הבאת את השאלה שלו אבל לא את התשובה הנה המשך הדברים. וברור שהוא לא חשב שיש ראיה מהרמב"ם שבאמת הירח מגשם חמישי ויושב בגלגל ולא עלה לשם אדם.
הפרקים הראשונים של הלכות יסודי התורה הא כתב הרמב"ם בסוף הלכות אלו פ"ד הלי"ג וז"ל ועניני ארבעה פרקים אלו הם שחכמים הראשונים קוראין אותו פרדס וכו' ובחגיגה דף י"א ע"ב איתא אין דורשין במעשה כראשית כו' ולא במרכבה ביחיד אא"כ היה חכם ומבין בדעתו וכו' וא"כ בודאי לא נכתבו עניינים אלו אלא נמסרו כעל פה מפה לאוזן וא"כ איך כתכן הרמב"ם בחיבורו ופירסמם לכל ובפרט שהרמב"ם עצמו בפ"ר הל"י הביא הדין הזה שאין דורשין בדברים האלו ברבים וכו' וא"כ מדוע כתבן בספרו ובעל כרחנו אנו צריכין לומר שמה שמסר לנו הרמב"ם בפרקים אלו אין זה לא מעשה מרכבה ולא מעשה בראשית אלא כתב כל הד' פרקים אלה מדעתו הרחבה מתוך ידיעות בחכמות חיצוניות כלומר שלא מחכמת התורה אלא הרי זה פיליסופיא בעלמא ונאמר שכבר השיג עליו הגר"א ביו"ד סי' קע"ט סקי"ג שהפילוסופיא הטתו ברוב לקחה ועיי"ש והרמב"ם כתב פרקים אלו רק בתור הקדמה לספר יד החזקה ועיקר הספר מתחיל מפרק ה' כל בית ישראל מצווין על קידוש השם וכו' ואין לדמות טעויות בהלכות אלו לטעויות בהלכות שבת וכדומה ודו"ק