פורום אוצר החכמה

מה החילוק בין שואל שלא מדעת לזה נהנה וזה לא חסר?

אם משתמש בחצר חבירו כשחבירו יודע שהוא שם אך לא שאל אותו, אין זה שואל שלא מדעת ולכך יש בזה היתר מדין נהנה ולא חסר.
אם משתמש בחצר חבירו שלא מדעתו כשזה לא חסר, נחלקו הראשונים אם באמת יכול לעשות כך לכתחילה או רק בדיעבד אם כבר ישב שם אין צריך לשלם, ויש אומרים שאכן אין היתר לכתחילה כמו בדין שואל שלא מדעת.
יש חילוק בין מטלטלין שהמשתמש בהם הוא הוא מוציאם מרשות בעלים והרי הוא גזלן, לבין משתמש בקרקע של חבירו שאינו גזלן אלא באופן שמחסר ממנו ממון.
ראה בהגהות מרדכי ב"מ סי' תכ"ז ד"ה לצורכו.

במחנ"א [גזילה כ] מובא מחלוקת ראשונים אם שואל שלא מדעת כשלא מחסר מהבעלים אם הוי גזלן או לא,
ובנוסף בעונג יו"ט [מח בהג"ה] כ' דליכא דין ז"נ וזל"ח כשנוטל מהבעלים,
כך שדבריכם צ"ב
עכ"פ ממש תודה רבה.

כשכתבתי שיש חילוק בין מטלטלין לקרקעות נתכוונתי לדברי העונג יו"ט הנ"ל, דכך ע"כ צ"ל בדעתו.

למעשה יש מחלוקות מן הקצה לקצה בין רש"י לרמב"ן בסוגי' שציינת, אם שואל שלא מדעת כשלא מחסר אם הוי גזלן, לא ראיתי מי שמבאר.