היום והלילה כ"ד שעות, די לו לאדם לישן שלישן שהוא שמונה שעות, ויהיו בסוף הלילה כדי שתהיה מתחלת שנתו עד שתעלה השמש שמונה שעות, ונמצא עומד ממטתו קודם שתעלה השמש.
ועוד כתב (הלכות תלמוד תורה, א יב):
כיצד היה בעל אומנות והיה עוסק במלאכתו שלש שעות ביום ובתורה תשע, אותן התשע קורא בשלש מהן בתורה שבכתב ובשלש בתורה שבעל פה ח ובשלש אחרות מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר, ודברי קבלה בכלל תורה שבכתב הן ופירושן בכלל תורה שבעל פה, והענינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא הן, במה דברים אמורים בתחלת תלמודו של אדם אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד ט בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה ויפנה כל ימיו לגמרא בלבד לפי רוחב שיש בלבו ויישוב דעתו.
אך עדיין אין כאן ממש פירוט של סדר היום ממש, שעה אחר שעה.
האם ידוע מתקופת הראשונים פירוט כזה?
מדוע אני שואל? כי מצאתי בכת"י משלהי המאה ה-14, שכן כתוב:
<??> קימה <??> ממטתו, ותפילה, כאשר כתב בספר חיי עולם. וילך מחיל אל חיל, מתפילה להגדה, ושם <רצוי?> להאריך עד סוף שעה ג'. שעה רביעית - <??> הלכה שלמחרת. ה' - יאכל; ו' - יהגה במקרא ויישן או יעסוק בצרכי הבית. ח' - יחזור וידקדק בהלכה. ט' וחצי עשירי - לפי מה שהוא, אם הוא איש <חכמה> ובעל תבונה, <יכתו'> <סמנים ופסקים> <??> לתורתו, או יחזור לתלמוד, או יכתוב שום ספרים . אם הוא למדן ועשיר, יכתוב חשבונותיו ועסקיו, ושעה אחת, זהו חצי עשירית וחצי אחת עשרה, יקבע ללמוד ולחזור בספר פסקי המימוני וסמ"ג.