שאלה מגוחכת!הנה לשון הפמ"ג ביו"ד סי' צ"ט שפ"ד סוסקי"ב:
ואם ביטל במזיד וסבר שמותר לבטל שטעה בדין כבר הכריע הט"ז אות ט' דמותר, והפר"ח אות י"ב מודה מיהת דדמי לשאר שוגג יע"ש. אלא שראיתי להמשנה למלך בפט"ו ממאכלות אסורות הלכה כ"ה הראה מקום לפרק ה' מהלכות תרומות שסותר זה, ועיינתי שם בהלכה ח' וז"ל הר"מ ז"ל אין תורמין מטמא על טהור ואם תרם בשוגג תרומתו תרומה, במה דברים אמורים שלא ידע שטמא אבל ידע ושגג שמותר לתרום מטמא לטהור הרי הוא כמזיד, ושם ציינו המדפיסים שחזר רבינו ממ"ש בפירוש המשנה תרומות פ"ב משנה ב' ששם פסק כת"ק וכאן כר' יהודה. ולי ההדיוט הכותב נראה שאין כאן חזרה כי במשנה פירש על מ"ש ר' יהודה אבל אם ידע בתחילה ושכח אין תרומה, ופירש הר"מ שהיה יודע תחילה שטבל ואח"כ שכח שהוא טבל וכן פסק הרע"ב שם (בין לטבל ובין לטומאה) ובזה אין הלכה כר' יהודה, אבל בידע שטמא ושגג בדין פסק הר"מ ז"ל שפיר דטועה בדין מיקרי קרוב למזיד, ומירושלמי [תרומות פ"ב ה"ב] הוציא זה כמו שכתב הכ"מ שם. וז"ל הירושלמי ר' יוסי אומר במזיד תרומה ר' פנחס בעי קומי ר' יסא עד כדון כסבור שהם טהורים היה יודע שטמאים וסבר שמותר לתרום מטמא על טהור אמר ליה יאות רבי סבר כר' יהודה ברם כר' יוסי היא הדא היא הדא ועיין בכ"מ שם. ואפשר שגם כוונת הכ"מ כמו שאומר דר' יסא ה"ק דר' יהודא אמר יודע בתחילה מורה שכל שידע בטומאה בתחילה אף שעכשיו שכח קרוב למזיד מיקרי ובזה אין הלכה כר' יהודא אלא כת"ק, וקסבר שמותר לתרום בזה הלכה כר' יהודה דטועה בדין מיקרי מזיד, אבל לר' יוסי היא הדא כו' כלומר דא ודא אחת היא דאפילו מזיד גמור תרומה, ולפ"ז אין כאן חזרה. ואם כן לכאורה בטועה בדין קרוב למזיד הוא, ואמנם למה שהראה מקום הרב המאירי ז"ל (הוא בעל משנה למלך) שם [תרומות פ"ה ה"ח] לתוס' מנחות כ"ה ע"ב ד"ה בשוגג ויבמות פ"ט ע"א ד"ה אין, יש ליישב קצת דטמא על הטהור לאו משום הפסד כהן לחוד אלא דגזרו אטו לא היה שעת הכושר, ולכך בשוגג קרוב למזיד גזרו טפי ואין ללמוד ממנו לשאר איסורים, ותרומה עון מיתה החמירו ביה טפי ואין להאריך:
-----------------
להשערתי, וכנראה שכן הוא האמת, פשוט הפמ"ג השתמש במליצת לשונו הזהב על המשנה למלך מלשון שמאיר את עינינו, וכמו שאמר [?] על מי שלא ראה בספר המאירי שלא ראה מאורות מימיו, עכ"פ אשמח לשמוע דעת חו"ר דפה להשערה אחרת.