יאיר כתב:היכן בדיוק?
לי ידוע שכתוב "אין חידושה של הלבנה פחות מ..."
כך נאמר במס' ר"ה ע"י רבן גמליאל שהיה מקובל לו מבית אבי אביו.
תוכן כתב:והמוחש לא יוכחש וכ"ט י"ב תשצ"ג היא השערה קרובה מאד לאמת,
מאיר סובל כתב:אגב, זה לא הרמב"ם. זו הגמרא דרבן גמליאל בפ"ב דראש השנה.
תוכן כתב:[
ומה הרווחת? הרי כתוב לא פחות, וברמב"ם כותב שזה ממוצע ואפשר גם פחות. עכ"פ כבר עמדו רבים מאד על מדוכה זו, והמוחש לא יוכחש וכ"ט י"ב תשצ"ג היא השערה קרובה מאד לאמת, וזה כוונת הגמרא, לא פחות ולא יותר.
יאיר כתב:אין סתירה, שכן דברי הגמ' שם נאמרו בדוקא כך משום שר"ג הוכיח מכך שאין זו הלבנה.
יאיר כתב:מאיפה המקור שהמוחשי כדברי הרמב"ם?
לי ידוע על עובדות מדעיות אחרות.
שני מחקרים גדולים בחו"ל מוכיחים במפורש כדברי הגמ'! (בהבדל של ]חות מאלפית השניה).
החודש העברי מבוסס על מחזור שינוי מופע הירח, ממולד הירח, עבור במילואו, וכלה במולד הבא. האופן שבו נראה הירח לצופה מכדור הארץ תלוי במיקומו של הירח ביחס לשמש, במיקומו ביחס לכדור הארץ ובמיקום שניהם ביחס לשמש. משך הזמן בין מולד ירח אחד למשנהו נקרא "החודש הסינודי", ומשכו נובע הן מסיבוב הירח סביב כדור הארץ, והן מסיבוב כדור הארץ סביב השמש. משך החודש הסינודי אינו קבוע, ובזמננו אורכו הממוצע הוא 29.5305888531 ימים (29 ימים, 12 שעות, 44 דקות, ו-2.9 שניות בקירוב).
חודש סינודי מסוים עשוי להיות ארוך מהממוצע ב-7 שעות ו-12 דקות לכל היותר או קצר מהממוצע ב-6 שעות ורבע לכל היותר (אורכו בין 29.27 ימים ל-29.83 ימים), וזאת משום שמסלוליהם של כדור הארץ סביב השמש ושל הירח סביב כדור הארץ אינם מעגליים, אלא אליפטיים, ועל כן, בהתאם לחוקי קפלר, מהירות התנועה שלהם אינה קבועה. בטווח שנים גדול, האורך הממוצע של החודש הסינודי כשהוא נמדד ביממות ארציות מתקצר בשברירי שניות, היות שאורך יממה על פני כדור הארץ מתארך כתוצאה מפעולת כוחות הגאות והשפל. בזמן קביעת הלוח (שנת ד' קי"ט - 359 לספירה) היה החודש הסינודי הממוצע 29.5305934241163 (לפי חישוב התארכות הימים של כדור הארץ של יאן מיאוס).
איש-אחד כתב:אם נדייק בלשונו של ר"ג "כך מקובלני מבית אבי אבא אין חדושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים" (ר"ה כה ע"א). אין הוא אומר 'אין מקדשין החודש' אלא "אין חדושה של לבנה", דהיינו הוא מדבר לכאורה על המציאות ולא על גדר הלכתי.
אוצר החכמה כתב:לא מצאתי באוצר אולי תכתוב לנו תמצית תירוצו על הקושיה
לחם_יומם כתב:איש-אחד כתב:אם נדייק בלשונו של ר"ג "כך מקובלני מבית אבי אבא אין חדושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים" (ר"ה כה ע"א). אין הוא אומר 'אין מקדשין החודש' אלא "אין חדושה של לבנה", דהיינו הוא מדבר לכאורה על המציאות ולא על גדר הלכתי.
בספר העבור לראב"ח הנשיא (מאמר שני שער שני) מעתיק דברי הגמרא: אמר להן רבן גמליאל כך אני מקובל מבית אבי אבא שאין חדשה של לבנה פחותה מכ"ט יום ומחצה ושתי ידות שעה וע"ג חלקים.
ויהיה איך שיהיה הנוסח, לענ"ד אפשר לפרש בהיות וזהו הממוצע של חודש ע"כ גם אין מקדשין אותה בפחות מכן, והבוחר יבחר.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 229 אורחים