פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:ידוע שנחלקו הראשונים אם המשנה מדברת על שאובין (זריעה) או על מי פירות, אם מדובר על שאובין פשיטא שצריך קדם נתן, כי זריעה אפשר לעשות רק ממקוה כשר ולא ממקוה חסר.
אבל אם מדובר על מי פירות (ואז כשר המקוה משום ביטול) אז פחות מובן למה דוקא נתן קודם. (אמנם רש"י פירש דלא מהני איפכא גם במי פירות).

איש_ספר כתב:תודה רבה לכולם.

היא שיחתי, מן הראשונים שהעמידו במי פירות, טעמם דבשאובין אפילן נתן ונטל כל היום ולא רק עד רובה (חוץ מהראב"ד)
וכבר החזו"א תמה אם מדובר במי פירות והרי זה משום ביטול, מפני מה בעינן נתן סאה מקודם. (ותי' שהוא רק מדרבנן).

יש מן הראשונים שהביאו ראיה דבתערובת מותר לאכול כל החתיכות מדינא דנתן סאה ונטל סאה, והנה אם הם מפרשים בשאובין והוא מדין השקה, הדימוי לא מתחיל בכלל, אבל אם הם מפרשים דאיירי במי פירות, מובן יותר. הבעיה שהם להדיא מפרשים דמיירי בשאובין, אמנם אם הם גרסו נטל סאה ונתן סאה, הרי זה בהכרח לאו משום זריעה, דושאי ל"ש זריעה כשאין מקה כשר. וצ"ע .

היא שיחתי כתב:שיטת הרשב"ם בב"ב סה דדינא דנתן סאה ונטל סאה הוא מהלכות ביטול ברוב, והקשה עליו הריטב"א שם דחזינן דיש השקה גם בב' מקוואות סמוכות וללא ביטול ברוב והוא בפ"ו מ"ג, הרי לך שיטה הסוברת שמיירי בשאובין וגם מפורש שהוא מצד ביטול ברוב וממילא אפשר להוכיח לתערובת

איש_ספר כתב:

היא שיחתי כתב:שיטת הרשב"ם בב"ב סה דדינא דנתן סאה ונטל סאה הוא מהלכות ביטול ברוב, והקשה עליו הריטב"א שם דחזינן דיש השקה גם בב' מקוואות סמוכות וללא ביטול ברוב והוא בפ"ו מ"ג, הרי לך שיטה הסוברת שמיירי בשאובין וגם מפורש שהוא מצד ביטול ברוב וממילא אפשר להוכיח לתערובת

עיינתי היטב בדברי הריטב"א וראיתי שהרשב"ם לא פירש שהכשר המקוה מדאורייתא הוא משום ביטול ברוב, וגם הוא מודה כנראה שההכשר הוא משום השקה/זריעה, אלא דס"ל לרשב"ם דמ"מ מדרבנן בעינן שלא יהיו רוב שאובין, ומדברנן הוא כעין ביטול ברוב. עי"ש היטב.

רשב"ם מסכת בבא בתרא דף סו עמוד א
והיינו טעמא דמדאורייתא הוא דבעינן מקוה ממים מכונסין לכתחלה בלא שאיבה דאיתקש למעין כדפרישית לעיל ואפילו נפלו בתר הכי שאובין בטלו ברובא א"נ קמא קמא בטיל

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן קיב

ונמצא שאין שום חשש על אוצר אחד דזרועה ובעצם א"צ יותר רק להרוצים לחוש לשיטת הראב"ד דסובר דאם נתן ונטל לא הוכשר כשליכא רוב או חצי מהאינם שאובין אף שהיה מקוה שלימה ובנותן לעליון עד שירד לתחתון מוקים רק במכוונות שלכן אין להועיל הזריעה כיון שהם המרובין ממי הגשמים שהיו בתחלה עושין עוד אוצר מים של מי גשמים שני להשיק בו. ואף שהחזון איש כתב שאין יוצאין בזה דעת הראב"ד אלא בטבילות הראשונות ובטהרת מים בס"ס נ' הביאו אבל אני בארתי בתשובה אחת שהראב"ד מודה שהשקה מטהר אף שאובין הרבה מהכשרין ואף הרשב"ם ב"ב דף ס"ו דסובר דברוב שאובין פסול מדאורייתא אף במקוה של יותר ממ' סאה, ג"כ יכשיר בהשקה ועדיף להו מנותן לתוך המקוה דלא כהרא"ש ב"ק שמדמה השקה לזריעה בתוך המקוה ולכן יועיל בזה לצאת דעת הראב"ד.