פורום אוצר החכמה

וכ׳ בסידור יעב״ץ שיש מריחין בעשן הנר אחר הכיבוי לחבב המצוה, ודכירנא כד הוינא טליא ראיתי שכן הי׳ נוהג הגאון הצדיק בעל שדי חמד ז"ל והי׳ דרכו אחר
שהריח לומר אח אח בקול גדול מאד. עד שכל העומדים מסביב היו שוחקין משמחה זיע"א

גם זה יעבור כתב:השתתפתי ב'הבדלה' אצל עדה מסוימת, ולפני ברכת בורא פרי הגפן, כל המשתתפים עשו קול של צחוק.
חשבתי שקרא משהו מצחיק. ולשאלתי, אמרו לי שזה המנהג.

שמעתם על דבר כזה?
יש לזה מקור?

ההוא גברא כתב:על מנהג זריקת מגבות על חתן בהבדלה כבר כתבו? וזה מנהג אשכנזי גרוע.

א גאליציאנער כתב:אמר אחד מצדיקי בית סאנדז, על מנהג זריקת מגבות בחנוכה על המדליק בבית הכנסת, קוראים לזה 'ואויווען', והיתה עיירה בגאליציה שכמעט לא נשאר זכר מיהודיה באשר כולם סרו מן הרך והתבוללו, ואמר הרה"ק הנ"ל שכל זה קרה בסיבת מה שביטלו את מנהג זריקת המגבות, כך סיפרו צדיקי בית פשעווארסק

א גאליציאנער כתב:והיתה עיירה בגאליציה שכמעט לא נשאר זכר מיהודיה באשר כולם סרו מן הרך והתבוללו, ואמר הרה"ק הנ"ל שכל זה קרה בסיבת מה שביטלו את מנהג זריקת המגבות

חד ברנש כתב:

א גאליציאנער כתב:והיתה עיירה בגאליציה שכמעט לא נשאר זכר מיהודיה באשר כולם סרו מן הרך והתבוללו, ואמר הרה"ק הנ"ל שכל זה קרה בסיבת מה שביטלו את מנהג זריקת המגבות

ואני מכיר הרבה עיירות שכל יהודיה סרו מן הדרך, למרות שהקפידו מאוד ב'מנהג' זריקת המגבות ובשאר מנהגים דומים.

בקרו טלה כתב:

א גאליציאנער כתב:אמר אחד מצדיקי בית סאנדז, על מנהג זריקת מגבות בחנוכה על המדליק בבית הכנסת, קוראים לזה 'ואויווען', והיתה עיירה בגאליציה שכמעט לא נשאר זכר מיהודיה באשר כולם סרו מן הרך והתבוללו, ואמר הרה"ק הנ"ל שכל זה קרה בסיבת מה שביטלו את מנהג זריקת המגבות, כך סיפרו צדיקי בית פשעווארסק

הרה"ק מציעשנוב
[ספר י"ג אורות אינו תח"י]
ועי' בספר רבינו הקדוש משינאווא ב עמ' 280 - 281 מעמודי האוצר

אסיים בסיפור מעניין שהתרחש לאחרונה – סגירת-מעגל לאחר עשרים-ותשע שנים.
איש אחד, שלא גדל בבית ובסביבה חסידית, נקלע בשנת תש"מ לבית-המדרש חסידי, וראה שם שזורקים מגבות ומטפחות על המדליק. המנהג נראה לו מוזר מאוד, וחשב שזה מנהג של קלים ורקים. שנים הסתובב לו היהודי עם טינה קשה בלב על מנהגי החסידים בכלל, ועל מנהג להפריע למדליק בפרט.
מלפני כמה שנים, בשנת תשס"ט, כשפירסמתי אחד ממאמריי 'פניני מנהג' על ימי החנוכה מעל גבי דפי עיתון 'המודיע', ראה שם מובאה, לשון קדשו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם בעל שפע חיים מצאנז-קלויזנבורג זצ"ל (תרס"ה-תשנ"ד) על המנהג שראה בהרבה מקומות.
נסער כולו כתב מכתב למערכת העיתון:
'איך יכולתי לחשוב על איש מבוגר, בעל משפחה וילדים, עוסק לפרנסתו באמונה, חלק מן החבורה, שהוא כביכול קל וריק? איך לא ניסיתי לחפש כף זכות להנהגה שלא הובנה לי? אכן, אכן. עוד שיעורים רבים עלי ללמוד בנושא זה של ללמוד לדון ל'כף זכות', אך שיעור זה שקיבלתי בחודש האחרון באקראי... לא יישכח ממני... תודה... שהאירו את עיני בעודי בחיים, וזיכנו לחזור מטעות שהיתה עלולה חלילה ללוות אותי עד יומי האחרון, על כל ההשלכות החמורות שיש לה במבט על האיש, במבט על הקהילה ובמבט על הכלל. אני מבקש סליחה...'.

אדג כתב:המרוקנים, דומני.

גביר כתב:זה אינו מנהג עדות המזרח, אלא מנהג המערב הפנימי, לסימן ברכה והצלחה, יעויין, למשל, בספר נתיבות המערב סימן צ
הספר ישנו באוצר:
https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143696&

משה פרץ כתב:ראיתי נוהגים כן אצל עדות המזרח