שברי לוחות כתב:כדכד כתב:הפני יהושע מזכיר בכמה מקומות את ה,קונטרס אחרון" שהוא חיבר או יחבר ובו יאריך בנושאים מסוימים.
בחפוש מהיר לא מצאתי את הקונטרס הזה.
האם נדפס?
האם בסוף הפני הושע? כספר אחר?
אודה למי שיוכל לעזרני
בסוף הספר
ובמהדו' אור החכמה בתוך הספר
שברי לוחות כתב:פרנצויז כתב:מבק כתב:פרנצויז כתב:מבק כתב:בספר לקט הקמח החדש (ח"ג סי' מז אות מו) מביא מה שידוע בשם החיד"א דאין אחר המנהג כלום לענין ברכה, האם מישהו יודע היכן החיד"א כתב כן?
אולי הכוונה שלא אומרים ספק ברכות להקל במקום מנהג?
יכול להיות שלזה כוונתו, אבל היכן כותב את זה החיד"א?
הענין הזה נזכר בס' שדי חמד אסיפת דינים מערכת ברכות סי' א' אות ח"י ס"ק ו'.
וצריך חיפוש אם נזכר ע"י הרב חיד"א.
כן הביא רבי חיים פאלאג'י בספר רוח חיים סימן ז בשם החיד"א בברכי יוסף
מבק כתב:בספר לקט הקמח החדש (ח"ג סי' מז אות מו) מביא מה שידוע בשם החיד"א דאין אחר המנהג כלום לענין ברכה, האם מישהו יודע היכן החיד"א כתב כן?
פרנצויז כתב:אולי הכוונה שלא אומרים ספק ברכות להקל במקום מנהג?
פרנצויז כתב:הענין הזה נזכר בס' שדי חמד אסיפת דינים מערכת ברכות סי' א' אות ח"י ס"ק ו'.
וצריך חיפוש אם נזכר ע"י הרב חיד"א.
שברי לוחות כתב:כן הביא רבי חיים פאלאג'י בספר רוח חיים סימן ז בשם החיד"א בברכי יוסף
כדכד כתב:שברי לוחות כתב:כדכד כתב:הפני יהושע מזכיר בכמה מקומות את ה,קונטרס אחרון" שהוא חיבר או יחבר ובו יאריך בנושאים מסוימים.
בחפוש מהיר לא מצאתי את הקונטרס הזה.
האם נדפס?
האם בסוף הפני הושע? כספר אחר?
אודה למי שיוכל לעזרני
בסוף הספר
ובמהדו' אור החכמה בתוך הספר
תודה רבה
אך מצאתי כזה רק במסכתות מסדר נשים
אני מחפש הפניה ממסכת ביצה ולא מצאתי לא במהד' אור החכמה בפנים ולא בהוצאות אחרות בסוף
שברי לוחות כתב:בן_אליעזר כתב:גם זו ישנה יחסית, אבל עדיין לא זכיתי למענה בדבר. בתודה מראש למסייעים.
viewtopic.php?f=7&t=43776&start=760#p566474
לכאורה הר"ת הוא יוסף אומץ, להחיד"א, אבל הוא בספרו ברכי יוסף, עיין שערי תשובה סימן נט ס"ק ה, והבן
פרנצויז כתב:בן_אליעזר כתב:גם זו ישנה יחסית, אבל עדיין לא זכיתי למענה בדבר. בתודה מראש למסייעים.
viewtopic.php?f=7&t=43776&start=760#p566474בן_אליעזר כתב:א] בס' 'דברי שלמה' (שניידער) ח"ב ע' תצ טור הב' בתחילתו:.. עי' מה שכתבנו בס' חדושי שלמה למס' כלים שם ..
ולא מצאתי, לא באוצר, ולא בקטלוג ספה"ל ועוד - ספר העונה לשם זה מהמחבר. להיכן המכוון, אם בכלל, בספריו הנדפסים של הר"ש שניידער? (אולי שוכלל לתוך סדרה זו של השו"ת שלו, וא"כ היכן?)
אשמח להידיעה בדבר הימצאו של הערתו זו שצויין. וכן - לידיעה באם הספר הזה אי-פעם י"ל או שמא עדיין בכת"י?
ב] גם שם: לא מובן הכוונה ל:הדרום חוב' לה עמוד רכא-רכב
אין שם בזה. וכנראה נתחלף לו בחוברת אחרת מאותו ירחון (או מאחרת), ואשמח למי שיאירו עיניי גם בזה הענין.
א] לשאלה א', בכל ספריו הוא מרבה לציין את ספרו חדושי שלמה [והוא כנראה ספר על הש"ס], וכנראה היה עדיין בכת"י, ראה ס' "שומר מצוה - מריש בבירה" (שולמאן) עמ' מ"ב, שר"ש שניידער מזכיר את ספרו חדושי שלמה, ומוסיף (בסוגרים) "בכת"י".
[כמדומה שכל ספריו נדפסו אחרי פטירתו, וספרו תפארת שלמה נדפס רק בשנים האחרונות, בשנת תש"ע].
ב] לשאלה ב', עיי"ש בהדרום חוברת ל"ה עמ' 221-222 ותראה ששם מדבר על הנושא של ייצור מהאדמה של הירח, ואין טעות במראה מקום.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 221&hilite
שברי לוחות כתב:הקו"א על מס' ביצה נדפס בתוך הספר כרגיל, אולי תציין לאיזה הפנייה כוונתך
שברי לוחות כתב:וונדרבר כתב:בן_אליעזר כתב:מבק כתב:בספר לקט הקמח החדש (ח"ג סי' נט אות יד) מביא בשם "שו"ת יו"א" לסיים את ברכת יוצר המאורות ביחד עם הש"ץ.
לא הצלחתי לפענח למי כוונתו, אשמח אם מישהו מהת"ח יוכל לעזור לי בכך.
אמנם הודעה ישנה יחסית, [ואביא הקישור לרענן וכן לראות בהמצורף: viewtopic.php?f=7&t=43776&p=577938#p577938 ]
אבל האם הי'/ישנו מי שפענחו על נכון? (שיהי' לתועלת גם להרב "מבק" עצמו)שברי לוחות כתב:לכאורה הר"ת הוא יוסף אומץ, להחיד"א, אבל הוא בספרו ברכי יוסף, עיין שערי תשובה סימן נט ס"ק ה, והבן
יישר כח על המציאה של השערי תשובה בשם הברכי יוסף.
ולפי זה צ"ל שבעל לקט הקמח החדש החליף בטעות בין ברכי יוסף ליוסף אומץ.
[אמנם בברכי יוסף עצמו (סי' ס"א אות ב') כתוב שלא לענות אמן אחרי יוצר המאורות, אבל לא נזכר שם הפרט הנוסף שיש לסיים את הברכה ביחד עם הש"ץ].
אכן, ולכן ציינתי לשע"ת
בן_אליעזר כתב:שברי לוחות כתב:בן_אליעזר כתב:גם זו ישנה יחסית, אבל עדיין לא זכיתי למענה בדבר. בתודה מראש למסייעים.
viewtopic.php?f=7&t=43776&start=760#p566474
לכאורה הר"ת הוא יוסף אומץ, להחיד"א, אבל הוא בספרו ברכי יוסף, עיין שערי תשובה סימן נט ס"ק ה, והבן
תודה על המענה (וכן בהודעות שבהמשך), וזכיתי בהתעוררי השאלה, לעזור לאחרים (שגם הי' הדבר מסקרן לי ג"כ). [אך להעיר שלא ציטטתם השאלה הנכונה, עלי' נסוב המענה של ס' יוסף אומץ -- אלא ציטטתם על שאלה שלי עצמי (שתורץ בהמשך בהודעת הרב "פרנצויז") ].
כדכד כתב:שברי לוחות כתב:הקו"א על מס' ביצה נדפס בתוך הספר כרגיל, אולי תציין לאיזה הפנייה כוונתך
ביצה כד: על "אמר רב יהודה אמר שמואל"הוא כותב "ויבואר בקונטרס אחרון" ולא מצאתי כנ"ל. בכלל לא מצאתי את הקונטרס אחרון על ביצה בתוך הספר גם במקומות אחרים
נראה שתלמיד חכם אסור לעמוד כנגד צואת חזיר וכו', דלא גרע משאר מקום מטונף דאסור לתלמיד חכם לעמוד בו, כיון דאי אפשר לו בלי הרהור תורה במבואות המטונפות (עיין ברמ"א יו"ד סי' רמו סעי' כו).
וקצת קשה מסנהדרין (צח ע"ב), דרב יוסף אמר "ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה", ופירש רש"י (ד"ה בטולא), שרב יוסף ביקש לזכות לישב בצל הרעי של חמורו של משיח. ואפשר, דאשמעינן דמוטב לבטל קצת מדברי תורה, ובלבד שיבוא משיח במהרה בימינו אמן כן יהי רצון (פ"א).
יהודה בן יעקב כתב:בספר לקט הקמח החדש [סי' עט, כ] כתב:נראה שתלמיד חכם אסור לעמוד כנגד צואת חזיר וכו', דלא גרע משאר מקום מטונף דאסור לתלמיד חכם לעמוד בו, כיון דאי אפשר לו בלי הרהור תורה במבואות המטונפות (עיין ברמ"א יו"ד סי' רמו סעי' כו).
וקצת קשה מסנהדרין (צח ע"ב), דרב יוסף אמר "ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה", ופירש רש"י (ד"ה בטולא), שרב יוסף ביקש לזכות לישב בצל הרעי של חמורו של משיח. ואפשר, דאשמעינן דמוטב לבטל קצת מדברי תורה, ובלבד שיבוא משיח במהרה בימינו אמן כן יהי רצון (פ"א).
אשמח לדעת מה מקור הדברים.
שברי לוחות כתב:יהודה בן יעקב כתב:בספר לקט הקמח החדש [סי' עט, כ] כתב:נראה שתלמיד חכם אסור לעמוד כנגד צואת חזיר וכו', דלא גרע משאר מקום מטונף דאסור לתלמיד חכם לעמוד בו, כיון דאי אפשר לו בלי הרהור תורה במבואות המטונפות (עיין ברמ"א יו"ד סי' רמו סעי' כו).
וקצת קשה מסנהדרין (צח ע"ב), דרב יוסף אמר "ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה", ופירש רש"י (ד"ה בטולא), שרב יוסף ביקש לזכות לישב בצל הרעי של חמורו של משיח. ואפשר, דאשמעינן דמוטב לבטל קצת מדברי תורה, ובלבד שיבוא משיח במהרה בימינו אמן כן יהי רצון (פ"א).
אשמח לדעת מה מקור הדברים.
גם בילקוט המאירי כתב כן מדעת עצמו
יוסף חיים אוהב ציון כתב:בן איש חי דרושים פרשת לך לך
נ"ל בס"ד שפרט עתה שנותיו כמה היו בצאתו מחרן ואקדים מ"ש הרב מהררא"ף ז"ל בחזון למועד דף ד' ע"פ יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה במה הכתוב מדבר בראובן ושמעון שנפטרו ביום אחד ועמדו שניהם לפני ב"ד של מעלה ראובן נפטר בן שבעים שנה ושמעון בן ששים שאלו לראובן כמה ימי חייך והוא אומר שבעים אומרים לו לא כן אלא אתה בן עשרה שנים ושואלים לשמעון כמה ימי חייך ואומר ששים ואומרים לו לא כן אלא אתה בן ארבעים ואז ראובן צועק איך אפשר שזה קשיש מנאי והלא אני הייתי מזומן בסעודת מילה שלו ואיך יהיה קשיש מנאי שלשים שנה אומרים לו כאן החשבון לפי כשרון המעשים ושנים שעברו לאדם בחטאים אין נחשבים לשנים ורק שנים שהם בכשרון המעשים הם שנים לכן אתה כל ימיך היתה חוטא ואחר ששים שנה עשית תשובה וחייתה עשרה שנים בכשרון המעשים לאלו חשבנום לשנות חיים נמצא ימיך עשרה שנים ושמעון אחר עשרים עשה תשובה וחיה ארבעים שנה בכשרון המעשים נמצאת אתה בן עשרה והוא בן ארבעים
מי הוא הרב חזון למועד?
שברי לוחות כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:בן איש חי דרושים פרשת לך לך
נ"ל בס"ד שפרט עתה שנותיו כמה היו בצאתו מחרן ואקדים מ"ש הרב מהררא"ף ז"ל בחזון למועד דף ד' ע"פ יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה במה הכתוב מדבר בראובן ושמעון שנפטרו ביום אחד ועמדו שניהם לפני ב"ד של מעלה ראובן נפטר בן שבעים שנה ושמעון בן ששים שאלו לראובן כמה ימי חייך והוא אומר שבעים אומרים לו לא כן אלא אתה בן עשרה שנים ושואלים לשמעון כמה ימי חייך ואומר ששים ואומרים לו לא כן אלא אתה בן ארבעים ואז ראובן צועק איך אפשר שזה קשיש מנאי והלא אני הייתי מזומן בסעודת מילה שלו ואיך יהיה קשיש מנאי שלשים שנה אומרים לו כאן החשבון לפי כשרון המעשים ושנים שעברו לאדם בחטאים אין נחשבים לשנים ורק שנים שהם בכשרון המעשים הם שנים לכן אתה כל ימיך היתה חוטא ואחר ששים שנה עשית תשובה וחייתה עשרה שנים בכשרון המעשים לאלו חשבנום לשנות חיים נמצא ימיך עשרה שנים ושמעון אחר עשרים עשה תשובה וחיה ארבעים שנה בכשרון המעשים נמצאת אתה בן עשרה והוא בן ארבעים
מי הוא הרב חזון למועד?
רבי אלעזר פלקלס
שברי לוחות כתב:מחכמי איטליה
מובא במהר"ם זכות, פחד יצחק, ועוד הרבה
והיה נכד מהרי"ק
וונדרבר כתב:בסוף המבוא לפני יהושע, הוצאת אור החכמה,עמ' י"ג (ד"ה ודע), כתבו ש"קונטרס אחרון" נדפס רק על המסכתות של סדר נשים, [ועל שאר המסכתות נשאר בכת"י].
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6 ... 6250600013
{וצריך בדיקה אם זה כלל גמור, כי במסכתות מסויימות (בסדר מועד) במהדורת אור החכמה, הדפיסו כמה קטעים בשם קונטרס אחרון, כמדומה שראיתי בתחילת מס' ראש השנה, ובתחילת מס' ביצה, ועוד. ומעניין האם יש עוד מהדורות שבהם נדפסו הקטעים האלו מסדר מועד}.
יהודה בן יעקב כתב:במשנה ברורה מהדו' דרשו סי' רמג הערה 7 כתבו "אבל אם אינו יכול לשכור [הישראל המומר] מרחץ אחר אלא מישראל, כתב החפץ חיים (מכתבים ומאמרים סי' כז) שעובר משום 'לפני עור' [כמבואר במשנה למלך פ"ד מהל' מלוה ולוה ה"ב].
חיפשתי במכתבי החפץ חיים, ובליקוטי מאמרים ומכתבים מהח"ח, אך לא מצאתי ענין זה.
צולניק כתב:המשנה ברורה סי' רסא ס"ק לא מביא מספר דרך חכמה לענין קבלת שבת באמירת בואי בשלום.
מהו ספר דרך חכמה?
יוצא פוניבז' כתב:נמצא במכתבים שבסדרת כל כתבי הח"ח, אינו באוצר
ישנו גם באוצר בס' הזכרון דרור יקרא ורצו"ב
יהודה בן יעקב כתב:יוצא פוניבז' כתב:נמצא במכתבים שבסדרת כל כתבי הח"ח, אינו באוצר
ישנו גם באוצר בס' הזכרון דרור יקרא ורצו"ב
יישר כח.
אכן חיפשתי בכל כתבי הח"ח, אך לא מצאתי שם. אשמח לדעת איזה סימן זה שם.
האם בגלל תקנה זו מהני תשובת הגזלן אף בלא שמחזיר את הגזילה - פרשת מרדכי חו"מ סי' א
יהודה בן יעקב כתב:בדרך כלל ציון כזה הוא לשו"ת של מהר"ם בנעט
בקרו טלה כתב:יהודה בן יעקב כתב:בדרך כלל ציון כזה הוא לשו"ת של מהר"ם בנעט
עמ' קכא ד"ה ומ"ש כ"ת http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 45&hilite=
מבק כתב:בספר לקט הקמח החדש (ח"ג סי' נט אות יד) מביא בשם "שו"ת יו"א" לסיים את ברכת יוצר המאורות ביחד עם הש"ץ.
לא הצלחתי לפענח למי כוונתו, אשמח אם מישהו מהת"ח יוכל לעזור לי בכך.
עתניאל בן קנז כתב:מבק כתב:בספר לקט הקמח החדש (ח"ג סי' נט אות יד) מביא בשם "שו"ת יו"א" לסיים את ברכת יוצר המאורות ביחד עם הש"ץ.
לא הצלחתי לפענח למי כוונתו, אשמח אם מישהו מהת"ח יוכל לעזור לי בכך.
האם מעכ"ת בדק בשו"ת יוסף אומץ להרחיד"א?
מבק כתב:במטה משה (חלק רביעי סי' תפה) מביא את מה שכתב במחזור ויטרי מדוע מהפכין בשבת במנחה את פסוקי "צדקתך", האם יכולים לעזור לי היכן נמצא המחזור ויטרי?
חיימקה כתב:בפירוש נתינה לגר מזכיר תיב"ע זה - היכן הרנ"א ראה נוסח כזה?
הבטחתי כתב:בסידורים בסוף הסדר להושענא רבא נדפסה תפילה שאומרים אחרי חבטת הערבה
מצאתי מקורה בס' קצור של"ה שכתב כך: כתוב בספר תיקון שבועות אחר החבטת הערבה יאמר תפילה זו
אני מניח שכוונתו לתיקוני ליל שבועות והוש"ר שנדפסו ביחד. מתי נדפס תיקון ליל שבועות לראשונה? או שמא אני טועה ויש ספר כזה?
אודה מאוד למי שיראה לי מקורה של תפילה זו בספר קדום לקיצור השל"ה.
שברי לוחות כתב:הבטחתי כתב:בסידורים בסוף הסדר להושענא רבא נדפסה תפילה שאומרים אחרי חבטת הערבה
מצאתי מקורה בס' קצור של"ה שכתב כך: כתוב בספר תיקון שבועות אחר החבטת הערבה יאמר תפילה זו
אני מניח שכוונתו לתיקוני ליל שבועות והוש"ר שנדפסו ביחד. מתי נדפס תיקון ליל שבועות לראשונה? או שמא אני טועה ויש ספר כזה?
אודה מאוד למי שיראה לי מקורה של תפילה זו בספר קדום לקיצור השל"ה.
חמדת ימים ושערי ציון
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 431 אורחים