ז"ל הסמ"ק עמודי גולה מצוה ה, וז"ל: יהיה שמח ביסורים כשבאין עליו, ואם אינו יכול לסובלן מכ"מ לאחר שיעברו ישמח בהם בהם וישתוק ואל יתפאר בהם כדאמרינן (ברכות ו,ב): אגרא דיסורין שתיקותא .
הרי לנו, הן גירסא חדשה בגמ', לפנינו איתא: אגרא דבי טמיא שתיקותא, והן ביאור חדש בענין השתיקה, דבפשיטות הביאור שם דמיירי בשתיקה של צידוק הדין שאינו מהרהר אחר מידותיו של הקב"ה של הקב"ה כענין וידום אהרן, ראה הגהות חכמת מנוח, וכאן מפרש לענין שלא יתפאר בהם.
מי היודע?