פורום אוצר החכמה

נתבקשתי לברר:
כידוע, תוספות שאנץ למנחות לא באו לידינו, אמנם ה"מרדכי" ל"הלכות קטנות", אשר נתחבר ע"י ר' שמואל משליצשטאט מקצר המרדכי, מצטט פעמים רבות מתוספות שאנץ למנחות.

פעמים רבות כותב התוס' שאנץ שם, דברים בשם: ר"צ,
לדוגמא:
רמז תתקמג: "כתב רבינו שמשון ז"ל, אמר לי רבי בשם ר"צ..."
רמז תתקנב: "ופירש ר"צ בתיקון שלו דאם כתב..."
רמז תתקס"ט: ואומר ר"י בשם ר"ץ דתפילין עצמן..."
רמז הנ"ל: ופי' ר"ת בספר הישר שלו... ור"ץ לא הודה לו ואומר..."
רמז הנ"ל: מכאן אומר הר"ץ... ואומר ר"י דלא דמי... מיהו נהגו כפי' ר"ץ..."
ועוד ועוד
מכל זה נראה שהיה בן דורם של ר"ת ור"י בעלי התוספות,
אלא שלא נתברר לי פתרון ראשי תיבות ר"צ זה, מי הוא ומה שמו?

אוצר הגדולים ח עמוד 49 באוצר

תודה על הציון ל'אוצר הגדולים',
הוא כותב שם שר"צ היינו ר"י (רבינו יצחק) הזקן בעל התוספות, וקיצור של "יצחק" נהיה "צאק" וכו'.
ואילו את כל הלשונות במרדכי הנ"ל, שר"י אומר בשם ר"צ וכיוצ"ב - כתב שם שזה ט"ס!
אמנם לענ"ד, היתכן להגיה כל כך הרבה מקומות?!

במכון ירושלים עוסקים כידוע זה זמן בהדרת ה'מרדכי' מחדש ע"פ כת"י וכו',
ומן הסתם גם עוסקים בהלכות קטנות למרדכי,
יש היודע איך מגיעים למו"ל?
תודה רבה!

אם אכן נקבל את ההנחה שהמדובר בר"י בעל התוספות, מהו א"כ הספר "תיקון" שחיבר, כמצוטט למעלה: "ופירש ר"צ בתיקון שלו דאם כתב..." (רמז תתקנב).

- אולי זה יכול להביא לקצה חוט בקשר לבירור זהותו של ר"צ.

ר' יעקב ליפשיץ שליט"א שעסק הרבה בתורת תוס' שאנץ, כותב שאינו יודע לזהותו. עיין סנהדרי גדולה ו עמ' 322 מעמודי האוצר בהערה . אולי מאז התחדש לו משהו. אפשר להתקשר ולשאול. גר ברחוב בני ברית ועונה בספ"י.

ברחוב בני ברית בירושלים?

ברחוב בני ברית 14 בירושלים.
ר' יעקב ליפשיץ מתפלל מנחה ומעריב כל יום בשטיבלאך של מאה שערים, ואפשר לפגוש אותו שם בזמן זה.

תודה.

ועכשיו מצאתי בפירושים ופסקים לר"א צרפתי, שהביא כמה וכמה פעמים את "ר"צ". ועדיין יש לעיין אם הכוונה לאותו חכם.

בראשונים (בעיקר במרדכי) מביאים כמה פעמים בשם ר"ץ. מי זה?

דוגמאות נוספות למרדכי:
1. רבינו ירוחם נתיב כג חלק ב דף קצג טור ד: כתב הר"ץ ז"ל בתשובה ואין לחלק בזה בין אונס לרצון ובין שוגג למזיד.
2. כלבו סימן צד: כתב הר"ץ ז"ל ונהגו העולם לתת הבכור ליד כהן ואחר כך פודהו.
3. שבולי הלקט הלכות שמחות סימן יח: מצאתי בשם הר"ץ זצ"ל דהאידנא לא מיחייבינן בכפיית המטה.
4. ראבי"ה סימן אלף כו: והר"ץ פירש ענין אחר וכתב בליקוטין.

למיטב זכרוני עסק בזה רי"מ ת"ש (ואולי גם ר' שמחה עמנואל)

אביגדור אפטוביצר בהערותיו לראבי"ה:

מי הוא הר״ץ? כיון שהפירוש הוא למאמר שבספרא אפשר שהר״ץ ט״ס במקום הר״ש. והוא הר"ש משאנץ שפירש את הספרא. ומצאתי בתשובת ר׳ אליעזר בר׳ יהודה בעל הרוקח כתוב וזה לשונו: ועוד מתירוצו של מורי ר״צ דפ״ק דחולין [ודאי הכונה לדף י׳ ב׳] דלא שייך למימר למפרע אוקמה אחזקה אלא בדבר שהחזקה לפנינו עכשיו [או״ז ח״א סי׳ תרע״ב 189 ב׳]. ובתקופה שאנו עומדים בה לא מצאנו באשכנז וצרפת חכם שאות הראשונה משמו היא "צ". ונראה כי ר״ץ ר"ת ר' יצחק דוגמת יעב״ץ = יעקב בר׳ יצחק, או ר״ץ ר״ת: רב צרפתי, והוא הר״ש משאנץ. ולפי זה יצא דבר חדש, שר׳ אליעזר בר׳ יהודה בעל הרוקח היה תלמידו של ר״ש משנץ. אבל כל זה אינו כי אם השערה בעלמא.

כמדומה שבכל מקום שמופיע במרדכי שם זה, הוא בדברים שהם הוספת ר' שמואל שליצטט בעל הקיצור מרדכי, ולא בדברים שבספר המרדכי עצמו.

טריד בגירסיה כתב:אביגדור אפטוביצר בהערותיו לראבי"ה:

מי הוא הר״ץ? כיון שהפירוש הוא למאמר שבספרא אפשר שהר״ץ ט״ס במקום הר״ש. והוא הר"ש משאנץ שפירש את הספרא. ומצאתי בתשובת ר׳ אליעזר בר׳ יהודה בעל הרוקח כתוב וזה לשונו: ועוד מתירוצו של מורי ר״צ דפ״ק דחולין [ודאי הכונה לדף י׳ ב׳] דלא שייך למימר למפרע אוקמה אחזקה אלא בדבר שהחזקה לפנינו עכשיו [או״ז ח״א סי׳ תרע״ב 189 ב׳]. ובתקופה שאנו עומדים בה לא מצאנו באשכנז וצרפת חכם שאות הראשונה משמו היא "צ". ונראה כי ר״ץ ר"ת ר' יצחק דוגמת יעב״ץ = יעקב בר׳ יצחק, או ר״ץ ר״ת: רב צרפתי, והוא הר״ש משאנץ. ולפי זה יצא דבר חדש, שר׳ אליעזר בר׳ יהודה בעל הרוקח היה תלמידו של ר״ש משנץ. אבל כל זה אינו כי אם השערה בעלמא.

מי זה ???

שיף כתב:

טריד בגירסיה כתב:אביגדור אפטוביצר בהערותיו לראבי"ה:

מי הוא הר״ץ? כיון שהפירוש הוא למאמר שבספרא אפשר שהר״ץ ט״ס במקום הר״ש. והוא הר"ש משאנץ שפירש את הספרא. ומצאתי בתשובת ר׳ אליעזר בר׳ יהודה בעל הרוקח כתוב וזה לשונו: ועוד מתירוצו של מורי ר״צ דפ״ק דחולין [ודאי הכונה לדף י׳ ב׳] דלא שייך למימר למפרע אוקמה אחזקה אלא בדבר שהחזקה לפנינו עכשיו [או״ז ח״א סי׳ תרע״ב 189 ב׳]. ובתקופה שאנו עומדים בה לא מצאנו באשכנז וצרפת חכם שאות הראשונה משמו היא "צ". ונראה כי ר״ץ ר"ת ר' יצחק דוגמת יעב״ץ = יעקב בר׳ יצחק, או ר״ץ ר״ת: רב צרפתי, והוא הר״ש משאנץ. ולפי זה יצא דבר חדש, שר׳ אליעזר בר׳ יהודה בעל הרוקח היה תלמידו של ר״ש משנץ. אבל כל זה אינו כי אם השערה בעלמא.

מי זה ???

מבעה"ת. ע"ש במבוא עמוד 354.

הפנו אותי לאשכול ישן בנושא
viewtopic.php?f=7&t=14942&p=140295&hilit

אחד מהניקים כתב לי באישי

פניתי לשמחה עמנואל, וכתב לי:

אני מניח שר"ץ הוא ר' יצחק – אלא שיש לברר איזה ר' יצחק.
לפיענוח ראשי תיבות אלו ראה מה שציינתי בספרי דרשה לפסח, עמ' 26, הערה 95.
וראה גם מרדכי הלכות קטנות סי' תתקסט: שאל ה"ר אלחנן את הר"ף אביו מי שאיטר לענין כתיבה לבד ולשאר מלאכות בין ביד בין ברגל הוה ימינו [ימינו] מהו לתפלין
ושם זו בוודאי טעות סופר, וצ"ל הר"ץ - ר' יצחק הזקן.

והנה ההפניה לדרשה לפסח

חכם באשי כתב:תודה על הציון ל'אוצר הגדולים',
הוא כותב שם שר"צ היינו ר"י (רבינו יצחק) הזקן בעל התוספות, וקיצור של "יצחק" נהיה "צאק" וכו'.
ואילו את כל הלשונות במרדכי הנ"ל, שר"י אומר בשם ר"צ וכיוצ"ב - כתב שם שזה ט"ס!
אמנם לענ"ד, היתכן להגיה כל כך הרבה מקומות?!

במכון ירושלים עוסקים כידוע זה זמן בהדרת ה'מרדכי' מחדש ע"פ כת"י וכו',
ומן הסתם גם עוסקים בהלכות קטנות למרדכי,
יש היודע איך מגיעים למו"ל?
תודה רבה!

אחרי שיצא לאור כבר ספר המרדכי מכון ירושלים, האם יש להם התייחסות לנידון?

כן
הם כותבים שם שלא עלה בידם לברר מיהו

הבטחתי כתב:כן
הם כותבים שם שלא עלה בידם לברר מיהו

זה הכל?
לדעתם זה לא הר"י הזקן?

לאחרונה יצא לאור ספר 'מרדכי קטן' הלכות קטנות בעריכת הרה"ג ר' יקותיאל יהודה פולטמאן שליט"א, שכתב: 'כמעט ברור דהכוונה לרבינו יצחק ב"ר שמואל ז"ל (ר"י הזקן)'. ואלו דבריו המאירים.

"השם 'ר"ץ' מובא הרבה במרדכי הלכות קטנות, וכמעט ברור דהכוונה לרבינו יצחק ב"ר שמואל ז"ל (ר"י הזקן), וכדמוכח מן המרדכי בהל' תפילין (עמ' מ"ב) וז"ל: שאל ה"ר אלחנן את הר"ץ אביו מי שאיטר לענין כתיבה וכו' עכ"ל, [כ"ה בדפוס ראשון, ומה שאיתא בדפוסים שלנו 'ר"ף' הוא טעות הדפוס, וכן מוכח מן המרדכי קטן שם הל' תפילין (אות מ"ו) "השיב ר"ץ"]. וכידוע דאביו של רבינו אלחנן הוא ר"י הזקן, וא"כ תיבת ר"ץ הוא קיצר של רבינו יצחק, (ע"י נפילת י' הראשון שבשמו, ועיין בגמ' שבת דף ק"ד ע"א: ז"ץ ח"ק, הללו זרעו של יצחק ע"כ, שמשמעו ז': זרעו. צ חק: של יצחק), ואכן בכת"י וירצל"י (1c) בכל מקום שהמרדכי קטן מביא בשם ר"ץ, כתב תחתיו "רי"ץ". ועיין בהערות לקמן בכמה מקומות שציינתי אצל הדברים אשר מביא המרדכי בשם ר"ץ, דהראשונים הביאו זאת בשם ר"י הזקן, [ואכן בכת"י ד' ה' כתוב כאן להדיא ר"י תחת ר"ץ].
במקום אחר: הנה כתבנו כמה פעמים דיתכן מאוד שהר"ץ הוא ר"י הזקן, וראיה ברורה לזאת הוא מש"כ המרדכי בהל' תפילין (והובא במרדכי קטן אות מ"ו) "שאל ה"ר אלחנן את הר"ץ אביו" זה מוכיח דהר"ץ הוא אביו של רבינו אלחנן, [וכמה חכמים וחוקרים לא עמדו בזה, כי בדפוסים איתא ר"ף אביו, אמנם בדפוס ראשון איתא ר"ץ, וכן הוא במרדכי קטן], ורבינו שמשון משאנ"ץ ז"ל שהיה תלמיד ר"י הזקן מביא הרבה פעמים בתוספותיו בשם הר"ץ ורבינו אלחנן. וגם קטע זה מה שהביא בשם תיקון להר"ץ מצינו כדברים אלו בתורת רבינו יצחק ב"ר שמואל ז"ל (ר"י הזקן), והוא בהלכות גט שיסד ר"י הזקן [הדפים הוא עפ"י הנדפס בספר אהל יצחק עמ"ס גיטין] שכתב שם (עמ' י"ח) וז"ל: יש מדקדקין שתהא כל אות מוקפת גויל מד' רוחות, ומטעם דאיקרי ספר לא הוי, דהא מוקמינ' ליה לספירת דברים בעלמא, ושמא כשנוגעות זו בזו אין שם אות עליהן כיון שאין חלוקות כל אחת לעצמה, ומסברא יש לומר שאין לדקדק דלא גרע משטר יווני וכו', והמחמיר לפסול בדבוק אותיות, אף בהפרד' בסכין אין לו להכשיר דומיא דחק תוכות כדפי' גבי דיו שנפל על האות ואינה נכרת מפני הדיו. וחוזרני לומר כי מתוך ההיא דפ' הבונה שאומר שם כגון שנטלו לתגו של דל"ת ועשאו רי"ש, משם משמע דבנטילת התג בסכין חשוב תקון כתיבה לשווייה רי"ש ולא הוי כחק תוכות, ואף כי יש לדחות דהתם מיירי שבקולמוס הוסיף דיו אחורי הדל"ת לבטל התג שלא יהיה עוד דל"ת אלא רי"ש, אין נראה לדחות כן, אלא משמע שנטלו בסכין ובכך עשאו רי"ש ולא בקולמוס, וגם נטלו לגגו דחי"ת ועשאו שני זיינים היינו בסכין, ומשמע דמיירי בספר וכו' עכ"ל. והנה זאת ממש כדברי המרדכי שמביא הספק בשם הר"ץ אם מותר להפריד כשנדבקו האותיות, וכן מה שכתב דמצא שחזר בו הר"ץ וכו', גם ר"י הזקן כתב שחזר בו, וגוף הראיה אשר הביא המרדכי, כתב גם ר"י הזקן עצמו. [ומזה נראה לכאורה דגם הראיה שכתב המרדכי מפרק הבונה זאת באמת גם מדברי הר"ץ].
ועוד ראיה ברורה יש להוסיף לדברינו דהר"י הוא מקור דברי המרדכי, והוא דברי רבינו ברוך ז"ל בעל ספר התרומה, אשר דולה ומשקה מתורת רבו הר"י, ובהל' תפילין (סי' ר"ה) כתב להדיא ספק זו של הפרדת האותיות (ולפני זה עוד מביא מדברי ר"י), וז"ל: פרק הקומץ רבה אמר רב יהודה אמר רב כל אות שאין גויל מוקף לה מארבע רוחותיה פסולה וכו', אמנם בתלמודנו לא מפליג בין נוגע למטה או מעלה ופוסל בכל ענין אם אינה מוקפת גויל מארבע רוחותיה ובמסכת סופרים קתני אל יקרא בו, ואולם ספק בדבר אם יכול להפריד את האותיות המחוברות בסכין דאולי הוי כחק תוכות דפסול כדפרישית לעיל או שמא בשביל שנוגעת אות לחברת' לא אבד שם האות שעליה ויכול להפרידה בסכין. וכן הדין הזה בגט. וכן בספר תורה דתניא בהקומץ רבה אם יש בו שלש טעיות יתקן ארבע יגנז השתא אם נוגעות האותיות בארבע וחמש אותיות שמא כשר אם תקנן להבדילן והמחמיר תבא עליו ברכ' עכ"ל. הרי ממש כדברי המרדכי בשם הר"ץ, [ומסתבר מאוד דהר"י בתקון שלו (שאינו בידינו) שם כתב לענין נדבק בג' מקומות, אשר נוגע בהל' סת"ם לענין תיקון, משא"כ בהל' גיטין אשר לפנינו לא כתב לענין נדבק בג' מקומות דאינו נוגע לגט, והמרדכי אשר מביא מתקון הר"ץ, וכן התרומה שכתב זאת בהלכות תפילין, וע"כ העתיקו שניהם לענין נדבק בג' מקומות].
במקום אחר: באתי כאן להעיר דבר גדול, דהנה במרדכי הלכות קטנות רמז תתקנ"ב כתב וז"ל: ופי' ר"ץ בתיקון שלו דאם כתב ודיבקה בג' מקומות בדף שלא יוכל להפרידה אח"כ דה"ל חק תוכות ואין נראה אלא ה"ל כשאר טעיות ויכול לתקן וראיה דאמרי' בהבונה שקליה לגגו דחי"ת ועשאו שני זיינין חייב ולדבריו היינו חק תוכות והיאך חשיב ליה כתב גבי שבת אלא נראה כיון שהוא מתעסק בהפרדת האותיות אינו חק תוכות וכו' עכ"ל, ולקמן ברמז תתקנ"ג כתב וז"ל: ואם הודבקו ה' וקוף כרעייהו לגגיהן לא ידע אם יכול להפרידו בסכין ולעיל פי' דהוי כחק יריכות ושרי וכן מצאתי שחזר בו ר"צ ממה שפירש לעיל דהוי חק תוכות עכ"ל.
והנה כבר חקרו מי הוא הר"ץ שמביא המרדכי, ועיין בקובץ זכרון רב יצחק נסים (ח"ב עמ' ק"ב הערה 06) מה שכתב ר' מ' כהנא דברור לו דפתרון הר"ת הוא רב יצחק, וכן כתב ר' שמחה עמנואל במבוא לספר 'דרשה לפסח' להרוקח (מקיצי נרדמים, תשס"ו, עמ' 62 הערה 59).
ואי אפשר לשום איש להכחיש הדימיון הגדול אשר ראינו בין דברי המרדכי דהר"ץ כתב בתיקון שלו דדביקות האותיות החוקק להפריד הוה חק תוכות, ושוב מצא שחוזר בו הר"ץ וס"ל דאינו חק תוכות, בין דברי ר"י הזקן שלפנינו שכתב מתחילה דהוה חק תוכות וכתב מפורש לשון "וחוזרני לומר" דלא הוה חק תוכות.

הוגה כתב:לאחרונה יצא לאור ספר 'מרדכי קטן' הלכות קטנות בעריכת הרה"ג ר' יקותיאל יהודה פולטמאן שליט"א, שכתב: 'כמעט ברור דהכוונה לרבינו יצחק ב"ר שמואל ז"ל (ר"י הזקן)'. ואלו דבריו המאירים.

יפה מאוד
רק חבל שהם לא מציינים לאוצר הגדולים שגם מפרש כן, ומביא עוד כמה ראיות ברורות.
בכל אופן, האם יש להם דרך ליישב את כל המקומות שנראה כסותרות את ההנחה הזאת? כגון "ואומר ר"י בשם ר"ץ" וכדו'.
גם מש"כ ברמז תתקמג: "כתב רבינו שמשון ז"ל, אמר לי רבי בשם ר"צ...", מיהו רבו של ר' שמשון אם לא הר"י הזקן? או אולי כוונתו לר' אלחנן בנו של הר"י?
או יתכן שתוספות רבינו שמשון לא כתב הוא עצמו, אלא תלמידיו כתבו את התוספות לפניו, והתלמיד הוא שכותב "אמר לי רבי בשם ר"צ" כלומר רבינו שמשון בשם הר"י.

בן אדם כתב:

הוגה כתב:לאחרונה יצא לאור ספר 'מרדכי קטן' הלכות קטנות בעריכת הרה"ג ר' יקותיאל יהודה פולטמאן שליט"א, שכתב: 'כמעט ברור דהכוונה לרבינו יצחק ב"ר שמואל ז"ל (ר"י הזקן)'. ואלו דבריו המאירים.

יפה מאוד
רק חבל שהם לא מציינים לאוצר הגדולים שגם מפרש כן, ומביא עוד כמה ראיות ברורות.
בכל אופן, האם יש להם דרך ליישב את כל המקומות שנראה כסותרות את ההנחה הזאת? כגון "ואומר ר"י בשם ר"ץ" וכדו'.
גם מש"כ ברמז תתקמג: "כתב רבינו שמשון ז"ל, אמר לי רבי בשם ר"צ...", מיהו רבו של ר' שמשון אם לא הר"י הזקן? או אולי כוונתו לר' אלחנן בנו של הר"י?
או יתכן שתוספות רבינו שמשון לא כתב הוא עצמו, אלא תלמידיו כתבו את התוספות לפניו, והתלמיד הוא שכותב "אמר לי רבי בשם ר"צ" כלומר רבינו שמשון בשם הר"י.

יישר כח
דברי ספר אוצר הגדולים נזכרו כאן למעלה, ובהודעה אחר כך תמהו על דבריו כדבריך, מפני שטרם יצא לאור ספרו השני של מחבר המרדכי הלכות קטנות מהר"ש שליטשטט ספר 'מרדכי קטן', והיה הדבר עדיין בספק אם צדק הרב אוצר הגדולים בהשערתו להגיה את אותן מקומות בעייתיים. אמנם עתה שיצא לאור לראשונה מכ"י ספר 'מרדכי קטן' הלכות קטנות, שהוא קיצור ומהדורה בתרא למרדכי הלכות קטנות, וכן נבדקו על ידי הרב פולטמאן כל המובאות והמקבילות בשם 'ר"ץ', התברר שאכן צדק הרב אוצר הגדולים שהכוונה לר"י. (ואני הדיוט בהודעה הקודמת ליקטתי מתוך הערות ארוכות על אחריותי בלבד וסמכתי על המובא לעיל).
ולגבי המרדכי הל' ציצית רמז תתקמג הנ"ל, הנה בפיסקה המקבילה בספר 'מרדכי קטן' רמז תתקמג (חצי גבורים ניסן תשע"ו עמ' קנט): "כתב רבינו שמשון וז"ל, אמר לי ר', אותן טליתות שעושין באשכנז והן כמין מלבוש, שיש להן בית צואר וחציו לפניו וחציו לאחוריו, אין זה מן המובחר, דלא מיקרי אשר תכסה בה". וליתא תיבות 'בשם ר"ץ'. ולאור האמור שנמצאו הקבלות בין מה שכתב ר"י בהלכות הגט שלו, ובין מה שכתב ספר התרומה בשם ר"י רבו, לבין המובא בתוס' שאנץ במרדכי הל"ק בשם 'ר"ץ', נראה ברור שתיבת 'ר"ץ' זו תוספת המעתיק, שהתכוין לבאר מיהו 'רבי' הכתוב בתוספות שאנץ, שהוא ר"ץ - הוא ר"י.