מה עם מוסף

[יין המשמח]

ישנו ספר בשם רבי זאב ליפשיץ, ומכיל את תולדותיו וכו', בא' העמודים - י"ב - שמתאר הוא את סדר יומו של רבו בשבת
מדלג הוא על תפילת המוסף, מה פשר הדבר?

[יאיר]

שאלה יפה אך מה עם שמו"ת שעשה בשבת בשחרית דהוא בדיעבד וגם הוא תמוה?

[אדג]

לענ"ד אתה מדייק יתר על המידה במילותיו של הכותב. כוונת הדברים היא כמובן "אחר הקריאה [וסיום התפילה] עמד על מקומו".

לענין שמו"ת ביום, מי שהבין את זה ש"לפעמים קרא איזה תיבות בניגון ובקול רם ועשה תנועות משונות", יבין גם את זה.

[חיס]

שאלה יפה אך מה עם שמו"ת שעשה בשבת בשחרית דהוא בדיעבד וגם הוא תמוה?

לא מצאתי שמו"ת בשבת בשחרית הוא בדיעבד...
עין משנה ברורה (סימן רפ"ו סק"ט) בשם האור זרוע בשחרית משכים וקורא וכו'.

וראה בכל בו (הלכות שבת סימן לז): בשבת בשחרית נוהגין להשכים בשבת בבקר, ולסדר כל סדר השבוע איש בביתו שנים מקרא ואחד תרגום. וכן כתוב ברוקח (סימן נ"ג)

במחזור ויטרי (סימן קיז) מובא: ובשחרית של שבת מסדרין הציבור הפרשה מעניינו של יום שנים מקרא ואחד תרגום.

וכך משמע מהריטב"א במסכת ברכות ( דף ח ע"א): כלומר קודם שיקראו הציבור הפרשה בבית הכנסת, יקרא הוא הפרשה בביתו בין בשבת עצמו בבוקר בין בכל אותו שבוע.

[הדעה והדבור]

שאלה יפה אך מה עם שמו"ת שעשה בשבת בשחרית דהוא בדיעבד וגם הוא תמוה?

לא מצאתי שמו"ת בשבת בשחרית הוא בדיעבד...
עין משנה ברורה (סימן רפ"ו סק"ט) בשם האור זרוע בשחרית משכים וקורא וכו'.

אכן. מנהג זה תלוי בדברי הפוסקים.
בכלבו סי' לז כתב: "בשבת בשחרית נהגו להשכים ולסדר כל אחד סדר השבוע איש בביתו שנים מקרא ואחד תרגום", ומשמע שעשו כן לכתחילה.
אמנם עיין ב'בן איש חי' שמשמע מדבריו שזהו הנהגה בידעבד: "ביום השישי בעצמו לקרות הפרשה כולה שנים מקרא ואחד תרגום... ואם נאנס ולא קרא הפרשה שמו"ת ביום ששי, יקראנה שמו"ת ביום שבת אחר התפילה קודם קידוש שבת".

[חיס]

עכ"פ מדברי הראשונים הנ"ל הרוקח, הכל בו, האור זרוע, הריטב"א, ותר"י שהובא במשנ"ב הנ"ל משמע ברור שכך נהגו לכתחילה.

[יאיר]

שאלה יפה אך מה עם שמו"ת שעשה בשבת בשחרית דהוא בדיעבד וגם הוא תמוה?

לא מצאתי שמו"ת בשבת בשחרית הוא בדיעבד...
עין משנה ברורה (סימן רפ"ו סק"ט) בשם האור זרוע בשחרית משכים וקורא וכו'.

רפה*

ובמחילה, מדוע להתעלם מרישא דבריו? :

"ולכתחלה מהנכון אם לא קרא שנים מקרא ואחד תרגום בע"ש להשכים בשבת בבקר..."