תורת חידושי הרי"מ על התורה

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' יוני 17, 2012 1:35 pm

מישהו מוכן לעשות סדר בענין?

ככל הידוע לי יש שלש הוצאות (מלבד ספר הזכות המקורי)

א. של מוסד הרי"מ לווין
ב. אמרי הרי"מ (וידסלבסקי)
ג. של רמ"ב אלתר מבית שמש.

כולם מצוים באוצר. (אמרי הרי"מ בנתים רק בראשית).

מה סדר חשיבותם והאם יש אחת הכוללת הכל?

ישעיהו לוריא

למיטב הבנתי בלבד!

חידושי הרי"מ על התורה של ר' לייבל לוין ז"ל, שהיה הראשון שהו"ל כדוגמת זאת (מלבד ספרים רבים נוספים), מעלתו בעצם היות המחבר קרוב יותר לבני התקופה , לחסידי התקופה ולמשפחה הרוממה. הוא כבעל חוש הבחנה דק מעודן ומסולת וכמי שהיסב ימים ולילות בין חסידי ישישאי ידע להבחין בין דברים שאמרו [לדוגמא:] השפת אמת או השפתי צדיק, נכדיו הישירים של החידושי הרי"מ , מעצמם ומהגותם, לבין מה שהביאו מדברי זקינם.
[ומקום נפלא יהיה למי שיביא ממה שמצטטים שניהם זצוק"ל מהחידושי הרי"מ ויערוך השוואות. משם נלמד לראות האיך כל אחד הבין ושמע פשט ופירוש אחר . פשוט מדהים ודורש בעל ידיעה והעמקה ואשכול נפרד...]
מעלתם של שני הספרים האחרונים ;

ליקוטי הרי"מ : מעלתו דווקא בכך שיצא בדורנו. בדור שאפשר יותר לבדוק ולחפש . אם במאגרים ממוחשבים ואם ע"י מכונים עתירי ממון וחסויות. עוד הביא שם מכתבי חסידים, א"כ רובם כבר מופיעים בחידושי הרי"מ.
מעלה נוספת ויפה זה חלק התולדות, שהרחיב בזה הרבה מעבר למה שהיה עד כה.
(מעט גיחוך ופחיתות כבוד כשהמו"ל מביא מעין 'הסכמה' לספרו מזקנו-אדם בן זמננו, בתור נכד החידושי הרי"מ כשבספר חידושי הרי"מ על התורה שהקדימו ג"כ ב'עטרה' מפוארת זו , הדגיש כי זה מכתב עידוד מזקינו שליט"א.)

אמרי הרי"מ: מעלתו בכך שמביא את כל מה שנו"נ צאצאי ותלמידי החידושי הרי"מ בדבריו.
כמובן שבדפוסים הבוחר יבחר, אולם ככה"נ יתרון לספרים החדשים.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' יוני 18, 2012 7:55 am

יש"כ ר' ישעיה

הבונה · הודעהעל ידי **הבונה** » ג' יוני 19, 2012 12:19 pm

איש_ספר כתב:א. של מוסד הרי"מ לווין

מספר זה בלבד ישנם 3 מהד' שונות:
תחילה יצא על בראשית בלבד תחת השם 'תורת חי' הרי"מ'.
אח"כ יצא על כל התורה ונ"ך ועוד תחת השם 'חיהרי"ם עה"ת'
אאל"ט בשתי הוצאות אלו שיצאו ע"י הרי"ל, לא נזכר שם מוסד הרי"ם לוין
כמה שנים לאחר פטירת רי"ל, יצא הספר בעריכה חדשה עם תוספות רבות, (וכמדומה שגם עם מעט השמטות של דברים שהוברר שמקורם אינו מהחיהרי"ם). ע"י מוסד הרי"ם לוין.

שלום ואמת · הודעהעל ידי **שלום ואמת** » ג' יוני 19, 2012 12:37 pm

האם הכנסתם ל"אוצר" את המהדורה הראשונה של ה"ליקוטי הרי"ם" או המהדורה החדשה שבו באו מאות הוספות ותיקונים?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יוני 19, 2012 1:00 pm

אם אתה יודע להבחין בין המהדורות, נא תבדוק ותודיע. אם הכנסנו את המהדורה החסרה, נשלים במהדורה הטובה ממנה.
הרב בונה יש"כ.

שלום ואמת · הודעהעל ידי **שלום ואמת** » ג' יוני 19, 2012 1:24 pm

ויש את הספר "חידושי הרי"ם וגור אריה" שנדפס בתרע"ג.

הבונה · הודעהעל ידי **הבונה** » ג' יוני 19, 2012 2:13 pm

שלום ואמת כתב:ויש את הספר "חידושי הרי"ם וגור אריה" שנדפס בתרע"ג.

ועל ספר זה (על החלקים שבו מבעל השפ"א), נכתב בריש שפ"א ליקוטים:

: getimg.GIF (18.92 KiB) נצפה 14304 פעמים

יש לציין, כי המו"ל כותב בזכרונותיו (זכרונות ר"י דז'ובאס קיים באוצר), כי לא הוא האשם, אלא המדפיס, שבניגוד לסיכום לא המתין עד שתתקבל רשות להדפסה מצאצאי המחבר.
לגבי התורות שהביא מהחיה"ר בסופו של דבר הוא הפך לאחד המקורות לחיה"ר עה"ת. אם כי כמדומה, לרוב הדברים יש מקבילות בכתבי חסידים.

שלום ואמת · הודעהעל ידי **שלום ואמת** » ג' יוני 19, 2012 2:21 pm

איש_ספר כתב:אם אתה יודע להבחין בין המהדורות, נא תבדוק ותודיע. אם הכנסנו את המהדורה החסרה, נשלים במהדורה הטובה ממנה.
הרב בונה יש"כ.

בדקתי, והמהדורה שנכנסה ל"אוצר", אינה אלא המהדורה הראשונה.
ראוי ורצוי להכניס את המהדורה המורחבת והמתוקנת. בהצלחה

שלום ואמת · הודעהעל ידי **שלום ואמת** » ג' יוני 19, 2012 2:28 pm

הבונה כתב:
שלום ואמת כתב:ויש את הספר "חידושי הרי"ם וגור אריה" שנדפס בתרע"ג.

ועל ספר זה (על החלקים שבו מבעל השפ"א), נכתב בריש שפ"א ליקוטים:
getimg.GIF

יש לציין, כי המו"ל כותב בזכרונותיו (זכרונות ר"י דז'ובאס קיים באוצר), כי לא הוא האשם, אלא המדפיס, שבניגוד לסיכום לא המתין עד שתתקבל רשות להדפסה מצאצאי המחבר.
לגבי התורות שהביא מהחיה"ר בסופו של דבר הוא הפך לאחד המקורות לחיה"ר עה"ת. אם כי כמדומה, לרוב הדברים יש מקבילות בכתבי חסידים.

המחבר ר' אברהם יצחק דזובס מספר בספרו "זכרונות מנעורי ועד הנה" שאת ספריו חיבר בימי בחרותו עוד בחיי ה"שפת אמת", ממה ששמע בשטיבל של ה"חידושי הרי"מ" ברחוב "הברזל", שם עוד ישבו זקני החסידים ששמעו בעצמם מפי ה"חידושי הרי"מ" עצמו. הוא פירסם אותם בעילום שם המחבר, וכאשר נודע הדבר לזקני החסידים, לא יכלו למחול לו על שהיתל בהם. לפני שנודע שהמדובר בו, שיבחוהו וקילסוהו ביותר, והיה הספר לשיחת היום באין ספור דיונים ונסיונות לפענח את זהותו העלומה של המחבר "החסיד הישיש" עלום השם...

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יוני 19, 2012 2:31 pm

שלום ואמת תודה על ההבהרה.
לגבי הסיפור עם הרב דזובס כתב ע"כ הרב דנדרוביץ לאחרונה

שלום ואמת · הודעהעל ידי **שלום ואמת** » ג' יוני 19, 2012 3:57 pm

איש_ספר כתב:שלום ואמת תודה על ההבהרה.
לגבי הסיפור עם הרב דזובס כתב ע"כ הרב דנדרוביץ לאחרונה

היכן?

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ג' יוני 19, 2012 4:04 pm

האם המהדורה השניה של לקוטי הרי"ם מורחבת יותר או שמא מצונזרת?...

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יוני 19, 2012 4:17 pm

נשמטו בה שני קטעים ונוספו כשלושים (מידע שמסר המהדיר שיחי')

שלום ואמת · הודעהעל ידי **שלום ואמת** » ג' יוני 19, 2012 5:33 pm

איש_ספר כתב:נשמטו בה שני קטעים ונוספו כשלושים (מידע שמסר המהדיר שיחי')

ומלבד כשלושים הקטעים השלמים שנוספו, עוד שופצו ותוקנו מאות קטעים קיימים, וכן נוספו ותוקנו מאות ציונים והערות למטה בעמוד. מידיעה אישית ממי שזכה לסייע במלאכת הקודש המפוארת.

הבונה · הודעהעל ידי **הבונה** » ג' יוני 19, 2012 5:44 pm

לא ראיתי עדיין את המהדורה החדשה, אבל גם המהדורה הראשונה, שהיתה למראה עיני, היא מלאכת מחשבת, ערוכה היטב בטוב טעם ומושלמת, אלא שתמיד אפשר להוסיף, לכן כנראה באה המהדורה המאוחרת.

לבב · הודעהעל ידי **לבב** » ג' יוני 19, 2012 9:22 pm

ספר ליקוטי הרים על מהדורותיו השונות הוא מלאכה נאה מאוד ומפוארת.
הוא הראשון אשר הרים את הכפפה לאסוף את כל החומר, ולמעשה הזכויות שמורות לו.
ימים יגידו מה יחדור לקהל - ומעניין לדעת מה מסתמן בזה

אוצרותנו · הודעהעל ידי **אוצרותנו** » ד' יוני 20, 2012 1:33 pm

שלום ואמת כתב:
איש_ספר כתב:שלום ואמת תודה על ההבהרה.
לגבי הסיפור עם הרב דזובס כתב ע"כ הרב דנדרוביץ לאחרונה

היכן?

בלינק המצורף מעמוד 44
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?159207&

אוצרותנו · הודעהעל ידי **אוצרותנו** » ד' יוני 20, 2012 1:41 pm

איש_ספר כתב:נשמטו בה שני קטעים ונוספו כשלושים (מידע שמסר המהדיר שיחי')

מעניין איזה קטעים הושמטו. ומדוע?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' יוני 20, 2012 2:35 pm

אוצרותנו כתב:
שלום ואמת כתב:
איש_ספר כתב:שלום ואמת תודה על ההבהרה.
לגבי הסיפור עם הרב דזובס כתב ע"כ הרב דנדרוביץ לאחרונה
היכן?

בלינק המצורף מעמוד 44http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?159207&

הנה כאן לבלתי מנויים ובגרסה צבעונית

חידושי הרימ וגור אריה.pdf: (2.29 MiB) הורד 653 פעמים

אוהב ספרים · הודעהעל ידי **אוהב ספרים** » ד' יוני 20, 2012 10:40 pm

המהדורא החדשה היא 5 כרכים

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ה' יוני 21, 2012 12:13 am

אוהב ספרים כתב:המהדורא החדשה היא 5 כרכים

של אמרי הרי"ם
ליקוטי הרי"ם זה 2

ישעיהו לוריא

אוצרותנו כתב:
שלום ואמת כתב:
איש_ספר כתב:שלום ואמת תודה על ההבהרה.
לגבי הסיפור עם הרב דזובס כתב ע"כ הרב דנדרוביץ לאחרונה

היכן?

בלינק המצורף מעמוד 44
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?159207&

והדברים עתיקין וידועים לכל מתחיל לגעת בקלאמקע של תורות החידושי הרי"מ והשפת אמת. מכתבת דנדרוביץ נ"י ניכר ששאב את רוב חומריו מספרו של הגה"ח ר' יעקב מילר מבני ברק, "עבודת אמת". שבסופו מביא מאמר ארוך על כל העניין של העתקת תורות מהשפת אמת עוד בחייו ופרסומן בשם 'צדיק אחד'. ר"י דנדרוביץ נותן יותר מרמז מאין בא. אלא שייש"כ לרהיטות והלהט בהם נתברך משמיא להעביר בצורה מחודשת ונאה, דברים מוכרים למדיי.

בר ששת · הודעהעל ידי **בר ששת** » ה' יוני 21, 2012 2:29 am

אם כבר עסקו בשלושת החיבורים, אענה אף אני חלקי ואביע את תחושתי האמביוולנטית:

בפיות החסידים כונו שנות הנהגת החידושי הרי"ם 'שבע שנות השובע'. שאותו גאון וקדוש נהג טובת עין בחסידים, והיה משפיע רוב תורות כמים מכסים לים. אלא שאותם חסידים ראשונים, היו משמרים דבריו וחורטים על לוח ליבם, לעבוד ולשמר. כך אירע שברבות הימים, מכל ים התורה, נותר מעט מזעיר. הוא גופו לא הותיר - לבד מחידושיו העמוקים על הש"ס, אשר לרוב עומקם אין דורש להם - כי אם קונטרס קטן ו'ספר הזכות' שמו.

וכאן הגיע זמננו 'עת כנוס'. ללקט נפזרים ולעשות ספרים.

הראשון היה ר"ל לוין. מי שיודע מעט את דרך עריכתו, יודע כי המדובר בידען מופלג, עילוי אמיתי, שתורת גור ושורשיה הפולניים שגורים על לשונו. דא עקא, שלפום חורפא ... ועבודה זו - ככל שאר עבודותיו - במהירות על טבעית היתה נעשית. מתוך להיטות קודש לעשות ספרים לספק לאותו דור, שלא ירעה בשדות זרים. אם יותר להעיר, כאן ה'סופר' שבו, ממש הפריע לעבודה. מי שמכיר מעט את תורת החידה"ר, יודע היטב מה ענק המרחק בינה ובין ווערטער חטיפי-אמרים מבריקים ושנונים (כאלו המצויים לרובי רוב בה' כרכי 'חסידים מספרים'). יכול אני להראות כמה וכמה אמרים עמוקים, שמורגלים בפיות ההמונים בגירסתם הרי"ל לוין'ית, בעוד שלא זו הדרך ולא זו העיר גור. חשוב לציין כי המהדורה שבזמנינו, כבר מתוקנת מעט (ופעם הראני הג"ר יצחק ישעיה וייס, את המהדורה הראשונה והחפוזה שקיבל להגהה ובה עשרות הערות לטעויות במראי מקומות ועוד).

אחרי הרי"ל החרוץ והשנון בא נכד אחר, הרבה פחות ידען והרבה יותר תלמיד-חכם, והוא רבי לייבל היינה ז"ל, אשר חיבר את סדרת הספרים המצויינת 'ליקוטי יהודה' - ובה השתדל ללקט את כל תורות זקינו החידה"ר, אלא שעירבם בתוך המון דברי תורת נכדיו השפת אמת, האמרי אמת, ואף זקינו הר"ש מאוסטרובה. אך חובה לציין, כי בכמה וכמה מקומות רבי לייבל היחיד שהבין את דברי הסבא וידע לשייכם למקומם הראוי. בזכרוני עומד קטע ארוך מספר הזכות, המוסב על תיקוני זוהר, אשר מוכח להדיא כי לבד מרבי לייבל לא זכה אף אחד מהמלקטים - כולל המאוחרים שבהם - לכוון לאמת. בעוד שר"ל ידע לשייך את כל רצף הקטעים אהדדי, השאר לא זכו וחילקו לפי עניינים שונים.

כאן מגיע תור המלקטים המאוחרים. הראשון והמובחר, הינו רמ"ב אלטר. איש חסד נודע, ועורך מוכשר. כדרכו בספרו 'עמוד האמת' (קוצק) כן עשה כאן. עבודת ליקוט שיש בה מלאכה יתירה על החכמה. ליקט ככל אשר הגיעה ידו הארוכה, והביא לחפץ המון שמועות שנמצאו בכתבים ובספרים. כמובן שנעזר בתוכנות כאוצה"ח ועוד, אך יש להחזיק לו טובה על הליקוט המוצלח. אם לבקש את המגרעת שבעבודה המשובחת, זאת העובדה שאי אפשר לבר בלא תבן, ומן הנראה שעמל הקיבוץ גדול היה בעיניו מעמל הסינון והמחיקה, כך עשו את דרכם אמרים בעלי מקורות מגוחכים למחצה - כמקובל בספרי מלקטי זמנינו. אם להכתיר, השבח יתר על החסרון, ואף אני הקטן נעזר הרבה בב' כרכיו.

אחריו בא נכד נוסף, שעשה עבודה אחרת. עיקרה סיפוק צרכיו של הלומד הסקרן, או החסיד של ממשיכי הדרך. כאן ימצא הקורא את דבריו של החידה"ר כפי שהם מתפרשים על ידי הבית ישראל, ובסגנון אחר על ידי הלב שמחה - מלאכה שאין עמה הרבה חוכמה. ולענ"ד לא ימצאו לה הרבה קופצים. (לבד מכותבי עבודות ד"ר על 'השתקפות תורת החידה"ר בראי נכדיו וממשיכי דרכו' וכיו"ב).

אך לעניות דעתי, בכל הליקוטים הנזכרים, ישנה ריעותא שיש לשקוד על תיקונה. אין צריך להסביר עד כמה יש לחלק בין דברים שנכתבו בכתב יד קודשו של החידה"ר, לבין דברים שבעל פה, שנמסרו על ידי שליחים שאין מי שיודע טיבם ונאמנותם. ובעוד שבדברי ספר הזכות, ניתן לדייק ולפרש כל תג, דברי חסידים - ובפרט אלו שעברו תחת קולמוסו ושיפוצו של הרי"ל - הינם לכל היותר רעיונות מבית מדרשו. ולצערינו, אף לא אחד מהמלקטים ראה לתת יתר כבוד לדברי ספר הזכות, להדגישם בגופן שונה ובהעדפה ברורה.

זו ואין צריך לומר, לכל איש אשר רוח בו החפץ לעמוד על עומק תורת הרי"ם. אל ישהה לווערטליך חטיפיים ושנונים, אלא יקבע שיעור בעיון בכל 'שמעתי ממוזז"ל' שכותב נכדו השפ"א. שם ימצא האור. ומשם ראיה מה עמקו מחשבותיו

לבב · הודעהעל ידי **לבב** » ה' יוני 21, 2012 6:33 pm

מי הוציא לפני מי? האמרי או הליקוטי? ונפקא מינה לכל הליקוטים מספרים לא מוכרים. אם בשני יש את כל מה שיש בראשון, האם ניתן לשער שהוא ראה את הקודם לו?

בר ששת · הודעהעל ידי **בר ששת** » ה' יוני 21, 2012 7:46 pm

לבב כתב:מי הוציא לפני מי? האמרי או הליקוטי? ונפקא מינה לכל הליקוטים מספרים לא מוכרים. אם בשני יש את כל מה שיש בראשון, האם ניתן לשער שהוא ראה את הקודם לו?

גם אם בנוגע לכרך הראשון של אמרי יכולה שתהא מחלוקת אם קדם, משום שלשוק יצאו כמעט ביחד, הרי ששאר הכרכים וודאי שמאוחרים הרבה. ובכלל לא נראה שיש לליקוטי תחושת התחרות עם אמרי. שלו קודם - אם לא בזמן, אזי ברמה, בעריכה ובהכל. ולא בכדי עורר בעל הילקוטי, את חמת הוותיקים ממוסד הרי"ם לוין (ז"ל!) שניסו בכל דרך (ואף דרכים נבזיות במשמע) לעצור את ההצלחה המסחררת. ואכמ"ל.

וואס · הודעהעל ידי **וואס** » ה' יוני 21, 2012 7:56 pm

ברור שליקוטי הרים קדם, גם לכרך הראשון.
ובלי להכנס אם כך היה - כדי להעתיק מספיק גם יומיים.
והדרך הפשוטה לבדוק היא לראות האם יש דברים בליקוטי הרים שנלקטו מספרים נדירים - ולא נמצאים באמרי הרים, כי אז ייתכן ולא העתיק את השאר.

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ו' יוני 22, 2012 2:34 am

בר ששת כתב:אם כבר עסקו בשלושת החיבורים, אענה אף אני חלקי ואביע את תחושתי האמביוולנטית:

בפיות החסידים כונו שנות הנהגת החידושי הרי"ם 'שבע שנות השובע'. שאותו גאון וקדוש נהג טובת עין בחסידים, והיה משפיע רוב תורות כמים מכסים לים. אלא שאותם חסידים ראשונים, היו משמרים דבריו וחורטים על לוח ליבם, לעבוד ולשמר. כך אירע שברבות הימים, מכל ים התורה, נותר מעט מזעיר. הוא גופו לא הותיר - לבד מחידושיו העמוקים על הש"ס, אשר לרוב עומקם אין דורש להם - כי אם קונטרס קטן ו'ספר הזכות' שמו.

וכאן הגיע זמננו 'עת כנוס'. ללקט נפזרים ולעשות ספרים.

הראשון היה ר"ל לוין. מי שיודע מעט את דרך עריכתו, יודע כי המדובר בידען מופלג, עילוי אמיתי, שתורת גור ושורשיה הפולניים שגורים על לשונו. דא עקא, שלפום חורפא ... ועבודה זו - ככל שאר עבודותיו - במהירות על טבעית היתה נעשית. מתוך להיטות קודש לעשות ספרים לספק לאותו דור, שלא ירעה בשדות זרים. אם יותר להעיר, כאן ה'סופר' שבו, ממש הפריע לעבודה. מי שמכיר מעט את תורת החידה"ר, יודע היטב מה ענק המרחק בינה ובין ווערטער חטיפי-אמרים מבריקים ושנונים (כאלו המצויים לרובי רוב בה' כרכי 'חסידים מספרים'). יכול אני להראות כמה וכמה אמרים עמוקים, שמורגלים בפיות ההמונים בגירסתם הרי"ל לוין'ית, בעוד שלא זו הדרך ולא זו העיר גור. חשוב לציין כי המהדורה שבזמנינו, כבר מתוקנת מעט (ופעם הראני הג"ר יצחק ישעיה וייס, את המהדורה הראשונה והחפוזה שקיבל להגהה ובה עשרות הערות לטעויות במראי מקומות ועוד).

אחרי הרי"ל החרוץ והשנון בא נכד אחר, הרבה פחות ידען והרבה יותר תלמיד-חכם, והוא רבי לייבל היינה ז"ל, אשר חיבר את סדרת הספרים המצויינת 'ליקוטי יהודה' - ובה השתדל ללקט את כל תורות זקינו החידה"ר, אלא שעירבם בתוך המון דברי תורת נכדיו השפת אמת, האמרי אמת, ואף זקינו הר"ש מאוסטרובה. אך חובה לציין, כי בכמה וכמה מקומות רבי לייבל היחיד שהבין את דברי הסבא וידע לשייכם למקומם הראוי. בזכרוני עומד קטע ארוך מספר הזכות, המוסב על תיקוני זוהר, אשר מוכח להדיא כי לבד מרבי לייבל לא זכה אף אחד מהמלקטים - כולל המאוחרים שבהם - לכוון לאמת. בעוד שר"ל ידע לשייך את כל רצף הקטעים אהדדי, השאר לא זכו וחילקו לפי עניינים שונים.

כאן מגיע תור המלקטים המאוחרים. הראשון והמובחר, הינו רמ"ב אלטר. איש חסד נודע, ועורך מוכשר. כדרכו בספרו 'עמוד האמת' (קוצק) כן עשה כאן. עבודת ליקוט שיש בה מלאכה יתירה על החכמה. ליקט ככל אשר הגיעה ידו הארוכה, והביא לחפץ המון שמועות שנמצאו בכתבים ובספרים. כמובן שנעזר בתוכנות כאוצה"ח ועוד, אך יש להחזיק לו טובה על הליקוט המוצלח. אם לבקש את המגרעת שבעבודה המשובחת, זאת העובדה שאי אפשר לבר בלא תבן, ומן הנראה שעמל הקיבוץ גדול היה בעיניו מעמל הסינון והמחיקה, כך עשו את דרכם אמרים בעלי מקורות מגוחכים למחצה - כמקובל בספרי מלקטי זמנינו. אם להכתיר, השבח יתר על החסרון, ואף אני הקטן נעזר הרבה בב' כרכיו.

בר ששת הנכבד! אני מוכרח לענות חלקי. ואטול אף אני אובייקטיביות מחקרית .

תורת החידושי הרי"מ היתה נלמדת בכל דף מראי מקומות של כל ר"מ בגור ואף בהרבה ישיבות המבוססות על העמקה סביב משנת ר"ח מבריסק וידעו היטב את השטיקלאך המקבילים והדקויות בינם. היום אכן לא לומדים בגור עיון וממילא קהל היעד נחתך בהרבה.

איני חושב שהרי"ל לוין שאף כל הזמן "להציל את הדור" ולכן כתב. בוודאי אין הדבר נכון לגבי ספר תורני כמו חידושי הרי"מ על התורה.

אתה נוטל את מאמר חז"ל "לפום חורפא לא דק" ומרחיב אותו עד כדי כך, שלגאונים הידענים והעמוקים אסורים הדיבור או הכתיבה. באותו רגע הינך נוטל מהם את זכות הדיבור ומעבירה "לנכד אחר הרבה פחות ידען והרבה יותר ת"ח" כשעל המחצית הראשונה יוכיחו היצירות הרבות המפארות כל בית, והמחצית השניה רוח הקודש שהופיעה בבית מקלדתך . ודי למבין כי חרם על שוכני"ע..

המשפט של כב' או הקטע הלז מופרך מעצמו :מי שמכיר מעט את תורת החידה"ר, יודע היטב מה ענק המרחק בינה ובין ווערטער חטיפי-אמרים מבריקים ושנונים (כאלו המצויים לרובי רוב בה' כרכי 'חסידים מספרים'). יכול אני להראות כמה וכמה אמרים עמוקים, שמורגלים בפיות ההמונים בגירסתם הרי"ל לוין'ית, בעוד שלא זו הדרך ולא זו העיר גור. חשוב לציין כי המהדורה שבזמנינו, כבר מתוקנת מעט (ופעם הראני הג"ר יצחק ישעיה וייס, את המהדורה הראשונה והחפוזה שקיבל להגהה ובה עשרות הערות לטעויות במראי מקומות ועוד).

ראשית אתה כותב שבספר חסידים מספרים יש חטיפי אמרים מבריקים. נכון. אבל מה לזה ולחידושי הרימ על התורה בו גם לדבריך אין הרבה מזה. אחר כך נסתרים הדברים ונכתב "אמרים עמוקים" אז רגע אמרים עמוקים או חטופים, על מה אתה חולק ש "לא זו הדרך ולא זו העיר גור. " משפט ספרותי מרשים למדי. אך שמא תאמר מי ידע והכיר את שבילי תורתה ומוצאי דברו"ק של אדמור"י גור יותר מר' לייבל לוין (כמובן כוונתי ל'סופרים' ולא לחסידי קמאי, כן, אותו ה'סופר שבו' שהוא עיקר הבעיה' נו באמת..) אולי רי"י וייס שיחי' גם כן.. אולי ר' לייבל היינה ז"ל או שמא כב' עצמו...(שבראשית מכתבו מכתיר את ר"ל"ל דווקא כאחד שתורת גור שגורה על לשונו...)
בכלל מעניין מי הביא להגהה את הספר לרי"י וייס שליט"א (הזכור לטובה מהראיון בהמודיע).

ולעצם הדברים : נשמח מאוד אם תוכיח כמה דוגמאות שלא נאמרו הדברים כך ומקסימום יצאו מבית מדרשו כהחלטתך הגורפת . יבואו מבינים וחסידים אפי' חסידי זמננו ותצביע בשמם על קטעים אילו.

בספרו המצויין של ר' לייבל היינה ז"ל. אם תסכים להבהיר על איזה קטע בתיקוני זוהר כוונת. אשמח. גם לא נראה לי שהייתה לו מטרה להביא את 'כל' תורת החידוה"ר. באגב.

לגבי ספר "ליקוטי הרי"מ" . כאן כבר מה ששלל כמעט את ספרו של מעצב התבנית ממנה כולם העתיקו והיא "חידושי הרי"מ על התורה לר"ל לוין, הופך ל'גיבנת' קלילה כמעט בלתי מורגשת. רוב הספר מבוסס על ספר חידושי הרי"מ ואילו אני הייתי מחבר חידושי הרי"מ הייתי תובע אותו לד"ת. מה שהוסיף משני זקיניו הר"ב אלטר ז"ל והר"מ פשיטיק, הם לרוב דברים שהופיעו כבר, או דברים שכב' אולי צריך לפקפק בהם באשר נכתבו כמאה שנה אחר קופת החידוה"ר, וא"כ ודאי תורות הר"ל לוין עדיפות מהם שנכתבו לפני המלחמה היישר מחסידים ישישים.
הסבא השלישי של "איש החסד" רמ"ב אלטר (כהגדרתך. ומה עניין זה לביקורת ספרים אם לא חוסר אובייקטיביות..) הינו האדמו"ר מסוקולוב בני ברק, שקיבל את הזכות שלא קיבלו אחרים, הסכמה על החידושי הרי"מ.
ושוב הבדל קטן : מי נראה לך יותר מוסמך , הפני מנחם שהסכים על חידושי הרי"מ של ליבל לוין או הר"מ מורגנשטרן שיאריך ימיו בנעימים ונחת?
לסיום אני מצטרף לאמירתך לחלק ולהדגיש את קטעי הכת"י בנפרד. ובאותו פה חולק על מסקונותיך שבאו מחוסר הבנה או ידע. (וכדברי רבינו בראשית ספר הזכות "ללמד זכות")

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' יוני 22, 2012 3:36 am

כיון שהוזכר פה ספר הזכות והבנת מלקטיו (ומהדיריו) אעתיק כאן מש"כ רד"א מנדלבוים בפרדס יוסף החדש פרשת שלח אות ו'

שלח לך אנשים. ראה בספר הזכות לרבינו בעל החי' הרי"ם זצ"ל מגור דברי נפלאים וכו' ובד"ה כתיב בפרשת ציצית וכו' כתב: והוא ללמד לכללות ישראל שהגם שיהיו נביאי שקר או מנהיגים כירבעם ושאר גדולים, ויראו שנוטים מדרך השם יתברך לפי פשוטו לא ישמעו להם כלל. ומסיים שם: ואפשר יהיה עוד נסיונות כאלו קודם הגאולה. ובספר היכל קוצק (ח"ב עמ' תקנ"ג ואילך) נדפס המאמר הנ"ל, ובמקום שהביא רבינו זצ"ל דברי הזוה"ק בפרשתנו (קנז, א) בנוגע למים דכרין ע"ש היטב וכותב רבינו וזלה"ק: וע"י מ"ד שלהם וחיזוק אמונתם וכו'. כתב המעיר (בהערה 53) דהתיבה מ"ד הוא ר"ת : מדת דעת. וצחוק עשה לנו בזה. וכונת רבינו כנ"ל, לנאמר בזוה"ק: מים דכרין ע"כ. אך בספר הזכות שנדפס מחדש (ב"ב תשמ"ז) הוסיף חטא על פשע ובעמ' מ"ט שם פתח את הר"ת: וע"י מריה דאברהם שלהם. ואוי לעינים שכך רואות.

ואגב מש"כ ריב"ש כי 'חיהרי"מ עהש"ס (ושו"ע?) לרוב עומקם אין דורש להם', הוא הפרזה יתירה, וידוע שלתורת חיהרי"מ יש מהלכים בספרי ראשי הישיבות, ואין אחד מהם שלא ישא שמו על שפתיו. (דוגמא לדבר בספה"ק דברי יחזקאל (שהנני עוסק בו עתה) מן הספרים ה'קאלסיים' של ה'מהלך החדש', שמביא מדברי חיהרי"מ בכמה מקומות, ואע"פ שתמיד יד הדוחה נטויה, אבל הא מיהא ש"מ שהיה הספר שגור בפיהם של בני הישיבות דליטא, והוא כאמור דוגמא בעלמא).

בר ששת · הודעהעל ידי **בר ששת** » ו' יוני 22, 2012 3:57 am

ראשית מקבל אני את גערתו של הרב לא-ידען, אשר ניכר כי אינטרס כלשהו הזעיקו לפורום, אך אניח.

א. דבריו הנכוחים, מבהירים לי כי הובנתי קצת כבא לפקפק בכבוד מעלתו של הרי"ל לוין, שקטונטי מכדי להביע עמדה בו. סבור הייתי שפשוט לכולם, עד היכן גברה מעלתו, ועל כך שמדובר בבנש"ק וידען מופלג עילוי ואמן בכל תחום. אין חולק ואין מעיז לפקפק.
דק הדובר בלשוני, דרש חסירות ויתירות, (אני מרשה לעצמי לקוות שלא עשה כן בדברי הרי"ל...). מכמה קרובי משפחתו שמעתי, על סדרי-זמנים שהיה משקיע ביצירה אחת, פעמים ימים ספורים, דומה שאי"צ להסביר מה גדלה גאונותו. דא עקא, שעריכה תורנית דורשת הרבה מלאכה ולא חוכמה. זה הכל.

ב. אם להיות קונקרטי, הקטע שעליו אני מדבר נדפס בסו"ס הזכות והוא עוסק בביאור קריאת השם 'תיקוני זהר'. באין ספרים לפני אציין מזכרון שהרי"ל היינה - הדפיס זאת בפר' מקץ, והרי"ל דומני שחילק זאת לכמה עניינים, ולכן הסקתי שלפום חורפא שבשתא, ולא היה לו זמן לדוק.

ג. בעניין הרב ווייס, בהתעלם מהיכן הוא זכור לכבוד הרב, לא השיב ולא כלום. עיני ראו טופס כתבים מלא בהערות של טעויות דפוס קריטיות, ומה יש איפוא לכעוס על הרושם שנוצר לי. אדרבה, יבוא ויציב תזה נגדית: כמה זמן עמל הרי"ל על עריכת הספר חידושי הרי"ם? האם היו טעויות - וכמה - שתוקנו במשך השנים.

ד. הסכמת מרן הפנ"מ חשובה לעין ערוך, אך בהתחשב בכו"כ תקדימים (ואנקוב גם בספר זקינו של הליקוטי 'אמרי אמת ליקוטים') אין להביא מכך ראיה לטיב העבודה. וד"ל באילוצי משפחה וקשרים.

ה. אם אכן הכתרתי את הרב 'ליקוטי' כ'איש חסד', לא הכתרתיו כידען מופלג או כחסיד בקי. מה שכן יש לו - בהתעלמות מייחוס אבות שכבר פירט הרב בזעם עצור - זה כמה שנות יגיעה ועמל. וכמובן, חומרים נוספים שהונגשו ברבות השנים. אכן, שכחתי לציין כי בליקוטו הסתמך ברובו על עבודתו של הרי"ל ז"ל - ולדעתי השביחה ככל שיכל.
אינני רואה תוספת מעלה לחידה"ר מהדו' הרי"ל - בכך שייחודה שאין בה הסכמות מהסוקולובי. אני מצפה מהרב להסבר פוזטיבי - שיתייחס בכבוד לשאלה הבאה: מי שיחפש ווארט כל שהוא מהחידה"ר, היכן מומלץ לו לחפש בחידה"ר או בליקוטי?! או שמא ישיב כבודו, האיך מכיל ספר אחד כרך אחד רזה, והשני ב' כרכים מלאים. ובכלל יש בידינו האי כללא של יש בכלל מאתיים מנה - וכל מעלות הספר של מוסד הרי"ל - נמצאות גם בליקוטי?.

ו. גם לא התעלמתי מהעובדה שליקוטו מלא במקורות מגוחכים. כללתי בלשוני בפירוש ובאנדרסטייטמנט: "אם לבקש את המגרעת שבעבודה המשובחת, זאת העובדה שאי אפשר לבר בלא תבן, ומן הנראה שעמל הקיבוץ גדול היה בעיניו מעמל הסינון והמחיקה, כך עשו את דרכם אמרים בעלי מקורות מגוחכים למחצה - כמקובל בספרי מלקטי זמנינו".

ז. ואם פתח דבריו בדיבור על חידושי הרי"ם על הש"ס ומיעוט העסק בהם, שוב יש לנו להחזיק טובה למי שההדיר את הספרים על הש"ס, ולא למי שמתעקש שלא לאפשר לחדש בספר שיו"ל לפני שנים רבות.

[אם כפי שאני מתרשם וכבו' קשור למוסד הרי"ל, יש להמליץ על עוד הדפסת ספרים רבים, כמו 'להבות אש' מהרבי מקוצק, תורת המגיד מזלוטשוב, ואף חשבה לטובה (גם על עריכת ספר זה, וסחיטת כל האוטנטיות ממנו, יש לדבר ואכה"מ). מומלץ להשקיע, ולא לעמול לטרפד עמל של מתחרה].

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' יוני 22, 2012 4:23 am

בר ששת כתב:[אם כפי שאני מתרשם וכבו' קשור למוסד הרי"ל, יש להמליץ על עוד הדפסת ספרים רבים, כמו 'להבות אש' מהרבי מקוצק, תורת המגיד מזלוטשוב, ואף חשבה לטובה (גם על עריכת ספר זה, וסחיטת כל האוטנטיות ממנו, יש לדבר ואכה"מ). מומלץ להשקיע, ולא לעמול לטרפד עמל של מתחרה].

חשבה לטובה הופיע לאחרונה מחדש כמדומני. לא?

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ו' יוני 22, 2012 9:39 am

בר ששת כתב:ראשית מקבל אני את גערתו של הרב לא-ידען, אשר ניכר כי אינטרס כלשהו הזעיקו לפורום, אך אניח.

א. דבריו הנכוחים, מבהירים לי כי הובנתי קצת כבא לפקפק בכבוד מעלתו של הרי"ל לוין, שקטונטי מכדי להביע עמדה בו. סבור הייתי שפשוט לכולם, עד היכן גברה מעלתו, ועל כך שמדובר בבנש"ק וידען מופלג עילוי ואמן בכל תחום. אין חולק ואין מעיז לפקפק.
דק הדובר בלשוני, דרש חסירות ויתירות, (אני מרשה לעצמי לקוות שלא עשה כן בדברי הרי"ל...). מכמה קרובי משפחתו שמעתי, על סדרי-זמנים שהיה משקיע ביצירה אחת, פעמים ימים ספורים, דומה שאי"צ להסביר מה גדלה גאונותו. דא עקא, שעריכה תורנית דורשת הרבה מלאכה ולא חוכמה. זה הכל.

ב. אם להיות קונקרטי, הקטע שעליו אני מדבר נדפס בסו"ס הזכות והוא עוסק בביאור קריאת השם 'תיקוני זהר'. באין ספרים לפני אציין מזכרון שהרי"ל היינה - הדפיס זאת בפר' מקץ, והרי"ל דומני שחילק זאת לכמה עניינים, ולכן הסקתי שלפום חורפא שבשתא, ולא היה לו זמן לדוק.

ג. בעניין הרב ווייס, בהתעלם מהיכן הוא זכור לכבוד הרב, לא השיב ולא כלום. עיני ראו טופס כתבים מלא בהערות של טעויות דפוס קריטיות, ומה יש איפוא לכעוס על הרושם שנוצר לי. אדרבה, יבוא ויציב תזה נגדית: כמה זמן עמל הרי"ל על עריכת הספר חידושי הרי"ם? האם היו טעויות - וכמה - שתוקנו במשך השנים.

ד. הסכמת מרן הפנ"מ חשובה לעין ערוך, אך בהתחשב בכו"כ תקדימים (ואנקוב גם בספר זקינו של הליקוטי 'אמרי אמת ליקוטים') אין להביא מכך ראיה לטיב העבודה. וד"ל באילוצי משפחה וקשרים.

ה. אם אכן הכתרתי את הרב 'ליקוטי' כ'איש חסד', לא הכתרתיו כידען מופלג או כחסיד בקי. מה שכן יש לו - בהתעלמות מייחוס אבות שכבר פירט הרב בזעם עצור - זה כמה שנות יגיעה ועמל. וכמובן, חומרים נוספים שהונגשו ברבות השנים. אכן, שכחתי לציין כי בליקוטו הסתמך ברובו על עבודתו של הרי"ל ז"ל - ולדעתי השביחה ככל שיכל.
אינני רואה תוספת מעלה לחידה"ר מהדו' הרי"ל - בכך שייחודה שאין בה הסכמות מהסוקולובי. אני מצפה מהרב להסבר פוזטיבי - שיתייחס בכבוד לשאלה הבאה: מי שיחפש ווארט כל שהוא מהחידה"ר, היכן מומלץ לו לחפש בחידה"ר או בליקוטי?! או שמא ישיב כבודו, האיך מכיל ספר אחד כרך אחד רזה, והשני ב' כרכים מלאים. ובכלל יש בידינו האי כללא של יש בכלל מאתיים מנה - וכל מעלות הספר של מוסד הרי"ל - נמצאות גם בליקוטי?.

ו. גם לא התעלמתי מהעובדה שליקוטו מלא במקורות מגוחכים. כללתי בלשוני בפירוש ובאנדרסטייטמנט: "אם לבקש את המגרעת שבעבודה המשובחת, זאת העובדה שאי אפשר לבר בלא תבן, ומן הנראה שעמל הקיבוץ גדול היה בעיניו מעמל הסינון והמחיקה, כך עשו את דרכם אמרים בעלי מקורות מגוחכים למחצה - כמקובל בספרי מלקטי זמנינו".

ז. ואם פתח דבריו בדיבור על חידושי הרי"ם על הש"ס ומיעוט העסק בהם, שוב יש לנו להחזיק טובה למי שההדיר את הספרים על הש"ס, ולא למי שמתעקש שלא לאפשר לחדש בספר שיו"ל לפני שנים רבות.

[אם כפי שאני מתרשם וכבו' קשור למוסד הרי"ל, יש להמליץ על עוד הדפסת ספרים רבים, כמו 'להבות אש' מהרבי מקוצק, תורת המגיד מזלוטשוב, ואף חשבה לטובה (גם על עריכת ספר זה, וסחיטת כל האוטנטיות ממנו, יש לדבר ואכה"מ). מומלץ להשקיע, ולא לעמול לטרפד עמל של מתחרה].

אשיב בבקשה לפי סדר אקראי:
כב' 'שכח' לציין שרוב הספר הוא בעצם חידושי הרי"מ הקודם.

איש לא מתעקש להוציא ולההדיר ספרים שיו"ל לפני שנים הרבה. הרבה אנשים ואני הקטן מהצד בתוכם, מתעקשים שלא יבוא מישהו ולא משנה האינטרס (ואיני איש של מוסד הרי"ל- אם יש עדיין כזה מוסד) וימחק ויקעקע אמינות ספריו התורניים של אחד הסופרים החשובים וכן- בספרי קודש גם היה מהמדייקים וה'מבין' הכי גדול אולי בניחוח ובשימורו. לומר על ר"ל לוין שלא הבין משמעות של ווארט זה כמו לומר על רמ"ב אלטר [נכד האמרי אמת וכו'. סליחה על השכחה חשבתי שזה ברור מה גם שאין לזה יתרון למי שחי בתקופתינו לעניין ידיעת מפת השושלת]שאינו איש חסד...

אם רוב הספר כאמור מבוסס על רי"ל לוין, א"כ יש בו רק את כל החסרונות לכאורה, שכתב כת"ר על הראשון. זה גם משיב על התמיהה כבדת המשקל איך ספר רזה הופך לכבד משקל.
אני רואה הבדל גדול, בין מה שכתב כב' בראשונה טעויות במראי מקומות שתיקנם הרי"י וייס (לבקשת מי? זה אכן לא מהעניין)לבין 'טעויות דפוס' , שבאמת בצורה עניינית אפשר לציין כמה בתגובת כב' האחרונה, (ומר יוכל לציין בסיפוק כי דרשתי בשנית חסירות וחסירות..) וא"כ מה כל זה קשור לטיב העבודה.
לגבי ההסכמות- ובכן איש לא ציין לשבח את ספרו של הרי"ל בכך שאין בו הסכמה מהסוקולובער החביב. אני מסכים איתך במידה ידועה בכך שהיו הסכמות של הפני"מ שלא ממש מביעים התפעלות אלא רק תמיכה מסויימת או מאולצת , כרגע אין לי הסכמתו על חידושי הרי"מ וגם איני בקי בצורת סגנונו אימתי כן אימתי לאו, אבל כל ילד מבין שספר שמתעטר בהסכמה מהסוקולובער שכב' במקומו מונח, מוכיח את רמת ההבנה שניחן בה המהדיר/ המלקט/הלוקח. וד"ל.

אכן מגיע יישר כח גדול, להרב משה בצלאל אלטר שיח' שההדיר את חידושי הרי"מ על הש"ס. את זה עשה בשיתוף פעולה וביקורת הגאון שאול אלתר ולא סמך על כתפיו הרחבות כמובן . תורות צדיקים ראויים לייחס שווה לפלפוליהם על הש"ס.

תודה רבה בעד ההפניה לתיקוני הזוהר. גם כאן הנמיך כב' את טיעוניו שעל מאמר זה בלבד כתב לפום חורפא וכו' .

לסיכום העניין לע"ע לא זעם עצור כפי שכב' ייחס לי בטעות, הנחני, כי אם העמדת דברים על 'פרופורציותן' ולא להפוך את ר"ל לוין למשכתב וערטער סדרתי או מוציא אוטנטיות -יש לי את ההשגות שלי על ספרי המעשיות היפים שלו- אבל לדעתי אין לתלות בו משוגות אחרים .

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ו' יוני 22, 2012 9:53 am

איש_ספר כתב:כיון שהוזכר פה ספר הזכות והבנת מלקטיו (ומהדיריו) אעתיק כאן מש"כ רד"א מנדלבוים בפרדס יוסף החדש פרשת שלח אות ו'
שלח לך אנשים. ראה בספר הזכות לרבינו בעל החי' הרי"ם זצ"ל מגור דברי נפלאים וכו' ובד"ה כתיב בפרשת ציצית וכו' כתב: והוא ללמד לכללות ישראל שהגם שיהיו נביאי שקר או מנהיגים כירבעם ושאר גדולים, ויראו שנוטים מדרך השם יתברך לפי פשוטו לא ישמעו להם כלל. ומסיים שם: ואפשר יהיה עוד נסיונות כאלו קודם הגאולה. ובספר היכל קוצק (ח"ב עמ' תקנ"ג ואילך) נדפס המאמר הנ"ל, ובמקום שהביא רבינו זצ"ל דברי הזוה"ק בפרשתנו (קנז, א) בנוגע למים דכרין ע"ש היטב וכותב רבינו וזלה"ק: וע"י מ"ד שלהם וחיזוק אמונתם וכו'. כתב המעיר (בהערה 53) דהתיבה מ"ד הוא ר"ת : מדת דעת. וצחוק עשה לנו בזה. וכונת רבינו כנ"ל, לנאמר בזוה"ק: מים דכרין ע"כ. אך בספר הזכות שנדפס מחדש (ב"ב תשמ"ז) הוסיף חטא על פשע ובעמ' מ"ט שם פתח את הר"ת: וע"י מריה דאברהם שלהם. ואוי לעינים שכך רואות.

ואגב מש"כ ריב"ש כי 'חיהרי"מ עהש"ס (ושו"ע?) לרוב עומקם אין דורש להם', הוא הפרזה יתירה, וידוע שלתורת חיהרי"מ יש מהלכים בספרי ראשי הישיבות, ואין אחד מהם שלא ישא שמו על שפתיו. (דוגמא לדבר בספה"ק דברי יחזקאל (שהנני עוסק בו עתה) מן הספרים ה'קאלסיים' של ה'מהלך החדש', שמביא מדברי חיהרי"מ בכמה מקומות, ואע"פ שתמיד יד הדוחה נטויה, אבל הא מיהא ש"מ שהיה הספר שגור בפיהם של בני הישיבות דליטא, והוא כאמור דוגמא בעלמא).

לפני כארבעה עשורים זכיתי לשיחה ארוכה עם רה"י הגה"ח ר' גדליה הרץ זצ"ל. בין השאר שח לי: בזמנו ביקשני הרב מפוניבז' זצ"ל להשאילו את ספר חי' הרי"ם שברשותי. הבעתי בפניו את תמיהתי, הרי מדובר בנוסח אחר לגמרי של לימוד מהנהוג אצלכם, בישיבות הליטאיות, והשיבני: אני מתייחס לחי' הרי"ם כספר תמציתי ("סענס") ומוסיף לו מעט מהלשונות והסגנון הנהוגים אצלנו והרי לרשותי שיעור "ליטאי" עבור תלמידי ...

הוגה ומעיין

הגר"ד פוברסקי הרבה להגות ולהביא בשיעוריו מהרי"מ. מחיפוש פשוט באוצר עלו עשרות רבות של תוצאות בסדרת שיעוריו הנדפסים.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' יוני 22, 2012 11:06 am

ספרן כתב:לפני כארבעה עשורים זכיתי לשיחה ארוכה עם רה"י הגה"ח ר' גדליה הרץ זצ"ל. בין השאר שח לי: בזמנו ביקשני הרב מפוניבז' זצ"ל להשאילו את ספר חי' הרי"ם שברשותי. הבעתי בפניו את תמיהתי, הרי מדובר בנוסח אחר לגמרי של לימוד מהנהוג אצלכם, בישיבות הליטאיות, והשיבני: אני מתייחס לחי' הרי"ם כספר תמציתי ("סענס") ומוסיף לו מעט מהלשונות והסגנון הנהוגים אצלנו והרי לרשותי שיעור "ליטאי" עבור תלמידי ...

ויסוד הדברים ראיתי זה זמן רב באיזה תשובה להגאון בעל חידושי הרי"ם וכו' וכתבתי זה בביאור יותר, והוא נכון

בר ששת · הודעהעל ידי **בר ששת** » ו' יוני 22, 2012 11:14 am

א. בנוגע לספר חידה"ר על הש"ס - האם זו רק התרשמות שלי, שבדורנו גם המתעסקים בדבריו, עושים זאת מתוך ציטוטים של אחרים?! שימו לב הביאו כאן הרבה ראיות מציטוט הספר בשיעורים, אך האם יש עדיין קהל לומדים שסבורים שחידה"ר הוא ספר קלאסי, שיש למהר לרוכשו לאוצה"ס של ישיבה או כולל, כמו פני יהושע או שאגת אריה? האם בישיבות שהוא מצוי, הוא מוהה משימוש?! ההתרשמות שלי, כמו שכתב הרב לא-ידען, שישנם כמה שטיקלעך ידועים שהכל דשים בהם. אך כמובן שיתכן והפרזתי.

זו ואי"צ לומר שבעלי קומה כמו הר"ג הרץ - ואף בדורנו כבר הוזכר הגר"ש אלטר - מהיחידים שהוגים בספר על הסדר. (דומני שגם בספרי הגרי"ם קנובלביץ שליט"א מתעסק הרבה בבירור שיטות החידה"ר, ובו מוכח שפעמים הרבה הוא ראשון לראשי הישיבות הבאים אחריו).

ב. בנוגע לדברי הרב לא ידען, ככל שחולפות ההודעות, הולך הפער בין דעותינו ומצטמצם, ואולי טוב שכך.

כשכתבתי על כך שה'סופר' שברי"ל פגם בווערטער, כוונתי הייתה לווארט - שאאל"ט ראיתי בכתביו ולא בחידה"ר. המדובר בווארט ידוע, המתעכב על פסק השו"ע: ראוי לכל ירא שמים להיות מצר ודואג על חורבן המקדש. ושואל החידה"ר: ומה יעשה מי שאינו יר"ש? ומפרק לה: יהיה מצר ודואג על חורבן עצמו.

אכן תשובה ראויה, חדה ומבריקה. ממש קוצקאית. חטיף בפי דרשני ימי בין המצרים, מרגלית בקרב הידענים השנונים. אלא שכאן כאשר בודקים את הווארט במקור בחידה"ר על התורה, מבחינים כי הוא הרבה יותר עמוק, והרבה פחות חד. הווארט אמנם פחות מצליף, אבל רובדיו רבים ועמוקים יותר, מתאימים להסברי נכדו השפ"א. לכך ולעוד אמרים נוספים כיוונתי כשהעזתי להעיר על עבודת הרי"ל.

[כבו' מצין כי מצא בדברי כמה וכמה טעויות דפוס. אכן. אלא שבדיוק על כך אני מדבר. בהודעה שנכתבה ברצף אחד ובמהירות בזק, נמצאות כמה טעויות דפוס. זו המדיה, וכך דרכה של טיוטא. אך המו"ל ספר תורני - ומבקש להנחילו לדורות, מתבקש להתאמץ יותר!].

ג. כלפי הספר 'ליקוטי' - אין מה להוסיף מאחר שגם הרב מסכים שנעשתה בו תוספת עבודה. כב' קובל על סר טעמו של המלקט, גם אני נגעתי בכך. ואגב, עם הגר"A אלטר בעיניו הינו בגדר 'גדול' העומד, סבורני שגם ב'ליקוטי' נעשתה התייעצות עמו בהרבה פרטים.

וואס · הודעהעל ידי **וואס** » ו' יוני 22, 2012 11:15 am

כל הדיבור על ההסכמות פוגע בעצם העניין.
בעל ליקוטי הוא נכד של הסוקולבי - והוא שם לו הסכמה, כסוג של תשומת לב.
כמו שכל מהדיר - יהיה מי שיהיה - כותב קצת על עצמו ועל משפחתו, כך זכותו של בעל ליקוטי לכתוב על סבו בצורה של הסכמה.
הסכמת הפנ"מ לספר - בהתעלם מכך שבהסכמות רבות יש לזה משמעות אחרת, והדוגמא של א"א ליקוטים ידועה, ויש עוד הרבה דוגמאות, וגם מאביו הא"א - הרי שנכון לאותם ימים זו היתה עבודה יפה, וברכה אכן הגיעה לו.
בסיס הספר של לוין הוא הציטוטים מתוך השפת אמת והשפתי צדיק וכו' - כל המהדירים אחריו פתחו את הספרים בעצמם ומשם הוציאו, בשינויים ובהוספות ממהדורת לוין. לפיכך הטענה כי ניתן לקרוא למהדירי ימינו לדין תורה - היא מגוחכת מאוד.
אדרבה - אם אפשר, שיעשו זאת היורשים.

לעצם הענין ברור שליקוטי הוא הספר על החידושי הרים והמלחמה האבודה שמנסים בעלי אינטרס לא תצליח כלל.

וואס · הודעהעל ידי **וואס** » ו' יוני 22, 2012 11:16 am

אני גם מבקש לא לבקש ממוסד הרי לוין להוציא את ספר חשבה לטובה
כדאי מאוד שלא יוציאו את זה
ואדרבה שיוציא את זה נכד בעל טעם ויהיה לכבודו של הרבי מלאכסנדר

וואס · הודעהעל ידי **וואס** » ו' יוני 22, 2012 11:22 am

כדאי גם להציע אפשרות נוחה לבעל הליקוטי המקובלת בהרבה ספרים
כל אותם מקורות מגוחכים - אם אכן הם כאלה - יחליף אותם ב"מפי השמועה" והכל יסתדר
בסך הכל הוא רצה להיות נאמן למקור המדויק

ימים יגידו ואולי כבר הגידו מי יהיה הספר. כל מי שמחפש דבר מהחידושי עושה זאת בספר ליקוטי
ועל כולנו לעודד אותו במלאכתו.

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ש' יוני 23, 2012 11:46 pm

וואס כתב:כדאי גם להציע אפשרות נוחה לבעל הליקוטי המקובלת בהרבה ספרים
כל אותם מקורות מגוחכים - אם אכן הם כאלה - יחליף אותם ב"מפי השמועה" והכל יסתדר
בסך הכל הוא רצה להיות נאמן למקור המדויק

ימים יגידו ואולי כבר הגידו מי יהיה הספר. כל מי שמחפש דבר מהחידושי עושה זאת בספר ליקוטי
ועל כולנו לעודד אותו במלאכתו.

הרב וואס הנכבד.
קצת היסטוריה: האשכול עסק בהבדלים בין המהדורות. לא במאזן הרווחים. ע"כ אין מקום לקריאות של קודש/חיבה/מצווה למהר ולקחת ספר זה או אחר.
מה שכתב כב' שיכול לכתוב מפי השמועה, ויכל להיות נאמן למקור . לא הבעיה 'שמות' המקורות כי אם ה'דברים' שהובאו, כך שאם היה פחות הוגן והרמ"ב אלטר, אינו כזה ברוך ד': לא היה פותר את הבעיה. ואכן בזכות זו, הצליחו מיד להשמיט במהדורה השניה והרבה הסתייעו בכך שפשוט הוציאו את כל הנאמר בשם אותם מקורות .
מה שכתב כב' שרצה רק לכבד את זקינו בהסכמה. מדוע לא כיבדו בכתיבת הערות או הגהות ? אלא ככה"נ הבין שהגהות זה מגוחך, ו'הסכמה' לא . וגם זה הבאתי כראיה לרמת ההבחנה שיש.
ולהרב בר ששת הת"ח : אחר שסיכמת שהפערים הולכים ומצטמצמין, אסכם אף אני : מח' היא בעצם המחלוקת הידועה בין שתי הגישות. מי טוב יותר: דפוס ראשון שהיה הקרוב ביותר לזמן ההתרחשות והמבין ביותר ממי ומה לקחת בכדי לא לפגום (וחוש זה לדעתי היה יתרונו הברור של ר"ל לוין, מה שאינך מסכים. זכותך.) . או דפוסי זמנינו ומכוניו. משופעי מאגרים אלקטרוניים מצויינים ומרחיבים את הדעת ושאינם מבחינים בין תכלת לקלא אילן. (ובזה ראיתי אכן צמצום ההבדלים).

פורום אוצר החכמה

מי מחובר