פורום אוצר החכמה

שקוד אני כעת על ההדרת שו"ת פרי יצחק להגר"י בלאזער זצוק"ל [ע"י מכון ידוע] אך חסרים לי כמה וכמה מקורות שציין הגהמ"ח ולא ידעתי היכן אמצאם.
ואחר החיפוש והביקוש בכל אופני החיפוש המצויים בימינו, אשר העלו חרס, אמרתי אחלה נא פני רבני הפורום שליט"א אשר כבר הוכיחו רב חילם במציאת מקורות עלומים, שיהיו בעזרי לתועלת הכלל ולמען בירור מקחו של צדיק.

חלק א'
1. סי' ד' עמ' י' ע"א ד"ה והנה - הביא תשו' הרדב"ז בח"ג סי' תק"נ שהביא ד' הרמב"ם גבי איסור הנחת תפילין בשוי"ט ונסתפק בטעמו של דבר – אין תשובה כזאת ברידב"ז, ואף בשאר תשו' לא הביא הרדב"ז דברים אלו.

2. סוף סי' ט"ו עמ' כ"ד ע"ב ד"ה ונראה לה"ר - הביא כמ"פ בשם 'ספר נייר' בטעם הדבר דאגוז של ערלה מותר - בס' הנייר לא' מהראשונים אינו מופיע.

3. סי' כ"ב עמ' ל"ב ע"ב ד"ה ע"ד - הביא בשם 'הגאון בעל ג"מ בהל' שחיטה' – לא ידעתי מיהו הגאון הנזכר.

4. סי' כ"ו עמ' ל"ח ע"ב ד"ה אך בל"ז - בד"ה שלפניו הביא קו' השאג"א ע"ד רש"י במגילה ד"ג ודחה דבריו, ובסוף דבריו כ' דלעיקר הקושיא ע"ד רש"י יעוי' בפי' הרא"ם על הסמ"ג - ולא מצאתי שם מאום.

5. שם עמ' מ' ע"א ד"ה אך הנה - הביא בשם ספר מ"ש - לא ידעתי מיהו.

6. סי' כ"ט עמ' נ"א ע"ב ד"ה כתר"ה - הביא בשם שו"ת קהלת יעקב סי' ב' להקשות ע"ד הרמ"א דס"ל דמלו תוך ח' וביום יצא – לא מצאתי שו"ת הנ"ל [זה אינו לאלגזי]

7. סי' נ"א עמ' פ"ז ע"א ד"ה ונראה לישב - הביא קו' בשם ביאור הגר"א ע"ד הירושלמי דמשמע דאף בדברים יש משום מידת חסידות שלא לחזור בו – לא מצאתי בביאה"ג ענין כזה.

8. סי' נ"ב עמ' פ"ח ע"ב ד"ה והנה הב"י - הביא קו' ספר 'דובר מישרים לחכם ספרדי בשם מהר"י הלוי' שהק' במקור ד' הרמב"ם דאף זקן ואינו לפ"כ מחזיר לפנים משוה"ד - לא אדע מהו.

9. סי' נ"ח עמ' ק"ב ע"א ד"ה ומ"ש כת"ר לישב - הביא דבהזק שא"נ חייב לצאת יד"ש אף בלא קנסא דרבנן כמ"ש הראב"ד - לא ידעתי איה ימצא ראב"ד זה.

חלק ב'
1. סי' ט' עמ' ט"ז ע"א ד"ה ובשו"ת בנין עולם - הביא שי' הראשונים דס"ל דתוס' שבת מדאורייתא, וציין בכללם שכן דעת הסמ"ק והרי"ו וס' יראים וראב"ן – ובכולם לא מצאתי מקורם ברוך.

2. שם עמ' י"ז ע"א ד"ה אולם - הביא ד' הבה"ג דהד"נ הוא קבל"ש וכל מי שמתפלל בע"ש בע"כ מתחילה מדליק את הנר "וכמ"ש התוס'" – לא ידעתי לאיזה תוס' כוונתו.

3. סי' י"ג עמ' כ' ע"ב בראש העמוד - לענין אם בי"ד מצווין להפריש במקום שההפרה מדרבנן ל"מ לבטל את הנדר מדאו', הביא "וכיו"ב עי' בישוע"י סי' שכ"ט" – לא מצאתי שם זכר לדברים אלו.

4. סי' י"ז עמ' כ"ה ע"ב ד"ה ולכאורה - הביא דלמאן דס"ל ח"ש מותר מה"ת גם אינו יוצא יד"ח בח"ש " ועיין בתוס' פסחים ל"ח" – לא ידעתי למה ירמזון דבריו.

5. סי' כ"ז עמ' ל"ב ע"ב ד"ה ואחר - הביא "והנה ליתן מעות מעשר לבני עניים ללמדם תורה פשיטא דזהו עיקר המצוה ואין צדקה גדולה מזו כמ"ש המהרי"ק, ועי' בכנה"ג סי' רמ"ט, ע"ש". – לא מצאתי זכר לזה לא במהרי"ק ולא בכנה"ג.

6. סי' ל"ב עמ' ל"ט ע"א ד"ה ע"ד שאלתו - הביא דנפס' בעת הכתיבה פסול מדאורייתא "כדמשמע בהגמ"י בפ"ב מהל' תפילין" - לא מצאתי בהגמ"י רמז לזה.

7. סי' מ"ו עמ' נ"ד ע"א ד"ה ונראה - הביא דמה ששטר אינו קונה במקום שקונה כסף משום דלא סמכא דעתיה, "והביאו בס' האחרונים עיין בס' א"ב" – לא ידעתי מיהו ס' א"ב, יתכן והוא ס' אמרי בינה, אך מקושי החיפוש בס' הנ"ל לא מצאתי ענין זה שם.

אשמח מאוד לקבל כל בדל מידע על הנושאים הללו, וזכות הרבים תלוי בכם.

יש משהו שיותר דחוף לך או הכל באותה מידה?

חלק א'
1. סי' ד' עמ' י' ע"א ד"ה והנה - הביא תשו' הרדב"ז בח"ג סי' תק"נ שהביא ד' הרמב"ם גבי איסור הנחת תפילין בשוי"ט ונסתפק בטעמו של דבר – אין תשובה כזאת ברידב"ז, ואף בשאר תשו' לא הביא הרדב"ז דברים אלו.

ח"ה סימן אלף תרצ"ג.

פרי יצחק כתב:2. סוף סי' ט"ו עמ' כ"ד ע"ב ד"ה ונראה לה"ר - הביא כמ"פ בשם 'ספר נייר' בטעם הדבר דאגוז של ערלה מותר - בס' הנייר לא' מהראשונים אינו מופיע.

איך הוא יכול להיות בספר ניר שנדפס בימינו? עיין בספר ניר על הירושלמי לר"מ מארים ותמצא.

3. סי' כ"ב עמ' ל"ב ע"ב ד"ה ע"ד - הביא בשם 'הגאון בעל ג"מ בהל' שחיטה' – לא ידעתי מיהו הגאון הנזכר.
בדקת בגליון מהרש"א שם?

6. סי' כ"ט עמ' נ"א ע"ב ד"ה כתר"ה - הביא בשם שו"ת קהלת יעקב סי' ב' להקשות ע"ד הרמ"א דס"ל דמלו תוך ח' וביום יצא – לא מצאתי שו"ת הנ"ל [זה אינו לאלגזי]
בקהלת יעקב לבעל המשכנות יעקב עיינת? כמדומה שאכן מדבר על זה שם.

יואיל יותר אם תביא ציטוטים מלאים יותר. וגם אם תסנן חלק מהשאלות עם מעט עיון.

יישר כח לכל המגיבים, ידיעותיכם הנרחבות לא יסולאו בפז, וזכות הרבים תלוי בכם, אשמח על כל מידע נוסף.

5. סי' כ"ז עמ' ל"ב ע"ב ד"ה ואחר - הביא "והנה ליתן מעות מעשר לבני עניים ללמדם תורה פשיטא דזהו עיקר המצוה ואין צדקה גדולה מזו כמ"ש המהרי"ק, ועי' בכנה"ג סי' רמ"ט, ע"ש". – לא מצאתי זכר לזה לא במהרי"ק ולא בכנה"ג.

לכאו' כוונתו לדברי מהרי"ק סי' קכ"ח (הובאו דבריו בשו"ע יו"ד סוף סי' רמ"ט) שכתב וז"ל טוב ליתן צדקה לנערים ללמוד תורה מליתן לבית הכנסת.
ומש"כ בשם כנה"ג- כנראה כוונתו לספר שיירי כנסת הגדולה ביו"ד סי' רמ"ט שכתב וז"ל וראוי לאדם שישתדל לתת חציים או רובם לבעלי תורה או לקרוביו העניים, וגם להשיא יתומות עניות, ולקנות ספרים לבני העניים.

כפי הנראה אין ספר כנסת הגדולה על יו"ד סי' רמ"ט, (לכה"פ אין באוצר), ועל כרחינו שכוונתו לספר שיירי כנסת הגדולה הנ"ל.

9. סי' נ"ח עמ' ק"ב ע"א ד"ה ומ"ש כת"ר לישב - הביא דבהזק שא"נ חייב לצאת יד"ש אף בלא קנסא דרבנן כמ"ש הראב"ד - לא ידעתי איה ימצא ראב"ד זה.


רבינו הפרי יצחק כתב וז"ל: מיהו י"ל דבאמת גם בלא קנסא דרבנן חייב לצאת ידי שמים, וכמו העושה מלאכה במי חטאת דפטור מדיני אדם וחייב בד"ש אף דליכא משום שלא יהא כמ"ש הראב"ד.

ופשוט שאין כוונתו שהראב"ד כתב דבהיזק שאינו ניכר חייב לצי"ש, אלא שהראב"ד כתב דבעושה מלאכה במי חטאת ליכא משום שלא יהא כל אחד ואחד הולך וכו'. והוא בהשגות הראב"ד הל' חובל פ"ז ה"ד.

3. סי' י"ג עמ' כ' ע"ב בראש העמוד - לענין אם בי"ד מצווין להפריש במקום שההפרה מדרבנן ל"מ לבטל את הנדר מדאו', הביא "וכיו"ב עי' בישוע"י סי' שכ"ט" – לא מצאתי שם זכר לדברים אלו.

בישועות יעקב או"ח סי' שכ"ט בסוף הסימן נדפסו חידושים מבן המחבר - שם נמצא ד"ז.

חלק א'
7. הערת כי לא נמצאו הדברים בבי' הגר"א סי' רנ"ח.
אכן הדברים לא נמצאים בבי' הגר"א שלפנינו, אך נמצאים בבי' הגר"א דפו"ר.
בשו"ע מהדורת פריעדמאן-מכון ירושלים שציינו זאת, הוסיפו שהדברים אינם בכת"י ככה"נ נלקטו מדברי הגר"א בשנות אליהו סוף שביעית.
מהלשון שציטט ה"פרי יצחק שם נראה דהיה מקור אחר למדפיסים שכן אף שתוכן הדברים זהה יש שינויי לשון.

יישר כח גדול על עזרתכם הרבה. להקל על המעיין אציין את ההערות שלעת עתה עדיין לא נמצא להם מענה:

חלק א'
1. סי' כ"ו עמ' ל"ח ע"ב ד"ה אך בל"ז - בד"ה שלפניו הביא קו' השאג"א ע"ד רש"י במגילה ד"ג ודחה דבריו, ובסוף דבריו כ' דלעיקר הקושיא ע"ד רש"י יעוי' בפי' הרא"ם על הסמ"ג - ולא מצאתי שם מאום.

2. שם עמ' מ' ע"א ד"ה אך הנה - הביא בשם ספר מ"ש - לא ידעתי מיהו.

חלק ב'
1. סי' ט' עמ' ט"ז ע"א ד"ה ובשו"ת בנין עולם - הביא שי' הראשונים דס"ל דתוס' שבת מדאורייתא, וציין בכללם שכן דעת הסמ"ק והרי"ו וס' יראים וראב"ן – ובכולם לא מצאתי מקורם ברוך.

2. שם עמ' י"ז ע"א ד"ה אולם - הביא ד' הבה"ג דהד"נ הוא קבל"ש וכל מי שמתפלל בע"ש בע"כ מתחילה מדליק את הנר "וכמ"ש התוס'" – לא ידעתי לאיזה תוס' כוונתו.

3. סי' י"ז עמ' כ"ה ע"ב ד"ה ולכאורה - הביא דלמאן דס"ל ח"ש מותר מה"ת גם אינו יוצא יד"ח בח"ש " ועיין בתוס' פסחים ל"ח" – לא ידעתי למה ירמזון דבריו.

4. סי' ל"ב עמ' ל"ט ע"א ד"ה ע"ד שאלתו - הביא דנפסק בעת הכתיבה פסול מדאורייתא "כדמשמע בהגמ"י בפ"ב מהל' תפילין" - לא מצאתי בהגמ"י רמז לזה.

אשמח על כל בדל מידע, למען בירור מקחו של צדיק.

ראשית אברך על יוזמה ברוכה זו. עתה אוסיף מעט כפענ"ד.

פרי יצחק כתב:1. סי' כ"ו עמ' ל"ח ע"ב ד"ה אך בל"ז - בד"ה שלפניו הביא קו' השאג"א ע"ד רש"י במגילה ד"ג ודחה דבריו, ובסוף דבריו כ' דלעיקר הקושיא ע"ד רש"י יעוי' בפי' הרא"ם על הסמ"ג - ולא מצאתי שם מאום.

ראה בקובץ המצורף כאן. כנראה לזה כוונתו.

פרי יצחק כתב:2. שם עמ' י"ז ע"א ד"ה אולם - הביא ד' הבה"ג דהד"נ הוא קבל"ש וכל מי שמתפלל בע"ש בע"כ מתחילה מדליק את הנר "וכמ"ש התוס'" – לא ידעתי לאיזה תוס' כוונתו.

נראה שכוונתו לתוס' ברכות כז. ד"ה דרב צלי עיי"ש.

פרי יצחק כתב:2. שם עמ' מ' ע"א ד"ה אך הנה - הביא בשם ספר מ"ש - לא ידעתי מיהו.

אולי צ"ל מ"ג, וכוונתו לס' מגן גבורים כאן:

6. סי' ל"ב עמ' ל"ט ע"א ד"ה ע"ד שאלתו - הביא דנפס' בעת הכתיבה פסול מדאורייתא "כדמשמע בהגמ"י בפ"ב מהל' תפילין" - לא מצאתי בהגמ"י רמז לזה.

אולי כוונתו להגהות מיימונית בפ"א בצורת האותיות - אות צ' - ד"ה הנה מורי

[quote3. סי' י"ז עמ' כ"ה ע"ב ד"ה ולכאורה - הביא דלמאן דס"ל ח"ש מותר מה"ת גם אינו יוצא יד"ח בח"ש " ועיין בתוס' פסחים ל"ח" – לא ידעתי למה ירמזון דבריו.][/quote]

כנראה כוונתו לדברי התוס' שם (ד"ה אתיא) דאתרוג של טבל פסול מפני שיש לכהן וללוי חלק בו ובעינן שיהא כל האתרוג שלו, אבל מצה של טבל כשרה מפני שאף בלא חלק התרומה "אכתי אכל שיעור מצה". ומבואר דבפחות משיעור אינו יוצא.

אבל לכאו' צריך להבין דהרי פשיטא דבפחות משיעור אינו יוצא יד"ח מצה, ואין זה צריך לפנים, וכל הנידון באחרונים לגבי חצי שיעור במצה הוא רק האם יש בזה ג"כ איזה קיום מצוה או לא, אבל ודאי שלא יצא ידי עיקר חובת מצה. וא"כ דברי התוס' אינם שייכים לנידון הנ"ל.

האם כבר י"ל פרי יצחק במהדורה חדשה?

ספרים וועלט כתב:האם כבר י"ל פרי יצחק במהדורה חדשה?

כן, בשתי כרכים, בשנת תשע"ו
איני יודע אם זה המהדורה שנידונה כאן.