פורום אוצר החכמה

השלמות השגות ותיקונים- לספר החשוב ארחות שבת
זכו מחברי הארחות שבת שספריהם נתקבלו בחיבה אצל בני התורה בכל אתר ואתר, ורבים לומדים ואפילו פוסקים הלכה מתוך ספר זה, ולכן אמרתי מהראוי שיהא אשכול מרוכז שבו יוכל כל אחד לכתוב השגות תיקוני ט"ס וכד', להעיר במקום שהביאו בשם אחד מהפוסקים ובספרים אחרים הביאו בשמם להיפך וכד', השמטת דעות חלוקות וכו' וכו'.
וכבר שמעתי שישנם אברכים שציינו לעצמם כל מיני תיקוני דפוס השגות וכד' כנ"ל, והיה מהראוי לאסוף הכל לפונדק אחד. [ומה עוד שלפעמים מה שנראה לאחד כטעות ברורה, יבוא חברו ויאיר עיניו שדווקא הוא הטועה.]
ובל"נ אם בע"ה יהיה כאן "חתיכה הראויה להתכבד", אני יציע הדברים בפני המחברים, ואם יתוקן במהדורה הבאה יהא בזה תיקון גדול לשמירת השבת. [ואף הגרד"ל בזמנו כתב קונטרס השגות על שש"כ מהדו"ק, ובהרבה דברים הסכים עמו המחבר ותיקן במהדורות הבאות, רק שהוא לרוב גודלו כתב בלשון חריפה וכו' ואילו אנן ...]

נ.ב הציבור מתבקש לא להסיט את האשכול, ולהעיר רק בדרך כבוד.

בארחות שבת (פ"ג הערה לג) הביאו דבספר איל משולש כתב בשם הגרי"ש אלישיב ועוד גדולים שמותר לברור מצות שבורות מתוך מצות שלימות עכ"ל, ומלבד שלא ציינו מקומו, גם שיבשו בהבאת דבריו דז"ל (פ"ו הערה ס*) הגרי"ש והגר"נ התירו ע"כ, והשתא נחזי אנן, כל המעיין בספר איל משולש יראה שמביא פסקים לפעמים בשם הגר"י שפירא ולפעמים בשם הגרי"ש אלישיב, וכשכונתו להביא בשם הגרי"ש אלישיב כותב הגריש"א או הגרי"ש אלישוב, וע"כ שכאן כוונתו לגר"י שפירא, ועוד שלא הביא כן אלא בשם "הגרי"ש והגרנ"ק" והם כתבו "הגריש"א ועוד גדולים".
ובקיצור:
א' להשלים הציון - פ"ו הערה ס*
ב' במקום הגרי"ש אלישיב - הגר"י שפירא
ג' במקום עוד גדולים -הגרנ"ק

לפני הטירחה שאתה טורח בזה
יש לי שאלה
האם המחברים עשו איזה שינוי בכרך א' מאז שהופיע לאור לפני כעשר שנים?
בכרך ג' שמעתי ששינו את נושא המעליות
האם מישהו יכול להוסיף בזה?

היא שיחתי כתב:לפני הטירחה שאתה טורח בזה
יש לי שאלה
האם המחברים עשו איזה שינוי בכרך א' מאז שהופיע לאור לפני כעשר שנים?
בכרך ג' שמעתי ששינו את נושא המעליות
האם מישהו יכול להוסיף בזה?

שמעתי שתיקנו כמה דברים איני יודע האם שמועה זו נכונה -

היו כאן תגובות שנמחקו. וצע"ג, שיש במרחבי הפורום תגובות קשות וחמורות שלא נוגעים בהם. ואולי זהו כוחם של קשרים. וצ"ת.

אשכול זה הינו אשכול חדש אחר שקודמו הוסר

איש_ספר כתב:באשכול על הארחות שבת, החליט מאן דהוא להסיט את הדיון לכיוונים שלא ממין הענין, ומכיון שבלא"ה לא היה בו כל תוכן נוסף, הוסר האשכול לחלוטין.

בענין בישול במלח יש תיקון במהדורה השניה בארחות שבת ח"א.

ראיתי באיזה עלון פרסום לספר מעשה שבת, של נכד הגרע"י שליט"א , שהוא סובב על ארחות שבת , אבל מביא את פסקי הספרדים.

שמעתי שיש בכוונתם להוציא כעת מהדורה חדשה כך שיש מקום להעיר ולהאיר.

בגליון פנינים משולחן רבינו תולדות תשע"ו דן הגר"א גניחבסקי ז"ל בענין במלאכת בורר ומזכיר שם "והנה נמצאה סברא זו בספר ארחות שבת (עמוד ק"פ, אות קמ"ב) ולא הביאו ראיה לדבריהם".
מצו"ב.

אגב, היה כאן אשכול בענין המעליות: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=20308

בעת האחרונה, יצא לי להתקל במספר שאלות בהלכות שבת, וכמנהג בני תורה רבים בדורנו, פניתי לי אצל הספר הלז. לתדהמתי, בחלקים ג' וד' גיליתי, שהרבנים מחברי הספר נמנעו מלהביא שיטות שאינן עולות בקנה אחד עם השיטה המכרעת לדעתם. אין עיתותי בידי כרגע, להעלותם על גבי הכתב, אך היטב כאב לי הדבר, שפרשו מדרכם להביא את כל הדעות, והחלו להכריע לפי השיטה הנראית להם, בלא להביא כלל את שיטת החולקים.

בעז"ה, עוד חזון למועד, שאתפנה להעלות את הדברים ולכתבם עלי לוח, באתרא קדישא הדין.

בפרק יא אות מג הע' סא [בנוגע פתיחת פחיות שתיה] כתוב

ודעת הגרשז"א זצ"ל להתיר זאת עיין שו"ת מנחת שלמה ח"ב ס י"ב ולא חשש לאיסור עשיית פתח ולאיסור מחתך דכיון שזורקים את הפחית לאחר השימוש אין עליה שם כלי והר' היא טפילה לאוכל שבתוכה וכשם שלא חששו לאיסור קורע בחותלות משום דהוי כשובר קליפי אגוזים כמבואר בהקדמה לפרק י"ב גבי איסור קורע עיי"ש ה"נ אין שום חשיבות של עשיית פתח או של מחתך בזה

וכעין זה בפרק יב הע' יא

דעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל עי' מנחת שלמה ח"ב סי' י"ב וטעמו דאין לחוש לאיסור עשיית פתח בדבר ששימושו חד פעמי הואיל והפחית אינה נחשבת כלי כפני עצמו אלא טפלה למשקה שבתוכה ומטעם זה אמר דגם אין בזה איסור מחתך

ואני לא כן הבנתי מדברי המנחת שלמה רק הא דנחשב טפילה למה שבתוכה הוי טעם להתיר 'הקריעה' ו'השבירה', והטעם להתיר 'עשיית פתח' ו'מחתך' הוא משום דאינו מכוון לעשיית פתח להשתמש בו אח'כ וגם לא לחתוך במדה רק כוונתו לעשות הנקב במקום הנוח יותר [וזה מותר גם אם נחשב כלי (חוץ אם נחוש למראית עין וכדו'), ואם אכן מכוון לעשות פתח יפה ולחתוך במדה אסור גם אם אינו נחשב כלי]