מה הם המצוות, התקנות, והמנהגים, שטעמם משום 'זכר למקדש'

[מאירי]

רציתי לערוך רשימה מסודרת של כל הדברים המובאים בחז"ל ובפוסקים בין במצוות (בזה"ז), או הלכות, תקנות ומנהגים, שטעמם משום 'זכר למקדש'.
ידוע (ואולי לא כ"כ), שיש חילוק בין דברים שיסודם משום 'זכר למקדש', דוגמת נטילת לולב במדינה כל שבעה וכדו', שהם דברים ש'תלויים' בביהמ"ק, וענין זה נלמד בסוכה מ"א א' מקרא ד'ציון דורש אין לה', לבין דברים שיסודם משום 'זכר לחורבן ביהמ"ק', שיסודם מקרא ד'אעלה את ירושלים על ראש שמחתי' כדאי' בב"ב ס' ב', וכאן כוונתי לדברים שהם 'זכר למקדש' בלבד, ולא לאלו שהם 'זכר לחורבן'.
אדגיש עוד, שאין לכלול ברשימה דברים שהם משום 'מהרה יבנה המקדש', אלא אך ורק לאלו שהם משום 'זכר למקדש' וכנ"ל!

אשמח לעזרת ה' בגבורים.

בדברים שאינם ידועים כ"כ, רצוי לציין מקור, וכמו"כ בדברים השנויים במחלוקת רצוי לציין שיש דעות חלוקות.

בתקוה ותפילה שיגדע האשכול באיבו ע"י שיהפך החורבן לנחלת העבר, ושוב לא נזדקק ל'זכר למקדש', ונשמח כולנו בבנין השלישי בתפארתו.

[חכם באשי]

יש איזה ספר או קונטרס לגאון האדר"ת המוקדש לנושא. כך זכור לי.

[חכם באשי]

יש איזה ספר או קונטרס לגאון האדר"ת המוקדש לנושא. כך זכור לי.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?147756&
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?150797&

[יצג]

יעויין אנציקלופדיה תלמודית ערך בית המקדש עמ' רמ ואילך. ויש שם גם ערך נפרד על זכר לחורבן.
ספרו של האדר"ת הוא על מצות הקהל.

[מאיר סובל]

ספיה"ע כמובן.

כורך כמובן.

מלח "המוציא", כמובן.

[מאירי]

יעויין אנציקלופדיה תלמודית ערך בית המקדש עמ' רמ ואילך. ויש שם גם ערך נפרד על זכר לחורבן.
ספרו של האדר"ת הוא על מצות הקהל.

אכן ידעתי גם ידעתי, ויש אצלי כבר רשימה עם כמה וכמה דברים נוספים, ולכן היות ובאנצקלופדיה שם חסרים כמה דברים, ומדי פעם אני נזכר בעוד משהו, לכן רציתי את עזרת החכמים דכאן אולי יסייעו בהשלמת הרשימה כולה.
בהמשך אם אראה שמיציתי כמה דאפשר, אעלה כאן את מה שעלה בידי בע"ה.

[הבונה]

שירה כל ליל יו"כ "אם ה' לא יבנה בית", כנזכר ביומא יט:, אלא שכאמור שם המנהג הביא לידי חטא ולכן בוטל.
האם כונתך דוקא למקדש או גם לדברים ספצפיים שהיו בו, כמו זרוע בליה"ס זכר לקרבן פסח, וביצה זכר לקרבן חגיגה לאחד הטעמים.
כמו כן כמה דברים יש בנר חנוכה שהן זכר למנורה, כמו שכ' הסמ"ק שמדליקין בביהכ"נ בדרום, זכר למנורה.
וכן בבית הלוי מבאר סברת מ"ד כבתה אין זקוק לה (שכותיה פסקינן), כיוןן שהוא זכר למנורה, ושם נר שכבה נידשן השמן והפתילה.
ובבעל המאור (שבת ט. מד' הרי"ף) כתב: למ"ד אסור להשתמש לאורה של נר חנוכה כל תשמיש במשמע אפי' תשמיש דמצוה ותשמיש קדושה משום דקסבר כיון שהם זכר לנרות ולשמן של היכל אסורות הן בהנאה כל עיקר אפילו לקרוא בספר ואפי' לסעודת שבת ולסעודת מצוה

[יצג]

ראה גם הספר "זכרון ירושלים", המוקדש כולו לענין זה.
הנה הוא:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?24414&&page=1

[חכם באשי]

ספרו של האדר"ת הוא על מצות הקהל.

מהעיון בשער של הספר השני שציינתי לעיל (http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?150797&) אני מבין שיש שם חלק ב, המדבר ב"ענייני זכר למקדש" ולא רק במצוות הקהל.

[יצג]

צודק.
זה ספר חדש מכת"י האדרת, וכמדומני גם חלק זה הוא חדש, ולא הכרתיו.

[מאירי]

ייש"כ גדול להרב חכם באשי והרב יצג
אכן שני הספרים שציינתם הן 'זכר למקדש' ח"ב מהגאון האדר"ת והן ספר זכרון ירושלים, מוקדשים לנושא הנ"ל!
ושם רשימה מפורטת על כל הנ"ל, ואקוה שיחד עם דבריהם יעלה בידי סיכום מסודר ומאוחד כראוי בע"ה