לולב ערבות פרחים ולחמניה - בהקפות שניות

[הפלא ופלא]

ראיתי באתר מסויים תמונה זו, משעת הקפות שניות בחצר פרימישלאן
היודע מאן דהו מה הפשט? [ומה המקור?...]

[לייטנר]

ה'פרחים' אינם אלא ענפי הדס.

[תוכן]

אולי כדי שלא יעברו בבל תוסיף, דקיי"ל ד' מינים מעכבים זו את זו.

[הדעה והדבור]

במנהגי ישראל מצאנו שיש שנהגו לצרף להקפות מלבד ס"ת עוד חפצים:

א. יש מקצת קהילות שנהגו להביא בשמים וכדו' להקפות.
ברם, הפוסקים אסרו זאת. רב נטרונאי גאון כתב על כך: "וששאלתם, נהגו בני מקומינו ביום תשעי ספק שמיני לחג להביא מוגמראות לבית הכנסת לעשן לפני הס"ת, אי דבר זה מותר או אסור. כך ראינו שאסור, לפני שכל יו"ט ב' הוא יו"ט לכל דבר כראשון אעפ"י שהיה ספק אין בו קולא אלא לעניין מה שמסעסקין בו בלבד אבל בכל גבר אין שינוי". אולם ראה בכמה פוסקים שהתירו זאת.
ואולי זהו מקורו של גלגול מנהג זה שהבאת שמביאים "לולב ערבות ופרחים".

ב. בקהילות רבות נהוג היה שההקפות יתבצעו שהם מלוות באבוקות של אור (וראה בספר "מועדים לשמחה - אלול תשרי" עמ' תקיג למקורם של כמה וכמה קהילות - ספר מומלץ).
טעם למנהג זה כתב בספר המטעמים (סימן קמב) שהוא על מה שנאמר (ישעיה כ"ד ט"ו) באורים כבדו ה', וזהו לחיבוב תורה. עוד הוסיפו שגם מטעם מה שנאמר (משלי ו' כ"ג) כי נר מצווה ותורה אור.
אולם הרבה מהפוסקים אסרו מנהג זה (ראה: "חיים וחסד" בסופו וראה גם ב"שי חמד" בנוגע לקטנים, ועיין עוד) ואולי כתחליף נהגו בהבאת "לולב ערבות פרחים".

ואולי מקהילות אלו השתלשל המנהג להביא "לולב ערבות ופרחים".

[וואס]

ידוע בהיכלי הישיבות שרוקדים לאו-דווקא עם ספרי תורה אלא גם עם למשל גמרות סלויטא או למשל ספרי קצות
ואלו שיש להם עבודת ה' באכילה, רוקדים עם לחמניות.

[שבטיישראל]

ב. בקהילות רבות נהוג היה שההקפות יתבצעו שהם מלוות באבוקות של אור (וראה בספר "מועדים לשמחה - אלול תשרי" עמ' תקיג למקורם של כמה וכמה קהילות - ספר מומלץ).
טעם למנהג זה כתב בספר המטעמים (סימן קמב) שהוא על מה שנאמר (ישעיה כ"ד ט"ו) באורים כבדו ה', וזהו לחיבוב תורה. עוד הוסיפו שגם מטעם מה שנאמר (משלי ו' כ"ג) כי נר מצווה ותורה אור.
אולם הרבה מהפוסקים אסרו מנהג זה (ראה: "חיים וחסד" בסופו וראה גם ב"שי חמד" בנוגע לקטנים, ועיין עוד) ואולי כתחליף נהגו בהבאת "לולב ערבות פרחים".

ואולי מקהילות אלו השתלשל המנהג להביא "לולב ערבות ופרחים".

בטאהש ובקאסאן נוהגין שהעולה לתורה בליל שמח"ת עונד לראשו כובע מיוחד העשוי מעלי לולב קלועים ועליו קושרין אתרוג והדסים וערבות ועוד חפצי מצוה

[מורה צדק]

ידוע בהיכלי הישיבות שרוקדים לאו-דווקא עם ספרי תורה אלא גם עם למשל גמרות סלויטא או למשל ספרי קצות
ואלו שיש להם עבודת ה' באכילה, רוקדים עם לחמניות.

למה דווקא סלויטא?