמ' אין הקב"ה מונה דפים אלא שעות, ואני צחקתי אמרתי להם אין כזה לא גמרא ולא מדרש,
ואני מתפלא שכאן מביאין שהמקור לזה הוא דברי הגמ' קבעת עיתים לתורה ואני תמה, שכחתם מדרש מפורש, את המבואר במדרש משלי (פרשה י ) והדברים מבהילים ממש, בזה הלשון (וראוי לדקדק כל מילה ומילה) אמר ר' ישמעאל בוא וראה כמה קשה יום הדין שעתיד הקב"ה לדון את כל העולם כולו בעמק יהושפט בזמן שתלמידי חכמים באים לפניו אומר לכל אחד מהם כלום עסקת בתורה, אמר לו הן, אומר לו הקב"ה הואיל והודית אמור לפני מה שקרית, ומה ששנית בישיבה, ומה ששמעת בישיבה, מכאן אמרו כל מה שקרא אדם יהא תפוש בידו, ומה ששנה כמו כן, שלא תשיגהו בושה ליום הדין, מכאן היה ר' ישמעאל אומר אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה, ועל זה בקש דוד מלך ישראל בתפלה ובתחנונים לפני המקום ואמר ה' בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה (תהלים ה ד), בא לפניו מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה, הקב"ה הופך את פניו ממנו, ושרי גיהנם מתגברים בו כזאבי ערב, ונוטלין אותו ומשליכין אותו לתוכה.
בא לפניו מי שיש בידו שני סדרים או שלשה, אז הקב"ה אומר לו בני כל ההלכות למה לא שנית אותם, ואם אומר הקב"ה הניחוהו, מוטב, ואם לאו עושין לו כמדת הראשון.
בא לפניו מי שיש בידו הלכות, הקב"ה אומר לו בני תורת כהנים למה לא שנית, שיש בה טומאה וטהרה, וטומאת שרצים, וטהרת שרצים, טומאת נגעים, וטהרת נגעים, טומאת נתקים ובתים, טהרת נתקים ובתים, טומאת זבים ולידה, וטהרת זבים ולידה, טומאת מצורע וטהרתו, סדר ווידוי יום הכפורים, וגזירות שוות, ודיני ערכים, וכל דין שדנו ישראל לא דנו אלא מתוכו.
בא לפניו מי שיש בידו תורת כהנים, אומר לו הקב"ה בני חמשה חומשי תורה למה לא שנית, שיש בהם ק"ש ותפילין ומזוזה.
בא לפניו מי שיש בידו חמשה חומשי תורה, אומר לו בני למה לא למדת הגדה ולא שנית, שבשעה שחכם יושב ודורש אני מוחל ומכפר עונותיהם של ישראל, ולא עוד אלא בשעה שעונין אמן יהא שמיה רבא מברך, אפילו נחתם גזר דינם אני מוחל ומכפר להם עונותיהם.
בא לפניו מי שיש בידו הגדה, אומר לו הקב"ה בני תלמוד למה לא שנית שכל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא (קהלת א ז), זה התלמוד שיש בו חכמות הרבה.
בא מי שיש בידו תלמוד, הקב"ה אומר לו בני הואיל ונתעסקת בתלמוד, צפית במרכבה, צפית בגאוה שאין הנייה בעולמי אלא בשעה שתלמידי חכמים יושבים ועוסקים בתורה מציצין ומביטין ורואין והוגין המון התלמוד הזה, כסא כבודי היאך הוא עומד, רגל הראשונה במה היא משמשת, שנייה במה היא משמשת, [ג' במה היא משמשת, ד' במה היא משמשת], חשמל היאך הוא עומד, ובכמה פנים הוא מתהפך בשעה אחת, לאי זה רוח הוא משמש, הבקר היאך עומד, כמה פנים של זוהר נראין בין כתפיו, לאיזה רוח משמש.
[כרוב היאך הוא עומד, לאי זה רוח הוא משמש].
גדולה מכולם עיון כסא הכבוד היאך הוא עומד, עגול הוא כמין מלבן, ומתוקן הוא, כמה גשרים יש בו, כמה הפסק בין גשר לגשר, וכשאני עובר באי זה גשר אני עובר, ובאי זה גשר האופנים עוברים, ובאי זה גשר הגלגלים עוברים.
גדולה מכולם מצפורני ועד קדקדי, היאך אני עומד, כמה שיעור בפסת ידי, וכמה שיעור אצבעות רגלי.
גדולה מכולם כסא כבודי היאך הוא עומד, לאי זה רוח הוא משמש, באחד בשבת לאיזה רוח הוא משמש, בשני בשבת לאיזה רוח הוא משמש, בשלישי בשבת לאיזה רוח הוא משמש, ברביעי בשבת, בחמישי בשבת,
בששי בשבת, לאיזה רוח משמשין, וכי לא זהו הדרי, זהו גדולתי זה הדר יפיי שבני מכירין את כבודי במדה הזאת, ועליו אמר דוד מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך.
מכאן היה ר' ישמעאל אומר אשרי תלמיד חכם שהוא משמר תלמודו בידו, כדי שיהא לו פתחון פה להשיב ליום הדין לפני בוראו, לכך נאמר אורח לחיים שומר מוסר, אבל אם עזב תלמודו והניחו, משיגו בושה וכלימה ליום הדין לכך נאמר ועוזב תוכחת מתעה, אמר ר' בנאה שהקב"ה מרחיקו מלפניו. עכ"ל.
לא סתם למעלה יהיה מבחן, אלא על כל דבר כל ידיעה נוספת בתורה שלא השגנו כאן בעולם, ושם לא יועיל התירוץ אין הקב"ה מונה דפים אלא שעות

אכן הדיון בזה תמוה. פשיטא שיש חיוב לידע כל התורה אך הכל לפי היכולת (וזה לכאורה כוונת המאמר נשוא האשכול) ושנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את ליבו לשמים.

מגדים חדשים דברים

דומני שגם ר' אהרון עזריאל הביא מימרא זו בספרו אזן אהרון חלק מוסר אב.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:דומני שגם ר' אהרון עזריאל הביא מימרא זו בספרו אזן אהרון חלק מוסר אב.

כת"ר צודק, וגם הוה רגיל על לישניה דמרן הגר"ע עטיה

חותנו של ר"א עזריאל הוא הפלא יועץ שמביא זאת כמ"פ (וכנז"ל).

אור עולם כתב:וכבר אמר פעם חכ"א, כמה חבל שר"מ שפירא קבע דף יומי ולא שעה יומית, שהרי דף יומי יש הלומדים ב5 דק', ושעה יומית א"א...

במכ"ת החכם ההוא איני רואה החכמה באימרה זו, מי שגוזל 5 דקות מזמנו ללמוד או לגרוס דף גמרא שלא יעבור עליו יום בלי תורה, לא הי' עושה כך אם הי' לוקח לו שעה... וטוב ויפה עשה הגר"מ שפירא זצ"ל שקבע דף יומי ולא שעה יומית