עמוד 1 מתוך 1

הללו עובדי ע"ז וכו'

פורסם: ג' אוגוסט 17, 2010 6:05 pm
על ידי י. בנימין
מה המקור לכך שבשעה שעברו ישראל את הים קיטרגה מידת הדין עליהם ואמרה: 'הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה' וכו'.

Re: הללו עובדי ע"ז וכו'

פורסם: ג' אוגוסט 17, 2010 6:31 pm
על ידי חיים
בדרך כלל מציינים: שמו"ר כא, ז זוה"ק ח"ב קע, ב

Re: הללו עובדי ע"ז וכו'

פורסם: ג' אוגוסט 17, 2010 9:35 pm
על ידי זקן ששכח
ומעניין שהטענה היא נצחית. כך למשל יש במדרש דברים הנוגעים לענינא דיומא רבא הקרב ובא:

שיר השירים רבה ח ט אחות לנו קטנה אלו ישראל. רבי עזריה בשם רבי יהודה ב"ר סימון לעתיד לבא עתידין כל שרי אומות העולם באין ומקטרגין את ישראל לפני הקב"ה, ואומרין רבש"ע אלו עבדו עבודת כוכבים ואלו עבדו עבודת כוכבים אלו גלוי עריות ואלו גלוי עריות אלו שפכו דמים ואלו שפכו דמים. מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אינן יורדין?! אמר להם הקב"ה אחות לנו קטנה; מה קטן זה כל מה שהוא עושה אין ממחין על ידו למה שהוא קטן, כך כל מה שישראל מתלכלכין כל ימות השנה בעונותיהן בא יום הכפורים ומכפר עליהם שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם.

Re: הללו עובדי ע"ז וכו'

פורסם: ג' אוגוסט 17, 2010 9:46 pm
על ידי מגיב ומניב
זקן ששכח כתב:ומעניין שהטענה היא נצחית. כך למשל יש במדרש דברים הנוגעים לענינא דיומא רבא הקרב ובא:

שיר השירים רבה ח ט אחות לנו קטנה אלו ישראל. רבי עזריה בשם רבי יהודה ב"ר סימון לעתיד לבא עתידין כל שרי אומות העולם באין ומקטרגין את ישראל לפני הקב"ה, ואומרין רבש"ע אלו עבדו עבודת כוכבים ואלו עבדו עבודת כוכבים אלו גלוי עריות ואלו גלוי עריות אלו שפכו דמים ואלו שפכו דמים. מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אינן יורדין?! אמר להם הקב"ה אחות לנו קטנה; מה קטן זה כל מה שהוא עושה אין ממחין על ידו למה שהוא קטן, כך כל מה שישראל מתלכלכין כל ימות השנה בעונותיהן בא יום הכפורים ומכפר עליהם שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם.


אביא בזה דברים ששמעתי מהגה"צ רבי שלמה ברויאר שליט"א מנהל רוחני ד'בית מתתיהו' בביאור דברי המדרש הנ"ל.

צ"ב מהו הדמיון לקטן. ועוד, הא גופא קשיא, מפני מה זכו ישראל לכפרת יום הכיפורים, שמכפר להם את כל חטאותיהם ופשעיהם, ואילו אוה"ע לא זכו לזה.

והנה בהקדמת ספר שב שמעתתא הביא דברי המדרש: יוקח נא מעט מים, ר"א בשם ר' סימאי אמר, אמר הקב"ה לאברהם, אתה אמרת ורחצו רגליכם, חייך שאני פורע לבניך במדבר ולישוב ולעתיד לבא. במדבר מנין, שנאמר וארחצך במים, בישוב מנין שנאמר רחצו הזכו, לעתיד לבא מנין שנאמר אם רחץ ה' את וגו'.

וצ"ב תינח במדבר שה' רוחצן במים, וכן לעת"ל שירחץ ה', אלו הן תשלומין לרחצו רגליכם, אבל רחצו הזכו זה רחיצה ע"י ישראל, ומה זה תשלום גמול.

וביאר בש"ש שם, דבזכות אברהם אבינו נעשו צאצאיו כמותו זך ונקי דאדם זוכה לבנו בנוי ביופי וכו', ואף אם נתקלקל צורתם מחמת מעשיהם מ"מ זה כמו שזיפת השמש שזה רק כיסוי חיצוני, ואחר הרחיצה חוזר לקדמותו להדרו בעצמותו. וזוהי הבטחת הקב"ה לאברהם בישוב רחצו הזכו, כלומר שיהיו ישראל יכולים לרחוץ ולהסיר הצואה מעליהם, יעו"ש בהרחבה.

ולפי"ז מבוארים היטב דברי המדרש הנ"ל, דבאמת העבירות אצל עם ישראל אינם נוגעים בעצמותם ובמהותם האמיתית ואינם אלא כיסוי ומעטה חיצוני של לכלוך וזוהמא. וזהו הדמיון לקטן, כמו מעשי הקטן שאינו בר דעת ואין מעשיו מתייחסים אליו בעצם, כן ישראל אין מעשיהם הרעים מתייחסים אל מהותם הפנימית.

(וראה עוד בב"ר פרשת תולדות סה,טו: ויאמר יעקב אל רבקה אמו מהן עשו אחי איש שעיר...ואנכי איש חלק כמד"א כי חלק ה' עמו, רבי לוי אמר, משל לקווץ וקרח שהיו עומדין על שפת הגורן ועלה המוץ בקווץ ונסתבך בשערו, עלה המוץ בקרח ונתן ידו על ראשו והעבירו, כך עשו הרשע מתלכלך בעונות כל ימות השנה ואין לו במה יכפר, אבל יעקב מתלכלך בעונות כל ימות השנה ובא יוה"כ ויש לו במה יכפר, שנאמר כי ביום הזה יכפר.

הרי מבואר גם כאן רעיון זה, דכיון שיעקב הוא חלק ה', הרי אין העבירות דבוקים במהותו ובעצמותו, ואינם אלא לכלוך חיצוני שיורד בנקל, וזה גדר כפרת יוה"כ שבו זוכים ישראל לכפרה).

יפעתם האמיתית של עם ישראל מתגלית במלא הדרה ביום הכיפורים שבו הקב"ה מוחל להם את כל העבירות, וכפרה זו היא בבחינת רחיצה וטהרה, רחיצה אינה מועילה לשנות את עצם המציאות בבחינת היהפוך כושי עורו, אלא הרחצה מסירה את השחרורית החיצונית ששזפתני השמש, וזה לא שייך באומות העולם שמעשיהם הרעים נובעים מעצם מהותם.

Re: הללו עובדי ע"ז וכו'

פורסם: ג' אוגוסט 17, 2010 11:22 pm
על ידי יאיר
ישר כח מגיב ומניב שהנחת את דעתי שהוקשה לי במדרש זה..

Re: הללו עובדי ע"ז וכו'

פורסם: ג' אוגוסט 17, 2010 11:28 pm
על ידי בר ששת
י. בנימין כתב:מה המקור לכך שבשעה שעברו ישראל את הים קיטרגה מידת הדין עליהם ואמרה: 'הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה' וכו'.


חושבני שבשני המקורות לא נמצאה הלשו : הללו עובדי עבודה זרה והללו.

רב"י בנימין ביקש את הלשון לא את העניין.

Re: הללו עובדי ע"ז וכו'

פורסם: ג' אוגוסט 17, 2010 11:45 pm
על ידי י. בנימין
ישנם הרבה לשונות המובאות בספרים בשם חז"ל שהן אינן מופיעות כלשון שרגילים להביאן, ולכן במקרה כזה צריך להסתפק בציון מראה מקום שהתוכן מובא שם.

Re: הללו עובדי ע"ז וכו'

פורסם: ד' אוגוסט 18, 2010 1:27 am
על ידי יאיר
ובאמת איך נוצרים שבושים גדולים אלו?..האם אחד טעה וילכו כולם אחריו?..

ראו במקרה זה כמה רבו ההבדלים בין המקור לציטוט המובא במאות ספרים בצורה שונה:

http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?20 ... S&page=251

Re: הללו עובדי ע"ז וכו'

פורסם: ד' אוגוסט 18, 2010 4:16 am
על ידי יאיר
שוב ראיתי שהמקור בזהר יותר מדוייק למה שכתוב ברוב הספרים:

http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?10 ... S&page=268 תתיד'

Re: הללו עובדי ע"ז וכו'

פורסם: ה' אוגוסט 19, 2010 2:01 am
על ידי מאחורי הקלעים
יאיר כתב:ובאמת איך נוצרים שבושים גדולים אלו?..האם אחד טעה וילכו כולם אחריו?..


ההסבר הפשוט היא כי רוב רובם של הספרים היה יקרי מציאות ולא היה בהישג יד כל אחד ואחד \כמו בימינו ] טמי ערב לנו שבשעת כתיבת ספרם לא כתבו אלא מתוך הזכרון או שכתבו רק תוכן דברי המדרש

ב. זה דבר בטוח שלראשונים וגם לאחרונים עד ימינו היו להם ספרי מדרש ממה שאין בידינו שנאבדו מתוך מאורעות הזמן או מפני גדירת התלמוד או סתם שריפות או ספרים שהוחרמו ע"י הנוצרים וכדו

ג יש תח"י מאמר
(ומפני שהדברים לא יעברו לפסים אחרים אני לא מפרסם שם כותב המאמר) שבו הוא מביא רשימה של ציטוטים מספרי ראשונים שמביאים לשונות של מדרשים בסגנון אחר או ביאור של אחד מהפרשים כגוף לשון המדרש

Re: הללו עובדי ע"ז וכו'

פורסם: ה' ינואר 28, 2021 12:03 am
על ידי על זאת
כל המראה מקומות הנ''ל לא מביאים ההמשך מה שבספרים מביאים שהקב"ה ענה, שאיך אתה דן שוגג כמזיד אונס כרצון וכו'

והאמת המקור מבוא בספר פרשת דרכים, שהמקור הוא במדרש אבכיר, ומובא במהר"ש יפה יעו"ש..

Re: הללו עובדי ע"ז וכו'

פורסם: ה' ינואר 28, 2021 12:45 am
על ידי צופה_ומביט
על זאת כתב:כל המראה מקומות הנ''ל לא מביאים ההמשך מה שבספרים מביאים שהקב"ה ענה, שאיך אתה דן שוגג כמזיד אונס כרצון וכו'

והאמת המקור מבוא בספר פרשת דרכים, שהמקור הוא במדרש אבכיר, ומובא במהר"ש יפה יעו"ש..


וחזרנו לתחילת האשכול, כי במדרש אבכיר ובמהר"ש יפה [יפה תואר] שציטט אותו לא מובא כלל הלשון "מה נשתנו אלו מאלו וכו'", אלא "לא עבדו ישראל ע"ז במצרים?", וממש כעין הלשון במכילתא ומכילתא דרשב"י [על פסוק "והמים להם חמה"], ורק בהמשך הקטע מביא מהר"ש יפה שבמקום אחר במדרש איתא [לא בשם שר של ים/סמא"ל ולא על יוצאי מצרים] שמידת הדין אמרה מה נשתנו אלו מאלו וכו', ואכן יש כזה במדרש רבה במק"א, והביאו כעי"ז לעיל באשכול.

אבל הפרשת דרכים כשהביא את הדברים משם מהר"ש יפה והמדרש אבכיר כריך ותני, ושם בפי המדרש אבכיר את שני הביטויים גם יחד: "לא עבדו ישראל ע"ז במצרים ואתה עושה להם נסים? מה הללו עובדי עכו"ם אף הללו עובדי עכו"ם", וקרוב אצלי לומר שממנו התפרסם לשון זה לאומרו בהקשר זה.