פורום אוצר החכמה

...וביאור זה הוא על זה הדרך, שעיקר גדול אל התורה ושורש אל האמונה שהוא מסתעף מאמונת ההשגחה הוא שה' יתברך מכריח הטבע תחת כפות רגלי המאמינים... ונמצא זה בקצת החסידים... וכן אמר אליפז לאיוב "ותגזר אומר ויקם לך" - שיראה שזה דבר מוסכם מהנביאים והמדברים ברוח הקודש כאליפז שהטבע משתנה על פי הצדיקים כפי מה שירצו, וכל שכן על פי הנביאים שהיו הנסים מתחדשים על ידם ככל היוצא מפיהם... ומשה עצמו אמר "אם כמות כל האדם וגו', ואם בריאה יברא ה' וגו'" - "ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם ותפתח הארץ את פיה וגו'", ולא נמצא שצווהו ה' יתברך על כך, וכן אמר ישעיה "מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים".
ומי שיספק שה' יתברך לא ישלים רצון הנביא או הצדיק או החסיד הראוי לכך הנה הוא כמטיל ספק בתורה ובשורש משרשיה, וכל שכן במקום שיש בו קידוש ה' שראוי ומחוייב לפרסם שהטבע משועבד ומוכרח לעשות רצון שומרי התורה ומקיימי מצוותיה, ומי שיראה הנביא שראוי שיעשו על ידו נסים בלתי עושה אותם להצלת אומה אחת או כלל אחד הנה הוא בלתי ספק גורם להטיל ספק באמונה - שהרואה יחשוב שאין האמת כמו שהכתוב מיעד בתורה במקומות הרבה שהטבע הוא נכנע ומשועבד למקיימי מצות התורה, ויבואו להטיל ספק בתורה. וכל שכן כשיראו הנביא עצמו שניתנה תורה על ידו שאינו נשען על האמונה הזאת לגזור אומר ולדבר דבר כנגד הטבע לשנותו ממנהגו או לחדש אות או מופת - עם היות הנביא ההוא ממי שראוי שיעשו על ידו נסים יותר מעל ידי זולתו - וזה בלי ספק גורם לחילול ה' ולהטיל ספק באמונה, וכאילו הנביא עצמו הוא מסופק אם הדבר אמת שישתנה הטבע על פי דברו כמו שתיעד התורה.
ועל זה נאמר "יען לא האמנתם בי וגו'" - כי כששאלו המים אילו היה משה ואהרן גוזרין שיבקע הצור ויזובו מים היה ה' יתברך בלי ספק מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים, והיה ה' יתברך נקדש בזה לעיני כל העם. ובעבור שלא עשו כן משה ואהרן אבל באו מפני הקהל כדמות בורחים אל פתח אהל מועד - כמו שפירש החכם רבי אברהם אבן עזרא ז"ל - כאילו אין להם עצה מה לעשות, והיה זה בלי ספק חילול ה' וגורם מיעוט אמונה בו ובתורה לרואים. ולפיכך אמר "לא האמנתם בי" - שאילו הייתם מאמינים הייתם גוזרים על הטבע שישתנה כדי שיתקדש שמי על ידכם - שיראו הכל שאני מקים דברי עבדי ועצת מלאכי אשלים.
והם עליהם השלום אף על פי שעשו זה לרוב ענותנותם - שלא היו רוצים ליטול עטרה לעצמן מבלי מצות ה' - מכל מקום נחשב להם לעוון ולמיעוט אמונה מפני חלול ה' שנמשך מזה כמו שביארנו... וזהו חטא מיעוט האמונה שייחס הכתוב למשה ולאהרן - על שלא עשו דבר מעצמן בזולת רשות ה'...

חכם באשי כתב:כבר ר' מנשה קליין טען, שהתשובה בה רמ"פ קובע שפירוש ריה"ח זוייף - היא עצמה מזוייפת!

סתם כתב:ראיתי פעם מישהו שהוכיח [כמדומה ביחס לגרמ"פ]
שבתיאור "תלמיד טועה כתבו", הכוונה על דברי המחבר עצמו,
לדוגמא שנמצא כן בכת"י שאכן המחבר כתבו...
וה"ה הכא.

אלא שנקט הכתוב לשון נקיה
וכדברי הגמרא כסהו כלילה...

אברהם כתב:יותר מסתבר ששלטו ידי זרים בספר מסורת משה, ואם בדורו של רבינו משה נחמני היו עמי ארצות בודאי לא פסו מן הארץ גם בדורו של רבינו משה פינשטיין, וכבר פקפקו רבים באיזה תשובות שנכתבו בשמו, וא"כ בודאי אותם טעותים שנמסרו בשמו כאילו יש בדברי אדונינו הרמב"ן טעותים מזוייפים, הם עצמם מזוייפים. ופשוט.

אברהם כתב:אל תכעס, גם ההקדמה מזוייפת.

בדיוק בשביל נבונים כמוך כתבתי שהחשד שלי הוא בעובדי הדפוס ששיבשו הדברים כדרך הזייפנים מימות הרמב"ן.

בקיצור, מי שבהינף מקלדת מפקפק בדברי התורה המסורים בידינו מדורות ראשונים (ויש להניח שעברו עליהם פוסקים יותר גדולים מגדולי הפוסקים באמריקה) שלא יתפלא אם בהינף מקלדת יבואו לפקפק בדבריו שלו.

הרב משה פיינשטיין כתב בכמה מתשובותיו שדברים הכתובים בדברי קודמיו לא יצאו מתחת ידיהם אלא נוספו בידי טועים או זייפנים. משפסל הרב פיינשטיין בטענה זו תשובה של המהרי"ט (אגרות משה חו"מ ב', סי' ס"ט) יצא הרב אליעזר וולדינברג כנגד שיטה זו, וקרא לה השערה דמיונית (ציץ אליעזר יו"ד, סי' ק'). וראו: מונדשיין, יהושע. "ארבעה תלמידים טועים", קובץ בית אהרן וישראל קכ"א, תשרי חשון תשס"ב, עמ' קנ-קנא. תגובה למאמר זה ותיקון לתגובה ראו בשתי ההערות הבאות.

הסרפד כתב:

סתם כתב:ראיתי פעם מישהו שהוכיח [כמדומה ביחס לגרמ"פ]
שבתיאור "תלמיד טועה כתבו", הכוונה על דברי המחבר עצמו,
לדוגמא שנמצא כן בכת"י שאכן המחבר כתבו...
וה"ה הכא.

אלא שנקט הכתוב לשון נקיה
וכדברי הגמרא כסהו כלילה...

נכון - מאמרו של הרב יהושע מונדשיין 'ארבעה תלמידים טועים'.

איש_ספר כתב:(וזה כמובן נכון בעיקר על דברי ריה"ח וציוני על הוספות בתורה וכו')

אבל האמת שאין בדברים שכתבתי והוריתי שום דבר שיגרום איזה חלול ח"ו בטהרת וקדושת ישראל, אלא תורת אמת מדברי רבותינו הראשונים, והערעור של כת"ר ע"ז בא מהשקפות שבאים מידיעת דעות חיצוניות שבלא משים משפיעים אף על גדולים בחכמה להבין מצות השי"ת לפי אותן הדעות הנכזבות אשר מזה מתהפכים האסור למותר והמותר לאסור וכמגלה פנים בתורה שלא כהלכה אשר יש בזה קפידה גדולה אף בדברים שהוא להחמיר וכו', ואני ב"ה שאיני לא מהם ולא מהמונם וכל השקפתי הוא רק מידיעת התורה בלי שום תערובות מידיעות חיצוניות, שמשפטיה אמת בין שהוא להחמיר בין להקל, ואין הטעמים מהשקפות חיצוניות וסברות בדויות מהלב כלום אף אם להחמיר ולדמיון שהוא ליותר טהרה וקדושה

איש_ספר כתב:כתבת: הדרך שלנו לקבוע אם דברי הראשונים מתאימים להשקפת התורה היא ללמוד את ההשקפה מדברי הראשונים. אין לנו מקור השקפה אחר. ע"ז נלחם רבינו משה כל ימיו.

נכון מאד, אלא שאנשים קטנים וטרוטי עיניים כמותנו, מלקטים את השקפתינו מכל מקום לגופו, ולגדולים מאתנו יש השקפה שנבנתה והתגבשה מלימוד אין סופי, מיגיעה מהזדככות ומהפנמה של כל חלקי התורה. ולכן בידם הכח ולעיתים גם החובה להצביע על קטע מסוים שהוא חריג ואינו עומד בשורה אחת עם המסקנות והתובנות העולות ממקום אחר. אפילו אם אין להם את האפשרות להצביע כעת על סדרת מקורות סותרים.[/quot/]

זה לא נכון!
על זה היה כל הויכוח בעניין ההוא, שהגדולים שחלקו עליו טענו שעפ"י השקפת התורה, כלומר "ההשקפה שנבנתה והתגבשה מלימוד אין סופי, מיגיעה מהזדככות ומהפנמה של כל חלקי התורה" הרי הדברים שהתיר ר' משה אינן ראויים בלשון המעטה.
וע"ז זעק ר' משה חמס, שאם בדברי הראשונים שלפנינו יוצא שהדברים מותרים, אי אפשר לפסול הדברים בטענת השקפות לב, שכן ההשקפות הללו אינן נכונות אם הם סותרות דברי הראשונים.

איש_ספר כתב:אמור מעתה, ר' משה, כמוסר התורה, כמשה רבינו, כעזרא הסופר בשעתו, החליט שעל כתפיו כל כובד האחריות להעביר את השקפת התורה נקיה מכל שיג ושיח, גם של דעות חריגות אע"פ שהם רווחו אצל מקצת מן הראשונים.

הרמב"ן והרשב"ם הן 'מקצת מן הראשונים' אצלך?
ואם דבריך באו על ענין ריה"ח כבר כתבתי שאין זה דומה לכאן, אבל איך תבאר קעקוע מסורת ישראל על דברי הרמב"ן שבידינו, אם לא כי תלמיד טועה שרבב דברים ודימם זה לזה, כמו שנעשה באשכול זה עצמו.

איש_ספר כתב: ואש יצא מהגרד"ל שליט"א (המשכיל...) על הדפסת הטור עם הוספה זו, והדברים לא ניתנים להכתב כאן.

חכם באשי כתב:החזו"א לא אסר לנו את הגנוזות בכת"י, לא באופן גורף.
כן יווכח כל המעיין בפרק המיוחד שהקדיש לכך רי"ש שפיגל בספרו 'עמודים'.

כדי להקדים רפואה למכה החזן כתב:שקפידתו היתה מוטלת על כת"י בלבד, וכנראה כל כתה"י באופן עקרוני (אם כי כבר מצאו שהשתמש בהם לעיתים רחוקות)

תולעת-ספרים כתב:אם שמתם לב, באות [א] (שבצילום העמוד הראשון שהובא לעיל, כתוב בזה הלשון: ובכלל אין לנו מהרש"ל על התורה.
והדבר תמוה ביותר, שזה עידן עידנים יש לנו הספר 'יריעות שלמה' על התורה, שהוא מתורתו של מהרש"ל, והשפתי חכמים השתמש בו הרבה.

ר_חיים_הקטן כתב:

ותודה נתונה להג"ר שמואל פירסט שליט"א מגדולי תלמידי אאמו"ר זצ"ל שעבר על כל הספר לבדוק היטב על תוכן הדברים ועשה כמה תיקונים חשובים

שמעתי היום בשם מו"ר הגרי"י לרנר שליט"א שדיבר עם הרב פירסט והלה אמר שאכן נתנו לו גליוני הסדר לעבור עליו ולבודקם והוא אישר התוכן שבאותם גליונות אבל מדפיסי הספר הוסיפו עוד קטעים וכדו' שלא הועבר בפניו והוא לא בדקם.

לייטנר כתב:

ר_חיים_הקטן כתב:

ותודה נתונה להג"ר שמואל פירסט שליט"א מגדולי תלמידי אאמו"ר זצ"ל שעבר על כל הספר לבדוק היטב על תוכן הדברים ועשה כמה תיקונים חשובים

שמעתי היום בשם מו"ר הגרי"י לרנר שליט"א שדיבר עם הרב פירסט והלה אמר שאכן נתנו לו גליוני הסדר לעבור עליו ולבודקם והוא אישר התוכן שבאותם גליונות אבל מדפיסי הספר הוסיפו עוד קטעים וכדו' שלא הועבר בפניו והוא לא בדקם.

קוראים לזה 'ביטוח'.